גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איום - וכלום: למה לערוצי הספורט בישראל מסוכן להעלות מחירים

למרות עליית מחירי הזכויות, ערוצי הספורט נזהרים שלא לגלגל (בינתיים) את הפער אל הציבור ■ עדיף להם כרגע שלא להפר את "השלום הקר" מול חובב הספורט הישראלי, שגם ככה נהנה מיותר אופציות חינמיות ובאיכות HD בעקבות הפיצול של ערוץ 2

צילום משחק כדורגל בליגת העל / צלם: שלומי יוסף
צילום משחק כדורגל בליגת העל / צלם: שלומי יוסף

המצב של הציבור הישראלי בהקשר של שידורי ספורט מעולם לא היה טוב יותר. כן כן, זוכרים את ההפחדות שהטילו בעלי הערוצים, בעיקר חברת צ'רלטון, בעקבות הכניסה של חברת פרטנר למכרזי זכויות השידור של הליגה האנגלית וליגת העל? מה נשאר מהאיומים האלו? כלום.

בעת חידוש ההסכמים ב-2015 נאלצה צ'רלטון לשלם בגלל ההתמודדות מצד פרטנר 126.5 מיליון שקל על זכויות ליגת העל לעונה, לעומת כ-43.5 מיליון שקל במכרז הקודם. ומחירי הליגה האנגלית זינקו לכ-7 מיליון דולר לעונה, לעומת כ-1.5 מיליון דולר במכרז הקודם. בעלי הערוצים שהבינו לאן נושבת הרוח עוד לפני המכרזים ניסו להפעיל לחץ ציבורי על הרגולטורים.

ניתוחים שנעשו לאחרונה על כשל השוק הרגולטורי בישראל המשיכו לדבוק בכך שהתחרות הובילה דווקא להרעת מצבם של צופי הספורט בישראל. הכשל, כך הוסבר, הוביל למצב שהתחרות שכל כך חיכינו לה הובילה במקרה הזה לעליית מחירי חבילות הספורט לצרכן, בעקבות הגלגול של מחירי הזכויות על הצופים. קיימת רק בעיה אחת עם התיאוריה הזאת: מחירי השידורים לא עלו באגורה על אף ההפחדות וכשלי הרגולטורים.

המספרים נראים ככה: מחיר חבילת הספורט של ערוצי צ'רלטון (3 ערוצים - ספורט1, ספורט2, ספורט 1HD) ללקוחות yes, שעמד באוקטובר 2014 על 67 שקל ללקוח, עומד היום על 66.4 שקל לחבילה רחבה יותר (5 ערוצים - ספורט1, ספורט1HD, ספורט2HD, ספורט3, ספורט4); חבילת ערוצי ספורט 5 מבית RGE (3 ערוצים), שנמכרה באוקטובר 2014 עבור 61 שקל, מוצעת היום עבור 60.5 שקל; גם בהוט המצב זהה ומשקף מחירים דומים לעומת לפני שלוש שנים, למרות שיותר ערוצים מוצעים כיום בחבילת צ'רלטון. המשק צמח, בעלי הערוצים איימו, מחירי הזכויות זינקו, הרגולטור כשל - והמחירים נותרו בעינם.

למרות שמועצת הכבלים והלוויין לא מסוגלת כיום לעסוק ברגולציה של הספורט והנושא הזה כלל לא על שולחנה, והיא עוסקת באיסוף השברים של עצמה אחרי מכרז ערוץ הכנסת וברישיון של ערוץ 20, ערוצי הספורט לא מממשים בינתיים את האיומים שלהם. יכול להיות שזה יקרה מתישהו. כזכור, בעת האישור שנתנה המועצה לצ'רלטון להעלאת עוד שני ערוצים לפני כשנה, התחייבה צ'רלטון שלא להעלות מחירים במשך שנה. שנה עברה. אבל עכשיו כבר לא בטוח שזה כדאי להם, וגם הם יודעים את זה.

מחירי הזכויות במקרים מסוימים עלו ב-200% (ליגת העל) או 350% (ליגה אנגלית). לא בטוח שכדאי להעלות מחירים אפילו ב-5% ו"להדליק" את הלקוחות. העלאה מינימלית משמעותה להסתכן בהפרת האיזון העדין ו"השלום הקר" אבל הנפיץ בין הלקוחות לבעלי ערוצי הפרימיום, ושינוי הסטטוס שלו יגרור קרוב לוודאי התנתקויות, אובדן לקוחות, וחשש לשימוש ביום הדין - חרם צרכנים. את כל מה שירוויחו בהעלאת המחיר יפסידו פי כמה בצד השני.

