גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היועמ"ש נגד הפשרה בתביעה הנגזרת נגד הדירקטורים בדסק"ש

לאחרונה נודע כי נוחי דנקנר והדירקטורים בדסק"ש מוכנים לשלם 100 מיליון שקל לסגירת התביעה הנגזרת שהוגשה נגדם בגין רכישת "מעריב" ■ מנדלבליט: "מתן יכולת לחברה להתערב בניהול התביעה הנגזרת, ובמיוחד בשלב הפשרה, עלולה ליצור 'אפקט מצנן' לבעלי מניות"

אביחי מנדלבליט / צילום: אבי אוחיון - לע``מ
אביחי מנדלבליט / צילום: אבי אוחיון - לע``מ

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מותח ביקורת חריפה על התנהלות חברת דסק"ש והדירקטורים שלה, על רקע "מחטף-הסדר-הפשרה" שניסו לעשות במסגרת התביעה הנגזרת בפרשת עסקת "מעריב".

התביעה הנגזרת הוגשה לפני מספר שנים לבית המשפט על-ידי בעל מניות מיעוט בדסק"ש, באמצעות עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, נגד נוחי דנקנר ונגד דירקטורים אחרים, שהחליטו ב-2011 על קניית העיתון שגסס אז, בהשקעה של 147 מיליון שקל.

לפני כשנתיים ניתנה בתיק החלטה דרמטית המאשרת לנהל את התביעה, והצדדים פנו להליך גישור לצורך ניסיון להגיע להסדר.

ואולם, לפני מספר חודשים התברר כי חרף התנגדותם של התובע הייצוגי ובאי-כוחו, אשר הודיעו על כישלון הליך הגישור, הגיעו הדירקטורים בדסק"ש להסדר פשרה עם הנתבעים, לפיו ישלמו בעל השליטה לשעבר, דנקנר, הדירקטורים לשעבר ונושאי משרה הנתבעים סך של 100 מיליון שקל לקופת דסק"ש וכן גמול למבקשים שהגישו את התביעה הנגזרת ושכר-טרחה לבאי-כוחם - כפי שייקבע בית המשפט.

הסדר הפשרה, שהושג במסלול עוקף התובע ובא-כוחו, עורר סערה בתיק, מחלוקות וחילופי האשמות בקרב עורכי הדין המייצגים את הצדדים, ובנסיבות אלה ביקש בית המשפט גם את עמדת היועמ"ש במחלוקת.

הבוקר (א') הגיש היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט את עמדתו בנוגע להתנהלות של החברה והדירקטורים בה, במסגרתה ציין כי לא ייתכן מצב שבו החברה תפקיע את זכותו של התובע הייצוגי לנהל את ההליך ו"תיטול על דעת עצמה את המושכות" להגעה להסדר פשרה ללא אישור מבית המשפט. לעמדתו, מדובר בצעד המסכן את ההסדר, אשר עלול להיות נגוע בניגוד עניינים וליצור תקדים מסוכן במקרים של תביעות נגזרות אחרות.

"מתן יכולת נרחבת לחברה להתערב בהליך התביעה הנגזרת עלול לאפשר לחברה לנקוט מהלכי-סרק שמטרתם להכביד על התובע הנגזר ולסכל את בירורה של התביעה", כותב היועץ המשפטי בעמדה שהגישה.

עוד הוא מוסיף כי "מתן יכולת לחברה להתערב בניהול התביעה הנגזרת בכל שלביה, ובמיוחד בשלב הפשרה, עלולה ליצור 'אפקט מצנן' משמעותי לבעלי מניות ולגורמים אחרים הזכאים להגיש בקשות לאישור תביעה נגזרת. גורמים אלה בדרך-כלל רואים לנגד עיניהם את הגמול לו יהיו זכאים בתום ההליך או בשלב הפשרה כתמריץ המרכזי להשקעת משאבים מצדם בניהול ההליך בשם החברה".

