גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שולה זקן תיעצר ותובא לביהמ"ש למסור עדות בפרשת ב.יאיר

זקן - לשעבר מנהלת לשכת אולמרט, שהפלילה אותו בפרשת הולילנד - לא התייצבה למסור עדות בשבוע שעבר בפרשה שבמרכזה חשד להזרמת כספים מחברת ב.יאיר לארגון הפשע של יצחק אברג'יל, למרות שזומנה ע"י הפרקליטות

שולה זקן / צילום: איל יצהר
שולה זקן / צילום: איל יצהר

שולה זקן תיעצר על-ידי המשטרה ותובא לבית המשפט למסור את עדותה בפרשת הלבנות ההון לכאורה בחברה הציבורית ב. יאיר. בנוסף, תוגש לבית המשפט כראיה הקלטה שהקליטה זקן של שיחה בינה לבין יאיר ביטון - כך קבעה הערב (א') השופטת טלי חיימוביץ', אשר הוציאה צו הבאה נגד זקן, לאחר שזו לא התייצבה למסור עדות בשבוע שעבר, חרף זימונה על-ידי הפרקליטות.

שולה זקן - לשעבר מנהלת לשכתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהעידה נגדו בפרשת הולילנד והביאה להפללתו - מסרבת מזה תקופה להעיד בבית המשפט המחוזי במשפט שבמרכזו עומד חשד להזרמת כספים מהחברה הציבורית ב.יאיר לארגון הפשע של יצחק אברג'יל.

במהלך החקירה של פרשת הלבנת הון בחברת ב. יאיר גבתה המשטרה עדות גם מזקן, שהייתה מקורבת מאוד לביטון ואף הקליטה שיחות שניהלה עמו. זקן זומנה למסור עדות בשעה שריצתה עונש מאסר של 11 חודשים, שנגזר עליה במסגרת פרשת הולילנד (בפרשה זו העידה זקן נגד אולמרט וכן העבירה לפרקליטות קלטות בהן הקליטה שיחות שניהלה עמו ועם אחרים).

חלק מראיות התביעה בתיק ב. יאיר הן קלטות שבהן מוקלט ביטון, המוכיחות לכאורה את הקשר שלו לאברג'יל ואת האישומים נגדו, בהן אותן קלטות שהקליטה זקן. זקן זומנה להעיד על שיחות אלה, תוך שהפרקליטות מבקשת להגיש גם את ההקלטות שהקליטה כראיה בתיק.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר עשתה זקן דין לעצמה בפעם השנייה, ולא התייצבה לעדות. המדינה ביקשה להוציא צו הבאה לזקן - כך שזו תיעצר על-ידי המשטרה ותובא לעדות, ואולם מנגד ביקשו עורכי דינה לאסור על המדינה לעשות שימוש בהקלטות של שיחות בין זקן ליאיר ביטון. זאת בטענה, כי העדה מסרה את ההקלטות לידיהן של המשטרה והפרקליטות, כחלק מהסכם עד מדינה בהליכים הפליליים שהתקיימו נגד אולמרט, ולא הסכימה להגשת הקלטות בתיקים אחרים.

לטענת בא-כוחה של זקן, עו"ד עופר ברטל, ההקלטות נמסרו למדינה, בתנאי שישמשו אך ורק בשני ההליכים נשוא ההסכם - ההליכים נגד ראש הממשלה לשעבר אולמרט בפרשות הולילנד וראשונטורס - ולאחר סיום הדיון בהם, היה על המאשימה להחזירן לידיה של העדה, ולא להוסיף לעשות בהן שימוש בחקירות אחרות.

הדברים נלמדים, לשיטת עו"ד ברטל, בראש וראשונה, מנוסח ההסכם הקובע שהמדינה ראשית לעשות כל שימוש שתמצא לנכון בהקלטות, ובלבד שיהיה רלוונטי לתיקים התלויים ועומדים באותה עת, דהיינו, לא תיקים שטרם נולדו.

גם התנהגותה של המדינה בהמשך הדרך, מלמדת לטענתו, על הבנתה, כי אין לה זכות לעשות שימוש בהקלטות לצרכים אחרים, לבד מההליכים נשוא ההסכם, ללא הסכמת העדה.

בסוף שנת 2014 זומן עו"ד ברטל למשטרה, והתבקש להורות לעדה לשתף פעולה בחקירה נשוא תיק זה, על-מנת שניתן יהיה להגיש את ההקלטות כראיה. הוא סרב בשם העדה, והסביר, כי ההקלטות נמסרו למשטרה לשימוש רק בהליכים שהיו תלויים ועומדים אז, ולא ניתן להמשיך ולעשות בהן שימוש לתיקים עתידיים. עוד טען, כי העדה עייפה מהליכים ובתי משפט, וביקשה לשים קץ למעורבותה בהם. לכן הורה לעדה לסרב להתייצב לחקירה, וכך עשתה.

