זנות (צילום: רויטרס)
בשרשרת ההפעלה של בית בושת נמצאים מספר גורמים מרכזיים שנחוצים להפעלתו: בעל העסק - ראש ההיררכיה, שגורף את הכסף הגדול; בעל הדירה שבה פועל בית הבושת (לעתים הוא גם בעל העסק, ולעתים הוא משכיר שאינו קשור לבית הבושת); מנהלי בית הבושת, שמשמשים לעתים גם כ"קופים" (אנשי-קש המציגים עצמם כמנהלי המקום) של בעל העסק ונוטלים על עצמם את הסיכון למעצר במקרה של פשיטה על בית הבושת; ונותני שירותי המין (נשים, קטינים ועוד), שמהווים את הגורם הכי חלש ומנוצל במערכת.
כפי שסוקר בהרחבה ב"גלובס" בעת האחרונה, גורמי האכיפה החליטו זה מכבר לפגוע בלב הפועם של התעשייה, והגבירו את הלחץ המופעל על התחום, בין היתר במעצרים, צווי סגירה מינהליים ובכתבי אישום שמוגשים כל העת. זאת, בין היתר, תוך שימוש בכלי אכיפה כלכליים, איתור עבירות מס ועבירות הלבנת הון שמבוצעות תוך כדי ביצוע העבירות הקלאסיות של סרסרות, אלימות וכו'.
רק בשבוע שעבר בוצעו מעצרים של מעל 10 חשודים בניהול ובשליטה על זירת בתי הבושת באזור התחנה המרכזית הישנה בתל-אביב, בהם מי שזכה לכינוי "מלך בתי הבושת בתל-אביב", שגלגל לכאורה עשרות מיליוני שקלים בתעשייה; ובימים אלה תלוי ועומד בבית המשפט כתב אישום חמור נגד נוי חדד, המכונה "המאדאם של תל-אביב" שמואשמת בהעלמת הכנסות של כ-100 מיליון שקל מהפעלת בתי בושת.
אך לא רק "המלך" ו"המאדאם" על המוקד. ולא רק תל-אביב. בסוף השבוע האחרון הוגש כתב אישום נוסף במסגרת המאבק בתעשיית שירותי המין, שבו מואשמים שני גברים ירושלמים בהחזקת ובהפעלת בתי בושת למתן שירותי זנות שפעלו בדירות שכורות בירושלים; ועימם שני נאשמים נוספים, המואשמים בכך שהביאו אישה לעסוק בזנות.
הסכומים בכתב האישום לא "מפוצצים" כמו עשרות המיליונים התל-אביביים, והוא עוסק בהעלמת הכנסות בהיקף כ-755 אלף שקל בלבד; אולם כתב האישום חושף גם הוא את השיטה שבה מרוויחים "בעלי העסק" על גבן של נותנות שירותי המין. מהאישום עולה, כי בעלי "העסק" קיבלו לידיהם מחצית מכספי האתנן שקיבלו חלק מהנשים שהעניקו שירותי מין בדירות שהפעילו כבתי בושת. אחד הנאשמים אף "זוכה" לאישום נוסף על כך שהשכיר דירה לבית בושת אחר, הגם שלא נטל חלק בהפעלת העסק השני. זאת, כיוון שידע שעסק הזנות מופעל בדירתו, ועל כן "נלכד" ברשת הפלילית הנוספת.
עסק ב-6 דירות
לפי כתב האישום - שהוגש על-ידי עו"ד שרית רייך אבניאל מפרקליטות מחוז ירושלים - לבית משפט השלום בירושלים, הפעילו הנאשמים - מיכאל תורג'מן ושי דאודי - בתי בושת למתן שירותי זנות שפעלו בדירות שכורות בירושלים. השניים מואשמים בעבירות סרסרות למעשי זנות, פרסום בדבר שירותי עיסוק בזנות ועבירות זנות וכן בעבירות מס. העסק, נטען באישום, פעל במשך כשנה וארבעה חודשים, בין ספטמבר 2015 עד ינואר 2017, בשש דירות שונות. בתקופה זו פרסמו תורג'מן ודאודי את שירותי המין הניתנים ללקוחות בדירות, בין היתר, באתר האינטרנט "סקס אדיר", המיועד לפרסום שירותי זנות.
