ארקדי גאידמק / צלם: תמר מצפי
במארס 2015 הגיש ארקדי גאידמק בקשת פשיטת רגל נגד איש העסקים נחום גלמור, שהיה לטענת גאידמק, נאמן שהחזיק חלק מנכסיו, בשווי כולל של מאות מיליוני דולרים, אך השתלט על נכסים אלה, לכאורה תוך הפרת חובת הנאמנות.
הבקשה הוגשה לאחר שגלמור לא עמד לכאורה בתשלומים לגאידמק, לפי הסכם שנחתם בין השניים, לסיום תביעותיו של גאידמק מגלמור. ההסכם אושר, לטענת גאידמק, בידי המוסד הבוררות של לשכת המסחר הבינלאומית (ICC), שבירר את תביעתו של גאידמק, שהוגשה לאחר החתימה על ההסכם.
גלמור מכחיש את קיומו של החוב לטובת גאידמק, וטוען כי הקביעות בהליכי הבוררות אינן כוללות חיוב אופרטיבי המחייב אותו לשלם לגאידמק כספים.
בשבוע שעבר קיבלה עמדתו של גלמור חיזוק משמעותי מצד כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), שהודיע לבית המשפט כי קיומו של החוב, בהיקף 140 מיליון דולר, של גלמור לגאידמק "שנוי במחלוקת". לפי עמדת הכנ"ר, ישנו קושי להכריע שאכן ישנו חוב של גלמור לגאידמק בסכום כסף קצוב, ובכל מקרה בית המשפט בישראל נעדר סמכות לדון בבקשת פשיטת הרגל של גאידמק. בנסיבות אלה סבור הכנ"ר כי יש לדחות את בקשת להכריז על גלמור כפושט רגל.
הפרשה חושפת חלק מהשיטות לשמירת הכסף של בעלי ההון הרחק מעיני הרשויות, וכיצד הם מסתירים את שליטתם בתאגידים ובנכסים. אחת השיטות היא רישום הנכסים על-שם נאמנים, חלקם "אנשי קש", הנרשמים כבעלי הרכוש במקומם. לרוב ההסכמים הללו נשמרים מתחת לרדאר הציבורי ולרדאר של הרשויות ולא נחשפים, אך במקרה של גאידמק צף מעל פני השטח הסכסוך בין הנאמן או "איש הקש" (גלמור), למוטב בנאמנות (גאידמק).
בקשת פשיטת רגל
בקשת פשיטת הרגל שהגיש גאידמק נגד גלמור, אינה מגלה אילו נכסים החזיק עבורו בנאמנות גלמור ובאילו מדינות. את מלוא הטענות חשף גאידמק בתביעה שהגיש ל-ICC בשווייץ, ומדובר בהליך המתנהל באופן חסוי. הצדדים הגיעו אל הבוררות לאחר שכבר נחתם ביניהם הסכם אחד, שלפיו גלמור ישלם לגאידמק כ-205 מיליון דולר בתמורה לסילוק טענותיו. גאידמק טוען - באמצעות עו"ד ישראל שלו - כי תוצאת פסק הבוררות היא שעל גלמור לשלם לו את יתרת אותם 205 מיליון דולר - הסכום שנקבע בהסדר הפשרה, בניכוי חלק מהחוב שכבר סולק - ובסך-הכול, טוען גאידמק, עומד החוב כיום על כ-140 מיליון דולר לפני ריביות.
גאידמק ביקש מבית המשפט להוציא צו שימנע את העברת הבעלות של גלמור במתחם מגורים מפואר על גדת אגם לוגאנו שבשווייץ. מדובר בנכס ששוויו מוערך, לטענת גאידמק, בלפחות 7 מיליון דולר. עוד טוען גאידמק, כי גלמור ניסה להבריח נכס ממנו, כשמכר לאחיו דירת מגורים יוקרתית במנהטן, בתמורה ל-210 אלף דולר בלבד.
גלמור - המיוצג על-ידי עורכי הדין טל שפירא ממשרד שפירא-כפרי-בר-זיק ושחר מילצ'ן ממשרד כספי - הגיש התנגדות לבקשת גאידמק, שבמסגרתה טען כי פסק הבוררות לא קיבל תוקף של פסק דין עד כה, ולכן אינו בר-אכיפה בישראל, ובוודאי שאינו יכול לשמש לצורך בקשת פשיטת רגל נגדו. עוד טען גלמור, לגבי פסק הבוררות, כי אין בו הוראה אופרטיבית ליישום הסכם הפשרה שלו עם גאידמק, בניגוד לטענת גאידמק. לבסוף טוען גלמור, כי גאידמק הפר את ההסכם איתו באופן יסודי, ובין היתר הפר את תניית הסודיות שבו - ועל כן ההסכם בוטל והוא אינו חייב לגאידמק דבר.
