גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה מנהיגים צריכים ללמוד מעיר העתיד שמקימה סעודיה?

התוכנית להקים את העיר החכמה נאום היא דוגמה מעוררת קנאה להבנה שכל מה שידענו על כלכלה, תרבות ועבודה מתפוגג

מבקרים בתערוכה על נאום, עיר עתידנית בסעודיה./ Faisal Nasser , צילום: רויטרס
מבקרים בתערוכה על נאום, עיר עתידנית בסעודיה./ Faisal Nasser , צילום: רויטרס

כבר שנים שאנחנו מדברים על שילוב אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה, על פערי השכר והפריון בין מגזרים במשק, והדיונים הובילו לעשייה מבורכת. אלא שבשנים הקרובות, קרובות ממש, נגלה שאוכלוסיות רבות נוספות הצטרפו לאוכלוסיות המודרות, לא משום שהן שייכות למגזר כזה או אחר, אלא בגלל פערי יכולות. פערי הפריון יגדלו עם הפער בין אלה שיש להם היכולת להתאים את עצמם לעולם החדש לבין אלה שחסרים את היכולת הזאת. מצד אחד, חלקי המשק הדוהרים אל העתיד יגלו שהם מוגבלים בהעדר כוח אדם מיומן, ומצד אחר תגדל כאן אוכלוסייה שלא תוכל לעבוד משום שחסרות לה אותן יכולות ממש.

הסוציולוג היהודי-פולני, ניצול השואה זיגמונד באומן הגדיר תקופות כאלה "נזילות". המוכר והיציב הופך ל"נוזלי", בלתי ניתן לאחיזה, לעיצוב. מפחיד לראות את כל מה שמוכר לנו נמס סביבנו, אבל חישבו מה אפשר לעשות בחומר רך. צריך בשבילו יוצר. יש יצירה שנובעת מהשוק, מהמקומות שבהם אנשים יצירתיים מזהים הזדמנות. אבל זה לא מספיק. בעולם נזיל המדינה חייבת לסלול מחדש דרכים שיאפשרו מעבר חלק בין העולם הישן לזה שמתהווה - מעבר של אזרחים, של תשתיות, של מוסדות.

ג'ון פ. קנדי, בנאום המפורסם שבו קבע את היעד של הנחתת אדם על הירח, הבין שבבסיס התהליך טמונים הצורך בידע חדש וביצירת מערכות שיצעידו קדימה את האנושות:

"We set sail on this new sea because there is new knowledge to be gained, and new rights to be won, and they must be won and used for the progress of all "people

נזכרתי בנאום הזה השבוע בעקבות ידיעה שהגיעה מסעודיה דווקא, על העיר החדשה Neom, שאמורה להיות עיר העתיד, ויותר מכך, לסלול את הדרך להבנה ולארגון של כל הטכנולוגיות החדשות בהקשר הזה. על פני השטח יש כאן סיפור יפה על עיר חכמה על סטרואידים, פרויקט שנבנה סביב חדשנות טכנולוגית במגוון תחומים. כשנכנסים לעומק הסיפור, יש מאחוריו רעיון מרשים הרבה יותר, שנולד משאלות על עתיד הכלכלה, על החוסרים שלה, על כושר תחרות ועל יצירת פלטפורמה שתטפל בכל אלה. יש כאן דוגמה מעוררת קנאה להתנהלות של מנהיגים המבינים שאנחנו בתקופה שבה כל מה שמקובל בכלכלה, בתרבות, ביחסים וגם בעבודה "נמס".

מדינות רבות מחפשות את דרכן. בהקדמה לדוח "מצב המשאב האנושי 2017" של הפורום הכלכלי העולמי, נכתב שהאופן שבו מדינות מפתחות את ההון האנושי שלהן יהיה משמעותי יותר מכל גורם אחר להגדרת הצלחתן בטווח הארוך. על הפורום, "הון אנושי" נמדד בידע וביכולות של האוכלוסייה, המאפשרים לה לייצר ערך בכלכלה הגלובלית.