היועץ המשפטי לממשלה מציין בעמדתו כי במקרה של תביעת דסק"ש-"מעריב" לאחר הודעת באי-כוח התובעים הנגזרים בדבר כישלון הליכי הגישור, התנהלו מגעים בצורה זו או אחרת בין ההחברה או מי מטעמה לבין הנתבעים, וזאת ללא מעורבות של התובעים הנגזרים.

בהמשך לכך אישר דירקטוריון החברה אישר את הצעת הפשרה שהושגה בסיוע של הנשיאה בדימוס הילה גרסטל, ששימשה כמגשרת, הגם שידעה כי ההצעה אינה מקובלת על התובעים הנגזרים ובאי-כוחם. זאת, בלא שבוצעה פנייה לבית המשפט על-ידי החברה לקבלת היתר לנהל את המשא-ומתן מול הנתבעים. בהמשך לכך הודיעה החברה לבית המשפט כי דירקטוריון החברה אישר את הסדר הפשרה - ושוב ללא מעורבות של התובעים הנגזרים ובאי-כוחם.

על התנהלות זו כותב היועץ המשפטי לממשלה: "ככל שאלה הם פני הדברים, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי התנהלות החברה הייתה שלא על-פי סמכותה בכל הנוגע לניהול התביעה הנגזרת בשמה".

היועמ"ש מתייחס גם לטענת החברה, כפי שנטענה בפני בית המשפט, כי מוסדות החברה שפעלו לאישור הסדר הפשרה כבר אינם נגועים בניגוד העניינים לכאורה שהצדיק את ניהול התביעה כתביעה נגזרת מלכתחילה - כיוון שחברי הדירקטוריון התחלפו מאז - ואולם, לעמדתו, אין בכך כדי להכשיר את המהלך הפסול שביצעה דסק"ש.

ואולם, חרף הביקורת שמותח היועץ המשפטי לממשלה על דרך ההגעה להסדר, הוא מותיר בידי בית המשפט את שיקול-הדעת האם לאשר את ההסדר או לא. עמדה דומה הביעו גם באי-כוח התובעים הנגזרים, אשר הביעו הסתייגות מהמחטף אך הותירו לבית המשפט את ההכרעה האם לאשר את ההסדר. עמדת היועמ"ש למעשה מאשרת ומחזקת את עמדת התובעים הנגזרים בפרשה.

עם זאת, מבקש היועץ המשפטי לממשלה, ואליו מצטרפת גם רשות ניירות ערך, להדגיש כי אף אם יאושר הסדר הפשרה, בנסיבות שבהן נרקם "קיימת חשיבות רבה להתוויית מעמדו של התובע הנגזר גם בהליכי פשרה", וכן "ישנה חשיבות מעשית גם לקביעת גמול ושכר-טרחה ראויים לתובעים הנגזרים ובאי-כוחם, שיביאו בחשבון את המשאבים והמאמצים שהושקעו על-ידם בניהול ההליך. זאת, על-מנת שלא ייפגע מערך התמריצים של בעלי מניות להגיש הליכים נגזרים בעתיד". 

מדסק"ש נמסר בתגובה: "בניגוד לנאמר, דסק"ש לא פעלה ללא אישורו של בית המשפט. לאחר קבלת הצעת הפשרה ולאחר שדנה בפשרה כמתחייב, פנתה החברה לבית המשפט וביקשה לקבל את הוראותיו. בית המשפט קבע כי לאור הצעת הפשרה על התובעים הנגזרים לגבש עמדה בנושא, ואלה הודיעו כי הם משאירים לשיקול-דעת בית המשפט את אישור הפשרה. לכן לא יכול להיות ספק שהחברה פעלה כדין, בשקיפות מלאה ובהתאם לכל הכללים שהתווה בית המשפט העליון בפסק דין אפריקה. צר לנו על כי היועץ המשפטי לממשלה, אשר אף שאינו מתנגד לפשרה, בחר להתייחס למצב דברים זה מבלי לבחון לעומקן את עובדות המקרה, אשר מצביעות באופן ברור על התנהלות ללא רבב של דירקטוריון דסק"ש". 

