טבע / צילום: רויטרס
1. מחר נדע כולנו את המספרים המדויקים והכואבים של הפיטורים בטבע: אם מדובר בקיצוץ של 30%, 40% או אף 50% במצבת העובדים בישראל ובאיזה מפעלים מדובר. היקף העובדים המפוטרים לא ישנה את העובדות העגומות בלאו הכי. והתמונה היא של קיצוצים אגרסיביים של אלפי עובדים, אחד מגלי הפיטורים הגדולים ביותר של חברה ישראלית אי-פעם. אפשר להניח שטבע משאירה לה פתח "לרכך" את היקף הפיטורים שפורסם היום (מחצית מהעובדים) כדי "לרצות" את ועדי העובדים וגם "לרצות" את דעת הקהל ואת הזעם הציבורי על מה שמתרחש בחברה, כולל כמה וכמה חברי כנסת שינצלו את המצב כדי לגרוף ולזכות בעוד כותרת מתלהמת.
2. כל זה לא ממש ישנה את העובדות, והעובדות הן: א. בעצם הפיטורים ההמוניים טבע מודה למעשה שהיא חברה בסכנה של חדלות פירעון, בעקבות עומס החובות עליה - 40 מיליארד דולר, כולל קרן וריבית; ב. טבע בעצם מודה שבמבנה העלויות כרגע, בהיקף כוח האדם שהיא מעסיקה, החברה לא תוכל לשרת את חובותיה לזמן הארוך ותזדקק לגלגול חובות, תספורת או כל צורה אחרת של ארגון חובות. כשהתזרים שלך בעייתי ואף שלילי - אין לך יכולת לעמוד בשירות החוב; ג. טבע נמצאת במאבק הישרדות: בקופתה, נכון לסוף הרבעון השלישי, מונחים כ-680 מיליון דולר בלבד. היכולת התזרימית שלה, כאמור, דלה. התזרים השלילי שלה בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד על כ-300 מיליון דולר. הקופקסון, התרופה האתית שלה, נמצאת בנסיגה, והבסיס של החברה - השוק הגנרי - נמצא בתחרות ששוחקת מחירים; ד. טבע היא לא החברה הראשונה ולא האחרונה שבה העובדים משלמים מחיר כבד על הטעויות של מנהלי החברה. היא גם לא החברה הראשונה ולא האחרונה שפינקה את המנהלים שכשלו במשכורות נדיבות, בבונוסים שנתיים ובמצנחי זהב.
ההיגיון העקום הזה, שאין מנגנון של שכר ועונש למנהלים, הוא אחד מהמנגנונים המעוותים בניהול. המנהלים בדרך כלל שותפים לרווחים, אבל לא שותפים כלל להפסדים-כישלונות. בחלק מהמקרים הבונוסים גם נקבעים בלי כל קשר ממשי לביצועים טובים, אלא על סמך מדדים שלא רלוונטיים למציאות, רק כדי להעשיר את כיסם של המנהלים.
3. אפשר להניח שטבע תגייס את כל הטיעונים ה"סטנדרטיים" להיקף פיטורים כזה גדול. למשל, הטיעון שישראל היא מקום יקר לייצר בו. בעבר, בדיונים בוועדת אנדורן לבחינת חוק עידוד השקעות הון, היא הדגישה את העלות היקרה היחסית של ייצור 1,000 טבליות בישראל: 12-15 דולר בארץ, בהשוואה ל-4 דולר בהודו, 6-8 במזרח אירופה, 10-15 במערב אירופה ו-20-30 דולר בארה"ב. מנהליה לאורך השנים האחרונות תמיד נהגו לומר שבעלי המניות לא מרוצים מהחזקת מפעלים יקרים יחסית בישראל, ורק הבסיס הישראלי של טבע והצביון הישראלי שלה ושל מנהליה מונע להעביר אותם לחו"ל. אני לא ממש בטוח שזה משקף את המציאות: עובדה, המפעלים הללו חיו ובעטו במשך שנים ארוכות, גם בזכות הטבות המס הענקיות שהוענקו לטבע.
