גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבחינה הקשה אי-פעם? 66% נכשלים בבחינת לשכת עוה"ד

מדובר בנתוני הבחינה שנערכה בחודש דצמבר, אליה ניגשו 2,553 נבחנים ונבחנות ■ גם הציון הממוצע לבחינה היה נמוך במיוחד ועמד על 58 נקודות, כשציון עובר עומד על 65 ■ אחוזי מעבר נמוכים במכללות הפרטיות

נבחנים בבחינת לשכת עורכי הדין  / צילום :אילוסטרציה אלון רון
נבחנים בבחינת לשכת עורכי הדין / צילום :אילוסטרציה אלון רון

66% מתוך 2,553 הנבחנים והנבחנות שניגשו למבחן ההסמכה האחרון של לשכת עורכי הדין בחודש שעבר - נכשלו. רק 34% - עברו. גם הציון הממוצע שנרשם נמוך במיוחד - ועומד על 58 נקודות, שהינו ציון נכשל. ציון עובר בבחינה עומד על 65, כך שהציון הממוצע מעלה שאלות בנוגע לרמת בחינת ההסמכה.

הבחינה שנערכה ב-10 בדצמבר, נערכה במתכונת חדשה שכללה כתיבה משפטית, וכן שאלות בסוגיות משפטיות מהותיות ולא רק שאלות על סדרי הדין ופרוצדורה כפי שהיה במבחנים עד כה.

בסיום הבחינה התעוררה סערה בקרב הנבחנים-המתמחים שניגשו אליה, אשר טענו כי נעשה להם עוול ומטרת הבחינה הייתה להכשילם - מאבק שהתגבש אתמול לפניה לשרת המשפטים בטרם פנייה לערכאות שיפוטיות.

פערי איכות בולטים

ואולם, הנתונים שהתפרסמו היום (ג') מעלים את התהייה האם אכן יש לסטודנטים סיבה להתלונן על הבחינה, או שעליהם להתלונן על השכלתם ומוסדות הלימוד בהם למדו. זאת על רקע הנתונים המלמדים כי אחוז המעבר של בוגרי המכללות נמוך במיוחד ועומד על 27% בלבד, כאשר מנגד מציגים בוגרי האוניברסיטאות תוצאות טובות יותר באופן קיצוני, עם 75% מעבר בבחינה.

תוצאות המבחנים, המעלים פערים קיצוניים בין תוצאות הנבחנים על-פי מוסדות הלימוד מהם הגיעו, מציפים שוב אל קדמת הבמה את הדיון על פערי האיכות בין מוסדות ההשכלה למשפטים. הסטודנטים שרכשו את השכלתם המשפטית באוניברסיטאות מפגינים פעם אחר פעם יכולות ותוצאות גבוהות, בעוד הסטודנטים שלמדו בחלק מהמכללות הפרטיות למשפטים רושמים אחוזי כישלון גבוהים.

לבחינה האחרונה ניגשו רוב של בוגרי מכללות - 78%, שהם 1,989 נבחנים, שרק 537 מתוכם עברו את הבחינה. מתוך סך-כל בוגרי האוניברסיטאות שניגשו לבחינה (17%, שהם 431 מתמחים), עברו אותה בהצלחה 323 נבחנים.

בראש המוסדות שבוגריהן מככבים לטובה, נמצאות אוניברסיטת תל-אביב, ש-81% מהסטודנטים שרכשו בה את השכלתם המשפטית, עברו בהצלחה את בחינת ההסמכה האחרונה של לשכת עורכי הדין; ואוניברסיטת ירושלים, ש-80% מהסטודנטים שלה עברו את הבחינה. שני המוסדות הללו - שהפקולטות למשפטים שלהן נחשבות לטובות בארץ - מככבים בדרך-כלל בראש רשימת המעבר של בוגריהן, כך שהנתונים הללו לא מפתיעים. הציון הממוצע של בוגריהן עומד על 71 נקודות, שהנן 6 נקודות מעל הציון העובר במבחן (65), אך ייתכן שהנתון משקף את העובדה שמדובר בפעם הראשונה שבה נערכה הבחינה במתכונת חדשה, הכוללת שאלות בסגנון חדש ונושאים חדשים. 

