עם כל הכבוד להתפטרותו המתוקשרת של יעקב ליצמן מתפקיד שר הבריאות על רקע עבודת התחזוקה של הרכבת בשבת, לד"ר נמרוד רחמימוב, יו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה, אין ספק מיהו עדיין האיש החזק במערכת. "אי אפשר להגיד שהוא עזב", הוא אומר. "הוא פוליטיקאי משופשף וזה תרגיל פוליטי זמני. אני לא חושב שלראש הממשלה יש כוונה למנות מישהו אחר, ואני גם יודע שיש תקשורת איתו במשרד, למרות שהוא לא השר באופן רשמי".
האם זה אומר שרחמימוב מרוצה מתפקודו של השר לשעבר וכנראה סגן השר לעתיד? את התשובה לכך הוא מחלק לשתי קדנציות: "אין ספק שהקדנציה השנייה של ליצמן שונה מהראשונה. בראשונה הוא הקדיש את עצמו והשיג תוצאות בפיתוח הרפואה, שיפר שירותים ופתח מחלקות בבתי חולים פריפריים. הוא עשה שורה של דברים שנראו כמו שינויים מהותיים במערכת, כמו הרפורמה בטיפולי שיניים לילדים והוספת מספר רב של מכשירי MRI.
"בקדנציה השנייה, לעומת זאת, נראה שהוא הרבה יותר שבוי בידיים של האוצר. ציפינו מליצמן שיידע להביא הרבה מאוד כסף למערכת, ולצערי מה שראינו זה הבטחות לכסף - אבל לא כסף. קיבלנו הבטחות לתקציבים לקיצור תורים, שמענו עכשיו על תוכנית הסיעוד הממלכתית שהיא חשובה מאוד, אבל אני לא רואה שזה יותר מהצהרות. שום דבר לא קורה בשטח, להיפך".
דווקא ליצמן נחשב לפוליטיקאי שיש לו את היכולת להביא כספים.
"נכון. הייתה ציפייה שליצמן, ולצדו המנכ"ל משה בר סימן טוב, יידעו להביא הרבה מאוד תקציבים, וזה לא קרה. בעבר, התנגדנו למינוי של בר סימן טוב למנכ"ל כי הוא לא רופא. בהינתן שלא הייתה דרך לשנות את ההחלטה, הייתה לי ציפייה שדווקא הוא, שהיה בכיר באוצר, יידע להביא תקציבים וישתמש בשיח שיש לו עם אנשי האוצר. קרה בדיוק ההיפך, וזאת אחת האכזבות שלי ממנו. השיח של האוצר נכנס לתוך משרד הבריאות וביחד הם המציאו לנו המצאות.
"בתקשורת הם מבטיחים שיהיו קיצורי תורים, אבל בפועל אומרים לנו - אל תעשו ניתוחים מתוכננים, תעשו רק מה שדחוף ומציל חיים, ולניתוחים מתוכננים תנו תורים ארוכים יותר. עד לפני שנה וחצי, האוצר סגר את הגירעונות של בתי החולים; זו הייתה השיטה שלו למנוע בזבזנות. מאז הם מנחים את בתי החולים להתאים את הפעילות לתקציב. כלומר, זה לא תקציב תלוי פעילות - אלא פעילות תלוית תקציב. למנהלי בתי חולים הם אומרים: תסתדרו עם הכסף, ואם הוא לא מספיק - תורידו פעילות. כאילו שאזרחי ישראל יהיו חולים לפי התכנון התקציבי של האוצר. זה אבסורד. להגיד לנו לדחות תורים או להקטין פעילות זה דבר שעד עכשיו אני לא מצליח להתגבר עליו. זו המצאה שהגיעה ישר מהאוצר, ולצערי זו התוצאה של המנכ"ל הנוכחי, שהוא לא רופא בעצמו".
