גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתניהו צדק: המונופול של ערוץ 2 נשבר | פרשנות

זכייניות ערוץ 2, שגם לפני הפיצול לא נהנו מהמונופול שלהן מבחינה כספית, יורדות כעת ברייטינג ומפסידות גם בגלל מהלכים לא משתלמים

שיחת רה"מ נתניהו עם השגרירה והמאבטח / צילום: משרד ראש הממשלה
שיחת רה"מ נתניהו עם השגרירה והמאבטח / צילום: משרד ראש הממשלה

התחרות עובדת: "כוכבים" כמו אילנה דיין נפלו ברייטינג

זה אולי לא יתקבל יפה בצד פוליטי מסוים, ודאי שלא בברנז'ה התקשורתית, אבל העובדות מדברות בעד עצמן: נתניהו וכל מי שהטיף לתחרות גדולה יותר בשוק הטלוויזיה צדקו. אמנם חלפו רק כשבועיים מיום הפיצול של ערוץ 2, אבל התוצאה הכלכלית היא ברורה ומובהקת: המונופול של ערוץ 2 נשבר. או כמעט נשבר, כפי שאסביר בהמשך. אם הרייטינג של תוכניות פופולריות כמו "עובדה" של אילנה דיין או "ארץ נהדרת" נחתך בעשרות אחוזים לאחר הפיצול, המשמעות היא שהכלכלה, כרגיל, עובדת: יותר תחרות, יותר גיוון ומוצרים, ירידה בנתחי השוק (רייטינג), ירידה ברווחי השחקנים המונופוליסטיים (או גידול בהפסדים), ובמקביל העוגה (של הצופים) גדלה, כפי שמשתקף היטב בנתוני הרייטינג. כלומר, הרייטינג המצרפי של שתי זכייניות ערוץ 2 לשעבר, קשת ורשת, גדל לאחר הפיצול בהשוואה לרייטינג המקורי שלהן.

למה זה קורה? כי, כאמור, כשהתחרות נפתחת, העוגה גדלה. בשוק הטלוויזיה מה שקרה הוא שצופים מהכבלים והלוויין נדדו לערוצים החדשים ובמקביל הצטרפו גם צופים חדשים. הגידול בעוגה מיתן אמנם במשהו את החיתוך ברייטינג של תוכניות פופולריות, אבל החיתוך הוא כבר עובדה קיימת: מי שהתרגל לרייטינג שנשק ל-20%-25%-30% צריך להסתפק מעתה ואילך ברייטינג שנמוך ב-30%-40% לפחות. זו מכה למי שהתמכר לרייטינג גבוה, ורייטינג בטלוויזיה הוא שם המשחק, משחק די אכזרי. ככל שהרייטינג גבוה יותר הוא ממכר יותר, הוא מעניק עוצמה וכוח אדירים, ובדרך כלל מנוצל לרעה, גם בתקשורת - אגו הרי לא חסר שם. גם האצטדיון הגדול בעולם לא מסוגל להכיל את האגו של כמה מכוכבי הטלוויזיה או מי שמוגדרים "טאלנטים". לכן, קצת פחות רייטינג וקצת פחות כוח לא יזיקו לאיש, בטח לא לציבור הרחב.

הסתיים עידן השליטה המונופוליסטית של ערוץ 2

למה המונופול של ערוץ 2 נשבר (ולא אני זה שהגדיר אותו "מונופול")? בעבר שידר ערוץ 2 באמצעות שתי הזכייניות שלו, קשת ורשת - שמות שלא אומרים הרבה לציבור הרחב, הרי ערוץ 2 היה מותג הרבה יותר חזק משתיהן. קשת ורשת שידרו בימים שונים בשבוע, אבל הציבור, כאמור, לא ממש הבחין בכך. כעת, לאחר הפיצול, שתיהן משדרות בנפרד, לאורך כל השבוע. לפני הפיצול, ועל פי ניתוח אחוזי הרייטינג והנתחים של הערוצים המסחריים, קשת ורשת תפסו יחדיו עד כ-70% מנתח השידורים היומי בטלוויזיה המסחרית. זה נתח שוק עצום, מונופוליסטי בהגדרה. הוא נשבר עם הפיצול, וטוב שנשבר. תהא אשר תהא דעתכם על איכות השידורים, יש יותר תוכניות (אם כי זה פחות או יותר עוד מאותו דבר), יש עוד שחקן בשוק הטלוויזיה ויש עוד תחרות. שוב, הכלכלה עובדת מצוין. 