הצעירים הפכו לגיימרים

בפני בעלי הערוצים עומדות היום עוד כמה בעיות. הראשונה, הם נהיים פחות ופחות אטרקטיביים לדור הצעיר. הבעיה הזאת לא קשורה לשוק המקומי אלא זו בעיה עולמית - הציבור הצעיר הולך ומחליף את הצפייה הספורטיבית שלו במשחקי ספורט ממוחשבים ("אבא, עזוב אותי מליגת אלופות בעשר בלילה - בוא נשחק ריאל-סן ז'רמן בפיפ"א"). והלחץ של צעירים על רכישת ערוצים כאלו מתחלף בלחץ לרכישת מנויים חודשיים לפלייסטיישן ול-Xbox. מתמטית - תוספת הגיימינג לסל המשפחתי, במחיר או בזמן מסך, צריכה לרדת ממקור צפייה אחר. במחקר השנתי של Newzoo, שבוחן את שוק הגיימינג העולמי, נמצא שב-2017 ההוצאה הכוללת על שוק משחקי המחשב/קונסולות/סמארטפונים מסתכמת ב-108 מיליארד דולר - וקצב העלייה השנתי הצפוי בין 2016 ל-2020 עומד על כ-6.2%. אזור המזרח התיכון ואפריקה שבו מחושבת גם ישראל אחראי לבדו ל-26.2 מיליארד דולר מההוצאה ב-2017 על גיימינג - עלייה של 8% לעומת 2016.

הבעיה השנייה - אם נשים לרגע בצד את האוהד השרוף והשבוי שישלם כל מחיר כמעט כדי לצפות בשידורי ספורט בטלוויזיה, הרי שבישראל נפתחה לפני חודשיים לאוהד הפחות שרוף אפשרות טובה מאוד לחיות ללא ערוצי פרימיום. השינוי של שוק התקשורת בישראל עם פיצול ערוץ 2 הביא לכך שיותר שידורי ספורט פתוחים לצפייה מחוץ לערוצי הספורט היעודיים. ערוץ 2 בדרך כלל היה נכנס באמצעות הזכיינית רשת לרכישת משחקים מליגת האלופות משלבי ההכרעה. העונה, בגלל הצורך למלא לוח שידורים של שבוע שלם, נכנסה רשת כבר בשלב הראשון של ליגת האלופות עם רכישת 9 משחקים. ועם ההתמודדויות המעניינות של שלב הנוקאאוט אין ספק שהמשך יבוא.

גם ערוץ 10 חזר לשידורי מכבי ת"א ביורוליג במתכונת שבועית די קבועה, גם כאן מתוך הצורך למלא לוח שידורים. במקרה הזה גם בזכות העובדה שלמעשה הערוץ לא היה צריך לשלם לכאורה על השידורים הללו מאחר שמדובר באותו כיס - RGE (אביב גלעדי, בלווטניק, רקנאטי) שרכשו את השידורים עבור ערוץ הספורט הם הבעלים גם של ערוץ 10. בימים כתיקונם, כשרכש את הזכויות של מכבי בכסף "אמיתי", ערוץ 10 לא היה מעז לשדר בפריים-טיים את מכבי ת"א עבור שברי אחוזי רייטינג כמו היום. היום הנכס הזה כבר קיים, אז שיהיה. ערוץ 1 גם משדר פה ושם ספורט מהסכמים קודמים שעוד קיימים לו, ועוד מעט ייכנס גם הוא למשחק עם המונדיאל ברוסיה. וערוץ ONE החינמי נותן גיבוי טוב עם הליגה הספרדית.

הבעיה השלישית קשורה גם היא לפיצול הערוצים. בפועל מרוויחים צופי הכורסה פעמיים מהפיצול: יותר משחקים יוצאים מערוצי הפרימיום לערוצים הפתוחים שנזקקים לתכנים כדי למלא את לוח השידורים החדש. ובעיקר - אוהדים/צופים שבעבר העדיפו להשאיר את האופציה של ערוצי הפרימיום בגלל איכות השידור ב-HD (כזכור, שידורי ספורט ששודרו בערוצים 2 ו-10 לא שודרו ב-HD) נהנים עכשיו מהמעבר של קשת, רשת וערוץ 10 לשידור ב-HD. וכך, ערוצי הפרימיום שמשדרים ב-HD כבר לא מחזיקים גם ביתרון האחרון שהיה להם על ערוצי הברודקאסט - איכות השידור.

ואם זה המצב - יותר שידורי ספורט, כולם באיכות HD, הילדים הופכים מצופים לגיימרים - למה לעשות מנוי על ערוץ פרימיום?

ואם זה המצב, בואו נראה אתכם מעלים מחיר.

למה הצופה הישראלי צריך פחות את ערוצי הספורט בתשלום

- פיצול ערוץ 2 והצורך במילוי לוח שידורים מביא יותר שידורי ספורט לפריים-טיים כבר בשלב מוקדם של העונה, בעיקר מכיוון "רשת".

- המעבר רשת, קשת וערוץ 10 לשדר ב-HD גרם לערוצי הספורט לאבד את היתרון היחסי שהיה להם על הברודקאסט באיכות השידור.

- ערוץ 10 מנייד תכנים אטרקטיביים, כמו שידורי מכבי ת"א ביורוליג, שנרכשו במקור על ידי הבעלים המשותף RGE לשידור בערוץ הספורט.

- ערוץ ONE החינמי נותן גיבוי טוב בדמות הליגה הספרדית; תאגיד "כאן" משדר ספורט בזכות הסכמים ישנים שנחתמו בתקופת רשות השידור.

- הצופה הצעיר מבלה יותר במשחקי ספורט בקונסולות ובסלולר, על חשבון צפייה "אמיתית" בספורט בטלוויזיה.

עוד כתבות

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת הבנייה בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

משלחת ישראלית יוצאת לקטאר, עימות בדיון בין רה"מ לרמטכ"ל

שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ממקבל העבודות הסדרתי: מהנדס התוכנה שטלטל את עמק הסיליקון

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים