הרובוטים יכבשו את העולם? קודם שינסו לפתוח את הדלת

מומחים מרגיעים: הרובוטים סובלים מקואורדינציה לקויה, מתקשים בביצוע מטלות לא צפויות ומסתבכים כאשר הם פוגשים בני אדם

תחרות הרובוטיקה Robocup./ צילום: רויטרס, Jianan Yu
תחרות הרובוטיקה Robocup./ צילום: רויטרס, Jianan Yu

ייתכן שהרובוטים עוד ישעבדו את כולנו מתי שהוא, אך בינתיים אם אחד מהם מתחיל להשתולל, הרי לכם טריק יעיל: פשוט תסגרו בפניו את הדלת.

רובוט אחר רובוט נקלע למצב של בלבול כשמצא את עצמו מול דלת סגורה - אך לא נעולה - שחסמה את דרכו במסלול מכשולים מתחת לכיפת השמיים בתחרות שנערכה בחסות ממשלתית. אחד הרובוטים - מכונה בעלת שתי רגליים - הצליח לכרוך את אחד מטפריו סביב ידית הדלת ולפתוח אותה, אך לא ידע מה לעשות כשהרוח הקלה שנשבה במקום סגרה את הדלת לפני שהוא הצליח לעבור דרכה.

הרובוטים מצטיינים בביצוע מטלות רבות, כל עוד אין מטלות אלה כרוכות בקואורדינציית יד-עין רבה מדי, או בהפעלת ההיגיון הבריא. ממש כמו ילדים מחוננים, הם מסוגלים לרשום ביצועים מרשימים במתמטיקה, אך במגרש המשחקים הם גלמים מסורבלים.

המכונות נכשלות בביצוע מטלות שדורשות שיווי משקל ברמה של פעוט שמתחיל לדדות על רגליו, כגון בעיטה בכדור, יציאה ממכונית או טיפוס במדרגות. קשה לגם גם לתפוס עצמים בגדלים ובמשקלים שונים.

במעבדת מחקר בסן פרנסיסקו ניסה רובוט להרים קופסת עץ מהשולחן, אחד המהנדסים התלוצץ שלמכונה יש סיכוי של 50:50. במקום להרים את הקופסה, הרובוט נגח בשולחן.

הרובוטים מסורבלים, לדברי ג'ונאס שניידר, ראש הנדסת רובוטיקה ב-OpenAI, חברה שלא למטרת רווח העוסקת בחקר הבינה המלאכותית, ושבמשרדיה נכשלו הרובוטים במבחן הבלוק. הוא מודה כי תחילה חשבו הוא וצוותו "כמה קשה זה כבר יכול להיות?".

זה היה לפני שהם נאלצו לחדול מפיתוחו של רובוט אחיזה אחר. אור השמש שחדר דרך החלון השתנה, ושיבש את פעילות חיישני המצלמה של הרובוט.

רובוטים תעשייתיים עובדים בתחבורה, שירותי בריאות, כריה וייצור ברחבי העולם. הם מסיעים מוצרים במחסנים ובמסדרונות בתי חולים. הם גם סייעו לחוקרים במקומות קשים להגעה בקוטב הצפוני. הם אפילו למדו לנהוג, אך הם עדיין מתקשים ללכת ולהתמצא במקומות סגורים. רובוט אבטחה בשם "סטיב" ביצע הקיץ קפיצת ראש לתוך מזרקה לאחר שהידרדר במדרגות בעת פטרול בוושינגטון די.סי. יצרנית הרובוט, Knightscope ממאונטיין ויו, קליפורניה פרסמה הודעה שעליה היה חתום סטיב, ששבריו חוברו שוב יחדיו: "תודה לכל אנשי האבטחה האנושיים ששלו אותי החוצה". החברה סירבה להגיב.

רובוטים אינם מבינים באופן מלא היכן הם נמצאים או מה משמעות מעשיהם. החיישנים הוויזואליים המאפשרים לרובוטים לתפוס את העולם החיצוני לא מעדכנים באופן מיידי את מוחות התוכנה של הרובוטים. לרובוטים רבים אין חיישני מגע שמאפשרים להם לחוש בעצמים. כמו כן, קשה לרובוטים לזהות את מקור הצלילים שהם שומעים. למעשה, הרובוטים כמעט נטולי חושים לחלוטין.

הקיץ דיווח Thunderfish, מכשיר רובוטי תת ימי מטיטניום שמשקלו מתקרב ל-726 ק"ג, שהוא שוחה במהירות של 32 קמ"ש באגם אונטריו, כשלמעשה הוא צף במים ללא תנועה. חיישני הניווט שלו שובשו בשל איתות מסירה שעברה במקום, לדברי דייויד שי, סגן נשיא להנדסה ב-Kraken Robotics, החברה הקנדית שפיתחה את Thunderfish.

"אנחנו מדברים עליהם כאילו הם חכמים או אינטליגנטים", אמר שי. "אבל הם לא באמת כאלה".