אחרי האוניברסיטאות המובילות, נמצאות אוניברסיטת בר-אילן, עם 69% בוגרים שעברו את הבחינה, והמרכז הבינתחומי עם 68%. קצת מתחת ממוקמת מכללת ספיר עם 63% (אבל ציון ממוצע כללי נכשל - 64.1), ומתחתיה אוניברסיטת חיפה, עם 60 אחוז עובדים שהציגו ציון עובר של 70 בבחינה. 

התפלגות הישגי כלל המתמחים-ות שניגשו לבחינה

ובמקום האחרון...

אחרי אוניברסיטת חיפה נתוני המעבר צונחים אל מתחת ל-50% עוברים, עם בוגרי המכללה למנהל שרק 47% מהם עברו את הבחינה, בציון ממוצעי נכשל (62.6); המרכז האקדמי פרס עם 26%וציון ממוצע שעומד על 57.8; והסטודנטים שלמדו בקריה האקדמית אונו - אשר מתוך 672 בוגרים שניגשו ממוסד זה, רק 22% עברו את הבחינה בציון ממוצע נכשל - 55 נקודות בלבד. שערי משפט ששלחה למבחן 211 בוגרים, מציגה 19% מעבר.

בתחתית רשימת מוסדות הלימוד נמצאות המכללות המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, שמתוך 236 בוגריו, רק 14% עברו את הבחינה; המכללה האקדמית צפת, שרק 10% מבוגריה עברו והמכללה האקדמית כרמל, שרק 8% מ-166 בוגריה עברו.

הנתונים כוללים גם פילוג של הנבחנים ותוצאותיהם על-פי מקום ההתמחות שלהם - פרקליטות, משרד פרטי, בתי המשפט ועוד.

בראש רשימת הנבחנים שעברו מככבים המתמחים יוצאי הפרקליטויות השונות (מחוזי, מדינה, צבאית, משטרה), ש-54% מהם עברו (מתוך כ-140 ניגשים לבחינה); ואחריהן נמצאים המתמחים של השופטים, שהתמחו בבתי המשפט השונים (95 מתמחים), ש-43% מהם עברו. מרבית הנבחנים - 1,953 - שניגשו לבחינה במועד האחרון התמחו במשרדים פרטיים, ורק 32% מהם עברו. גם 202 המתמחים שיצאו ממוסדות ממשלה, רשויות מקומיות ומוסדות ציבוריים אחרים הציגו תוצאות פחות טובות - רק 30% מהם עברו.

תוצאות הבחינות על פי מקום ההתמחות

התלונות של המתמחים: "הנבחנים היו 'שפני ניסיון'"

בשבועיים שחלפו מאז נערכה בחינה ההסמכה התעוררה סערה בקרב המתמחים שנבחנו, אשר יצאו ממנה עם תחושות קשות. ברשת התעוררו דיונים רבים באשר לצורך להוביל מאבק נגד המבחן, ובפורומים שונים התגבשו קבוצות דיון על שאלות בעייתיות שהיו בו ובכולן חזרה הטענה המרכזית כי המבחן "בלתי עביר". אתמול (ב') עלה מאבק המתמחים מדרגה, כאשר למעלה מ-2,000 מתמחים בעריכת דין שכרו את שירותיו של עוה"ד אילן בומבך במטרה לעתור לבית המשפט בגין הליקויים והפגמים שלטענתן נפלו בבחינת ההסכמה האחרונה.

