בקשת ההצטרפות של בזק לתהליך הפירוק של יורוקום היא לא יותר מאשר בדיחה עצובה. האם רק עכשיו הדירקטוריון נזכר בחוסר תום-הלב של אנשי יורוקום? מה חברי הדירקטוריון יודעים היום שהם לא ידעו לפני חודשיים או שלושה, או כשפרצה החקירה של הרשות לניירות ערך? רק עכשיו נזכרתם? בדיחה.
שני נושאים נותרו פתוחים בחקירת הרשות שעדיין לא נודעו לציבור: האחד, ההתנהלות סביב הסדר המס (שאיפשר לבזק לנצל הפסדים צבורים ב-yes בהיקף של 5.5 מיליארד שקל לקיזוז הוצאות מס); והשני הוא חלקם של הדירקטורים הבלתי-תלויים, טלי בן סימון ומודי קרת, שהיו הרוח החיה מאחורי אישור עסקת בזק-yes המפוקפקת. איציק אידלמן, שכיהן כיו"ר הוועדה המיוחדת, השכיל לפרוש מבזק בטרם עת, וזה הזמן לספר שהוא עשה זאת כי חשש להיות מעורב בעסקת בעלי עניין מפוקפקת נוספת כמו עסקת חלל. לאלוביץ', שרצה שיישאר בבזק, הוא הסביר כי הוא מבקש תקופת צינון לפני שהוא עובר לשמש כדירקטור בבנק לאומי.
עד כה, הדירקטוריון של בזק לא שילם שום מחיר. אותם דירקטורים שידעו ובחשו ואיפשרו את עסקת בזק-yes, יוצאים מהסיפור ללא רבב. הם, שהיו מעורבים עד צוואר בעסקה, בחרו לשתוק פעם אחר פעם בכל עסקאות בעלי העניין שהובאו בפניהם, ושימשו למעשה כחותמת גומי שהתירה ליורוקום לעשות ככל העולה על רוחה.
כך למשל, הם "לא ידעו" שאין אישור לביטול ההפרדה המבנית ממשרד התקשורת כשאישרו בכל זאת את התשלום המותנה השני בעסקה; והם "לא ידעו" שהסדר המס מותנה בביטול ההפרדה המבנית כשהוא עבר ויורוקום קיבלה מאות מיליוני שקלים. הם פשוט "לא ידעו" החברים בדירקטוריון.
ועכשיו באים אותם חברי דירקטוריון וטוענים שהבינו ש-yes לא עומדת בתנאי העסקה מבחינת תזרים המזומנים שלה. ובכן, זה שקר. כבר לפני כמה שבועות היה ברור בבזק ש-yes לא עומדת בתנאים - והם עדיין לא פעלו. התשובה שלהם הייתה שהם מחכים להתחשבנות השנתית כדי לדרוש את אותם 119 מיליון שקל שיורוקום קיבלה ב"קומבינה".
הם פועלים עכשיו רק כי אין ברירה. כי התקשורת לא מרפה ודורשת הסברים למה הם לא פועלים להחזיר את החוב. לכן נוח להם להיתלות בבקשת הפירוק של הבנקים ולהצטרף להליך. זהו דירקטוריון, שלמעט דירקטור אחד רמי נומקין והדירקטורים החדשים שהצטרפו בחודשים האחרונים, חייב לפנות את מקומו ולהתפטר. לא ייתכן שאותם דירקטורים שהיו מעורבים באותן עסקאות מפוקפקות עם yes וחלל, ימשיכו כאילו לא קרה דבר. זה מה שמצופה מיו"ר הדירקטוריון, דוד גרנות, לדרוש מהם לעשות (שהוכיח בבקשה היום שהוא שומר על האינטרס הציבורי של המשקיעים); וזה גם מה שמצופה משלמה כפיר, יו"ר ועד העובדים, ששם לנגד עיניו את טובתה ואיתנותה של החברה לעשות. הוא לא יכול לשבת מהצד ולראות את ההתנהלות הזו ממשיכה.
מעניין מה אומרים היום חברי הדירקטוריון קרת, בן סימון, ג'וש רוזנצוויג ועוד כהנה וכהנה כשהם קוראים את מה שבזק כותבת בבקשה על חוסר תום הלב של יורוקום? הרי אם לא היה מדובר באלוביץ' אלא בחייב אחר, בזק הייתה פועלת נגדו מיידית ולא מחכה להתחשבנות הסופית.