השבעת שופטים / צילום: שלומי יוסף
מרד השופטים הצעירים בשופטים הוותיקים? ל"גלובס" נודע כי 120 שופטים צעירים מבתי המשפט השונים ברחבי הארץ חתמו לאחרונה על מכתב התנגדות להסכם הפנסיה ההיסטורי, שעליו חתמו לפני כחודש וחצי נציגות השופטים ומשרד האוצר ושאמור לעבור בקרוב את אישור ועדת הכספים של הכנסת. עוד נודע ל"גלובס", כי נציגות השופטים גייסה את נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, כדי שזה ייפגש עם השופטים הצעירים המתנגדים להסכם הפנסיה וינסה לשנות את עמדתם.
אתמול (ב') חשפנו כי התנגדות הדיינים בבתי הדין הרבניים מעכבת את אישור הסכם הפנסיה ההיסטורי בוועדת הכספים. הסיבה המרכזית להתנגדות הדיינים למתווה הסכם הפנסיה שהתגבש בין נציגות השופטים לבין משרד האוצר, נוגעת לסעיף הקובע כי הגדלת הפנסיה תיעשה באמצעות תרומה של ימי חופשה וימים "ארעיים" (ימים המהווים מעין ימי חופשה, אותם מקבלים שופטים ודיינים בעיקר לצורך כתיבת החלטות ופסקי דין), שלהם היו זכאים עד היום. הדיינים מסרבים "לתרום" ימי חופשה רבים לצורך הגדלת ההפרשות לפנסיה.
ואולם מאז התברר כי הדיינים לא לבד. לפי מידע שבידינו, כאמור, שופטים צעירים רבים שמונו בשנים האחרונות לשיפוט מתנגדים נחרצות להסכם המתגבש לאור הפער הגדול בין התוספת לפנסיה שמקבלים השופטים הצעירים במערכת לפי ההסכם לבין התוספת שמקבלים השופטים הוותיקים במערכת. לפי ההסכם, שופטים, דיינים וקאדים שמונו לשפיטה אחרי 1999 ועד שנת 2011 יקבלו מענק חד-פעמי של 12 משכורות עם כניסתם לתפקיד. אלא ש-12 משכורות של שופט ותיק, ממש לא דומות ל-12 משכורות של שופט צעיר, שמשתכר הרבה פחות. במציאות שבה הריביות נמוכות ולא ברור איזה תשואות ניתן להשיג לאורך שנים בקרנות הפנסיה, החשש של השופטים הצעירים מתנאי הפנסיה שלהם, גדל.
על כל פנים, ההתנגדות של הדיינים והשופטים עוררה סערה במערכת המשפט. ההבדל המשמעותי בין הדיינים המתנגדים להסכם, לבין השופטים המתנגדים להסכם, הוא שלדיינים אין תלות בבכירים מהם או בוועדה למינוי שופטים, לכן, הם "דילגו" הישר אל גפני ללא קושי. לעומתם, השופטים הצעירים המתנגדים להסכם הם במיעוט, שכן רוב השופטים במערכת המשפט תומכים בהסכם. בנוסף, הם כפופים לשופטים הוותיקים התומכים בהסכם ותלויים בהם. מה גם שנציגות השופטים בראשות סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט-לבנה, ונשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, שהובילה לחתימה על ההסכם עם האוצר לפני כחודש וחצי, היא הגוף שמייצג את כלל השופטים. יצוין כי נציג השופטים הצעירים בנציגות השופטים, אילן צור, מבית משפט השלום בתל-אביב, הוא אחד ממובילי ההתנגדות להסכם.
וכך, ביום שני הבא (4 בדצמבר) צפויה להיערך פגישה בין יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), לבין נציגי הדיינים בניסיון לפתור את המחלוקת ולאפשר את אישורו בוועדה של הסכם הפנסיה, שלו השלכות מרחיקות לכת על מערכת המשפט. במקביל, ינסה הנשיא גרוניס לשכנע את השופטים הצעירים להסיר את התנגדותם להסכם.
