גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא על צלע אחת לבדה

רק רפורמה מקיפה במס רווחי הון תביא לקידום שגשוג אמיתי

הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי
הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

לאחרונה גברו הקולות הקוראים להפחתת שיעור המס על רווחי הון (שעומד כיום על 25% עבור רווחים "ריאליים", כלומר, בניכוי השינוי במדד המחירים לצרכן). הנימוק המרכזי להצעה הוא הרצון "לעודד" את ההשקעות בבורסה, וכתוצאה מכך גם את היקף הפעילות בה. נימוק זה הוא חשוב, אך אינו מספיק משכנע. כל הפחתת מס עשויה לעודד פעילות במגזר מסוים, אך ראוי להתייחס למערכת המס על שלל שיעוריה במבט קצת יותר רחב מאשר בחינת ההשפעה הישירה על מגזר מסוים.

התפקיד של מערכת המס הוא לייצר הכנסות לממשלה. זאת, למימון הוצאותיה ולהגבלת הגירעון בתקציב המדינה. גביית המס צריכה להיעשות תוך הקפדה על פשטות (בציות ובגבייה), שקיפות, צדק (הימנעות משרירותיות), פרוגרסיביות (בשאיפה להקטנת אי-השוויון בהכנסות נטו), ויעילות - על-ידי הימנעות מעיוותים ומתמריצים מוגזמים הגורמים להעלמת פעילות, הקטנתה, או החלפת פעילות מסוימת באחרת משיקולי מס, אף שאין לכך הצדקה כלכלית).

מס רווחי הון מהווה מרכיב חשוב במערכת המס בישראל. מבחינת הפשטות והשקיפות, זהו מס מצוין - המערכת הפיננסית יודעת לחשב בקלות ובעלות מינימלית את חבות המס של המשקיעים, ולנכות את המס במקור, בשקיפות מרבית. מבחינת הפרוגרסיביות, זהו כנראה מס ראוי ביותר מבין כל המסים הנגבים כיום בישראל.

מבחינת היעילות - המצב מורכב יותר. יש הטוענים שהגמישות ביחס למס זה גבוהה יחסית. כלומר, ששיעור מס נמוך יותר יגרום לשינוי התנהגות משמעותי. אנשים יעבדו יותר, ישקיעו יותר, יעלימו פחות הכנסות ויעדיפו פחות להגר למדינה אחרת. מכיוון שכך, יתכן שניתן להפחית מעט את שיעור המס בלי להשפיע לרעה על הכנסות המדינה, שאולי אף יגדלו כתוצאה מהגדלת ההשקעות והפעילות הכלכלית. אולם כלכלנים אחרים סבורים, שטענות אלה מוגזמות-משהו, והוויכוח בעניין זה עדיין לא הוכרע באמצעות מחקרים אמפיריים איכותיים ומשכנעים.

בהיבט אחר של יעילות, הפחתה של מס זה (ללא הפחתה מקבילה של מסים אחרים) תהיה בעייתית - היא עלולה לייצר עיוותים רבים. לדוגמה, כיום המס על רווחי הון זהה למס על דיבידנדים. אם יופחת המס על רווחי הון בלי להפחית במקביל את המס על דיבידנדים, ייווצר תמריץ משמעותי מאוד לחברות להימנע מחלוקת דיבידנדים. חלוקה כזו,גם אם היא מוצדקת מבחינה עסקית וכלכלית, תפגע בבעלי המניות של החברות בגלל השוני בשיעורי המס על דיבידנדים ועל רווחי הון.

מצד שני, אם יופחת המס גם על דיבידנדים, תיווצר פגיעה משמעותית יותר גם בהכנסות המדינה וגם בפרוגרסיביות של מערכת המס. יתרה מכך, יגדל התמריץ של יחידים לפעול במסגרת של חברות (גם כאשר אין לכך שום הצדקה כלכלית). זאת, מכיוון שייווצר פער משמעותי בין המס השולי על יחידים לבין המס על רווחים מחולקים (שהוא שילוב בין מס-החברות למס על משיכת דיבידנדים בידי בעלי-שליטה). לכן, מבחינת יעילות כלכלית, הפחתת מס רווחי הון תחייב גם הפחתה מקבילה במס דיבידנדים ובמס השולי על יחידים.

