תם הדיון בבג"ץ בעתירה נגד תוכניות הבנייה בפ"ת וכפר סירקין

יו"ר ועדת תושבי פתח-תקווה וחבר מטה המאבק לבינוי שפוי: "אנחנו אופטימיים. בית המשפט מבין מה זה הותמ"ל, ואני מקווה שיקבל החלטה לטובתנו"

בנייה בפתח תקווה / צילום: תמר מצפי
בנייה בפתח תקווה / צילום: תמר מצפי

תם הדיון בבג"ץ שעסק בעתירה שהגישו המתנגדים לתוכנית הבנייה במזרח פתח-תקווה וכפר סירקין נגד המדינה. כעת ממתינים הצדדים להחלטת השופטים.

נזכיר כי מדובר בעתירה שהוגשה על-ידי תושבי העיר פתח-תקווה ותושבי כפר סירקין באמצעות עו"ד אייל מאמו ו ודנה פריד ממשרד אגמון ושות' ועו"ד ישי שידלובסקי אור וגד טיכו ממשרד כספי ושות' במסגרתה נטען כי ההחלטה להכריז על המתחם כמיועד לטיפול הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) התקבלה בחוסר סמכות ותוך שהיא מבוססת על תשתית עובדתית חסרה שהוסתרה ממקבלי ההחלטות, דוגמת תוכנית מתאר ארצית ומחוזית.

עוד טענו העותרים כי התוכנית לבניית כ-12 אלף יחידות דיור חדשות בסמוך למושב כפר סירקין ועל שטח המחנה הצבאי שצפוי להתפנות עשויה ליצור "טבעת חנק" סביב המושב וליצור עומסי תחבורה ללא פתרון.

הדיון בעתירה ארך כ-3 שעות בפני השופטים יצחק עמית (יו"ר ההרכב), דפנה ברק ארז ויוסף אלרון במסגרתו נידונו הדברים, ושני הצדדים קיבלו הזמנות לטעון את הטענות. על-פי גורמים שהיו בדיון, קשה לדעת מה תהיה הכרעת השופטים. עם זאת, אותם גורמים ציינו כי השופטים הפגינו בקיאות בסוגיית הותמ"ל ובהחלטות קודמות הנוגעות לוועדה.

משה פישר, יו"ר ועדת תושבי פתח-תקווה וחבר מטה המאבק לבינוי שפוי, שנכח בדיון, סיפר ל"גלובס" עם סיומו כי "אני חושב שהשופטים הצליחו להבין את החשיבות בהכרזה ולמה בהליך עצמו יותר קשה להתנגד או להשפיע נגד התוכנית שכבר הוכרזה. השופטים שאלו את המדינה שאלות קשות. והשופט עמית גם אמר בציניות בתגובה לטענת המדינה כי ההכרזה היא לא המועד להתנגד אלא הליך ההתנגדות בוועדה כי 'שהמתנגדים יגישו את ההתנגדות והוועד תדחה אותן'. נראה שהשופטים הבינו את הלך הרוח, ונראה לי שהצלחנו להעביר לשופטים את המסר שהגוף הזה אינו כזה שאפשר לקבל בו הגינות, ושיש בעיה גדולה של תחבורה במתחם הזה".

פישר סיכם את דבריו ואמר כי "אנחנו אופטימיים. בית המשפט מבין מה זה הותמ"ל, ואני מקווה שיקבל החלטה לטובתנו".

ירון קדושים, חבר מטה המאבק סירקין וחבר המטה הארצי לבינוי שפוי, העלה פוסט לפייסבוק לאחר תום הדיון וכתב: "ראש העיר פתח-תקווה ביקש זכות דיבור וקיבל. קבל באוזני השופטים על כך שלא מאפשרים דיונים ראויים ומבצעים מחטפים... השופטים הביעו הזדהות עם הטענות הכבדות שלנו".

נציין כי בעמדת המדינה שנשלחה לבית המשפט לקראת הדיון על-ידי הפרקליטות, תגובה ארוכה ומפורטת בת 33 עמודים, מבקשת המדינה מבית המשפט לדחות את העתירה. "מדינת ישראל מצויה במשבר בשוק הדיור, משבר שהממשלה פועלת על-מנת לפותרו ולמנוע את המשך העמקתו במגוון דרכים וכלים. אחת מהדרכים שבהן פועלת הממשלה , היא קידומם המהיר של הליכי תכנון למתחמי מגורים, באמצעות הכרזה על מתחמים מועדפים לדיור...החלטה זו (על הכרזת המתחם) נעשתה בהתאם להוראות החוק, לאחר הליך מנהלי סדור ותקין, ולא נפל בה פגם - הן מבחינת התשתית העובדתית שעמדה בבסיסה, הן מבחינת השיקולים ששקלה הממשלה בעת קבלת החלטותיה. העותרות אומנם טוענות כי ההכרזה פוגעת בזכויות שונות שלהן, אך בהקשר זה כפי שהובהר בהרחבה במסגרת התגובה, לטענות אלה אין כל יסוד".

בין היתר נטען בתשובת המדינה לבג"ץ כי רוב הטענות שהועלו בעתירה מתייחסות לשלב התכנוני של התוכנית ולא לשלב ההכרזה ולכן פתוחה להם האפשרות להגיש התנגדות לתוכנית בשלב מאוחר יותר, ובאם זו תידחה, באפשרותם יהיה להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט. מסיבה זו טענו המשיבים כי העתירה לבג"ץ הוגשה בשלב מוקדם מדי ודינה להידחות.