שוחד / צילום: Shutterstock
הקלות הבלתי נסבלת של התרמיות בתחום הנדל"ן: פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית משפט השלום ברמלה כתב אישום נגד משה בן-נוב, תושב לוד כבן 44, שהציג את עצמו כאיש עסקים אמיד וכאדריכל, הציע למשקיעים לרכוש או למכור נדל"ן והוציא מהם לכאורה במרמה מאות אלפי שקלים, שבחלקם עשה שימוש לצרכיו האישיים. לטענת המדינה, בן-נוב לא היסס לפגוע בכל מי שנקרה בדרכו, לרבות אנשים חלשים.
לפי כתב האישום - שהוגש בידי עו"ד יסמין שביט - בשנים 2013-2017 הציג עצמו בן-נוב בכזב בפני המתלוננים כמודד מוסמך, כאדריכל וכבעל משרד אדריכלים שעבד בעבר במינהל מקרקעי ישראל, וכן כאיש עסקים עתיר נכסים. במסגרת מצגי-השווא שיצר, הציע בן-נוב למתלוננים לרכוש או למכור נכסי נדל"ן שונים באזור המרכז, שלהם או של אחרים, תוך שהוא מזייף מסמכים, חוזים והסכמי מכר. בדרך זו, נטען, הוציא בן-נוב מהמתלוננים מאות אלפי שקלים במרמה ובנסיבות מחמירות. בנוסף מואשם בן-נוב כי זייף מסמכים, צ'קים ותכתובות דואר אלקטרוני של עורך דין כדי לבסס את מצגי-השווא.
מהאישומים עולה כי כתוצאה ממעשי המרמה, הפיק בן-נוב בשנים 2013-2016 הכנסה של לפחות 1.83 מיליון שקל, אותה העלים מרשויות המס. כתב האישום נגד בן-נוב כולל 9 אישומים, מהם שמונה מתארים תרמיות נגד משקיעים, ואישום אחד מתייחס לעבירות המס. לבן-נוב מיוחסות עבירות מרמה חמורות שנעברו בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף, התחזות לאדם אחר, ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות וכן עבירות לפי פקודת מס הכנסה, בהן אי-ניהול ספרים כמתחייב, אי-דיווח על קבלת הכספים ואי-תשלום המסים הנובעים מהפעילות ה"עסקית" שלו.
בן-נוב נעצר לפני כחודש, ומעצרו הוארך מעת לעת בידי בית משפט השלום בתל-אביב. כעת מבקשת הפרקליטות לעצור אותו עד תום ההליכים נגדו. בבקשת המעצר שהוגשה בעניינו כתבה עו"ד שביט, כי: "מסוכנותו של בן-נוב נובעת מהתעוזה ומהאופן שבו בוצעו מעשי המרמה באופן שיטתי וממושך כלפי מספר מתלוננים. בן-נוב גרם למתלוננים רבים, ובהם עורכי דין, ליתן בו אמון מוחלט, תוך יצירת מצגי-שווא ממושכים, וגרם להם לאבד את ממונם".
לטענת הפרקליטות, החומרה במעשיו של בן-נוב מתבטאת, בין היתר, בשימוש בכספים שקיבל בעסקה אחת לצורך ביסוס מצג-השווא והונאת המתלוננים בעסקה אחרת. לפי כתב האישום, בן-נוב השתמש בחשבונה של הנפגעת המרכזית ממנו, אלמנה ואם לארבעה ילדים, אותה רימה לכאורה במיליוני שקלים עד שאיבדה את כל חסכונותיה. בן-נוב מואשם כי השתמש בחשבונה של האלמנה כבחשבונו, וכי השתמש בצ'קים פתוחים שנתנה לו, לצרכיו האישיים - והכול בהתבסס על מצגי-שווא שיצר בפני המתלוננים הרבים.
סיפורה של האלמנה שנפלה לכאורה קורבן לעוקץ מצדו של בן-נוב מתואר בפירוט בכתב האישום. לטענת המדינה, בן-נוב והאלמנה הכירו באתר הכרויות, ובין השניים התפתח קשר רומנטי שנמשך שלושה חודשים. במהלך תקופת היכרותם הציג את עצמו בן-נוב בכזכ ב"ירון בן-אור", וכאדריכל ומהנדס. בשלב כלשהו, נותק הקשר בין השניים.לפי כתב האישום, במהלך שנת 2015 חידש בן-נוב את הקשר עם האלמנה, ובסמוך לכך, בעת ביקור בביתה, הבחין במכתב התראה המודיע לה על כוונת משפחת בעלה המנוח לפנותה מהדירה בה היא מתגוררת עם ילדיה. בן-נוב מואשם כי ניצל לכאורה את מצוקתה והציג בפניה מצג-שווא, שלפיו הוא יסייע לה בכל דרך אפשרית כדי למנוע את פינויה מדירתה. כמו-כן מואשם בן-נוב כי הבטיח לאלמנה שיסייע לה במימון ההליך המשפטי וברכישת דירה חלופית עבורה ועבור ילדיה.
