"הודיתי, אבל כל מה שעניין את הפרקליטות זה להרשיע אותי"

"אני מרגישה פתאום נקייה, ואני מצליחה לנשום. כבר הרבה שנים אני לא נושמת בצורה קלה. לא נכנס לי מספיק אוויר לריאות. תמיד בנשימה שלי יש גם את 'מה שקרה', את האירוע הזה, את המשפט, ועכשיו סוף-סוף אני נושמת בלי הפרעות. אני מרגישה מצוין, אני מחייכת חיוך אמיתי, יש שמחת חיים בפנים שלי. שמחת חיים שלא הייתה לי 3.5 שנים" - כך אמרה ל"גלובס" חנה רדו, המשנה ליו"ר מקאן ויו"רית מקאן ואלי, רגעים ספורים לאחר שיצאה מבית המשפט המחוזי ביום חמישי האחרון, 30.11.17) ללא הרשעה פלילית. זאת, הגם שהודתה בביצוע עבירה של שימוש במידע פנים על חברת קומפיוג'ן.

רדו הודתה ברכישת מניות של חברת קומפיוג'ן בכ-54 אלף שקל, על בסיס מידע פנים שקיבלה מאחיה, אריה צ'צ'קס, ומכירתן ברווח של כ-20 אלף שקל. מידע הפנים שהעביר צ'צ'קס לאחותו באוגוסט 2013, עסק בהשקעה עתידית בחברת קומפיוג'ן, שבה עבדה רעייתו, דקלה צ'צ'קס-אקסלברד, כסמנכ"לית כספים. חרף ההודאה, ביקשה רדו מבית המשפט להימנע מהרשעתה, ולהטיל עליה אי-הרשעה ועבודות שירות לטובת הציבור. ואכן, בית המשפט נעתר לבקשתה (ראו מסגרת).

ההכרעה ניתנה בניגוד למדיניות החמרת הענישה וההרתעה שמיישמים בתי המשפט בשנים האחרונות בתיקי עבירות של שימוש במידע פנים.

- האמנת שתצאי ללא הרשעה פלילית?

רדו: "הבנתי את חומרת המעשה; ושהעבירה קשה. אבל עורכת הדין שלי, רווית צמח, ואני, האמנו שיתחשבו בנסיבות שלי. לפני החקירה שלי לא ידעתי כלום על העבירה הזאת של שימוש במידע פנים. אני מתמצאת בזה רק בשנים האחרונות, והבנתי איך רואים את זה, וכמה חמור המעשה. אבל מבחינתי ידעתי שאני לא יכולתי להיות מורשעת. לא יכולתי להמשיך לחיות עם הרשעה. לא הייתי מסוגלת לנשום".

רדו "הפסיקה לנשום" באפריל 2014, אז קיבלה טלפון מחוקר ביחידת החקירות והמודיעין ברשות ניירות ערך, אשר זימן אותה לחקירה. "פתאום מתקשר אליי חוקר, ומזמין אותי לחקירה. לא הבנתי למה. עד החקירה לא הבנתי את חומרת המעשה, ואת ההשלכות שלו בכלל".

העונש התקשורתי

- כשאחיך התקשר אלייך ואמר לך "יש לי מידע מאשתי על עסקה שעומדת להיחתם, תיקני מניות של חברת קומפיוג'ין, ותמכרי אותן", לא הבנת שיש פה משהו לא כשר?

"לא. ממש לא. לכן, ברגע שאמרו לי את זה בחקירה מיד הודיתי. כשהגעתי לרשות ניירות ערך אפילו לא התקשרתי לעורך דין שקשור לעבירות צווארון לבן, כי ממש לא הבנתי את חומרת המעשה. זה היה לפני 3.5 שנים, ומאז חייתי חיים שלמים שבמהלכם כבר הבנתי היטב את חומרת המעשה".

- זה נשמע מיתמם.