הברחת נכסים?
בנובמבר 2015 פורסם כי גאידמק נכנס לכלא בצרפת למשך שלוש שנים בעקבות הרשעתו בעבירות מס והלבנת הון בפרשת הסחר בנשק באפריקה, שכונתה "אנגולה גייט". גאידמק זוכה על-ידי בית המשפט לערעורים בפריז מרוב סעיפי האישום נגדו בפרשה, והורשע רק בסעיף של עבירת מס ושל עבירת הלבנת הון הנובעת והקשורה לעבירת מס זו. בעקבות המאסר, בדצמבר 2015, הגיש גלמור בקשה לבית המשפט למחוק את בקשת פשיטת הרגל שהגיש נגדו גאידמק, בשל כניסת האחרון לכלא, אך השופט איתן אורנשטיין דחה את הבקשה, וקבע כי "הימצאות בעל דין מאחורי סורג ובריח אינה מונעת ממנו לתבוע את אשר מגיע לו, לטענתו". מנגד, בינואר השנה, נדחתה בקשתו של גאידמק למסור עדות במסגרת "וידאו קונפרנס" מתא המאסר.
בין לבין ביקש בית המשפט את עמדת הכנ"ר במחלוקת, וזה הגיש אותה בשבוע שעבר, תוך שהוא מחזק את עמדתו של גלמור בעניין אי-הוודאות השוררת באשר לקיומו של החוב, ולמעשה קורא לדחות את בקשת פשיטת הרגל של גאידמק נגד גלמור. "לשם ביסוס טענה בדבר קיומו של חוב חלוט, יהא על בית המשפט לבחון את הוראות הסכם הפשרה, לפרשו ולהכריע בשאלת תוקפו, וזאת שעה שהסמכות לידון במחלוקות על-פי הסכם הפשרה על-פי הדין השווייצרי הוקנתה באופן בלעדי למוסד ה-ICC", נכתב בעמדת הכנ"ר, שהוגשה באמצעות עו"ד דורון מזרחי.
עוד צין הכנ"ר כי אף אם יתקבלו טענותיו של גאידמק לעניין זכאותו לסכום קצוב מכוח הסכם הפשרה, עדיין יהיה צורך להתמודד עם טענות גלמור באשר להפרות מתמשכות ומאוחרות למתן פסק הבוררות, שבגינן בוטל הסכם הפשרה על-ידו. לעמדת הכנ"ר, ראוי שהטענות של גלמור, שלפיהן הוא ביטל כדין את הסכם הפשרה, יידונו בשווייץ, במוסד ה-ICC.
הכנ"ר גם קבע כי פסק בוררות לא אושר כדין וציין כי "חבות המבוססת על הסכם, להבדיל מחבות שמקורה בפסק דין אכיף, איננה מתאימה להתברר בבית משפט של פשיטת רגל, בייחוד כשמדובר בחוב שנוי במחלוקת".
כן ציין הכנ"ר כי על-מנת שיהיה ניתן לתבוע מכוח פסק דין שניתן מחוץ למדינת ישראל, יש צורך לקליטתו בארץ באמצעות פתיחת הליך מתאים - הליך שלא נעשה במקרה של גאידמק-גלמור. "בהיעדר פסק בוררות, אשר בצידו הוראות אופרטיביות לתשלום חוב, אשר יאושר כדין במסגרת הליך אכיפת פסק-חוץ (פסק דין הניתן מחוץ לישראל - א' ל"ו), לא ניתן יהיה לתבוע מכוחו במסגרת תיק פשיטת רגל בבית משפט בישראל", נטען בעמדת הכנ"ר.
הגם שעמדת הכנ"ר היא כי יש לדחות את בקשת גאידמק, גם גלמור אינו חף מביקורת במסגרתה. הכנ"ר מתייחס בחשדנות להעברות נכסים מגלמור לבני משפחתו שבוצעו זמן קצר לפני שניתן פסק הבוררות בסכסוך עם גאידמק. ביולי 2014 נחתם בין גלמור לבין אשתו הסכם ממון, המקנה לה את הזכויות בנכסים שבבעלותו בלוגאנו ובריקו, ובאוקטובר 2014 הועברו זכויותיו של גלמור בדירה בניו-יורק לאחיו.