למחרת היום, נטען, הציע בן-נוב לאלמנה לרכוש מגרש בפרויקט באחיסמך בעלות של כ-740 אלף שקל, שעליו תוכל לבנות בית של 6.5 חדרים בשלושה מפלסים, וכך תוכל להבטיח לה ולילדיה מקום מגורים חלופי. בן-נוב מואשם כי טען בפני האלמנה בכזב שבניית הדירה בפרויקט באחיסמך עתידה להסתיים בינואר 2017.
במסגרת "הסיוע" שנתן לה, העבירה האלמנה לבן-נוב צ'קים פתוחים וחתומים מחשבונה, ללא סכום וללא מוטב עבור עורך הדין שהיה אמור לטפל בפינויה מדירתה. לטענת המדינה, בן-נוב מילא את הצ'קים בסכומים של עשרות אלפי שקלים והשתמש בהם לצרכיו האישיים. בהמשך, נטען, גזל בן-נוב מהאלמנה עוד כספים, בטענת-שווא כי הם מיועדים לקרקע באחיסמך. בנוסף, שיכנע בן-נוב את הלאמנה למכור את חלקה בשתי דירותיה בנתניה ובגן יבנה כדי להמשיך לממן את הפרויקט באחיסמך וגרם לה ליטול הלוואות - וכל זאת תוך שהוא משתמש בכספה לצרכיו האישיים.
עוקץ חלקת הקבר
באישום נוסף מתואר כיצד לכאורה רימה בן-נוב באופן מכוער ובוטה קשיש כבן 90, שביקש את סיועו של בן-נוב לרכוש לעצמו חלקת קבר ולערוך סעודה בבית הכנסת לכבוד הכנסת ספר תורה. לפי האישום הכירו בן-נוב והקשיש (יליד 1917) בבית הכנסת בלוד שבו נהגו להתפלל. באפריל השנה סייע בן-נוב, לבקשת הקשיש, ברכישת ספר תורה שתרם הקשיש לבית הכנסת. לפי האישום, בהמשך לכך, במאי האחרון אמר בן-נוב לקשיש כי יש לערוך סעודה בבית הכנסת לכבוד הכנסת ספר התורה, ולצורך כך ביקש מהקשיש 10,000 שקל עבור הסעודה והובלת ספר התורה לבית הכנסת.
אולם, מכתב האישום עולה, כי שני הצ'קים שנמסרו לבן-נוב, לא שימשו לסעודה. לטענת הפרקליטות, מספר ימים לאחר מסירת הצ'קים לידיו, זייף בן-נוב שינה את סכומם של שני הצ'קים ל-25 אלף שקל, תיקן את הסכום במילים בהתאם, ופדה את הצ'קים ב"צ'יינג'" בתמורה למזומן. בהמשך לכך, בשני מועדים במאי השנה, החזיר הבנק של הקשיש את הצ'קים.
בנוסף, טוענת המדינה, ניצל בן-נוב את בקשת הקשיש שיסייע לו ברכישת חלקת קבר עבורו בבית עלמין בלוד. לפי האישום, בן-נוב יצר מצג כוזב בפני הקשיש, שלפיה עלותה של חלקת הקבר בבית העלמין היא 40 אלף שקל - וזאת למרות שהמחיר בפועל הוא 25 אלף שקל.
בן-נוב מואשם כי אמר לקשיש בכזב שיש צורך בהגדלת חלקת הרכב הנרכשת, כדי שיהיה ניתן להכניס ארון קבורה בעלות של 15 אלף שקל נוספים. עוד נטען כי בן-נוב אמר לקשיש שיש לשלם 2,000 שקל נוספים עבור ארון קבורה עצמו.
לפי האישום, על-סמך מצגי-השווא שיצר בן-נוב בפניו, מסר הקשיש לידיו של בן-נוב סכום של 57 אלף שקל. בן-נוב מואשם כי פדה את הכספים ושילשל אותם לכיסו.
בא-כוחו של בן-נוב, עו"ד איתן סבג מסר בתגובה כי "מדובר בחומר בהיקף רב, והדברים יתבררו לאשורם בבית המשפט. על פניו קיימים אי-דיוקים לא מבוטלים במסגרת הטענות המופנות כנגדו בכתב האישום".