המתמחים, באמצעות עו"ד אילן בומבך ושמוליק ספיר ממשרדו, שיגרו מכתב חריף לשרת המשפטים איילת שקד וראש הועדה הבוחנת, שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון וכן לראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, בו הם דורשים להיפגש עם נציגי לשכת עורכי הדין בהקדם, כדי שיוכלו לשטוח את טענותיהם באופן מפורט, בעקבות עננה וחוסר ודאות שהם מצויים בה כרגע ואשר לטענתם גורמת להם נזקים חמורים כתוצאה מבחינת ההסמכה.

במכתב טוענים הנבחנים כי בבחינת ההסמכה נפלו "פגמים מהותיים רבים", ובין היתר "הנבחנים נדרשו לענות על שאלות במסגרת זמן קצרה במיוחד שלא אפשרה להם לענות כראוי על השאלות; הבחינה עסקה בשאלות אזוטריות רבות, תוך מיעוט עיסוק בנושאי ליבה; ועסקה ברובה בנושאים שכלל לא הופיעו בבחינות קודמות ואף לא במסגרת הבחינה לדוגמה שפורסמה על-ידי לשכת עורכי הדין".

לטענת הנבחנים, הם הסתמכו על מצגי הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין, כאשר זו פרסמה לפני חודשים אחדים את הבחינה לדוגמה, אך זו כלל לא שיקפה את רמת הקושי הגבוהה של הבחינה שנערכה. "אורך הבחינה היה כמעט כפול מאשר הבחינות לדוגמה. הבחינה לדוגמה שהייתה אמורה לשקף את אופי בחינת האמת הייתה שונה ממנה בתכלית - באורך השאלות ובמורכבותן, באופי השאלות ורמת הקושי שלהן וכן בהתעסקותה בנושאים אזוטריים ולא בנושאי מהות", נכתב בפנייה לשרת המשפטים.

עוד נטען כי הנבחנים בבחינה היו, למעשה, "שפני ניסיון" שעל גבם בוצעו שינויים מהותיים בהליך בחינת ההסמכה, שלא בוקרו ולא נבחנו כהלכה. "גם טובי המומחים שגויסו לצורך פתרון הבחינה בתחומי המומחיות שלהם, לא הצליחו לפתור את השאלות בפרק הזמן הבלתי סביר שהוקצב לכך; בנוסף, להבדיל מהמבחנים הקודמים, שבהם החברות שמכינות לבחינות ההסמכה פרסמו את תוצאות הבחינה עוד באותו ערב, פתרון הבחינות כעת ארך זמן רב כאשר התוצאות שהתקבלו שונו מספר פעמים לאחר פרסומן. עובדות אלה מוכיחות כי שום נבחן סביר לא היה עובר את הבחינה", נכתב במכתב הנבחנים.

פחות מיממה לאחר שיגור המכתב התפרסמו תוצאות הנבחנים, אשר מאששות את תחושותיהם הקשות של המבחנים על כך שרובם לא עברו את המבחן. על-פי הנתונים, גם אחוז הנבחנים שניגשו למבחן בפעם הראשונה ועברו אותו אינו גבוה, ועומד על 49% בלבד. בדרך-כלל מדובר בחתך נבחנים שמציג תוצאות גבוהות יותר מאשר נבחנים שניגשו בפעם השנייה או השלישית, אבל כאמור גם תוצאות אלה אינן מזהירות. בדומה לציון הממוצע הכללי, גם הציון הממוצע של הנבחנים בפעם הראשונה הנו ציון "נכשל", ועומד על 62 נקודות בלבד.

התלונות על רמתו של המבחן ועל הניסיונות להכשיל את הנבחנים כבר הפכו לריטואל לאחר כל בחינת הסמכה כמעט בשנים האחרונות, ורבים מהמתמחים במשפטים שנכשלים בבחינה, מגישים עתירות שבהן הם תוקפים את מבנה הבחינה ואת השאלות בה. ברוב המקרים, העתירות נדחות ואותם מתמחים נאלצים לגשת למועד נוסף של הבחינה.