טענה מסוג אחר שעולה בהקשר של מס רווחי ההון היא, ששיעור המס הגבוה גורם למשקיעים להעדיף השקעות בנדל"ן למגורים על פני השקעות בשוק ההון. לגבי המשקיעים בדירה לא-יחידה, טיעון זה היה נכון בעבר, אך בשנים האחרונות הוגדלו המסים על השקעה בדירות לא-יחידות - מס רכישה גבוה מאוד, מס חלקי על השכרה ומס שבח (הדומה למס על רווחי הון) - וכתוצאה מכך המצב השתנה לחלוטין, ואולי אף נוצר יתרון להשקעה בשוק ההון.

נכון, שעדיין קיימת ההעדפה להשקעה בנדל"ן על פני השקעה בשוק ההון במקרה של השקעה בדירה יחידה, אך אם מעוניינים לבטל העדפה זו, ראוי לבטל (או לפחות להקטין) את ההטבה החריגה להשקעה בדירה יחידה, ולא לייצר עיוות נוסף במיסוי השקעות.

לסיכום, הרצון להפחית את שיעור המס על רווחי הון, אכן מובן, אך החלטה פזיזה להפחית מס זה, ללא צעדים משלימים בכלל מערכת המס, עלולה לגרום לעיוותים ולנזקים כבדים. לפני שמתקדמים בכיוון זה, ראוי לבצע עבודת מטה מסודרת ורצינית, שמטרתה לבחון את הגמישויות ביחס למס רווחי הון, למס על דיבידנדים, ולמס השולי על יחידים. אם יתברר שגמישויות אלה נמוכות, לא תהיה הצדקה לשינוי המוצע.

מצד שני, אם יתברר שגמישויות אלה גבוהות, אז תהיה הצדקה לבצע רפורמה מקיפה יותר - שתכלול את כל שלוש צלעות המשולש של רווחי הון-דיבידנדים-מס שולי - רפורמה שתקדם שגשוג כלכלי אמיתי. זאת, בין היתר באמצעות עליות בפריון, בהשקעות, בצמיחה, ואף בעלייה נטו לארץ. בכל מקרה, לא תהיה הצדקה לשנות רק צלע אחת במשולש הזה.

■ הכותב הוא ראש "פורום קהלת" לכלכלה

עוד כתבות

טסט לרכב / צילום: Shutterstock

חוק ההסדרים ל־2026 מציע: טסט לרכב כל שנתיים

חוק ההסדרים מציע לבטל את חובת הטסט השנתי לרכבים שיובאו לישראל החל משנת 2023 ● במקום זאת, מוצע לקיים טסט רק בשנה הרביעית, השישית והשמינית שחלפו ממתן רישיון הרכב, כלומר כל שנתיים ● הסיבה: המציעים תולים את הגורמים לתאונות דרכים ב"גורם האנושי", ולא בתקלות ברכב

"להסתיר את הזהות הישראלית": החרם הבינלאומי על האקדמיה מחריף

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: הקמת כוח בינלאומי בעזה נעשית אפשרית יותר ויותר, מה צריך לקרות כדי שיהיה שלום בין ישראל ולבנון, היחסים המתוחים עם מדינות המפרץ, והחרם האקדמי לא נעלם ● כותרות העיתונים בעולם 

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

החוב הממשלתי תופח, והפד מאבד שליטה בדרכו להפוך לכלי פוליטי

החוב הלאומי של ארה"ב שבר באוקטובר שיא חדש וחצה רף של 38 טריליון דולר. קצב הגידול הוכפל לעומת שנת 2000, ובוושינגטון לא מצליחים להאט ● בשלב הבא הפד אולי יאלץ להדפיס דולרים מהאוויר ולקנות בהם את החוב הממשלתי כדי להוריד את הריבית שהשוק מבקש עבורו - וזה יהיה השלב האחרון בתפקידו של הגוף הזה ● כתבה שלישית בסדרה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הם הפסיקו לשלם שכר דירה בגלל ליקויים. מה הכריע ביהמ"ש?