"אני הייתי תמימה. לא היתממתי. זה לא היה העולם שלי בכלל. למדתי מינהל-עסקים לפני 23 שנים אצל פרופ' עמיר ברנע, בתקופה שכולם הרוויחו מאות אחוזים בשוק ההון, ולי לא היה אז שקל, הייתי צעירה וענייה. אחרי חופשת הסמסטר אמיר ברנע חזר ללמד אחרי התקף-לב, כולו רזה, ואמר 'אל תתעסקו עם זה בחיים, תראו מה קרה לי'. ומאז לא התעסקתי עם זה בכלל. לא קראתי על זה, ולא עניין אותי. אני קוראת את 'גלובס' כבר עשרות שנים, אבל את שוק ההון לא קראתי אף פעם. אני יודעת שקשה להאמין לזה, אבל זה היה מצבי. לא עבר לי בראש בכלל, שאני עלולה לבצע עבירה או שמשהו לא בסדר".

- כעסת על אחיך?

"לא. להיפך. אני התנצלתי בפני אחי שעשיתי את זה, שלא שמרתי עליו. אני בת בכורה בין 7 ילדים. אני הראשונה, ואז אחותי, אח"כ שלישייה, ואז תאומים. אחי אריה הוא אחד מהתאומים. ואני ביקשתי סליחה ממנו ומאשתו, כי ברור לי שאם אני הייתי אומרת 'לא', וואו, היה נמנע הרבה סבל מהמשפחה שלו. הם מקסימים, וכל מה שקרה לא מגיע להם. אני קיבלתי אחריות על עצמי, כשהבנתי-הבנתי, הודיתי, קיבלתי אחריות ואני מקבלת אחריות. אבל ממנו ביקשתי סליחה. לא כעסתי עליו לרגע. כשזה בתוך המשפחה זה מאוד-מאוד קשה. כשהוא התקשר אליי בעניין המניות בכלל לא חשבתי".

לדברי רדו, רק בחקירתה "נפל לה האסימון". "נכנסתי לחקירה והם התחילו לשאול אותי הרבה שאלות מסביב, ואז היה הרגע שהם פתאום אמרו לי 'את קנית מניות על בסיס מידע פנים' - ומיד הודיתי, התחרטתי והבנתי שזה לא היה בסדר. פתאום הכול חזר אליי. פתאום הבנתי את חומרת המעשה. אחרי החקירה חזרתי הביתה בהלם, אבל למזלי עוד לא הייתי כזאת מפורסמת, אז שום דבר לא התפרסם בזמנו. זה היה לפני 3.5 שנים. אבל מאז שפרסמו את החשדות נגדי לפני שנה וחצי, העונש התקשורתי היה לפרקים יותר קשה מהעונש המשפטי".

אחרי החקירה רדו חזרה לביתה כשהיא בטוחה שהודאתה והעובדה כי מדובר במעידה תמימה וחריגה מנקודת מבטה, יובילו לכך שהעניין יסתיים במהירות. רדו לא דמיינה שהיא עומדת להיות נאשמת בפלילים, בעבירה כלכלית מהחמורות.

"לקח שנתיים עד הגשת כתב האישום נגדי, ומרוב בורות, אין לי מילה אחרת לזה, הייתי בטוחה שהכול ייגמר בקנס. בשנתיים האלה המשכתי בעשייה החברתית, עשיתי הרבה מיזמים, והייתי בטוחה שהמעשה שלי, בגלל שהוא לא קשור לקונטקסט של החיים שלי, ייגמר בקנס או בעבודות למען הציבור.

"ידעתי שאני איענש, אבל לא האמנתי שאלקח להליך פלילי. - וזה התברר לי ב-15 במאי 2016. אומרים שהיען טומן את ראשו בחול - כך הייתי. לקחתי בהתחלה עו"ד שממש לא מתאים לעניין הזה".

בהמשך, שכרה רדו את שירותיהם של עורכי הדין רווית צמח, אסף ברם ורועי בלכר - כולם מומחים בייצוג עברייני צווארון לבן ובתחום עבירות ניירות ערך. עורכי הדין פתחו מיד בניסיונות הידברות עם הפרקליטות, על מנת לסיים את הפרשה בהליך מינהלי או בהסדר-טיעון מקל. אולם כל הניסיונות כשלו.

