נדחתה תביעת קיבוצים להכיר בזכויות בעלות על קרקע קק"ל

המחוזי דחה את תביעת הקיבוצים חפציבה ובית אלפא להכרה בזכויות קניין עודפות בקרקעות שחכרו מקק"ל ■ הקיבוצים טענו כי מגיעה להם שותפות בקרקע, מאחר שלקחו חלק במימונה והשביחו אותה לאורך השנים

בעיצומו של הוויכוח הציבורי והפוליטי על קרקעות קרן קיימת לישראל ועל זכות המדינה ליהנות מהכנסות קק"ל משיווקי קרקעותיה המבוצעים על-ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), התקבלה לאחרונה החלטה תקדימית המחזקת את עמדת המדינה בוויכוח בין רמ"י לבין הקיבוצים והמושבים על הזכויות בקרקע.

נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, השופט אברהם אברהם, דחה לאחרונה את תביעת הקיבוצים חפציבה ובית אלפא להצהיר על זכויותיהם בקרקע קק"ל שהם חוכרים כעדיפות, וזאת לאור טענתם כי מייסדי הקיבוצים נטלו חלק במימון רכישתה, וכי נעשו על-ידם השבחות בקרקע במהלך השנים. לטענתם, השבחות אלה הן שהביאו לכך ששווי הקרקע עלה על השקעות קק"ל, עד כדי כך שהדבר מעניק להם שותפות בבעלות על הקרקע, או זכויות במדרג גבוה יותר מאלה העולות מהסכמי החכירה שעליהם הם חתומים.

עוד טענו הקיבוצים כי לאורך השנים חלה הידרדרות בזכויותיהם במקרקעין עד כדי ביטול מלא שלהן, ומאידך מההסכמים השונים שנחתמו עימם עולה שהמדינה הכירה בשותפותם בקרקע ובזכויותיהם המוגברות. יצוין כי מרבית הקיבוצים והמושבים הוותיקים חוכרים גם קרקעות קק"ל וגם קרקעות מדינה מרמ"י.

המדינה בתגובה טענה כי התביעה התיישנה - טענה שאותה קיבל בית המשפט. עוד הוא קבע כי לא הוכח שהכספים שנאספו שימשו לרכישת הקרקע, וכי השתתפות ברכישה אינה יכולה להקנות זכויות העולות על אלה המעוגנות בחוזה החכירה.

לגבי הטענה על השבחות בקרקע, השופט אברהם קבע כי הוא אינו יכול לראות מתווה משפטי התומך בטענה כי השקעות יכולות להביא לזכות בעלות. "טענה זו של הקיבוצים מרוקנת מתוכן את המפעל הציוני לדורותיו", פסק השופט, "בכל יישוב שהוקם, יהא סוגו אשר יהא, השקיעו מתיישביו ממרצם ומאונם לפיתוח האדמות עליהן הוקם היישוב".

פסק דין זה מצטרף למספר פסיקות שניתנו לאחרונה, בהן דחה בית המשפט טענות דומות מצד קיבוץ כפר המכבי, מושב כפר ורבורג והכפר השיתופי מגשימים. נכון להיום, ישנם הליכים משפטיים פתוחים בעניינים אלה של עוד 17 קיבוצים ומושבים.

פיצוי אחיד

היחסים בין הקיבוצים והמושבים הוותיקים המחזיקים בחוזי קק"ל לבין רמ"י התחדדו לאחרונה, בעקבות מאמצים של רמ"י להפשיר קרקעות חקלאיות לטובת פרויקטים של בנייה למגורים, בעיקר במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן" של שר האוצר, משה כחלון. הפיצוי הסטנדרטי שמציעה רמ"י עבור קרקע חקלאית עומד על כ-50 אלף שקל לדונם, כאשר החקלאי אינו מתנגד לפינוי. היישובים הוותיקים מתנגדים לכך בטענה שחוזי קק"ל ההיסטוריים פוטרים אותם מהכללים המחייבים של רמ"י לגבי פיצוי אחיד בגין החזרת קרקע חקלאית למדינה.

קק"ל, נציין, מחזיקה כ-2.5 מיליון דונם, כ-12% מאדמות המדינה, רובן באזורי הביקוש במרכז הארץ. מתוכן, כמיליון דונם נרכשו מתרומות יהודים לפני הקמת המדינה, וכמיליון וחצי דונם הופקעו מערבים ונמסרו לניהול קק"ל. ההכנסות נטו של קק"ל ב-7 השנים האחרונות משיווקי קרקע על-ידי רמ"י עמדו על 1.15 מיליארד שקל בממוצע לשנה (אחרי ניכוי הוצאות תכנון, שיווק, משפטיות וכו'). בית המשפט קבע שלא הוכח שהכספים שנאספו שימשו לרכישת הקרקע, וכי השתתפות ברכישה אינה יכולה להקנות זכויות העולות על אלה המעוגנות בחוזה החכירה. השופט אברהם קבע כי הוא אינו יכול לראות מתווה משפטי התומך בטענה כי השקעות יכולות להביא לזכות בעלות