בית המשפט הכריע כי חופשת לידה ושירות מילואים עשויים להצדיק הארכת מועדים הקבועים בחוק ● יונייטד אירליינס חויבה לשלם פיצוי למשפחה שטיסתה נדחתה בשעתיים וחצי ● והאם החוק בישראל מאפשר לשוכרי דירות לא לשלם במקרה שיש ליקויים בדירה? ● 3 פסקי דין בשבוע 

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המניות שמזנקות במאות אחוזים בוול סטריט - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

במשרד האוצר הציגו את העקרונות המנחים לתקציב 2026, וביניהם קידום רפורמה מקיפה בעולמות החיסכון ● מה הסיבה לעליות של מאות אחוזים מתחילת השנה במניות שלוש חברות הפועלות בתחום אחסון המידע ● וגם: סדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם

ראש הממשלה מוסר הצהרה כלכלית בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושר החינוך יואב קיש / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בשורה חיובית לדירוג האשראי של ישראל: S&P מעלה את התחזית

התפתחות חיובית ראשונה בסטטוס הדירוג של ישראל: סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P הודיעה על העלאת תחזית דירוג האשראי של ישראל משלילית ליציבה, כשהדירוג עצמו נותר על ברמת A ● זאת לאחר שבמהלך המלחמה כל שלוש חברות הדירוג הגדולות הורידו את הדירוג

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר מציע: הגבלות דרמטיות על יצוא גז

משרד האוצר מנסה לקדם את שיטתו דרך חוק ההסדרים, למרות התנגדות משרד האנרגיה ● בין השאר, תוגבל כמות היצוא היומית כך ש-15% מהביקוש המקומי יישאר באדמה לשימוש עתידי ● שני הצדדים מסכימים שיש לשמור על מחיר גז נמוך עבור המשק המקומי, אל מול חשיבות היצוא שמכניס מיליארדי שקלים בשנה

מה צפוי השבוע בשווקים? / אילוסטרציה: Shutterstock

אילו מניות יעיבו על המסחר בת"א, ומה צפוי בנתוני האינפלציה

אילו מניות דואליות יעיבו היום על המסחר בבורסה המקומית? ● עונת הדוחות בת"א צוברת תאוצה. בין המדווחות הבולטות השבוע: טאואר, אל על, ובזק ● מה צפוי במדד המחירים לצרכן בישראל וכיצד ישפיע על החלטת הריבית? ● גם בארה"ב צפויים להתפרסם נתוני האינפלציה אך השבתת הממשל עלולה לעכב אותם ● וגם: 
המנכ"ל והמייסד שיקבל את חבילת השכר הגדולה בתולדות וול סטריט

חניות נכים באשקלון / צילום: Shutterstock

לכל רכב חמישי יש תו נכה? הצעד שישים סוף לחגיגה

לנוכח הזינוק החריג במספר תוי הנכה, שהוצמדו כבר ל־18% מכלי הרכב, חוק ההסדרים מציע מספר צעדים להתמודד עם התופעה: להעביר את סמכות האישור מרשות הרישוי לגופים רפואיים מוסמכים ולבצע בדיקה מחודשת של תוי נכה קיימים ● האוצר טוען כי הליכי בדיקה מקלים הולידו ניצול לרעה הפוגע בנגישות של נכים שזקוקים לתו

פרויקט דירה להשכיר בלוד / צילום: Arceffect

האוצר ורמ"י רוצים לשים סוף לייעוד קרקעות להשכרה ארוכת טווח

מטיוטת התוכנית הכלכלית ל-2026 עולה כי קידום עידוד פרויקטים להשכרת ארוכת טווח יעוכב בשנים הקרובות ● אם הטיוטה תאושר – יגיע לקצו עידן התמיכה הממשלתית בפרויקטים לשכירות, ופעילות החברה הממשלתית "דירה להשכיר" תצומצמם משמעותית

טיל רמפייג' ששימש את הודו במלחמה האחרונה. טילי האייר לורה ישפרו עוד יותר את היכולות / צילום: אלביט מערכות

טילים בליסטיים וטילי שיוט: העסקה האסטרטגית שנרקמת בין הודו לישראל

ע"פ דיווחים בהודו, משלחת מטעם משרד ההגנה המקומי הגיעה בחשאי לישראל כדי לקדם הסכם שבמסגרתו ניו דלהי תייצר בעצמה טילים בליסטיים וטילי שיוט ● מה היכולות של הטילים, כיצד זה ישדרג את הצבא ההודי ואיך זה ישפיע על המלחמה עם פקיסטן?