גם העובדה שמחצית מהנבחנים נכשלים במבחן אינה חדשה. כך, כמחצית מהמתמחים שניגשו לבחינת ההסמכה בכתב של הלשכה שנערכה ב-2 במאי 2016 נכשלו, ורק 54% מקרב 2,819 מתמחים ומתמחות שניגשו לבחינה עברו אותה.

ראש הלשכה אפי נוה: "המכללות צריכות לעשות חשבון-נפש. אולי השיטה שלהן לא מתאימה"

ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה, לא מבין על מה המתמחים מתלוננים. לדבריו, התוצאות שמציגים בוגרי האוניברסיטאות מוכיחות כי המבחן הוא מבחן "עביר". "אנחנו מדברים על בחינה חדשה במתכונת חדשה. מתכונת הבחינה שונתה בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, שעבר במרץ 2016, ונוסף למבחן דין מהותי. עד לבחינה הזאת הבחינה הזאת הייתה רק על הדין הפרוצדורלי. כן, נוסף פרק של ניסוח מסמכים. נתנו שני תרחישים, וסטודנט היה צריך לבחור אחד מהשניים, או לכתוב חוות דעת משפטית או לכתוב כתב תביעה. זו הזדמנות באמת לסטודנט להראות איך הוא כותב כתב תביעה. מכיוון שזו בחינה חדשה, פעם ראשונה, הצפי ההגיוני היה, שתהיה ירידה מסוימת בפילוח של התוצאות, שנראה אחוזי מעבר נמוכים יותר, אבל זה לא המצב. מאלה שניגשו פעם ראשונה לבחינה עברו 49%. במאי 2016 אחוז המעבר של אלו שניגשו פעם ראשונה היה 56%, ובנובמבר 2016 הוא עמד על 42%. עכשיו עברו יותר. זה אומר שהבחינה הייתה לגמרי סבירה".

לדברי נוה, מה שמרסק את הממוצע הכללי של העוברים בבחינה אלה הנבחנים שניגשו בפעם השלישית ומעלה לבחינה - 554 סטודנטים. "אז בוא נשאל למה הם לא עוברים פעם אחר פעם?", הוא אומר.

עוד מוסיף נוה כי הנתונים מלמדים - שוב - כי הסטודנטים צריכים לבחור את מוסד הלימודים בו הם עושים את התואר, במקום להתלונן על המבחן; ובעיקר המכללות צריכות לבחון את עצמן על רקע הנתונים. "תסתכלו על הפערים בין המכללות לאוניברסיטאות. איך יכול להיות פער כזה? באוניברסיטאות 75% עברו, במכללות 27% - פי 3 יותר לטובת האוניברסיטאות. אני חושב שמי שצריך לעשות חשבון-נפש אלה אותן מכללות. הרי זו אותה בחינה לכולם, ואם היא בלתי עבירה, ואם היא קשה, היא צריכה להיות קשה גם לאוניברסיטאות. אז איך אפשר לבוא ולהגיד שהבחינה בלתי עבירה, כשאתה רואה ש-81% עברו באוניברסיטת תל-אביב, ו-80% עברו באוניברסיטה העברית?".

- צריך לסגור את המכללות?

"ממש לא. זה לא קמפיין נגד מכללות. יש במכללות גם סטודנטים מצוינים, אבל אם אתה 4 שנים לא פוקד את ספסל הלימודים, כי אין נוכחות ולא בודקים, אתה לא תצליח לעבור את הבחינה בדין המהותי. הסטודנטים של האוניברסיטאות שבאים ויושבים ופוקדים את ספסל הלימודים הוציאו תוצאות מצוינות. מי שצריך לעשות חשבון-נפש זה המכללות. אולי משהו בשיטת הפיקוח או בשיטת הלימוד שלהם, לא מתאים". 