כעבור מספר חודשים פנה עו"ד ברטל במכתב לעורכי הדין המטפלים בתיק ב.יאיר בפרקליטות, בדבר סירובה של העדה כי יעשה שימוש בהקלטות בתיקי חקירה אחרים, לבד מאלה שהוזכרו בהסכם. לבסוף, טוען הוא, כי המדינה הסכימה לשחרורה של העדה על-תנאי, לאחר תום שני שלישים מתקופת מאסרה. גם הסכמה זו מלמדת כי לשיטת המדינה, העדה לא הפרה את ההסכם.

המדינה מתנגדת לבקשת שולה זקן. לטענתה, בעת מסירת ההקלטות למשטרה, ידעה זקן כי השיחות עם יאיר ביטון נמצאות בין יתר ההקלטות, ועשתה זאת מרצונה החופשי. אין בהסכם כל התחייבות מצד המדינה להגביל עצמה לעשות שימוש בהקלטות, רק בתיקים מסוימים. המדינה, נטען, גם הבהירה לעו"ד ברטל, במהלך המפגש במשטרה בדצמבר 2014 כי בקשת האישור מהעדה היא לפנים משורת הדין, ומדובר בחומר חקירה שניתן יהיה לעשות בו שימוש גם ללא אישורה של העדה.

עוד טענה באת-כוח המדינה, כי אי שיתוף-פעולה בתיק זה אינו מהווה הפרת ההסכם, כי בהסכם התחייבה העדה לשתף פעולה רק בהליכים נשוא ההסכם. לכן לא התנגדה המדינה לשחרורה לאחר תום שני שלישים מתקופת מאסרה.

לבסוף טענה, כי עתירת העדה הועלתה בשיהוי ניכר, באשר היה ידוע לעדה זה מכבר אודות כוונתה של המדינה לעשות שימוש בהקלטות.

השופטת חיימוביץ פתחה את ההחלטה בהערת אגב בנוגע לויכוח על היקף הסכם עדת המדינה שנחתם עם שולה זקן. "איני משוכנעת כי ההליך הנוכחי הוא הפורום המתאים ביותר לברר את שאלת היקף התחייבויותיהם של צדדים להסכם שנערך בתיק אחר".

"עם זאת", הוסיפה השופטת, "לאחר שהשאלה הונחה לפתחי, והצדדים ביקשו כי אחליט בה על-פי המסמכים שהוצגו בפניי, ובפרט על יסוד נוסח ההסכם, אעשה כבקשתם".

השופטת דחתה את טענתו של עו"ד ברטל, כי המדינה רשאית לעשות בהקלטות רק שימוש רלוונטי לתיקים שהיו תלויים ועומדים במועד חתימת ההסכם, דהיינו, תיקים שנפתחו עד ה-27.3.14. "אני סבורה כי מנוסח ההסכם עולה מסקנה הפוכה", קבעה.

אותם סעיפים להסכם, קובעים, בין היתר, כי "הנאשמת מתחייבת בזאת לשתף פעולה באופן מלא עם רשויות האכיפה ולמסור הודעות אמת מפורטות על כל הידוע לה על אודות הפרשיות המוזכרות ונדונות בראיות החדשות, המעורבים באותן פרשיות והתיקים התלויים ועומדים כנגד המעורבים באותן פרשיות התלויים ועומדים בבתי המשפט השונים; הנאשמת מתחייבת בזאת למסור כל חומר נוסף שברשותה, לרבות מסמכים, ראיות חפציות, צילומים ועוד שהינו רלוונטי לפרשיות המוזכרות ונדונות בראיות החדשות; הנאשמת מתחייבת לסייע, ככל שיידרש, בחקירה ובהשגת ראיות נוספות נגד הדמויות המעורבות בראיות החדשות; הנאשמת מתחייבת בזאת למסור עדות אמת מלאה בכל הליך שיפוטי ככל שתדרש".

על כך כתבה השופטת: "המדינה לא נטלה על עצמה כל התחייבות או הגבלה ביחס לשימוש בחומרים שנמסרו לה".

עוד ציינה השופטת, גם אם נניח, בניגוד למפורש בהסכם, כי זכות המדינה לעשות שימוש בחומר, נגזרת מהיקף ההתחייבויות שנטלה על עצמה העדה, גם אז אין בנוסח ההסכם כדי לתמוך בטענתה. "מנוסח ההתחייבויות שקיבלה על עצמה העדה... נלמדת כוונת המדינה להמשיך ולחקור על בסיס החומר שמסרה העדה, ובמידת הצורך אף להגיש בעקבות החקירות כתבי אישום נוספים".

