לפני שתיכנס לתוקפה הרפורמה הקובעת חסם להגשת תביעות ייצוגיות באמצעות אגרה של אלפי שקלים, גם בשנה החולפת הוגשו שלל תביעות בטענה להפרות החוק ולפגיעה בצרכנים. חלק מהפסיקות ישמחו את הצרכנים לאחר שחברות נתבעו לא רק על נזקים כספיים, והרשות להגבלים עסקיים בצעד חסר תקדים הטילה על תנובה בצו מוסדר קנס שישולם לצרכנים ולא למדינה. ויש גם מקרים בהם מאזני הצדק נטו לטובת העוסק. מפריגו, עבור באל-על, הוט וגרופון - "גלובס" מקבץ את הפסיקות המרכזיות שהתקבלו ב-2017 ואת אלה שאושרו כייצוגיות.
הפסיקות שניתנו
■ פריגו: דיווח על שינוי ללא הנחיה למעקב
אחרי הליך גישור במסגרת תביעה ייצוגית נגד פריגו, מפיצת התרופה אלטרוקסין, נקבע כי החברה תשלם פיצוי עתק בסך 47 מיליון שקל. אלטרוקסין היא תרופה המיועדת לטיפול בתת-פעילות בבלוטת התריס אותה נוטלים כרבע מיליון אנשים בישראל.
ב-2011 שונה הרכב התרופה והמטופלים קיבלו דיווח לקוני בלבד ללא הנחיה לערוך מעקב רפואי להסתגלות. דיווחים על תופעות לוואי לא איחרו לבוא ובעקבותיהם הוגשו ואושרו בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בנושא. החברה ערערה על כך, והתיק עבר לגישור אצל השופט בדימוס אשר גרוניס.
הסכם הפשרה קבע כי החברה תפצה את המטופלים ב-42 מיליון שקל (בתחשיב של אלפי שקלים למטופל), 5.2 מיליון שקל יועברו לתרומה בתחום האנדוקרינולוגיה ועורכי הדין המייצגים יקבלו 6 מיליון שקל. השיער שנשר ויתר תופעות הלוואי לא יתוקנו, אבל הפיצוי מלמד כי גם חברות התרופות לא יכולות לעשות ככל העולה על רוחן ולהסתיר מידע מהצרכן. עו"ד יוחאי שלף, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד איתן מהולל שדות, מחדד: "המחדל אינו נוגע לעצם המעבר לפורמולציה החדשה אלא לדרך שבה נעשה".
■ אל-על: הזמנה אחת, ביטול אחד?
בספטמבר הכריע בית המשפט העליון כי בעת ביטול הזמנה הכוללת כמה כרטיסי טיסה חברות התעופה רשאיות לגבות דמי ביטול עבור כל כרטיס בנפרד. השאלה שעמדה בלב הדיון הייתה אם במקרה שבו צרכן הזמין את כרטיסי הטיסה במסגרת הזמנה אחת (בעסקת מכר מרחוק), דמי הביטול יחושבו כמקשה אחת או עבור כל כרטיס בנפרד. חוק הגנת הצרכן קובע 14 ימי ביטול ו-5% או 100 שקל דמי ביטול שרשאי לגבות בית העסק.
מחלוקת של נוסע מול אל-על בסוגיה זו הובילה לתביעה ייצוגית. לפי התובע, עו"ד ליאור צמח, פרשנות החוק קובעת כי יש להתייחס אל העסקה כמקשה אחת גם בעת ביטול העסקה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, וצמח ערער לבית המשפט העליון, ואליו הצטרפה המועצה הישראלית לצרכנות. הערעור נדחה לצד דחייה של ערעור אחר באותו עניין ובפסק הדין נקבע כי תכליתם של דמי הביטול "משלבת בין רכיב הרתעת הצרכן מעסקאות פזיזות ובין פיצוי מסוים לעוסק לעניין ההוצאות המנהליות".
עו"ד צמח ביקש לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב, אך התוצאה שהתקבלה הייתה זהה. השופט סאלים ג'ובראן בהסכמת יתר ששת חברות וחברי ההרכב, קבע כי העוסק רשאי לגבות מהצרכן דמי ביטול נפרדים. "כרטיס הטיסה מהווה קשר אישי בין צרכן שירותי התעופה לחברת התעופה, המתבטא בהנפקת כרטיס הטיסה", נימק את החלטתו.