360 מיליון שקל ירדו לטימיון

התביעה הנגזרת המדוברת הוגשה ב-2012 על רקע ההידרדרות הנמשכת במצבו הפיננסי של "מעריב", שאף הגיע בהמשך להקפאת הליכים ונמכר לידיים חדשות. במארס 2011 התבקש דירקטוריון דסק"ש לאשר את הצעת בעל השליטה דאז בחברה, נוחי דנקנר, להתקשר בעסקה לרכישת השליטה במעריב החזקות, המוציאה לאור של העיתון "מעריב". דירקטוריון דסק"ש קיים דיון של כשעה וחצי בהצעת העסקה, ובסופו אישר פה-אחד את ההתקשרות, בהתאם להצעה.

בעקבות החלטה זו השקיעה דסק"ש ב"מעריב" במהלך השנה וחצי שלאחר מכן סכום של כ-360 מיליון שקל - אשר רובו ככולו ירד לטמיון.

על רקע עסקה זו הוגשה התביעה הנגזרת לבית המשפט. לטענת התובעים, רמי אוסטרובסקי ויניב אוזנה, באמצעות משרד עורכי הדין רונן עדיני ומשרד עורכי הדין רם דקל, החלטת דירקטוריון דסק"ש בדבר רכישת "מעריב", כמו גם החלטות שהתקבלו לאחר מכן שהביאו להגדלת ההשקעה ב"מעריב", התקבלו באופן רשלני ופזיז, ולדירקטורים שקיבלו החלטות אלה יש אחריות כלפי החברה בגין ההפסד.

ההידרדרות הכלכלית של "מעריב" הסתיימה במכירת העיתון לידיים חדשות במסגרת הליכי פירוק. באוקטובר 2012 ניתן צו הקפאת הליכים כנגד "מעריב" לבקשת דסק"ש, ובהמשך אישר בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת בדימוס ורדה אלשיך) את מכירת נכסי ופעילות קבוצת "מעריב" כ"עסק חי" לשני רוכשים שונים, בסכום כולל של 145 מיליון שקל .

לפני כשנתיים אישר השופט גרוסקופף לנהל את התביעה כנגזרת, ובמהלך התקופה מאז האישור ניהלו הצדדים הליך גישור על-מנת לנסות להגיע לפשרה. בתקופה הזאת, כפי שהתברר לאחרונה, התחוללה דרמה מאחורי הקלעים בתיק. במהלך דיון שנערך בתיק ביולי האחרון נודע כי לאחרונה גיבשו הצדדים לתביעה הסדר פשרה, במסגרתו נקבע כי הדירקטורים ישלמו לדסק"ש סכום כולל וסופי בסך 100 מיליון שקל לצורך סיום ההליכים מתוכם 4 מיליון דולר מכיסם הפרטי.

ואולם, כאמור, הדרמה האמתית לא הייתה הסכום האמור - אלא העובדה כי התברר כי לא רק שלא כולם תומכים בהסדר, אלא שהמתנגדים להסדר הם דווקא התובעים הנגזרים בתיק ובאי-כוחם.

עוד כתבות

דגם Aion V של המותג GAC / צילום: GAC

מי יעמוד בראש מותג הרכב הסיני שנכנס מחדש לישראל

מותג הרכב הסיני GAC יושק מחדש בספטמבר הקרוב בישראל, כאשר בשלב הראשון, יושקו בארץ ארבעה דגמים חשמליים ● קבוצת אגד חתמה על הסכם להקמת מרכז לוגיסטי חדש באזור התעשייה תימורים ● וגם: חברת ההתחדשות העירונית שמשפצת ומרהטת בהתנדבות מקלטים בבניינים ישנים ● אירועים ומינויים

''הזמן הכי טוב לקנות''. פוסט על OST בקבוצת הנוכלים בוואטסאפ / צילום: צילום מסך

ההונאה הושלמה: מטא גררה רגליים, המניה הסינית קרסה - והמתחזים ברחו עם הכסף

קבוצות וואטסאפ "אקסקלוסיביות", הבטחות לתשואות חלומיות והתחזות לדמויות מפתח בשוק ההון: כך פעלה התרמית סביב מניית OST הסינית - שהתרסקה והשאירה אלפי משקיעים בעולם עם הפסדים כבדים ● איך תגנו על עצמכם בזמן שמטא מתקשה לבלום את התופעה?