לפי האישום, שני נאשמים נוספים - גבר ואשה, ששמם נאסר לפרסום - הביאו אישה (המכונה פ') לעסוק בזנות אצל תורג'מן ודאודי. לפי הנטען, הנאשמת מבין השניים, המכונה באישום ז.א, נתנה בעצמה שירותי מין ללקוחות בדירות שהפעילו תורג'מן וחדד, ולאחר ששכנעה את פ' לתת שירותי מין, אף קיבלה שליש מכספי האתנן שקיבלה פ' מהלקוחות עבור מעשי הזנות.
לטענת המדינה, על-מנת לגייס נשים נוספות לעבוד בזנות בדירות, פרסמו תורג'מן ודאודי באתר "סקס אדיר" את הדירות שאותן הפעילו. כך, באחת הפרסומות, כתבו הנאשמים: "לדירה דיסקרטית עם המון לקוחות טובים דרושות בחורות נאות למסאז'ים, שכר גבוה מאוד, יחס חם, אפשרות לינה".
כמו כן, נטען כי תורג'מן ודאודי פנו לנשים שפרסמו את שירותיהן באתר "סקס אדיר" על-מנת להציע להן להשתמש בדירות שאותן ניהלו. כך, למשל, לפי כתב האישום, במחצית השנייה של 2016, שלחו תורגמן ודאודי הודעות טקסט לאישה המכונה ר', לאחר שזו פרסמה באתר "יד 2" כמי שנותנת "עיסוי מרגיע". בהודעות אלה הציעו השניים ל-ר' לשכור דירה בניהולם. ר' נעתרה, וסיפקה שירותי מין ללקוחות בדירה שסיפקו לה. בתמורה, נטען באישום, שילמה ר' 400 שקל לתורג'מן ודאודי עבור כל יום שבו עבדה בדירה. בדירה אחרת נתנה ז.א שירותי מין, ובהמשך, גויסה גם פ' ל"עסק".
רשות לסיים
תורג'מן ודאודי מואשמים כי דאגו לתפעול השוטף של הדירות, לרבות ניקיון, הספקה והחלפה של מצעים ומגבות. בנוסף, פרסמו השניים את שירותי המין שסיפקו פ' ו-ז.א באתר "סקס אדיר", ושילמו על הפרסום כ-1,000 שקל בחודש.
לפי האישום, לאחר הפרסום הגיעו לדירות גברים לשם קבלת שירותי מין. ז.א ופ' קיבלו לידיהן אתנן בהתאם לשירות המין שהעניקו, בסכומים הנעים בין 250 ל-400 שקל, תלוי בסוג השירות שניתן ללקוח. לפי האישום, תורג'מן ודאודי קיבלו לידיהם מחצית מסכום האתנן שקיבלה ז.א, ושליש מסכום האתנן שקיבלה פ', עבור שירותי המין שנתנו לכל לקוח.
בנוסף, נטען, הנאשמים נהגו לאסוף את ז.א מהתחנה המרכזית בירושלים ולהביאה לאחת הדירות שניהלו על-מנת שתספק שירותי מין, וכן היו קובעים מתי היא רשאית לסיים את יום העבודה. עוד לפי האישום, במהלך התקופה הרלוונטית, השכיר תורג'מן דירה בבעלותו בירושלים לאדם בשם אהרון אילו תמורת 8,000 שקל לחודש, ביודעו כי אהרון אילו משכיר את הדירה בשכירות משנה לצורך שימוש הדירה למעשי זנות.
"במעשיהם האמורים, החזיקו וניהלו תורג'מן ודאודי שישה מקומות לשם עיסוק בזנות, פרסמו פרסום בדבר מתן שירותי זנות, חיו על רווחי אדם העוסק בזנות וקיבלו ביודעין סכומי כסף שניתנו בעד מעשי זנות או חלק ממה שניתן כאמור", נכתב באישום. כמו כן, נטען, כי שני הנאשמים ניסו לקבל מנותנת שירותי מין אחרת סכומי כסף שהיו חלק ממה שניתן לה בעד מעשי זנות, וכן ניסו להביא אדם נוסף לידי עיסוק בזנות.
לטענת פרקליטות המדינה, במסגרת ניהול בתי בושת והשכרת הדירות, קיבלו שני הנאשמים, תורג'מן ודאודי, סך כולל של כ-755 אלף שקל. זאת, בלי לנהל רישומים אודות קבלת הכספים, בלי להוציא חשבוניות אודות קבלתם של הכספים, בלי לדווח על קבלתם לרשות המסים, ובלי לשלם את המסים הנדרשים לפי דין.