האם חברי כנסת שלא התייצבו לדיוני ועדת הבריאות בנושא סימון המזון המזיק, עומדים להעדיף אינטרס צר של חברה אחת ששכרה שירותי לוביסטים ולהביא לכך שמוצר דגל שנמצא כמעט בכל מקרר בישראל לא יסומן במדבקה אדומה, אף שלפי התקנות הנוכחיות הוא נדרש בסימון?
מחר (ד') יו"ר ועדת הבריאות העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ אלי אלאלוף, צפוי להעלות להצבעה בוועדה את התקנות הסימון. לאחר שבועות ארוכים של דיונים, שבהם הקפידו להשתתף רק חלק מחברי הוועדה. אתמול בדיון האחרון שקיימה הוועדה התברר כי תנובה, ששכרה כמו חברות רבות אחרות, שירותי לוביסטים, מפעילה לחץ רב על החרגת סימון הגבינה הצהובה מהתקנות כדי שלא יסומנו לפי כמות של 100 גרם.
האינטרס של תנובה ברור ומובן, מאחר שמדובר בגבינה הצהובה הנמכרת ביותר בישראל. תנובה אף מוגדרת כמונופול בתחום זה. לכן, תנובה והיועצים ששכרה לטובת העניין עמלו רבות בימים האחרונים לשכנע את חברי הכנסת שמדובר במקור לסידן, ושאפילו שמדובר במאכל שעל פי הקריטריונים בתקנות הנוכחיות נדרש להיות מסומן במדבקה אדומה שמזהירה מפני כמויות של סידן ושומן גבוהות, יש לתת לה התייחסות שונה מיתר הגבינות.
בדיון האחרון הודו חברי כנסת, בהם מירב בן-ארי (כולנו), מיכל בירן (המחנה הציוני), אברהם נגוסה (הליכוד) והיו"ר אלאלוף (כולנו) כי נפגשו עם נציגים של תנובה, הפועלת להחריג את הגבינה מהרפורמה שמוביל מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. "מדובר בדיון לא מאוזן, מעוותים את השיח", אמרה היום ל"גלובס" ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני), שנכחה אתמול בדיון אף שאינה חברת ועדה ואין לה זכות הצבעה.
"זו אבן הבוחן שלנו", אמר היום בשיחה עם "גלובס" ד"ר חגי לוין, מזכ"ל איגוד רופאי בריאות הציבור, "אם התקנות נועדו לשרת את בריאות הציבור או את האינטרסים של חברות המזון הגדולות. זו תהיה שערורייה שהגבינה הצהובה לא תסומן רק בגלל לחץ לוביסטי. אני לא מאמין שחברי הכנסת ייתנו את ידם לצעד שכזה". לדבריו, דפוס הפעולה הזה ממחיש את דפוס הפעולה של הגופים הללו, והוא מדבר בכאב על כך שהם שמגייסים לשורותיהם אנשי מקצוע שעובדים עבור התעשייה ולא מייצגים את האמת במלואה.
נציגים של תעשיית החלב, ובראשם תנובה, ניסו "להציל" את הגבינה הצהובה מסימון. איציק שניידר, סמנכ"ל המועצה לענף החלב, טען כי חישוב כמות השומן לפי 100 גרם יגרום לכך שכל הגבינות הצהובות עד 9% יסומנו באדום. לדבריו, צריך לחשב את השומן לפי פרוסה, שכן המדבקה תמנע צריכה של מוצר "בריא ועשיר בסידן". המדען הראשי של תנובה, זאב פיקובסקי, אף אמר אתמול בדיון כי "הגבינה הצהובה נופלת קורבן, אני חרד לגורל הילדים".
ומדוע פיקובסקי כה חרד? לפי נתונים של תנובה, חברת המזון הגדולה בישראל, היא מספקת 1.2 מיליון אריזות גבינה צהובה בחודש. קטגוריית הגבינות הצהובות מגלגלת כמיליארד שקל בשנה ונשלטת על ידי תנובה. לפי נתוני סטורנקסט, נכון ל-2017 תנובה מחזיקה בנתח שוק כספי של כ-73% מהקטגוריה.
אתמול בדיון נשמעה אמירתו של נציג המחלבות הקטנות, שהתקומם על כך שדווקא הן, מחלבות קטנות ומקומיות שאינן מייצרות גבינות צהובות, כן יידרשו לסמן את הגבינות שלהן, אבל ענקית החלב הגדולה בישראל תקבל פטור והחרגה. הוא אף העלה אפשרות לנקוט כלים משפטיים אם הגבינה הצהובה אכן תוחרג, מה ששם את סימן טוב בין הפטיש לסדן.
מחר תתקיים ההצבעה על התקנות. האם חברי הוועדה, שיכולים להצביע כראות עיניהם ואינם תלויים במשמעת סיעתית יראו לנגד עיניהם רק את האינטרס הציבורי ולא ייכנעו לאינטרס העסקי במה שנוגע כמעט לכל בית בישראל? אם חברי הוועדה יצביעו נגד, מנכ"ל משרד הבריאות - שכבר אין לו את כוחו הפוליטי של ליצמן כשר שייתן לו גיבוי פוליטי בכנסת - יצטרך להחליט אם להתקפל ולשנות את התקנות כדי לגרום לחברי הוועדה להצביע בעד הרפורמה ולא לפספס את המומנטום האחרון להעביר השנה את רפורמת הדגל של המשרד, או להקריב את הרפורמה כדי לא להיכנע לאינטרסים עסקיים.
לאורך שנים היו רפורמות רבות ולוביסטים שנשכרו והצליחו להשפיע בצורה ניכרת על התוצאה הסופית של החקיקה בשל לחצים מסחריים. באחד הדיונים הקודמים התייחס לסוגיה אלאלוף ואמר: "תתחילו לייצר גבינות של 5% שבהן כמות השומן עומדת בתקן, אין כוונה לשנות את ההגדרה". ואולם אתמול יו"ר הוועדה כבר דיבר בצורה נחושה פחות, וסיכם עם בר סימן טוב כי הם צריכים למצוא פתרון לבעיית הגבינה. היום השיב אלאלוף לשאלת "גלובס" כי הסוגיה עדיין לא נפתרה, וכי היא תוכרע מחר. כעת נותר לראות אם הקו הזה יתרופף במהלך הדיונים בעקבות לחצי הלוביסטים ויישארו לנו תקנות עם חורים וגבינה צהובה ללא סימון. כנראה קל יותר להשפיע על הרגולטור מאשר לשנות טכנולוגיות ולפתח גבינה צהובה גם טעימה וגם מופחתת שומן ונתרן.