מוחמד אל־ג'ולאני / צילום: Associated Press, Mosa'ab Elshamy

גם איראן וחיזבאללה בפנים: כך ייראה ההסכם הצפוי עם סוריה

שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● עדכונים שוטפים

הוספת מיגון ליצירת ''חדר מוגן''. הביקוש עלה מאוד בשבועות האחרונים / צילום: אורטק

איך למגן חדר קיים במקרה שאי אפשר להוסיף ממ"ד

בעקבות מתקפת הטילים מאיראן ושיעורם הנמוך של דירות ובניינים ממוגנים, ישראלים רבים נמצאים בחיפוש אחר מרחב מוגן תקני ● חברות שונות מציעות פתרונות מיגון מעבר לממ"דים ולמקלטים, אולם פיקוד העורף אישר רק חלק מהשיטות ● גלובס עושה סדר

יצחק מירילשוילי, בעלי רוטשטיין וערוץ 14 / צילום: wikimedia ,RONENGOLDMAN.COM

קבלת פנים צוננת: המניה שנפלה ביומה הראשון במסחר

אנשי העיר, חברת הנדל"ן שבשליטת רוטשטיין, ירדה בחדות בבורסה בתל אביב, לאחר שהשלימה הנפקה ראשונית לפי שווי של רבע מיליארד שקל

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל

עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

"פוטנציאל לתשואות פנומנליות": מנהל המחקר בבנק שמסמן 3 סקטורים לוהטים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו"ל במזרחי טפחות, לא נלחץ מהשיאים בשוק המניות: "זה לא 'הייפ' על ריק — אנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה טכנולוגית" ● למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ לשים את הז'יטונים על מניות AI, ענן ומחשוב קוונטי, לצד הסקטור החבוט של אנרגיות מתחדשות

חנות של רשת סבון / צילום: יח''צ-דן לב

קבוצת גולף נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת מרבית הפעילות של רשת סבון

גולף דיווחה כי היא מעוניינת לרכוש את פעילות ההפצה, הפעלת החנויות ואתר האינטרנט של סבון ● במקביל, סבון עדכנה כי היא נמצאת בשלב מתקדם של מו"מ למכירת מפעל הייצור שלה הממוקם בקריית גת ● אם המפעל לא יימכר, הוא מתוכנן להיסגר בעוד שנה

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבות המס מהמאה ה־18 בוטלו, והעשירים נוהרים החוצה מבריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

פגיעת הטיל האיראני בבאר שבע / צילום: ap, Leo Correa

השקל החזק רק ימתן: הגזירות שמאיימות להקפיץ את מחירי המכוניות החשמליות

הטלטלה במשק בעקבות המלחמה מערפלת את אופק התכנון של ענף הרכב למחצית השנייה של 2025 ומעבר לה ● בקרוב אפשר לצפות לגזירות מס חדשות, ומנגד, לשערי מטבע נוחים שיהוו גורם מאזן ● אבל עם תנאי מאקרו הפכפכים ואי-ודאות ביטחונית, גם תחזיות זהירות הן מסוכנות

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

שיא חדש בגיוסי ההייטק, אבל עם כוכבית

ההייטק הישראלי מגייס מיליארדים - אבל הפער בין הדוחות עלול לחשוף גם תרגילים תדמיתיים: בין 2.7 ל-6 מיליארד דולר גויסו ברבעון, תלוי איך ואת מי סופרים ● הדומה בשני הדוחות - סייבר, AI ותוכנה ארגונית ממשיכים להוביל את המגמה

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

שלמה קרמר / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

חברת הסייבר של שלמה קרמר מגייסת 360 מיליון דולר והופכת לאחת הגדולות בישראל

סבב הגיוס הנוכחי של קייטו נטוורקס בוצע לפי שווי חברה של כ-4.8 מיליארד דולר, זאת לעומת 3 מיליארד דולר לפני פחות משנתיים ● בכך היא הופכת לאחת מחברות הסייבר הישראליות בעלות השווי הגבוה ביותר ● שיעור הצמיחה הגבוה של החברה מקרב אותה ליציאה להנפקה, אם כי טרם נודע האם היא מתקרבת לרווחיות

בינה מלאכותית ציבורית בסין / צילום: Shutterstock

מודל AI חדש הושק היום. מה תהיה ההשפעה שלו על התחום החם בוול סטריט?