כך, נקבע, בסעיף 4 להסכם עדת המדינה, התחייבה שולה זקן לסייע ככל שיידרש, בחקירה ובהשגת ראיות נוספות נגד "הדמויות המעורבות בראיות החדשות".

"אין חולק כי נאשם 5 (יאיר ביטון, א' ל"ו) עונה להגדרה זו, שכן הוא אחת הדמויות נשוא הראיות החדשות שסיפקה העדה. המדינה, כך עולה מהכתוב, לא הגבילה עצמה לנאשמים בהליכים נשוא ההסכם, אלא ל"דמויות", ככל שיהיו, המעורבות בראיות החדשות", ציינה השופטת.

עוד נקבע בהחלטה, "לאחר שנחה דעתי כי השימוש בהקלטות כראיה בתיק זה, אינו נוגד את ההסכם עליו חתמה העדה, אני דוחה את הבקשה".

לבסוף קבעה השופטת כי מכיוון שהעדה לא התייצבה לדיון בתאריך 1.11.17 למרות שזומנה כדין, ניתן בזאת צו הבאה נגד העדה. שחרור כפוף להפקדת 3,000 שקל".

כתב האישום בפרשת ב. יאיר הוגש בספטמבר 2015, ובמסגרתו נחשף הקשר בין הקבלן ביטון לבין ראש ארגון הפשע, יצחק אברג'יל. כתב האישום הוגש נגד ביטון, אברג'יל, ניסים פינס, שמעון בלולו, חניתה פינס, נפתלי פרץ ונגד החברות ב. יאיר, ש.י.נ גן רווה ו-א.א.נ חשמל.

האישומים כוללים שלל עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, עבירות מנהלים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מס, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות נוספות.

לפי כתב האישום, במהלך השנים התפתחה מערכת יחסים חברית בין אברג'יל לביטון, במסגרתה נקשר הקשר הפלילי האסור. לטענת הפרקליטות, ב-2007 קשרו אברג'יל וביטון קשר, יחד עם בלולו ופינס פושט-הרגל, להעברת כספים לאברג'יל ולגורמים מטעמו, בדרכי מירמה, באמצעות חברת ב. יאיר.

לפי האישום, אברג'יל וביטון ביקשו לממש את הקשר באמצעות כריתת חוזים לבניית דירות באילת, והעברת חלק מהכספים שיועדו לבנייה, אל אברג'יל.

עוד כתבות

לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי

רוב המומחים מעריכים שהשקל יוסיף להתחזק. לפי סיטי הוא צריך ליפול ב־20%

בבנק האמריקאי טוענים, בניגוד לקונצנזוס, כי המטבע הישראלי אמור להיחלש לרמה של 3.87 שקלים לדולר ● כלכלן מקומי בכיר: "לא הייתי מייחס למודל שלהם חשיבות גדולה מדי, אלא אם הנאסד"ק ייפול ב־30%, או אם הולכים למלחמה עם איראן עם תוצאות מאוד גרועות לישראל"

האם "התסריט הגרוע ביותר" עבור ישראל בעזה בדרך להתממש?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: היום שאחרי הפיגוע הקטלני באוסטרליה, 25 מדינות צפויות לדון מחר בשליחת כוחות בינלאומיים לעזה, ואנטישמיות בחגיגות החנוכה באמסטרדם ● כותרות העיתונים בעולם

הודעה שנשלחה בקבוצת וואטסאפ של מתחזים / צילום: צילום מסך

הונאת הרשת החדשה: הבטיחו תשואה חלומית, ואז המניה נפלה בכ־90%

מתחזים ברשת שכנעו משקיעים ישראלים להשקיע במניה של קבוצת מסעדות מלזית ● הם התחזו לדמויות מוכרות בשוק, וכך זינקה המניה בכ־150% - אך קרסה לאחר בריחת מארגני ההונאה שמכרו את החזקותיהם ● ברקע, פלטפורמות כמו מטא מתקשות לבלום את התופעה

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

אדלטק משכה את התביעה: הוסר החסם להקמת תחנת הכוח שבסכסוך

קבוצת אדלטק משכה את תביעתה נגד ההרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון - כך הודיעו השותפים האחרים ובראשם קבוצת לוזון ● אם דוראד אכן תורחב, הדבר ימנע הקמה של תחנת כוח אחרת - זאת לאור מגבלה של רשות החשמל