קוטג' להריסה ברמת השרון / צילום: יח''צ

8.8 מיליון שקל עבור קוטג' להריסה ברמת השרון

הקוטג' נמצא בקו המערבי האחרון של שכונת נווה רסקו, ומשקיף לשדות פתוחים ● סביר שבעתיד השדות יהפכו לשטחים בנויים, אולם כרגע הנוף הפתוח מעלה את שווי הנכס ● גודל המגרשים המקובל בסביבה קטן יחסית ומגיע ל־200־300 מ"ר, שעליהם הוקמו קוטג'ים חד ודו־משפחתיים

החברות הישראליות כבר לא לבד בנתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

החברות הישראליות כבר לא לבד בשמיים ולראשונה זה שנתיים יאלצו להתמודד עם תחרות

החברות הישראליות נהנו מבלעדיות כמעט מוחלטת בנתב"ג בשנתיים האחרונות, אך מאות תלונות ותביעות שהוגשו נגדן טוענות שהן לא הצליחו לספק שירות ראוי ● בענף מעידים שהחברות המקומיות מגלות "קשיחות יתר" לגבי פיצוי כספי ו"מתעלמות בשיטתיות מפניות" ● האם החזרה של החברות הזרות תהיה נקודת המפנה?

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

ביטול חופשות, קיצוץ הטבות וקיזוז פנסיות: הקרב על תקציב הביטחון מתחיל

בחוק ההסדרים של האוצר עולות מספר הצעות קונקרטיות לקיצוץ בהטבות שהצבא מציע, כמו גם לחימה בימי המילואים המוגזמים שהצבא מחלק ● בין ההצעות המרכזיות: ביטול חופשות שחרור, הטבות מס על רכב וקיזוז פנסיה תקציבית

דירת גן בדרום ירושלים / צילום: רימקס שירז מרכז ירושלים

"השוק רותח": בכמה נמכרה דירת גן עם בריכה בירושלים?

דירה בת 5 חדרים ברחוב אליעזר שילוני בירושלים, עם גינה בשטח של 195 מ"ר, נמכרה תמורת 5.8 מיליון שקל ● "יש ביקוש חזק מאוד לדירות בירושלים, השוק ממש רותח" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

ארדואן מחפש להעניש את ישראל, אבל נגמרו לו הכדורים במחסנית

ארדואן מחפש להעניש את ישראל, אבל צו מעצר מקומי באמצעות התביעה של איסטנבול הוא צעד שאופייני לו בסגירת החשבונות הפוליטית הפנימית בטורקיה ● האם מישהו חושב כי ראש הממשלה, שר הביטחון, או אפילו מפקד חיל הים יבקרו אפילו בשנים הקרובות באנקרה?

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

המסים והרפורמות: חוק ההסדרים יוצא לדרך

משרד האוצר פרסם את טיוטת חוק ההסדרים ל־2026, הכוללת החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ הטבות לגמלאים ואנשי ביטחון לצד הצעה להקמת נמלי מסחר בחדרה ואשקלון ● במקביל הטיוטה מציעה צעדים נרחבים נגד הון שחור, בהם הגבלת ניכיון שיקים במזומן 

הילה ויסברג בשיחה עם מיכל צור / צילום: באדיבות Remepy

היזמת שמפתחת פתרון חדש לפרקינסון: "האפקט הלא תרופתי יכול להיות דרמטי"

שיחה עם מיכל צור, מייסדת ומנכ"לית משותפת ב-Remepy ● על הסיכויים של תרופות היברידיות, התקווה של חולי הפרקינסון והעבודה הקרובה עם נפתלי בנט

בר־דוד, מנכ״ל משרד האוצר הייזלר והממונה על השכר מלכין, במעמד חתימה על הסכם ב-2023 / צילום: דוברות ההסתדרות

שולחן המשא ומתן הריק: ההסתדרות מחוץ לתקציב 2026, מה עכשיו?

שנה חלפה מאז הפגישה הגורלית בין ארנון בר־דוד לסמוטריץ', בה נחתם תקציב 2025, שכלל גזרות לציבור העובדים עקב המלחמה ● עכשיו, עם התפצוצות פרשת "יד לוחצת יד", למדינה נותר לקבוע: האם חולשתה הפתאומית של ההסתדרות היא הזדמנות לרפורמה ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

משרד האוצר תוקע הסכם תחבורה לבית שמש במאות מיליוני שקלים

ההסכם, שגובש עוד בממשלה הקודמת, כולל בין היתר בניית נתיבי תחבורה ציבורית ורכישת אוטובוסים ארוכים בהיקף של 250 מיליון שקל ● לפי גורמים בענף, החתימה עליו והקצאת התקציבים נבלמת על ידי השר בצלאל סמוטריץ' מסיבות פוליטיות