"דמוניזציה של הרופאים"
ד"ר רחמימוב, 56, המתמחה בניתוחי עמוד שדרה ומכהן כמנהל המחלקה לאורתופדיה במרכז הרפואי לגליל בנהריה, משמש בארבע השנים האחרונות כיו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה, המייצג כ-6,600 רופאים (כולל גמלאים), בעיקר אלה המועסקים בשירות המדינה; ונמצא תחת ארגון הגג של ההסתדרות הרפואית והיו"ר פרופ' ליאוניד אידלמן. בינואר הקרוב הוא ינסה לשמור על מקומו בראשות הארגון, כאשר יתמודד מול ד"ר זאב פלדמן, יו"ר איגוד הנוירוכירורגים בהסתדרות הרפואית.
בין שאלה הבחירות שבפתח, שגורמות לו להקצין עמדות, ובין שזהו זעם אותנטי לגמרי, לרחמימוב בטן מלאה על האוצר, שלדבריו, "בצורה מגמתית, מנסה לעשות דמוניזציה של הרופאים, ובעיקר של אלה שעובדים בפרקטיקה פרטית. באוצר יודעים שהם משקרים, והם יודעים שההוצאה הפרטית לבריאות, שעומדת כיום על 38%, לא השתנתה בין השנים 2000 ועד 2016 אלא שמרה על פרופורציה. הם עשו שקר כדי להקטין לרופאים את השכר, וזה כנראה אפקטיבי, כי הם באמת דפקו בצורה בלתי רגילה את הביטוחים הפרטיים והמשלימים. הרפואה הפרטית היום כבר הרבה פחות חזקה ממה שהייתה".
אי אפשר להתעלם מכך שההוצאה הפרטית על בריאות בישראל היא מהגבוהות ב-OECD.
"הנתח של הרופאים בהוצאה הפרטית צריך להיות ברור. ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל, שנחשבת לאחת הנמוכות ב-OECD עם שיעור של 7.4% מהתמ"ג, עומדת על 90 מיליארד שקלים בשנה. 38% מהם כאמור מהווים את ההוצאה הפרטית - אבל שכר הרופאים מתוכם הוא רק 5%, כלומר החלק שלהם קטן. השאר, אלה דברים שהמדינה החליטה לא לכלול אותם בסל השירותים כמו סיעוד, טיפולי שיניים, כירורגיה אסתטית (44% מההוצאה הפרטית); השתתפויות עצמיות (18%), ביטוח ושירותים מקבילים (30%)".
לדברי רחמימוב, התוכנית של משרדי האוצר והבריאות לריסון הרפואה הפרטית - שבין היתר גוזרת צינון של חצי שנה, שבמסגרתו יחול איסור על רופאים להפנות אל המסגרת הפרטית שלהם מטופל שבו פגשו במסגרת הציבורית - משרתת גם היא את מטרת האוצר להחליש את מעמד הרופאים. "האוצר לא יכול לפגוע בהסכמים קיבוציים שנהוגים בציבורי", הוא מסביר, "ולכן הוא פוגע בפרטי. מבחינת האוצר, המצב האידיאלי הוא שיהיו כמה שפחות רופאים, ושכל אחד ירוויח פחות - ואם אפשר את שני הדברים יחד, זה הכי טוב".
בכך מבטא רחמימוב את העמדה הוותיקה של ההסתדרות הרפואית, שלפיה התקינה במערכת הבריאות, שנקבעה כבר בשנות ה-70, ארכאית ונמצאת בפער אדיר מול צורכי המערכת כיום. "בישראל אין היום מחסור ברופאים; יש מחסור בתקנים", הוא אומר. "במשרד הבריאות פשוט לא רוצים להתמודד עם הנושא, ואפילו לא להכין תוכנית שתבדוק כמה רופאים צריך כדי לתפעל את מערכת הבריאות נכון ל-2017, ובטח לא לתכנן קדימה את כוח האדם הרפואי".