באשר לשאלה הכללית - האם ניתן לבצע פיצול וגביית דמי ביטול נפרדים בנוגע לכל עסקת רכישת שירותים או מוצרים מרחוק - סבר ג'ובראן כי אין להתיר גביית דמי ביטול עבור כל רכיב במסגרת אותה פעולת ביטול, בעוד יתר חברות וחברי ההרכב סברו כי יש להותיר שאלה זו להכרעה נפרדת, כאשר זו תעלה בפניהם.
אמנם פסק הדין אינו מהווה בשורה לצרכן אולם לדברי עו"ד יואב הירש, שותף בכיר וראש מחלקת הליטיגציה ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', היות והוא ניתן במסגרת חוק התעופה, לצרכנים יש במה להתנחם, "נוכח אפיון צרכן שירותי תעופה שנהנה מהגנות משפטיות מגוונות. כפי שגם פסק השופט ג'ובראן כי צרכן שירותי תעופה הוא ייחודי ביחס לצרכן הרגיל".
■ תנובה: תיאום המחירים ועונשו
הקנס העצום שהטילה הרשות להגבלים עסקיים על תנובה מהווה מסר חשוב בהתנהלות של העוסק מול הצרכן, בעיקר כשהוא יוצא מנקודת הצרכן שקל לשטות בצרכנים. לפי הסכם הפשרה שאליו הגיעה תנובה עם רשות ההגבלים העסקיים, היא תשלם 25 מיליון לאור הפרות במחיר לצרכן ופנייה לרשתות השיווק בנוגע למחיר לצרכן של תוצרת מתחרה. התקופה אליה מיוחסות ההפרות היא 2008-2011, טרום מחאת הקוטג'.
עו"ד אמיר ונג, ראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד רון גזית, רוטנברג ושות', מסביר: "ב-2008 סיכמה תנובה עם רשת הריבוע הכחול על העלאת מחיר לצרכן של הגבינות הצהובות ומוצרים נוספים. שלוש שנים מאוחר יותר, סיכמה תנובה עם שופרסל על העלאת מחיר מוצרי סנפרוסט, מעדנות ומאמא עוף. תנובה גם סיכמה באותה שנה עם שופרסל ועם הריבוע הכחול על פורמט אחיד למבצעי הגבינה הלבנה בחג השבועות (לדוגמה 1 1 במוצרי כל המחלבות).
"במסגרת ההסדר תנובה תודה שהיו אלה 'הסדרים כובלים' בלתי חוקיים ותשלם 25 מיליון שקל. הסכום לא ישולם לקופת המדינה, אלא יחולק ללקוחות שופרסל ומגה ששילמו בכרטיס אשראי ברשתות אלה בספטמבר 2017 (הצו כפוף לשינויים בעקבות הערות הציבור והחלטת בית הדין).
לדברי ונג, "החידוש המעניין במקרה הזה טמון בכך שרשות ההגבלים, במקום לנקוט אכיפה קלאסית, שסופה תשלום לקופת המדינה, מעדיפה תוצאה שמוכרת לנו יותר מפסיקות בתי המשפט בתובענות ייצוגיות: מנגנון שלפיו הצרכנים מקבלים פיצוי כספי".
■ גרופון: התראה לפני תום התוקף
במסגרת הסכם פשרה תפצה גרופון חלק מרוכשי הקופונים שלא מימשו אותם בזמן. זהו סיום של בקשה לייצוגית שהוגשה לפני ארבע שנים בטענה כי הגבלה בזמן של מימוש השוברים, וכי צרכן שלא מימש את השובר עד לתאריך הקובע לא יקבל החזר או זיכוי הם תנאים מקפחים. הפשרה קבעה צרכן שרכש קופון ופג תוקפו יקבל זיכוי בשווי 25% מערכו (עד 200 שקל), וכי גרופון תיידע רוכשים שלא מימשו קופונים בטווח של 14 ימים לפני תום המועד, במטרה לעודד את מימוש הקופונים. עורכי הדין המייצגים גרפו שכר טרחה של 1.7 מיליון שקל.
עוה"ד ורד בר ורפאל יולזרי ממשרד גדעון פישר מסבירים כי ייחודו של פסק הדין הוא כי "די בפגיעה כלשהי בצרכנים, גם אם היא אינה חמורה מאוד, כדי לחייב את גרופון לשנות את תנאי העסקה שלה. ההנחה היא ששינוי במדיניות של גרופון תביא לשינוי דומה בקרב מדיניות המתחרים".