מה מציעות ספקיות החשמל הפרטיות לצרכנים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

החשמל מתייקר, אבל יש פתרונות: כך תחסכו עד 20% דרך הספקיות הפרטיות

רק אחד מכל 10 משקי בית התניידו לספקיות פרטיות מאז נכנסה רפורמת החשמל לתוקף, חרף העובדה שמדובר במהלך פשוט יחסית ● הנחות קבועות של אחוזים בודדים או מסלולים עם חיסכון של עד 20% בשעות הלילה: מה כדאי לדעת על המסלולים שמציעות החברות השונות ● גלובס עושה סדר

בית המשפט העליון / צילום: יוסי זמיר

שני פסקי דין סותרים והשאלה בדרך לעליון: מי יממן תביעות ייצוגיות?

שני פסקי דין הפוכים בנוגע לאפשרות מימון תביעה ייצוגית ע"י קרן פרטית ניתנו לאחרונה, והסוגיה תוכרע בעליון ● הראשון קבע כי קרן הפועלת למטרת רווח תנהל את ההליך לא תמיד לטובת התובע, ואילו לפי השני איסור מימון הוא מחסום לתביעות שמצריכות משאבים כלכליים

האחים אבי, רפי וג'ו נקש / צילום: יח''צ

האחים נקש יישארו בנמל אילת? הממשלה תיאלץ להכריע בקרוב

שרי האוצר והתחבורה יודיעו עד סוף החודש אם יוארך זיכיון האחים נקש בנמל שהסב להם רווחים במאות מיליונים ● בממשלה סבורים שהם לא עמדו בתנאים, אולם פרסום מכרז חדש כעת אינו מהלך פשוט

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

מעל 83 אלף דירות על המדף: מה כדאי לדעת על הנתון החריג של שוק הנדל"ן?

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על כך שמלאי הדירות הלא מכורות בישראל הכפיל עצמו בתוך חמש שנים ועומד על שיא היסטורי ● תל אביב מובילה ברשימה, ואחריה ירושלים ובת ים ● מהן הסיבות, ואיפה ייקח 7 שנים להיפטר מהמלאי

בית החולים הדסה / צילום: אביבה גנצר

"המודל של בית החולים לא עובד": איך הדסה שוב נקלע למשבר?

נציגי בית החולים צפויים להיפגש השבוע עם אנשי האוצר ומשרד הבריאות כדי לפתור את המשבר התזרימי של הדסה, שכבר הוביל להכרזת סכסוך עבודה ● הדרישות של ההנהלה, הטענות של האוצר וההצעה של בכיר לשעבר בהדסה שאף צד לא רוצה לקבל

זירת הפיגוע בסידני, אוסטרליה / צילום: ap

דיווח: המחבל השני שהשתתף בטבח בסידני - אזרח לבנוני ממוצא פלסטיני

משרד החוץ הצרפתי פרסם את שמו של דן אלקיים, תושב צרפת, שנרצח בפיגוע באוסטרליה ● בישראל בודקים אם הפיגוע ההמוני יצא לפועל בהכוונה של איראן או ארגון טרור ● משרד החוץ האיראני פרסם "גינוי" וטען כי "טרור והרג בני אדם בכל מקום בו בוצעו נדחים ומגונים"

יו''ר הוועד האולימפי בישראל יעל ארד, אורח הכבוד ויו''ר הוועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים LA28 קייסי וסרמן וארוסתו / צילום: הוועד האולימפי בישראל

הוועד האולימפי מסכם שנה באירוע חגיגי

פורום טכנולוגי סגור ביוזמת MIND Israel התקיים בתל אביב ● הוועד האולימפי בישראל חתם את השנה הפוסט־אולימפית בטקס חגיגי ● מאות רוקחי Be פארם השתתפו בכנס השנתי באקספו תל אביב ● וגם: יו"ר חדשה לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ת"א ומועמד מבטיח לתפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ● אירועים ומינויים

צוות ההשקעות של ויולה ונצ'רס / צילום: דוד גראב

ויולה ונצ'רס מגייסת כ־250 מיליון דולר להשקעות חדשות ולהגדלת החזקות קיימות

הקרן ביצעה סגירה ראשונה בהיקף של כ־150 מיליון דולר, שצפויה להתחיל לפעול בתחילת 2026 ● במקביל גויסה קרן נוספת בהיקף של כ־100 מיליון דולר, שמטרתה להגדיל החזקות בחברות פורטפוליו שהקרן מגדירה כמצטיינות שבהן היא כבר השקיעה, ובעצם להעמיק את ההשקעה