מחזיקי המניות בקשת ורשת

מהדורת החדשות עדיין מונופול, "הודות" לנתניהו

היכן נשמרה השליטה, ולמרבה האבסורד אף התחזקה? במהדורת החדשות, שנתניהו כה מתעב. דווקא שם ניתנו הקלות משמעותיות לקשת ולרשת: הרגולטור (כלומר, משרד התקשורת, כלומר, נתניהו) אפשר לזכייניות לשדר יחד את מהדורת החדשות במשך שלוש שנים, במקום להתפצל לשתי מהדורות חדשות.

נוסף על הרייטינג שהתחזק בגלל תוספת צופים (יותר מ-20% רייטינג מצרפי למהדורת החדשות שמשודרת במקביל בקשת וברשת), להחלטה הזאת יש משמעות כלכלית אדירה. ראשית, הפעלת מחלקת חדשות עולה, לפי הערכות, כ-100 מיליון שקל בשנה ולכן מדובר בחיסכון של כ-50 מיליון שקל בשנה. בעצם, ההקלה הרגולטורית הזאת שווה לקשת ולרשת כ-150 מיליון שקל לכל אחת בשלוש השנים הקרובות. לא כסף קטן, ולכן יש בתלונות של ערוץ 10 על ההקלות הללו הרבה מן הצדק - הוא ממשיך להוציא סכום ששתי מתחרותיו חולקות בו. אמנם לאורך ההיסטוריה של ערוץ 10 ניתנו לו עצמו על ידי הרגולטור שורה של הקלות, שלפי הערכות הגיעו במצטבר לכמה מאות מיליוני שקלים, אבל לפחות במקרה של חברת החדשות הוא צודק - זה מגרש תחרותי עקום שמפלה אותו לרעה, לפחות בשלוש השנים הקרובות, ולזמני יש נטייה בישראל להפוך לקבוע.

הטעויות הגדולות של הכסף "הקטן" במרוץ של קשת ורשת

קשת ורשת עשו מאמץ שיווקי אדיר (במיוחד קשת) לקראת הפיצול כדי לנסות לקבע את הצופים על המספרים החדשים שלהם בשלט - 12 ו-13. קשת שילמה על הזכות להשתמש במספר 12 סכום עתק של 25 מיליון שקל, ואילו רשת שילמה סכום לא צנוע של 7.7 מיליון שקל תמורת הזכות להשתמש במספר 13. ערוץ 10 שילם 1.54 שקלים תמורת הזכות להשתמש במספר 14. כן, שקל ו-54 אגורות עלה לו המספר 14 בשלט. האם הסכומים העצומים שהוציאו קשת ורשת לקראת הפיצול ולאחר הפיצול, גם בשלטי חוצות ובמודעות בעיתונים, שירתו את המטרה? האם הוצאה של עשרות מיליוני שקלים על שיווק ועל גיוס של כמה "טאלנטים" כמו אודי סגל וניב רסקין שירתה את קשת ואת רשת לאחר הפיצול? לכאורה, התשובה היא "כן": מי שהוציאה הכי הרבה כסף, קשת, גם נמצאת בראש טבלת הרייטינג (עם נתח שוק של 45%). אבל במבט קצת יותר עמוק, הכסף הגדול ששפכו קשת ורשת לא עשה את ההבדל, ודווקא ההתנהלות האחראית של ערוץ 10 הוכיחה את עצמה.