הפסיקות שבדרך
■ מנהרות הכרמל: זמן סביר להתריע על הפרה
לפני כחודש אושרה בקשה לייצוגית נגד חברת כרמלטון, המפעילה את מנהרות הכרמל, לאור קנסות שספגו מאות אלפי נהגים שנסעו בנתיב המנויים אף שלא היו מנויים. היכן הכשל? כרמלטון אמורה ליידע את הנהגים המפרים תוך "פרק זמן סביר" כי עליהם לשלם עבור הנסיעה שביצעו, ובתביעה נטען כי נהגה לשלוח הודעות לנהגים 30 ימים לפחות אחרי הנסיעה, כלומר בפרק זמן שבו הנהגים עשויים לבצע אותה הפרה מבלי שהם מודעים לכך. לפי התקנות, בפעם הראשונה שנהג ללא מנוי נוסע בנתיב המנויים הוא חשוף לקנס נמוך יחסית שמהווה מעין התרעה לקנס גבוה יותר (100 שקל) שיספוג אם ישוב על המעשה.
בית המשפט קבע שזמן סביר צריך להיות כמה ימים ולא חודש, משום שאם הנהג אינו מיודע להפרת הדין מצדו, הוא עלול לחטוא שוב ואז לשלם את הקנס הגבוה. התובעים טוענים כי התנהלות החברה מכוונת וכי מדובר בכ-300 אלף נהגים שנקנסו. "החלטה זו חשובה", מסביר עו"ד אסף שילה, העוסק בתביעות ייצוגיות, "כי היא נותנת ביטוי מרחיב וחשוב למושג חובת תום הלב של הספק: עליו לעשות מאמץ יותר על מנת למנוע מהלקוח שלו להיות מחויב בקנס בשל הפרת הדין".
■ HP: "ככה כולם עושים" זה לא טיעון
אישור של תובענה אחרת שתנוהל כייצוגית ואותה מזכיר עו"ד שילה שהוגשה נגד HP ויבואניות דיו למדפסות מתוצרתה. אמנם ההפרה שבגינה הוגשה הבקשה, אי סימון אריזות המחסניות בעברית, תוקנה - אבל בית המשפט עמד על כך שקבוצת הצרכנים הרלוונטית זכאית לפיצוי. "לכאורה לא מדובר בהפרה שהיא מהחמורות בחוק הגנת הצרכן", אומר עו"ד שילה, "אבל ההתייחסות של בית המשפט מעניינת בעיקר לאור טענת הנתבעות ש'ככה כולם עושים'. הטענה נדחתה, והודגם כוחה של התביעה הייצוגית ככלל לשינוי חברתי".
■ הוט: גם חוסר נוחות מהווה נזק
בית המשפט המחוזי מרכז אישר לנהל תביעה ייצוגית בכ-40 מיליון שקל נגד הוט, בטענה כי ההמתנה לקבלת שירות במענה הטלפוני נמשכה עשרות דקות, בניגוד לחוק הגנת הצרכן הקובע המתנה של עד 3 דקות. קבוצת הצרכנים הרלוונטיים לבקשה כוללת את כל מנויי הוט מ-9 בדצמבר 2008 ועד יום מתן ההחלטה. הוט אמנם טענה כי אין רלוונטיות לשירות שהעניקה לפני שלוש שנים, בעת הגשת התביעה, לשירות כיום, אלא שפסיקה בתביעה זו עשויה להוביל לסנקציה כספית בהיקפים גדולים מהקנסות שהטילה בשעתו מועצת הכבלים והלוויין על החברה.
החודש אגב, הודיעה המועצה כי פתחה בהליך בירור נגד החברה, בעקבות התארכות זמני המענה במוקד השירות, לטענת הרשות מדובר בממצאי בדיקות שנערכו בחצי השנה האחרונה. הוט הגיבה כי היא ערכה מהפכה שירותית שהובילה לירידה דרמטית בזמני ההמתנה. המעניין בסוגיה זו, לדברי עו"ד יניב סטיס ממשרד מושקוביץ סטיס, המתמחה בתובענות ייצוגיות, הוא "שבניגוד להליכים ייצוגיים קלאסיים, במרכז הדיון עומד נזק בלתי ממוני, שהתבטא בחוסר נוחות לנוכח ההפרות החוזרות ונשנות של הוט את הוראות הרישיון והתקנות. בית המשפט קבע כי חוסר נוחות מהווה נזק לכל דבר ועניין".