מענק של 12 משכורות
לפני כחודש נחשף ב"גלובס" כי אחרי שנים של דיונים וויכוחים, הגיעו לאחרונה נציגות השופטים והנהלת בתי המשפט לסיכום עקרוני עם אגף התקציבים באוצר בנוגע לתנאי הפנסיה של שופטים ודיינים. ההסכם החדש צפוי לחול על שופטים שמונו אחרי שנת 1999 ועל שופטים שימונו עד יולי 2020. מדובר בשופטים ובדיינים וקאדים (שופטים מוסלמים הפוסקים בענייני נישואים וגירושים של מוסלמים לפי דיני השריעה - ח' מ') המקבלים פנסיה צוברת, להבדיל מפנסיה תקציבית שמקבלים השופטים שמונו לפני 1999.
ההסכם המתגבש מבוסס בעיקרו על המתווה שהציעה ועדת ניסים - שהוקמה ב-2012 בידי שר המשפטים אז, פרופ' יעקב נאמן המנוח - כדי לדון בהסדרי הפרישה של השופטים שאינם מקבלים פנסיה תקציבית.
לפי ההסכם, כאמור, שופטים, דיינים וקאדים שמונו לשפיטה אחרי 1999 ועד שנת 2011 יקבלו מענק חד-פעמי בסך 12 משכורות עם כניסתם לתפקיד. מדובר בתוספת משמעותית של מאות אלפי שקלים (בהערכה גסה) בצבירה לפנסיה לכל שופט שמונה לתפקידו אחרי 1999. שופטים שמונו משנת 2012 ואילך, ושופטים שימונו עד יולי 2020 יקבלו גם הם מענק פנסיה עם מינויים, אך הוא יהיה נמוך מזה של השופטים שמונו עד 2012. לפי מתווה ההסכם, המימון לתוספת המשמעותית לפנסיית השופטים יגיע מהשופטים עצמם - באמצעות ויתור על ימי חופשה, על ימי שבתון ועל ימים "ארעיים".
לפי פרטי ההסכם שהגיעו לידי "גלובס", ההטבות הקיימות בהסכם הפנסיה עם השופטים לא יחולו על משפטנים שיתמנו לשופטים אחרי יולי 2020. זאת, לאור העובדה ששופטים אלה כבר יגיעו לתפקיד עם קרנות פנסיה מעבודתם הקודמת כעורכי דין או כפרקליטים, בעקבות החלת פנסיה חובה במשק ב-2008.
כך, לדוגמה, אם שופט התמנה בשנים 1999-2012, לשיפוט בבית משפט השלום בגיל 40, הוא יקבל מענק בסכום הנע בין 240 אלף שקל (משכורת של 20 אלף שקל כפול 12) ל-300 אלף שקל (25 כפול 12), עם כניסתו לתפקיד. לפי הערכה של תשואה שנתית ממוצעת של 3.5%, המשמעות היא תוספת של 674-842 אלף שקל לקרן הפנסיה של כל שופט עם הגיעו לגיל הפרישה - גיל 70. לפי ההערכה, המענק יאפשר לשופטים החדשים להגדיל את הפנסיה שלהם, כאילו הם חסכו במשך חמש שנות עבודה נוספות.
מנציגות השופטים נמסר בתגובה: "הנציגות מייצגת את מאות השופטים שתומכים בהסכם שהושג לאחר משא-ומתן ממושך. חילוקי הדעות, ככל שישנם, לא ייושבו מעל דפי התקשורת".
ההסכם המתגבש
■ שופטים, דיינים וקאדים שמונו עד 1999: לא נכללים בהסכם, מאחר שמקבלים פנסיה תקציבית.
■ שופטים, דיינים וקאדים שמונו בתקופה שבין 1999-2011: יקבלו מענק חד-פעמי בסך 12 משכורות עם כניסתם לתפקיד. הערכה: מדובר בתוספת של מאות אלפי שקלים לכל שופט.
■ שופטים, דיינים וקאדים שמונו/ימונו בתקופה שבין 2012 ליולי 2020: יקבלו מענק פנסיה עם מינויים, אך הוא יהיה נמוך מזה של השופטים שמונו עד שנת 2012.
■ שופטים, דיינים וקאדים שימונו לאחר יולי 2020: לא יכללו בהסכם, כיוון שהם ימונו לשפיטה עם קרנות פנסיה מעבודתם כעורכי דין או כפרקליטים, בעקבות החלת פנסיה חובה במשק בשנת 2008.
■ המימון לתוספת המשמעותית לפנסיית השופטים יגיע מהשופטים עצמם - באמצעות ויתור על ימי חופשה, על ימי שבתון ועל ימים "ארעיים" (מעין ימי חופש המיועדים לכתבית החלטות ופסקי דין).