מעניינת יותר היא ההתייחסות לפיתוח ההון האנושי במונחים שהם מעבר לחינוך ולהכשרה פורמליים. ההתייחסות היא לאופן שבו משפרים את ההון האנושי על פני זמן באמצעות שימוש בידע וביכולות האלה בשוק העבודה, ולהיפך, לאופן שבו מפחיתים מערכו. הפורום הכלכלי העולמי פיתח מדד של רכיבי הפיתוח של ההון האנושי, ובמילים אחרות, מדד ליכולתו של הפרט לרכוש, לפתח ולהשתמש בכישורים לאורך חיי העבודה, ולא רק בשנים המעצבות. יש כאן אמירה מפורשת שלמידה היא מרכיב קריטי באפשרות של עובדים לרכוש יכולות על פני זמן, והכרה בצורך לעבור להשקעות עמוקות יותר בפוטנציאל האנושי. המשימה הזאת מוגדרת משימה פוליטית, חברתית, כלכלית ומוסרית.

חדשנות במדיניות ציבורית

בדוח הפורום הכלכלי העולמי, ישראל במקום ה-18 מתוך 130 מדינות, אבל חשוב להסתכל על מרכיבי המדד: ממד היכולת (למעשה הכוונה לחינוך פורמלי), שבו אנחנו במקום ה-58; ממד היישום של היכולות באוכלוסייה העובדת, שבו ישראל במקום ה-35; ממד הפיתוח, הכולל השכלה פורמלית של דור העתיד ותשתיות למידה והכשרה מחודשת לאוכלוסייה העובדת, שבו אנחנו במקום ה-21; וממד הידע, הבוחן את רוחב ועומק היכולות שנעשה בהם שימוש בעבודה, שבו אנחנו במקום ה-8. הנתונים האלה מעלים שאלות רבות על עתיד ההון האנושי בארץ, לאחר שהידע המצוי היום בשוק התעסוקה יתיישן.

מאחר שבחיי העבודה החדשים מועסקים משנים משרה ומקצוע, וגם סוגי התקשרות, אי-אפשר להניח שעובד יוכל לרכוש את הכישורים הדרושים לו אצל המעסיקים. לכן צריך, ברמה הלאומית, להגדיר מחדש את חלוקת הנטל בהכשרות עובדים - בין הפרט, המעסיקים והמדינה. מערכות החינוך וההכשרה מתמקדות היום בחינוך ילדים ובתמיכה בחינוך אקדמי, בעוד שהכשרת מבוגרים נתפסת עדיין כמיועדות לאוכלוסיות המתקשות לחזור למעגל העבודה. העולם המשתנה דורש מדיניות המכסה את כל מסלול החיים, ונקודת המוצא היא שאי-אפשר עוד לייחד את הלימודים לשנים הראשונות במסלול הזה ואנחנו צריכים לרכוש השכלה או הכשרה במנות קטנות לכל אורך שנות העבודה.

שינוי מדיניות נוסף שנגזר מעולם העבודה החדש נדרש במערכת הזכויות הסוציאליות. עבודה כבר אינה מאופיינת רק ביחסי עובד-מעביד. היא שם כולל לעשייה כלכלית אישית שמתרחשת באופנים שונים ותמשיך להשתנות במהירות בשנים הקרובות. לכן, בניגוד למערכת יחסי העבודה והתנאים הסוציאליים הנהוגים בישראל, בעולם העבודה החדש חייבים להבטיח את זכויות העובדים באופן שוויוני בכל סוגי מערכות העבודה והתעסוקה, כדי שהם יוכלו לנוע בחופשיות ביניהם בלי להיפגע. מערכת יחסי העבודה והתנאים הסוציאליים חייבים לעודד גם יזמות, עבודה עצמאית, שילובים בין שכיר לעצמאי, עבודה בענן ויצירת הכנסה באמצעות דרך שיתוף בעבודה ואפילו בנכנסים.

כל אלה דורשים חדשנות במדיניות ציבורית בעולם העבודה. בעולם שבו עובדים משנים מעסיקים, תפקידים, מקצועות וצורות העסקה, תנאים סוציאליים וזכויות עובדים צריכים להיות מחוברים לפרט ולא למעסיק, ובטח לא לפעול נגד צורות העסקה מסוימות ולהעדיף אחרות. דרושה כאן גישה הוליסטית, שמארגנת מחדש את החינוך, ההשכלה, ההכשרה המקצועית לכל אורך החיים ובמקביל תומכת בכל הצורות החדשות של ארגונים ועבודה. בשביל שאלה יקרו, חייבים לשנות כאן את השיח על עולם העבודה המשתנה וליצור את "עיר העתיד" שלנו, שתאפשר כל מה שצריך כדי להתפתח. בשביל העתיד.

■ הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "עולם העבודה העתידי", www.niritcohen.com

עוד כתבות

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

הקנס של אל על הוא רק טריילר: הפחד מהפרטה יעלה לנו הון גם במחיר הטיסות

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"