שעת ה"ליד": "ליד", זה הכינוי לתוכניות המשודרות טרום מהדורת החדשות - ככל שהן מוצלחות יותר ברייטינג, הסיכוי שהצופה יישאר לצפות במהדורת החדשות גבוה יותר. לערוץ 2 טרום הפיצול היה "ליד" אידיאלי - גיא פינס (אבי ניר, מנכ"ל קשת, העביר אותו מערוץ 10 זמן קצר לפני הפיצול) ותוכנית חיסכון של קרן מרציאנו (היום "התוכנית הכלכלית"). אבי צבי, מנכ"ל רשת, החליט לוותר על ה"ליד" של מרציאנו לטובת אבי ניר, וזו טעות שעולה לו ולרשת ביוקר: הרייטינג של מהדורת החדשות ברשת נמוך מזה של מהדורת החדשות בקשת.

רשת החליטה להוציא "ליד" חדש: "לפני החדשות", תוכנית בהגשת אודי סגל ולוסי אהריש. לפי הערכות בשוק הטלוויזיה, עלות השכר של סגל מגיעה לכ-90 אלף שקל כדי לצאת מחברת החדשות. ה"ליד" הזה לא הוכיח את עצמו עד עתה, וספק אם יוכיח את עצמו בעתיד.

הרחבת תוכניות הבוקר: קשת במיוחד, וגם רשת, החליטו לחזק את רצועות הבוקר שלהן בטלוויזיה, הרבה בגלל שיקולי יוקרה ואגו, אף שלא נראה שהדבר משתלם במיוחד. מנכ"ל קשת גייס את ניב רסקין (בעלות שכר של כ-70 אלף שקל בחודש, לפי הערכות), ולפני כן את מירב מילר ואת מירב בטיטו, כדי לחזק את הרצועה הזאת. לפחות כרגע, זה לא ממש מתרומם, אף שתוכנית הבוקר של קשת עברה היום את ערוץ 10. על פי רוב, המותגים החזקים של הבוקר ("אורלי וגיא" בערוץ 10 ו"העולם הבוקר" של אברי גלעד והילה קורח ברשת) ממשיכים להוביל.

אתרי אינטרנט: רשת הגיעה לפיצול ללא אתר אינטרנט - חיסרון בולט בעידן הנוכחי. לקשת יש אתר "מאקו" שהוא די חזק, אך היא לא השכילה להפוך אותו לזירת תוכן בתחומי האקטואליה והוא נתפס יותר כאתר בידור ורכילות. מהעניין הזה נובעת הפופולריות הרבה של ynet - הצרכנים בישראל מכורים לחדשות.

השורה התחתונה: נראה שאבי ניר ואבי צבי "שרפו" עשרות מיליונים במרוץ החימוש שלהם לקראת הפיצול, וחלק נכבד מה"שריפה" הזאת היה לשווא. טוב, זה מה שקורה כשיש לך בעלים עשירים כל כך, ששווים מיליארדי שקלים. ייתכן ש-25 מיליון שקל בשביל 12 בשלט זה מעט מבחינתם, אבל זה סכום מנופח בכל קנה מידה.

מונופול ערוץ 2 / איור: גיל ג'יבלי

הכסף הגדול של עולם הפרסום וקשר השתיקה של הערוצים

אין צורך להזיל דמעה על קשת ורשת, יש שוודאי יגידו. אם הם הרכיבו את המונופול של ערוץ 2 הם בטח הרוויחו הון תועפות, כפי שמונופולים מרוויחים משליטתם בשוק. אז עכשיו הגיעה התחרות, ועם התחרות באה הירידה ברווחים. לא נורא, הייתה להם תקופה יפה ובריאה רווחית. אז זהו, שזה לא עבד כך בשוק הטלוויזיה.