חברת באידו הסינית הכריזה על הפיכת מודל השפה של לקוד פתוח, שניתן להשתמש בו באופן עצמאי ובחינם ● מדובר על בשורה מרעישה בתחום הבינה המלאכותית, אך יש מי שלא ממהר להתרגש: "קוד פתוח אינו בהכרח שקול לשקיפות מלאה", מסבירים אנליסטים

אודי בן שימול, מנכ''ל סודקסו ישראל, בחנות נוחות בחברת מגדל. פותחים גם סופרמרקטים / צילום: יח''צ

חמישה סניפים כבר נפתחו בתע"א: הסופרים מגיעים למקומות העבודה

סודקסו ישראל החלה להפעיל סופרמרקטים וחנויות נוחות במקומות עבודה גדולים - כולל חמישה סניפים בתעשייה אווירית, בשטח שמגיע עד ל-250 מ"ר לחנות ● המנכ"ל: "הביקוש מהשטח גובר"

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

באופן חריג, חברות התעופה הזרות והישראליות מתאגדות. מה הן דורשות?

בחברות התעופה הישראליות והזרות מאחדים כוחות, ומבקשים הקלות בחוק שמחייב אותם לפצות נוסעים שבוטלה טיסתם ● לפני מספר חודשים, החוק כבר תוקן כדי לתת מענה לחברות תעופה בזמן חירום, וכעת החברות מבקשות שהמדינה תספוג את הנזק במקומן ● "אנחנו נמצאים בזמן קריטי בו חברות התעופה בוחנות האם יחזרו לארץ"

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

ניצחה את הגרמנים והצרפתים: רפאל זכתה בעסקת ענק

לפי דיווחים שפורסמו, המערכת שרפאל צפויה לספק לרומניה בעסקת הענק היא ספיידר, המספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, אל מול מגוון איומים ● ככל שתיחתם, תהיה זו העסקה השנייה בגודלה אי פעם של מדינת ישראל, לאחר מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ-3.5 מיליארד דולר

המנצחים והמפסידים מהתחזקות השקל / איור: גיל ג'יבלי

היבואנים ירוויחו, אל על צפויה להוציא מיליונים: המנצחים והמפסידים הגדולים מהתחזקות השקל

המלחמה מול איראן דחפה את השקל לשיאים חדשים מול הדולר והפכה אותו לאחד החזקים בעולם ● התחזקות המטבע המקומי תגדיל את רווחי היבואנים, אבל תפגע בחברות שכיכבו השנה כמו אל על ואלביט ● גם בעלי נכסים בחו"ל כמו נתן חץ וחיים כצמן צפויים להפסיד מהתפנית במט"ח ● וגם: S&P 500 בשיא כל הזמנים, אבל החוסכים בארץ רושמים הפסדים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר בשבוע הבא

לפני פריצת המערכה מול איראן, השוק בישראל העריך כי הבנק המרכזי יוריד את הריבית במשק בהחלטת הריבית בספטמבר ● כעת יש מי שמעריכים בהסתברות של 50% כי הפחתת הריבית תוקדם כבר לחודש אוגוסט

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

החמרה בפיקוח על הנפקות בבורסה: מפיצים יידרשו להירשם ולדווח לרשות ני"ע

בעקבות העלייה בפעילות המפיצים בשוק ההון, רשות ניירות ערך תחייב גופים שפעלו עד כה בענף ללא פיקוח להירשם במרשם החתמים – גם אם אינם מציעים חיתום ● מרבית המפיצים כבר רשומים, אך ברשות פועלים להגביר את הפיקוח על גורמים נוספים הגוזרים קופון מהנפקות