כשלי הרובוטים מתועדים בהרחבה באינטרנט. באחד מסרטוני הווידיאו מנסה רובוט בשם אטלס (ATLAS) מתוצרת Boston Dynamics מוולתאם, מסצ'וסטס, להניח קופסה על מדף. הרובוט מפיל את הקופסה, מאבד את שיווי משקלו, ובניסיון להציל את עצמו נאחז במדף שקורס לרצפה.

אחת התכונות שחולקים הרובוטים עם רבים מבני האדם היא שאין להם מושג כיצד לנהוג במצבים חסרי תקדים ובלתי צפויים. בשל כך אין הרובוטים מועסקים בתפקידים כמו נהג אישי, או מטפל בקשישים, שמצריכות מגע עם יצורי אנוש גחמניים.

הרובוטים גם אינם מבינים באופן מלא את הסביבה של עצמם, לדברי חווה סיגלמן, מנהלת פרויקט בסוכנות הפדרלית לפרוייקטי מחקר הגנתי מתקדמים DARPA.

במהלך תחרות מסלול המכשולים "אתגר רובוטיקה" (Robotics Challenge), שערכה DARPA ב-2015, נפלו רובוטים קדימה, אחורה והצידה. אחד הרובוטים מעד לאחר שרגלו נלכדה בחול. רובוט אחר החל לרעוד ולרטוט כשזרועותיו שלוחות לפנים כמו המפלצת של פרנקנשטיין, ולאחר מכן קרס לקרקע. רובוט שלישי הצליח לצאת מכלי רכב, אך פתיחת דלת כדי לעבור דרכה היוותה בעיה עבור מרבית הרובוטים.

אם תתרחש אפוקליפסה רובוטית, "זוהי הדרך למנוע מהם להיכנס לבית שלך", אומר אריק קרוטקוב, סמנכ"ל מדע במכון המחקר טויוטה (Toyota Research Institute) בקיימברידג', מסצ'וסטס, ששימש כשופט בתחרות "אתגר רובוטיקה" של DARPA.

קרוטקוב שוקד על פיתוח זרועות רובוטיות שיצליחו לאחוז בצעצועי פלסטיק, בקבוקי מים, מכשירי טלפון סלולריים וספרים, שנמצאים בערימה, ולהניחם בתוך קופסה. לדבריו, גם כשהרובוטים מצליחים לאחוז בחפץ כלשהו, הם מפילים אותו לפעמים על הרצפה.

לעת עתה, הסכנה הנשקפת מהרובוטים אינה השתלטות על המין האנושי, אלא תאונות. העבודה עם הרובוטים במעבדת Autodesk Research בסן פרנסיסקו מתחילה בהערכת סיכונים, לדברי מהנדסת המחקר הבכירה, הת'ר קריק. אנשי המעבדה רושמים "את כל הדרכים שבהן עלול מישהו להיפגע".

דלתות וחסמים פיזיים אחרים מונעים מהרובוטים לסטות מדרכם. מסכי לייזר בלתי נראים יכולים לשתק כל רובוט שחוצה מחסום. יש גם מה שמכונה "מתג נטרול" - כפתור שעליו חייב אדם ללחוץ ללא הפסקה כדי שהרובוט יעבוד.

"הרעיון הוא שאם אתה נבהל, או מתחשמל, או חוטף מכה בראש - אתה כבר לא תהיה מסוגל להמשיך וללחוץ על הכפתור הזה", אומרת קריק.

המעבדה נאלצה לפקח באופן קפדני על רובוט חובב ריב ומדון במיוחד, שתפקידו היה להלחים חפצים שהודפסו בטכנולוגיית תלת ממד. באחד המקרים בנה הרובוט שני צינורות מתכת שעליהם הוא עבד לסירוגין כשהוא יוצק טבעות של מתכת מותכת על כל אחד מהם. בעת המעבר בין שני הצינורות החל הרובוט-הפחח לירוק מתכת חמה לכל עבר. החוקרים התערבו ושיתקו מיד את הרובוט.

בפעם אחרת, לאחר הפסקת הצהריים (עבור העובדים האנושיים), שכח רובוט-מלחים מה הוא אמור לעשות. בדומה למרבית המכונות, לא היה לרובוט שום מושג כמה התקדמות הוא כבר עשה בביצוע עבודה מסוימת. כשהפעילו אותו שנית, הוא החל לבצע את המטלה מההתחלה.

"אם היינו מניחים לו להמשיך, הוא היה מתרסק ישר לתוך החלקים שהוא כבר ייצר", אמרה קריק.

עד כה ייצרו הרובוטים במעבדה כיסאות, מנורות ואגרטלים מבלי שנגרם נזק לאדם או למכונה, לדברי קריק. "מה שנפלא עם רובוטים באופן כללי", היא מציינת, "זה שיש סיכוי סביר לברוח מהם".