לרדו יש ביקורת קשה על התנהלות הפרקליטות בהקשר הזה. "השופט חאלד כבוב אמר לצוות שייצג אותי בדיון השני או השלישי - 'תלכו לפרקליטות, תדפקו על השולחן, זה צריך להיות בהליך מינהלי'. הלכנו לפרקליטות, דפקנו על השולחן, ולא הסכימו להקשיב לנו. לא הסכימו לראות שום דבר חוץ מהליך פלילי מושלם. ופה נשברתי. הרגשתי בדיסוננס, שאני חסרת אונים. לא משנה מה אעשה, הם יתעקשו להרשיע אותי. זה היה שיא שלילי במסע המפרך הזה, שהיה מאוד קשה".

רדו סבורה כי הכרעת בית המשפט בעניינה - בניגוד לעמדת הפרקליטות - מעבירה מסר ברור לרשות ניירות ערך ולפרקליטות, שלפיו לא בכל תיק חייבים לרדוף אחר ההרשעה. "לאורך כל הדרך ציפיתי שיראו את ה-100% שלי, לא את ה-5% שעשתה את המעשה, אלא את כל ה-100%. מאוד רציתי שיבינו קודם כול שאני לא שייכת לעולם הזה. הודיתי, והתחרטתי, וחשבתי שזה שווה משהו. לא הרגשתי שזה שווה משהו בעיני הפרקליטות. זה לא עניין את הפרקליטות.

"כל החקירה הייתה 4 שעות וזהו. הם ידעו את הכול ממני, לא הטרדתי אותם - אבל זה בטוח לא זכה להערכה. העשייה הציבורית שלי גם לא זכתה להערכה. אפילו קצת זלזלו בזה. אפשר היה לגמור את התיק שלי, גם מבחינת עלויות השיפוט והפרקליטות, הרבה יותר מהר בהליך מינהלי, והייתי לומדת את הלקח 'ביג-טיים', כי למדתי את הלקח בשנייה שחקרו אותי. אני חושבת, שבפרקליטות היו צריכים להקשיב, אבל אף אחד לא הקשיב לי. הם לא היו מוכנים. הפעם הראשונה שהפרקליטות שמעה אותי, הייתה לפני חודש, רק בטיעונים לעונש".

לטענתה של רדו, את העובדה כי הוגש נגדה כתב אישום, היא גילתה מהעיתונות. "נודע לי על זה שמגישים נגדי כתב אישום מ'גלובס' עוד לפני שקיבלתי הודעה מעורך הדין שלי זה היה קטע מאוד קשה. ב-15 במאי. אני לעולם לא אשכח את התאריך הזה. ואז חברתי לעו"ד רווית צמח, והיא הבהירה לי שאנחנו הולכות למסע קשה מאוד, כי העבירה חמורה, אבל השאיפה היא אי-הרשעה".

המסע הזה התחיל בהודאה בבית המשפט. "הודיתי בפני בית המשפט 3 ימים לפני חתונת בתי הצעירה; והשופט כבוב בחר לא להרשיע אותי בשלב הזה. הוא לא ידע על החתונה, אבל לחתונה הגעתי לא-מורשעת מבחינתי. זו הייתה הקלה קטנה, שאפשרה לי לשמוח מעט ולחייך בחתונה, הגם שזה לא היה חיוך מלא או שמחת-חיים מלאה".

ביום חמישי האחרון, כאשר השופט כבוב הקריא את הכרעת דינה של רדו, השמחה כבר הייתה מלאה. ולא רק של רדו. רוני, בעלה, פרץ בבכי. היא דמעה. הוא בכה. "זה אחד הסימנים של המחיר הכבד שמשלמת המשפחה בהליך", היא אומרת.

הגם שהודתה כבר בראשית ההליך הפלילי, המחיר הכבד שמשלם כל חשוד בפלילים לא פסח עליה. "מצד אחד, יש לי רשימה של 120 אנשים שלאורך כל הדרך תמכו בי, והאמינו בי, הראשון שבהם בעלי, רוני; והשני הוא אילן שילוח, שמתחילת הדרך חיזק אותי ואיפשר לי גם להמשיך עם כל המיזמים. אילן אמר לי שתרומתי לציבור עולה על הנזק שגרמתי, וזה היה מדהים שהוא חיזק אותי כך.