ערוצי הטלוויזיה מדממים כבר שנים רבות ושורדים הודות להזרמות בעלים נדיבות. כיצד זה קרה? ראשית, שוק הטלוויזיה ושוק הפרסום אינם שקופים לאורך כל השרשרת שלהם וקשה לדעת מי מפסיד ומי מרוויח, וכמה. עם זאת, כפי שכתבתי כאן בעבר, וכפי שהוכיח פסק הדין בענייני המיסוי של אילן שילוח, יו"ר משרד הפרסום מקאן, הכסף הגדול של המפרסמים בשוק הטלוויזיה הלך למשרדי הפרסום. הסיבה לכך: חברות רכש המדיה שהם הקימו, סוג של מתווכים המרכזים רכישת זמן פרסום עבור כמה לקוחות ולכאורה מביאה לחיסכון בעלויות למפרסמים, גובים עמלות שמגיעות, לפי הערכות, ל-25%-30%. התוצאה היא שמחירי הפרסום נלחצים כלפי מטה. המפרסמים והמתווכים (חברות רכש המדיה) מרוויחים מכך הון תועפות, אבל ערוצי הטלוויזיה סובלים.

מדוע ערוצי הטלוויזיה שתקו במשך שנים ולא נלחמו בתופעה? ערוץ 10 ניסה בזמנו להיאבק אך לא הצליח לצרף אליו את קשת ורשת, שהקפידו לשמור על זכות השתיקה בנוגע להסדרת שוק רכש המדיה על ידי רשות ההגבלים. זו לא הייתה רק שתיקה, זו הייתה גם תרעומת על הניסיון להתערב בשוק רכש המדיה באמצעות הגבלת נתחי השוק של השחקנים.

השתיקה הזאת מוזרה לכאורה, אבל כנראה יש לה סיבה, שבאה לידי ביטוי במאבקים בתוך רכש המדיה. מובילות את התחום הזה בעיקר שתי חברות: יוניברסל של מקאן (אילן שילוח) וחברת יוניון (שאינה בבעלות משרד פרסום אלא בשליטת אורן יוניוב). הן מחזיקות קרוב ל-50% מהשוק, והשאר מפוזר יחסית. זו שליטה כה דומיננטית, עד שהמתחרים בשוק רכש המדיה טוענים שיוניברסל הפכה למוציאה ולמביאה בערוצי הטלוויזיה, במיוחד בקשת, ועל פיה יישק דבר. היא מקבלת תנאים משופרים, הסדרי מחירים מוזלים, העדפות במיקומים ובשיבוצים, ולפיכך גורפת עמלות גבוהות יותר משאר החברות. זו בדיוק הסיבה שקשת, בעלת אחוזי הרייטינג הגבוהים ביותר, פועלת לשימור המצב והכוח המשותף לה וליוניברסל, במעין הסדר כובל. הטענות הללו, מיותר לציין, נדחו בעבר על ידי יוניברסל וקשת.

צריך להדגיש עוד נקודה מעניינת: בעלת מניות בולטת בקשת היא משפחת ורטהיים - דרורית ורטהיים, היו"ר, היא בכובעה השני מפרסם גדול מאוד - קוקה קולה ישראל ובנק מזרחי טפחות.

והנה עובדה שמדגישה את הדומיננטיות של משרדי הפרסום וחברות רכש המדיה שבבעלותן: משרדי הפרסום נוטים להיות נדיבים מאוד ב"מקדמות" לערוצי הטלוויזיה בהיקפים גדולים (במיוחד לרשת), שזה שם מכובס להלוואות לכל עניין ודבר. לנדיבות הזאת יש כמובן מחיר כלכלי, אבל הן מעידות על השחקן החזק באמת בשוק הטלוויזיה - משרדי הפרסום. זאת ואף זאת: למרות הדיבורים על החשש מגוגל ומפייסבוק - דיבורים שפרסומאים וערוצי טלוויזיה התאהבו בהם יתר על המידה - הטלוויזיה עודנה נתפסת אצל המפרסמים בישראל כמדיום הפרסומי והשיווקי החזק והאפקטיבי ביותר.