"הכנ"ר סבור כי הסמיכות בין מתן פסק הבוררות להעברת זכויות גלמור בנכסים לרעייתו ולאחיו מעלה חשש כי אכן הדבר נעשה תוך כוונה להבריח את נכסי גלמור מידי גאידמק", נכתב בעמדת הכנ"ר. "הדבר מעלה חשש לכוונה להברחת נכסים, בייחוד מקום בו נטען כי רעייתו של גלמור נתנה תמורה בגין זכויות בדמות של ויתור גאידמק על הזכויות בקבוצת טרמפוס, שעה שעולה מחומר הראיות שטרמפוס נכנסה שנים לפני העברת הזכויות להליכי פירוק, לאור חובותיה ומצבה הכלכלי הרעוע, שאליו יש להניח שהייתה מודעת רעייתו של גלמור".
עם זאת צוין, כי על אף שמכלול הראיות מצביע על חשש להברחת נכסים, הרי שלא ניתן להסתפק במידע שהעלה גאידמק בכדי לקבוע מסמרות בעניין תום-ליבו של גלמור בעת העברת הזכויות לרעייתו, וכי יש צורך להעמיק את החקירה בסוגיות אלה.
לטענת הכנ"ר, על-מנת להגיע למסקנות ברורות, יש להוכיח כי לא ניתנה לגלמור תמורה על הנכס בניו-יורק, ויש לזמן את רעייתו של גלמור לחקירה. לכל אלה, נטען בעמדת הכנ"ר, אין מקום בהליך פשיטת הרגל.
גאידמק ל"גלובס": "גלמור חייב לי כסף. אני אלך למשרד המשפטים בישראל ואקבל מה שמגיע לי"
ארקדי גאידמק, השוהה היום בחו"ל, מסר ל"גלובס" כי הוא בכלל לא מתרגש מעמדת הכנ"ר, שסבור כי אין להכריז על נחום גלמור פושט רגל, מאחר שמלכתחילה לטענתו הוא לא היה אמור להגיש את בקשת פשיטת הרגל, אלא הליך משפטי אחר - אכיפת פסק הבוררות הבינלאומית. "זו הייתה טעות פרוצדורלית של עורך הדין הקודם שלי להגיש בקשת פשיטת רגל", אמר גאידמק. "הוא היה צריך להגיש תביעה לאכיפת פסק הבוררות שניתן נגד גלמור, שקבע שגלמור חייב לי מאות מיליונים רבים של דולרים. הבוררות הבינלאומית הגיעה למסקנה שהוא חייב לי כסף. במקום לדרוש את הכסף, כי הבוררות הבינלאומית הזו תקפה גם בישראל, עורך הדין הקודם שלי פתח בהליך של פשיטת הרגל, שלא היה מחויב המציאות".
לטענת גאידמק, עמדת הכנ"ר תומכת בעמדתו ולא סותרת אותה. לדבריו, "הכנ"ר אמר שחייבים לבצע את ההחלטה של הבוררות - רק שהליך פשיטת הרגל לא היה נחוץ. ההחלטה של הכנ"ר איננה שגלמור לא חייב לי כסף. ההחלטה שהוא חייב לי כסף זו החלטה של הבוררות. בהחלטה נאמר שההסכם שלפיו הוא חייב לי כסף - תקף.
"הכנ"ר אמר שברור שגלמור חייב לי כסף לפי ההסכם ולפי החלטת הבוררות. הכנ"ר כתב שהיחסים שלי עם גלמור מבוססים על החלטת הבוררות ושצריך לנהוג לפי ההסכם שנחתם ביני ובין גלמור ב-2002. התקפות של הסכם הזה אושרה בהחלטת הבוררות, וההסכם הזה קובע שגלמור חייב לי 200 מיליון דולר. זה הסכם ברור מאוד".
- מה אתה מתכוון לעשות עכשיו?
"אני אלך למשרד המשפטים בישראל, וגם מסביב לעולם, ודי בכך שאוכיח להם שההסכם שלי עם גלמור תקף, לפי החלטת הבורר והכנ"ר, ואקבל את מה שמגיע לי".
לשאלה איפה הוא נמצא כעת, השיב גאידמק: "אני עכשיו בצרפת, אבל גם במקומות אחרים, אני מסתובב בכל העולם. הייתי בישראל לפני יומיים".
פרקליטיו של גלמור, עורכי הדין טל שפירא ושחר מילצ'ן, מסרו: "גלמור קיבל בסיפוק רב את סיכומי הכנ"ר. לגבי טענת גידאמק להברחת נכסים - ייאמר כי המשפט הישראלי לא מסתפק בחששות ובחשדות אלא דורש ראיות של ממש, וכאלה לא הובאו, כפי שמציין הכנ"ר".