"מצד שני, זה היה מאוד-מאוד קשה. הכי קשה שאפשר. יש לנו בבית כזה משפט שהפך לבדיחה או לדרך חיים, שהיינו אומרים 'אחרי המשפט נעשה את זה'. 'מתי תעשי ספורט? אחרי המשפט'. 'מתי תצאי לבלות? אחרי המשפט'. הפסקתי לעשות ספורט ולהיפגש עם חברים. כל הזמן פעלתי. העסקתי את עצמי בלעשות טוב ובלהקים מיזמים לטובת הציבור. רציתי לעשות טוב, וגם להיות עסוקה, תמיד, כדי לא לחשוב על המשפט".

בתקופה הזאת הייתה רדו מעורבת בשלל מיזמים חברתיים בעלי חשיבות בעיקר ליישובי הפריפריה. בין היתר היא עסקה בפעילות התנדבותית במסגרת מקאן ואלי - במכללת כנרת בעמק הירדן, שם נרתמה לפרויקט בית ספר דיגיטלי שאליו נרשמו 30 תלמידים; ובמיזמים נוספים במצפה רמון, בעמק הירדן, בעמק המעיינות - שהיו יוזמה שלה בלבד, והובילו ליצירת מקומות תעסוקה בפריפריה, לצמצום פערים חברתיים, לתעסוקת נשים ועוד.

- הטבעת את עצמך בעשייה כדי לא לחשוב על המשפט?

"הטבעתי את עצמי בעשייה חברתית, כי כל שנייה פנויה הייתי חושבת על המשפט, והייתי סובלת מהמחשבות. בחמש דקות שהייתי לבדי זה היה כמו איזה בום בראש, בלי הפסקה חשבתי רק על זה - ואי-אפשר להפסיק לחשוב. אם המחשבות באות, אני מיד עובדת, כותבת, ממציאה עוד מיזמים חברתיים. זה מדיר שינה. המחשבות לא מרפות. בימים הכי טובים ישנתי ארבע שעות. ויתרתי על המון דברים בגלל שהרגשתי שממש יש עליי כתם - וזה במהלך ההליך ולא בסופו. לכן, עו"ד צמח ואני החלטנו שנלך כל הדרך עד לאי-הרשעה, כי הרגשתי שעם הכתם הזה לא אוכל לחיות. פשוט לא אוכל".

"עדיפות לגמול"

מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר: "עמדת הפרקליטות בתיק זה נשענה על מדיניות עקבית שננקטה בפסיקת בתי המשפט בעבירות כלכליות, המעניקה עדיפות לשיקולים של גמול והרתעה על פני שיקולים אישיים, ורואה בהרשעתו של מי שהוכחה אשמתו רכיב אינטגראלי של ההליך הפלילי.

"בהתאם לכך דחו בתי המשפט בעבר לא אחת טענות להימנעות מהרשעה, תוך הדגשת הנזק שנגרם למסחר בשוק ההון בשל עבירות ניירות ערך, וזאת גם כשמשמעות ההרשעה הייתה פגיעה בתעסוקתו של הנאשם.

"גם במקרה זה, ובניגוד לנטען, דחה בית המשפט בשלבים מוקדמים של התיק טענה לביטול כתב האישום, וקבע כי ההחלטה לנהל את התיק במסלול הפלילי ולא במסלול המינהלי היא החלטה סבירה. בסופו של דבר אמנם נמנע אמנם בית המשפט מלהרשיע את הנאשמת, אך כפי שהדגיש הדבר נעשה בעיקר בשל נסיבותיה האישיות יוצאות הדופן. בימים הקרובים תלמד הפרקליטות את ההחלטה ותחליט על המשך צעדיה".

המקרה הנדיר של השופט כבוב וחנה רדו: השופט שאחראי להעלאת רף הענישה על שימוש במידע פנים - נמנע מהרשעה

"עבירת שימוש במידע פנים הינה עבירה חמורה. לא בנקל בית המשפט יקבל טענה שהאינטרס הציבורי שנפגע בביצוע עבירה כזו ייסוג מפני ערכים של שיקום הנאשם ו/או פגיעה בלתי-מידתית בנאשם; אך במקרה שבפניי הגעתי למסקנה שהאיזון הראוי בין האינטרס האישי של הנאשמת לבין האינטרס הציבורי לאכיפה מלאה של הדין מצדיק הימנעות מהרשעת הנאשמת" - כך, בין היתר, הסביר שופט המחלקה הכלכלית בתל-אביב, חאלד כבוב, את החלטתו שלא להרשיע את רדו.