ההפסדים של הערוצים נערמים. מתי יגיע הפיצוץ?

השבועיים הראשונים של הפיצול, לא רק בגלל הוצאות הפרסום והשיווק האדירות לקראתו, ניפחו את ההוצאות ואת ההפסדים של קשת ורשת, גם אם הן מכחישות זאת מכל מכול. העובדה שיש פחות דקות פרסום, בין שבגלל ההיצע הגדול יותר ובין שבגלל שערוצי הטלוויזיה הפחיתו את הפרסומות כדי למנוע בריחת צופים - הגדילה את ההפסדים. על פי הערכות בשוק הטלוויזיה של עלות התוכניות מול ההכנסות מפרסום, נוצרו לקשת ולרשת הפסדים של מיליוני שקלים לכל אחת מאז הפיצול - שבועיים בלבד. המצב הזה, של קצב הפסדים גבוה, לא יכול להימשך לעולמי עד. הנה כמה תסריטים לעתיד:

אבא ואמא העשירים של קשת ושל רשת ימשיכו לספוג ולשתוק: בקשת מדובר בעיקר במשפחתו של מוזי ורטהיים ז"ל ובמשפחתו של יצחק תשובה. ברשת מדובר בעיקר בעידן עופר ובאודי אנג'ל. לכל בעלי המניות הללו יש הרבה מאוד כסף והרבה מאוד מוטיבציה להחזיק כלי תקשורת משפיע ונחשב, ויהיו ההפסדים אשר יהיו.

עם הזמן, דקות הפרסום יעלו, ואיתן גם המחיר, בעיקר בגלל העלייה המצרפית ברייטינג. זה לבטח יקרה, השאלה אם זה יספיק להעביר את ערוצי הטלוויזיה לרווחיות בריאה. ספק גדול.

רשת וערוץ 10 יביאו את הרומן ביניהם לכדי מיצוי, כלומר, יפעלו למיזוג. נורית אזהרה: שיקולי אגו, כבוד ויוקרה דומיננטיים בשוק הטלוויזיה ובשוק התקשורת בכלל הרבה יותר משיקולים כלכליים, במיוחד אם יש מישהו שמממן את החגיגה הזאת.

הפיצוץ עם חברות רכש המדיה הדומיננטיות יגיע בשלב כלשהו. זה יהיה הפיצוץ הגדול על הכסף הגדול, אבל האמת היא שספק אם הוא יקרה, בגלל ברית האינטרסים ששמרה עד עתה על קשר השתיקה. זה התפקיד של הרגולטור של הטלוויזיה - הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - וגם של רשות ההגבלים העסקיים להרים את הכפפה.

הערוץ הנכה, ערוץ "כאן" שמכנה את עצמו "כאן בהרצה" ונמצא בהרצה כבר כחצי שנה, ייסגר. תאגיד השידור, שבלאו הכי לא מצליח להתרומם, סופג בינתיים את המכה הקשה ביותר בעקבות הפיצול והדבר ממחיש את הצורך בסגירתו. ככל ש"הרצתו" תתארך, ככל שהרייטינג לא ישתפר, ככל שאיכותו לא תספק, הקריאות לסגירתו ולהפרטתו יילכו ויתגברו. ובצדק. אין שום סיבה להחזיק ערוץ נכה "בהרצה" זמן כה רב, במיוחד אם הוא שואב מקופת המדינה כ-700 מיליון שקל בשנה. לא עדיף לממן עם הכסף הזה ביטוח סיעוד ממלכתי?

תגובות

תגובת רשת לעלות שכרו של אודי סגל, להפסדים מיום הפיצול ולמקדמות ממשרדי הפרסום: "כלל הדברים שעליהם התבקשה תגובת רשת אינם נכונים".

גורמים בקשת מסרו ל"גלובס" כי השבועיים הראשונים לפיצול היו מאוזנים. 

עוד כתבות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות מחר

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?