40 עד 40 2026

ההרשמה לפרויקט 40 הצעירים המבטיחים של גלובס יוצאת לדרך

לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים עד גיל 40 ל־‏2026, שמתפרסמת זו השנה ה־21, אנחנו מחפשים נשים וגברים מכל קצות החברה הישראלית שמובילים שינוי ויוזמה, בעלי עשייה מרשימה מוכחת ואופק מבטיח ● אם אתם רואים עצמכם מתאימים או מכירים אנשים ראויים, מוזמנים להגיש מועמדות ● ההרשמה תיסגר ב־31 בדצמבר

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך; סיגל יעקבי, שופטת בית המשפט הכלכלי; ויעקב לוקסנבורג, בעל השליטה בסאני / צילום: שלומי יוסף, ניב קנטור, סיון פרג'

רשות ני"ע נגד ביהמ"ש הכלכלי: המחלוקת לגבי מניות של קרובי משפחה מגיעה לעליון

האם מניות שנרכשו ע"י קרובי משפחה של בעל שליטה נחשבות לחלק מ"החזקות הציבור", או שהן נספרות כחלק מהחזקות בעל השליטה? ● שאלה משפטית זו עומדת בלב מחלוקת בין ביהמ"ש הכלכלי לרשות ני"ע ● במרכז ההליך: איש העסקים יעקב לוקסנבורג

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מניות הטכנולוגיה נפלו, ברודקום איבדה 5.5%

מדד הנאסד"ק ירד בכ-0.6% ● מניות הטכנולוגיה הגדולות איבדו גובה ● הזהב נסחר לזמן קצר בשיא חדש של כל הזמנים ● מחירי הנפט סביב שפל של ארבע שנים ● הביטקוין צנח לרמה של 86 אלף דולר ● "רוטציה סקטוריאלית גדולה" - בתי ההשקעות בארה"ב מסמנים את ההזדמנות הבאה בוול סטריט

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מנכ"ל פאלו אלטו לגלובס: “אין חשש לפגיעה בתגמול עובדי סייברארק”

ניקש ארורה, שהגיע לביקור בישראל, התייחס לתקופת הביניים סביב אקזיט הענק שטרם הושלם והבטיח בהירות לעובדים ● בדבריו ציין את החותם שהשאיר ניר צוק בחברה גם אחרי עזיבתו וסימן את האתגרים הבאים של עולם הסייבר בעידן הבינה המלאכותית והמחשוב הקוונטי

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

החברה שבנתה ל-OpenAI את חוות השרתים הגדולה בארה"ב בדרך לישראל

לגלובס נודע כי נציגי חברת קרוסו, שהחלה דרכה בכריית ביטקוין, קיימו פגישה במשרד האוצר ● נבחנת כניסה לשוק הישראלי באמצעות שכירת שטחים בחוות שרתים קיימות, בהיקפים של עשרות מגוואט ● המהלך עשוי להוסיף שחקנית חדשה לשוק תשתיות ה-AI המקומי

תום ליבנה / צילום: אריק סולטן

תום ליבנה רוצה לגייס 200 מיליון דולר לספאק חדש - איל וולדמן הצטרף

בשבועות האחרונים ליבנה מקדם גיוס של כ־200 מיליון דולר לחברת ספאק חדשה, המיועדת לרכישת חברה פרטית ישראלית בתחומי הסייבר או הבינה המלאכותית ● לחברה כבר צורפו חברי דירקטוריון כמו איל וולדמן ודייב דה-וולט

ראש ממשלת צרפת סבסטיאן לקורנו / צילום: ap, Thomas Samson, Pool

באיחוד כבר חגגו הסכם סחר עם אמריקה הלטינית, ואז צרפת נזכרה בחקלאים שלה

הסכם סחר חופשי רחב־היקף עם מדינות מרקוסור היה אמור להיחתם בימים הקרובים, עם הבטחות להגדיל את היצוא האירופי בעשרות אחוזים ● אלא שהתנגדות צרפתית ברגע האחרון, בטענה לפגיעה בחקלאות, מעכבת את המהלך ומציפה מתחים פנימיים באיחוד האירופי

לארי אליסון, מייסד ויו''ר אורקל / צילום: Reuters, Noah Berger

החוב של אורקל תופח, המניה צונחת, ועסקה אחת מדאיגה במיוחד את השוק כולו

אחרי חוזה הענק עם OpenAI והשקעות עתק בדאטה סנטרים, השוק מתחיל להטיל ספק בקצב החזרת ההשקעות ובתזרים המזומנים של אורקל ● האם החברה תצליח להפוך את ההבטחות הגדולות להכנסות ממשיות, ומה זה אומר על עתיד כלכלת הבינה המלאכותית?