קבלת הכרעת דין של אי-הרשעה בעבירות ניירות ערך היא עניין נדיר מאוד במחוזותינו, אבל לקבל אותה מכבוב זה כבר ממש הישג. כבוב דן בכמה מתיקי נייירות הערך החשובים ביותר שנדונו בשנים האחרונות (בהם פרשת נוחי דנקנר), ונחשב כמי שהעלה במו ידיו את רף הענישה בעבירות ניירות ערך, ובמיוחד בעבירות שימוש מידע פנים.

כעניין שבשגרה כבוב מרשיע ושולח עברייני ניירות ערך למאסר בפועל לתקופות ממושכות. כך, גזר כבוב על איש יחסי הציבור וקשרי המשקיעים, צבי רבין, שהורשע יחד בעשרות סעיפי אישום של שימוש במידע פנים, את העונש חסר התקדים של 30 חודשי מאסר בפועל, שהופחתו על-ידי העליון ל-22 חודשי מאסר. כמה שנים קודם לכן, בספטמבר 2013, היה זה כבוב שהטיל לראשונה בתולדות המדינה, עונש מאסר בפועל של 10 חודשים על אפרים קדץ, לשעבר סמנכ"ל חברת אלספק, בגין שימוש במידע פנים. כבר אז אמר כבוב כי הגיע הזמן להחריף את הענישה בעבירות ניירות ערך.

בפרשת מליסרון העלה כבוב את הענישה עוד מדרגה כששלח את גולן מדר לשנת מאסר, ולאחר מכן שלח את טובי פפר, סוחר נוסטרו באי.בי.אי, ל-10 חודשי מאסר בפועל. עונש דומה הוטל גם על היחצ"ן, נעם טפר, אותו הרשיע כבוב בשימוש במידע פנים הנוגע למניות של ארבע חברות אותן ייצג.

ועד כמה נדירה הכרעת דין של "אי-הרשעה" בעבירת שימוש במידע פנים? כל-כך נדירה עד שזה קרה רק פעם אחת בלבד בעבר, וגם אז העניין סוכם במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים. ביולי 2010 נמנע בית משפט השלום בתל-אביב מלהרשיע בפלילים את נדב גרינשפון, סגן יו"ר אפריקה ישראל ויד ימינו של לב לבייב, במסירת מידע פנים, וגזר עליו עונש של 200 שעות עבודה לתועלת הציבור. בכך קיבל סגן נשיא בית המשפט, מרדכי פלד, באופן חלקי, את הסדר הטיעון שאליו הגיעה הפרקליטות עם גרינשפון. זאת, לאחר שהוא הודה במסירת מידע פנימי בנוגע למו"מ לשיתוף פעולה בין חברת האחזקות ממורנד שבבעלות לבייב לבין חברת האופנה הציבורית פוקס.

האח הורשע, האחות נחלצה: בית המשפט התחשב בפעילותה החברתית של רדו ובכך שמקאן העולמית צפויים לפטרה אם תורשע

לפני כשנה הגישה פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כתבי אישום נגד אריה צ'צ'קס, בעלה של סמנכ"לית הכספים בחברת קומפיוג'ן, דקלה צ'צ'קס, ונגד אחותו, חנה רדו - בגין שימוש במידע פנים. לפי כתבי האישום, באוגוסט 2013 מסר צ'צ'קס לאחותו, רדו, מידע פנים בדבר השקעה עתידית שצפויה לבצע חברת קומפיוג'ן.

קומפיוג'ן היא חברה ציבורית העוסקת בפיתוח פלטפורמות, דרכי גילוי תרופות וטכנולוגיות נלוות לסיוע בתהליכי גילוי תרופות ומוצרים רפואיים מבוססי-גנים. בסמוך לתחילת אוגוסט 2013, מניותיה נסחרו בנאסד"ק ובבורסה בתל-אביב. במארס 2012 החלו מגעים ראשוניים בין קומפיוג'ן לחברת "באייר" הגרמנית באשר להסכם שיתוף פעולה בקשר למסחור מולקולות לצורך פיתוח תרופות לסרטן.

