בן כספית / צילום: איל יצהר
עיתונאי "מעריב" בן כספית ריכז היום (ב') הרבה מתשומת-הלב במהלך פאנל תחת הכותרת "כל פרשיות נתניהו" שנערך במסגרת כנס אילת לעיתונות. כספית, שכותב רבות על נושאים שונים הקשורים לבנימין נתניהו ומשפחתו, אמר בפתח הדיון כי מבחינתו כל הפרשיות קשורות בטבורן לאותו עניין.
לדבריו, "אני קורא לזה בכלל פרשיית נתניהו. זאת פרשה אחת שקשורה לעניין הגנטי של חוסר היכולת לעשות את התנועה הזו של להוציא ארנק. רוב חבריי בתקשורת כל השנים אומרים: 'כן, אבל נתניהו פחדן, הוא מפחד להסתבך' - אני חושב שלא. הוא הרי חמק מאימת הדין בפעם הראשונה בתיק המתנות בזכות היועמ"ש הרחום אליקים רובינשטיין, ומה שמדהים זה ששום דבר לא השתנה. לטעמי כל הדברים האלה זאת פרשיה אחת גדולה".
מנכ"ל חברת החדשות, אבי וייס, התייחס לאופן שבו מגיב נתניהו לחשדות נגדו ומשתמש בהן נגד התקשורת: "הצופה הסביר בבית חושב שהחשדות נולדו מהתקשורת. כי מה התגובה של נתניהו לתקשורת בסוף כל איטם כזה? 'שלטון מחליפים רק בקלפי', וזה למרות שבמשך חצי שנה ויותר לתקשורת לא היה מושג מה החשדות נגדו ובמה מדובר. כל הפרשיות נפתחו בחרי החקירות של המשטרה, וכל היתר זה פיק ניוז שלו. כשהוא מאשים את גיא פלג ואמנון אברמוביץ שהם מנסים להפיל שלטון שלא האמצעות הקלפי. העובדות הן הפוכות. אנחנו יותר מחצי שנה לא ידענו במה מדובר".
גיא פלג עצמו אמר כי "ברור שהתקשורת לא מניעה את חקירות נתניהו, אבל אני לגמרי מבין את נתניהו שמרגיש נרדף. אני אגלה לכם מה אמר לי עיתונאי בכיר מאוד שלא עובד בחברת החדשות על התמונות של נתניהו ומילצ'ן (שאמורות להוכיח את יחסי החברות ביניהם) שפרסמנו לא מזמן. אני אמרתי לו שזה אחלה סיפור, אז הוא אמר לי: 'כן, אבל זה מחזק אותו (את נתניהו)'. אז יש עיתונאים שיש להם אג'נדה. כשקיבלתי את התמונות של ביבי ומילצ'ן, הבנתי שאלה יהיו התמונות של הפרשה, ושמחתי אז באותו טירוף שבו שמחתי כשבישרו לי שמי שעומד בלב פרשת 2000 זה נוני מוזס. כי לי מה שעושה את זה, זה הסיפור".
יגאל דילמוני, חבר מועצת יש"ע, תפקד בפאנל על תקן מי שמבקר את יחס התקשורת לנתניהו: "גם לנו יש ביקורת על נתניהו, אבל אני מגיע לכנס הזה כמה שנים ושומע קולות אנטי נתניהו באופן בולט. הרי אמנון אברמוביץ איתרג את שרון ואמר שצריך לאתרג את ראש הממשלה בגלל מהליכים מדיניים, אני לא רואה שיכולה להיות בתקשורת אובייקטיביות כלפיי נתניהו או רעייתו".
וייס: "ריקלין הוא המודל שלך לעיתונות?"
דילמוני: "זה לא קשור, אנחנו לא יודעים איך החקירות יסתיימו, אני לוקח את האיבה שיש כלפיי נתניהו בתקשורת, ואני מבין קצת מאחורי הקלעים, ואני לא מצפה לסיקור אובייקטיבי כלפיי נתניהו, יש פה הרבה אנשים שכועסים עליו על כל מיני דברים, ולכן אני לא חושב שיכול להיות סיקור אובייקטיבי. בוא נראה במה הוא חשוד. בתיק של מוזס אם יאשימו את נתניהו אפשר להאשים את כל העיתונאים שפה וחצי מהפוליטיקאים".
בהמשך התייחס כספית ליחסו לנתניהו ואמר: "אני מודה שאני אובססיבי, אני אבא ל-3 ילדים, ואם מישהו ירצה לפגוע בילד שלי, אני אהיה אובססיבי בניסיון לעצור אותו. אני בסך-הכול די ימני בעמדותיי, אבל אני עוקב אחרי נתניהו מ-1988, ואני חושב שהוא מסוכן למדינת ישראל. אני נלחם בכל כוחי, למרות שדעתי על נתניהו טובה יותר מרוב השרים שלו לאורך השנים, אלה שנשארו איתו ואלה שברחו. אני לא יודע איך ייגמרו הפרשות, המון אנשים אומרים לנו תפסיקו לכתוב נגדו, כל עוד תמשיכו הוא ימשיך להיבחר, אבל זה לא התפקיד שלי. אני לא צריך להוריד אותו מהשלטון, אני צריך לחשוף את האמת".
דילמוני: "הודית באובססיביות שלך, אז איך אתה אובייקטיבי?"
כספית: "אני לא ריפורטר, אני פובליציסט. אני מביע את דעתי. אין 'מועצת גודלי תקשורת'. יש בין העיתונאים תחרות קשה, ואני יכול לתת לכם עכשיו 100 כותרות 'אנטי שמאל' שהגיעו ממני".
וייס סיכם כשאמר: "אם נתניהו היה שומע את הדיון הזה, הוא היה מרוצה, כשאנחנו מדברים על הנושא הזה, תמיד עולה הנרטיב שנתניהו רוצה: ימין או שמאל".