4. במצב הדברים שנוצר, ובהכרה שטבע חייבת תוכנית חירום כדי להציל את עצמה, המאבק של הוועדים וההסתדרות יהיה לצמצם כמה שניתן את היקף הפיטורים ולא פחות חשוב, אולי אף יותר: להיפרד בצורה מכובדת מהמפוטרים. ומכובדת, היא לא רק דרך מכובדת, אלא בעיקר כסף מכובד. כלומר, עובדים בעלי אופק תעסוקה צר, בדרך כלל עובדים בגיל מבוגר, צריכים לקבל פיצויים מוגדלים או הטבות אחרות. טבע בהחלט יכולה לעמוד בזה. אם היא עמדה בתשלום מענק חד-פעמי של 20 מיליון דולר למנכ"ל הנכנס קאר שולץ, היא יכולה לעמוד בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים על פיצויים מוגדלים. טבע גם חייבת להבין שהיא חייבת לשדר שגם שם למעלה, במגדלי השן של המנהלים ושל הדירקטוריון, משלמים מחיר. כלומר, קיצוצי שכר גם בהנהלה שנותרה וגם בשכר הדירקטורים. זה ממש לא כסף גדול וזה ממש לא משמעותי, אבל זה משמעותי הרבה יותר מבחינה ערכית.
5. שורה של חברי כנסת יעמדו עתה בתור לחבוט בטבע ובמנהליה על הפיטורים ועל ההטבות המס שקיבלה בעבר - הטבות שנחשפו פה ומוערכות בכ-20 מיליארד שקל. הנהלת טבע לדורותיה, במיוחד זאת האחרונה בראשות ארז ויגודמן ויצחק פטרבורג וכל הדירקטוריון שלה, הרוויחה ותרוויח את הביקורת הנוקבת עליה ביושר. היא עשתה טעויות קשות שדירדרו את החברה על-פי תהום והפכו את טבע לכישלון העסקי הגדול ביותר מאז ומעולם במשק הישראלי. כל זה לא מנכה את בית המחוקקים מאשמתו. החוקים שקבעו לטבע 0% מס ל-10 שנים, עברו בכנסת ואת אישור הח"כים. החוקים שאיפשרו את הטבות המס הענקיות האלה בלי שהמדינה ידעה מה היא מקבלת בתמורה, עברו, בחלקם, את אותם ח"כים פופוליסטיים, שהיום יקשקשו את עצמם לדעת באמצעי התקשורת.
טבע עשתה את שלה: היא קיבלה פטור ממס חריג, אבל היה מי שאישר לה אותו. גם טבע הודתה לאחר הביקורת שהיה צריך להקים מנגנון בקרה של עמידה בקריטריונים - לא רק בכניסה לקבלת ההטבות, אלא גם לאורך תקופת מתן ההטבות. העובדה שלא נקבע שום מנגנון בקרה כזו תשאיר כרגע את המדינה בידיים ריקות בהתדיינות עם החברה על רקע הפיטורים. מי שאשם בכך הם לא רק הפקידים ברשות המסים ובמשרד האוצר שהיו אחראים לחוק, אלא גם חברי הכנסת שאישרו אותו בזמנו.
ותראו מה התוצאה: היקף העובדים של טבע עלול לחזור 12-14 שנים אחורה (ראו טבלה) לאחר הפיטורים הצפויים. וכל זה יקרה בלי שהמדינה תוכל להגיד לחברה: "לא עמדתם בקריטריונים שהצבנו", כי לא הצבנו שום קריטריון לתעסוקה ובטח שלא לאיכות תעסוקה.
6. ירידת הערך הדרמטית של טבע, הפיטורים ההמוניים והירידה ביצוא, אינם ברי-השפעה במאקרו. ראשית, הירידה במהלך השנתיים האחרונות לא הורגשה ולא תורגש בתיקי החיסכון ארוך הטווח בישראל. רוב בעלי המניות הם זרים, ושום מניה, כמו שום פשיטת רגל של טייקון כזה או אחר, לא יכולים לפגוע באופן דרמטי בתיקי פנסיה. שנית, גם ההשפעה של טבע על הכלכלה הישראלית, על שוק הביומד (היא כבר לא שחקן די מזמן) והתעסוקה בה היא לא כזו דרמטית. בשנים האחרונות טבע החלה לצמצמם את כוח האדם בישראל טיפין-טיפין, ועכשיו היא עושה את זה בצעד אחד דרסטי כדי לשרוד. המשמעות היחידה שיש לכל המהלכים האלה היא שטבע איבדה ותמשיך לאבד את הצביון הישראלי שלה ואת המחויבות שלה בישראל. כל העובדים המפוטרים מחר ירגישו את זה על בשרם.
eli@globes.co.il