צ'צ'קס, טייס אל-על במקצועו, פנה לאחותו, חנה רדו, יום קודם לחתימת ההסכם בין קומפיוג'ן ל"באייר" ואמר לה כי כדאי לה לקנות את מניות קומפיוג'ן כעת. בהתאם למידע שקיבלה מאחיה, רכשה רדו מניות של קומפיוג'ן בסך של כ-54 אלף שקל, שערכן זינק במהירות בעקבות הדיווח על העסקה שנחתמה. רדו הרוויחה כ-20 אלף שקל מפעילותה במניה הודות למידע הפנים שקיבלה מאחיה.

חשש מפגיעה חמורה בפרנסה

בפברואר השנה הורשע צ'צ'קס, על-פי הודאתו בהסדר טיעון, בעבירה של שימוש במידע פנים בשל העברת המידע לאחותו, וכחודש לאחר מכן נידון ל-4 חודשי עבודות שירות, 9 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 100 אלף שקל.

במסגרת הרשעתו קבע השופט חאלד כבוב, כי צ'צ'קס היה "הרוח החיה" בפרשה, וכי "אלמלא פנייתו לאחותו - זו לא הייתה מבצעת פעולה כה חריגה מבחינתה, שאינה שגורה בחייה היומיומיים של רכישת מניות בעצמה, לבטח לא של קומפיוג'ן".

רדו עצמה הודתה במאי השנה ביצוע העבירה, וביקשה כי בית המשפט ישלח אותה לקבלת תסקיר משירות המבחן לצורך בחינת השאלה אם יש להרשיעה או לא - והשופט כבוב נעתר לבקשה.ההחלטה שלא להרשיע את רדו התקבלה, בין היתר, על בסיס המלצת שירות המבחן להימנע מהרשעה, וכן על בסיס הפגיעה החמורה במקור פרנסתה - עבודתה במקאן-אריקסון - אם תורשע.

יו"ר מקאן-אריקסון בישראל, אילן שילוח, שרדו משמשת כסגניתו משנת 2013 (קודם לכן היא שימשה משנה למנכ"ל משך 10 שנים), העיד בפני בית המשפט, כי הנהלת מקאן-אריקסון העולמית הבהירה לו כי לפי הקודים האמריקאיים, מנהל שהורשע בעבירות ניירות ערך חייב לפרוש מעבודתו; על כן אם תורשע רדו היא תיאלץ לפרוש ממקאן-אריקסון.

השופט התחשב בכך שרדו תאבד את מקום עבודתה, וכן התחשב בפועלה החברתי, תרומתה לחיזוק הפריפריה במדינת ישראל, התגייסותה המוחלטת לטובת אינטרסים חברתיים בעלי משקל סגולי, והעובדה שישנם מיזמים שעלולים לקרוס במלואם או בחלקם, אם תורשע.

במסגרת אותה פרשה, באוגוסט השנה, אישרה ועדת האכיפה המינהלית הסדר אכיפה בין רשות ניירות ערך ובין איתן רבי, טייס במקצועו וחברו של צ'צקס, במסגרתו הוטל עליו עיצום כספי בגובה של 95 אלף שקל. זאת, לאחר שעשה שימוש במידע הפנים אודות עסקת קומפיוג'ן-באייר, רכש מניות קומפיוג'ן בהיקף של כ-120 אלף שקל והפיק רווח של כ-58 אלף שקל.

חנה רדו

גיל: 58

מגורים: תל-אביב

סטטוס: נשואה לרוני ואם ל-3 ילדים

תפקיד: סמנכ"לית מקאן תל-אביב, ומקימת מקאן ואלי, סוכנות לניו-מדיה במצפה רמון

עשייה חברתית: רדו מובילה ומשקיעה ב"מדבר 19", חברה לשירותים דיגיטליים עסקיים במצפה רמון; הקימה את "ספרינג וואלי", מרחב עבודה למקצועות הנותנים פתרונות דיגיטליים בעמק המעיינות ועוד