בשוק עריכת הדין לא מופתעים מתוצאות הנבחנים. להיפך, בעיני עורכי דין רבים התוצאות היו צפויות, ואף מבורכות, ואינן קשורות לניסיונות להכשיל אף אחד, אלה לסינון טבעי ונכון של הסטודנטים הראויים לעסוק במקצוע עריכת הדין - ואלה שלא. כך, לדברי עו"ד צחי נרקיס, שותף מנהל במשרד מ.פירון ושות' תוצאות הבחינה אינן קשורות לקשיים שמנסה הלשכה להערים על המתמחים. "אני לא מקבל את הטענה לפיה הלשכה מנסה 'לחסום' את דרכם של עורכי דין חדשים אל המקצוע. גם הלשכה יודעת, כמונו כי המתמחים הם העתודה להתפתחות ולכן יש להם, וגם לנו אינטרס רב בכניסתם למקצוע. הלשכה כן אחראית על רמת העוסקים בתחום ובהקשר זה היא עושה את עבודתה. אנו רואים את זה ומרגישים את זה בפיקוח המוטל על ההתמחות, על המאמנים ובדאגה למתמחים ואנו גם מקפידים על זה. ככל שיש סינון של מועמדים, לדעתי ראוי כי יתבצע בשלב הקבלה לאוניברסיטאות ולפקולטות, אבל מי שכבר נכנס בשערי המקצוע ועבר התמחות - אין להטיל עליו מחסום נוסף שאינו מידתי, וכאמור, אני סומך על מוסדות הלשכה שהן לא פעלו לשם כך".

באשר לטענות על אחוז הנכשלים הגבוה מהמכללות לעומת האוניברסיטאות, אומר עו"ד נרקיס, אשר הוסמך לפני 30 שנה, כי "תוצאות הבחינה משקפות הן את 'המשטר האקדמי' במוסדות הלימוד והן את רמת ההשקעה של הסטודנטים בלימודים ובהתמחות. אני פחות נוטה להאשים את המרצים. אני חושב שרמת ההקפדה, כמו על הכנת עבודות והגעה ללימודים, היא משהו שנמצא בתחום האחריות של מוסדות הלימוד. אם הסנן היחיד הוא כספי, ולמוסד פחות חשוב שסטודנטים יגיעו בפועל ללימודים וייראו תוצאות - אלו התוצאות. ברגע שהמבחן הפך למהותי, כפי שקרה כאן, ואנשים נדרשו לחשוב, לכתוב ולנסח במקום לשנן ולסמן עיגולים - הבלוף נחשף והכל יצא החוצה, וכך זה נראה. לכן, אני נוטה להאמין שהנכשלים במבחן, הם או מתמחים שלא התכוננו למבחן כראוי, או שחוו התמחות בעלת תוכן דל, או שבקושי הגיעו ללימודים או שפשוט חוו חוסר מזל - גם דבר שקורה. בהתאם, אין לי ספק שמי שמשקיע בלימודים - גם אם הגיע ממכללות פחות מצטיינות, הצליח".

עו"ד אפרת כהן, שותפה ואחראית על גיוס המתמחים במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות' מוסיפה, כי אכן, כפי שמציין עו"ד אפי נוה, "על אף שמדובר בבחינה במתכונת חדשה, התוצאות אינן שונות באופן דרמטי מהבחינות האחרונות". עוד היא אומרת, כי "גם הפער בתוצאות בין בוגרי המוסדות השונים ובין הנבחנים לראשונה לעומת נבחנים חוזרים אינו חדש ומשקף מגמה נמשכת".

לדבריה, "בגלל שהבחינה הפכה מורכבת יותר, ובין היתר נדרשים הנבחנים לערוך ניתוח משפטי ולכתוב מסמך משפטי, נדרשת התאמה של תכנית הלימודים בכל הפקולטות לדרישות החדשות המצריכות הבנה מעמיקה ויכולת מקצועית גבוהה. גם המשרדים צריכים להבטיח ששנת ההתמחות תהיה מגוונת ומלמדת ותאפשר למתמחים להתנסות במשימות שונות כולל כתיבה משפטית".

עוד כתבות

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

משולש ברמודה הוא לא אזור מסוכן במיוחד

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקנים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ●  דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב