עקב סערת ההטרדות המיניות: יוזמה לקידום חוק "משפט שדה"

תנועת "שווים שונים" לשרת המשפטים שקד: "יש להפסיק את משפטי השדה ולקדם תיקון לחוק שיכפיל את תקופת ההתיישנות - ומצד שני יאסור על פרסום שמו של מואשם עם תום התקופה"

הטרדה מינית / צילום: פוטוס טו גו
הטרדה מינית / צילום: פוטוס טו גו

יו"ר תנועת "שווים שונים", הילה שי וזאן, הודיעה הבוקר (א') על כוונתה לפעול לקידום תיקון לחוק ההטרדות המיניות, ובמסגרתו תוכפל תקופת ההתיישנות לתלונה על הטרדות מיניות ל-14 שנים, וכמנגד בתום אותו פרק זמן, חשיפת שמו של אדם המואשם במעשים אלה הן בכלי התקשורת והן ברשתות החברתיות תהיה עבירה פלילית.

הבוקר פנתה שי וזאן אל שרת המשפטים איילת שקדהציגה בפניה את ההצעה וביקשה את תמיכת המשרד בקידום התיקון לחוק.

"בימים האחרונים אנו עדים לגל האשמות בגין הטרדות מיניות שבוצעו על-ידי ידוענים, אנשי תקשורת ובעלי כוח בחברה הישראלית. מרבית העדויות שהתפרסמו לאחרונה עוסקות במעשים שבוצעו לכאורה לפני שנים רבות ולא נחקרו על-ידי המשטרה", כתבה בפנייתה.

"כידוע לך, חוק ההתיישנות על הטרדות מיניות חל כ-7 שנים מרגע המקרה, אך 'משפטי השדה' שמתרחשים כיום באמצעי התקשורת אינם מוגבלים בזמן ויכולים בכל עת להביא את הנאשם לקדמת הבמה התקשורתית ולהטיח בפניו ועליו האשמות שלא נחקרו כלל על-ידי אנשי המקצוע האמונים על כך.

"בעקבות זאת נוצר מצב בעייתי, בו לנאשם אין יכולת להתגונן, ולמאשים אין יכולת להתלונן לרשויות החוק, רק בתקשורת. אותם 'משפטי שדה' נערכים במקרים רבים עשרות שנים לאחר המקרה, ולא פעם כאשר אותם גורמים אליהם מופנית האצבע המאשימה כבר אינם נמצאים בין החיים, ואין ביכולתם להגיב לאותן האשמות קשות, קל וחומר לשאת בתוצאות עבור אותן האשמות במקרה שהן נכונות". 

התנועה הציעה לשרת המשפטים לתקן את חוק ההתיישנות המופעל על תלונות הנוגעות להטרדות מיניות, כך יוכפל לכ-14 שנים מרגע התרחשות המקרה. תיקון זה נובע מתוך הצורך לאפשר לנשים וגברים שהוטרדו מינית תקופת זמן מספקת בה יוכלו להגיש תלונה כנגד המואשם או המואשמת, נוכח המצב הרגשי הבעייתי בו הם נמצאים.

לפי ההצעה לתיקון החוק, בתום 14 שנים מרגע התרחשות המקרה, ייאסר פרסום שמו של המואשם או המואשמת באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות, ופרסומו יהווה עבירה פלילית. זאת, על-מנת למנוע הכפשת שמו של אדם וחריצת דינו ב"משפט שדה" תקשורתי, מבלי שלנאשם יש יכולת להתגונן ולתבוע את חפותו דרך רשויות החוק.

עוד נכתב בפנייה: "אין לנו ספק כי תיקונים אלה יעניקו לנפגעי הטרדות מיניות זמן מספק להתלונן לרשויות החוק על העבירה, בעוד שמואשמים בעבירות אלה יקבלו הזדמנות לשמור על שמם הטוב במקרה שייצאו זכאים לאחר החקירה. שני הסעיפים המוצעים לתיקון החוק באים לעשות סדר בתופעה המתרחבת ולהטיב עם הצדק".

לדברי יו"ר תנועת "שווים שונים", הילה שי וזאן, "לצערי, נוצר במדינת ישראל מצב אבסורדי, כשמצד אחד לנשים וגברים אשר חוו פגיעה אמיתית קיים חלון הזדמנויות מצומצם להתלונן; ומצד שני לא קיימת כל מסגרת זמן לתלונות והאשמות כלפי חשודים בפגיעה, שאין ביכולתם להגן על עצמם תקשורתית וציבורית כנגד אירועים שנטען שבוצעו לפני עשרות שנים, על אחת כמה וכמה במקרים בהם אותם אנשים כלל לא בחיים. אנחנו חייבים לאפשר למתלוננות ולקורבנות את כל הכלים כדי להבטיח שייעשה עמן צדק, אך מצד שני אסור שמדינת ישראל תהפוך למדינה בה דינם של אזרחים נקבע ב'משפטי שדה' במקום בבתי המשפט".