גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אי ודאות בנדל"ן | היזמים הולכים אל הלא נודע

יזם שקונה קרקע מאושרת לבנייה יכול להניח שחוק התכנון והבנייה לצדו, ושיהיה ניתן להוציא היתר בנייה ■ ברוב המקרים, המציאות נראית אחרת לגמרי ■ פרויקט מיוחד

הולילנד/ צילום: איל יצהר
הולילנד/ צילום: איל יצהר

העלייה המטאורית בערכי הקרקע מעצימה את המשמעות הכלכלית שיש לכל שינוי קטן בתכנון מבחינת רווח ומבחינת היתכנות כלכלית. עד שהליך התכנון לא מגיע לסיומו, אי הוודאות היא חלק מחוקי המשחק, והצדדים לעסקאות נוטלים על עצמם סיכון מחושב.

אך במסגרת חוקי המשחק, דבר אחד אמור להיות ברור: כשהתכנון מגיע לסיומו, ומתאשרת על הקרקע תוכנית בניין עיר, מדובר בחוק. משום כך, ראש רשות שיסרב לתת היתר בנייה ליזם שמחזיק בקרקע מאושרת לבנייה, יפסיד בוועדת הערר ובבית המשפט. שלא כמו בסין, שם הממשלה מחזיקה בקרקע, מחליטה מה להקים או להרוס עליה בתוך 24 שעות, בלי שהאזרחים הם נתון שנלקח בחשבון, הרי שבמדינה דמוקרטית מתוקנת, חוק התכנון הבנייה מגן על הצדדים כולם מפני כאוס - תכנוני, משפטי או כלכלי.

אז איך בכל זאת עדיין ישנם מקרים שבהם תוכנית בניין עיר מאושרת נזרקת אל פח האשפה של ההיסטוריה, ומותירה את בעלי הקרקע חשופים לחובות, ואף לקריסה כלכלית? הנה כמה דוגמאות שמוכיחות שגם תוכנית מאושרת כחוק אינה מבטיחה ודאות.

פרויקט מיוחד: אי-הודאות בענף הנדל"ן / איור: ליאב צברי

באר-שבע: המדינה לקחה כסף על מגרש אסור לבנייה

בדצמבר 2009 זכתה חברת כ.א.א שבבעלות האחים אילן ואריה כהן במכרז של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לרכישת שני מגרשים בבאר-שבע, תמורת 8 מיליון שקל לפני הוצאות פיתוח. המגרשים ממוקמים ליד היציאה המזרחית של העיר לכיוון דימונה, בין הרחובות האורגים, דרך חברון ושדרות הכרמל. על פי תוכנית בניין העיר שהייתה תקפה בעת שיווק הקרקע, מיועד אחד המגרשים, בן 22 דונם, להקמת קאנטרי קלאב וגן אירועים, ומגרש נוסף בן 6 דונם מיועד להקמת "אזור תעשייה עתירת ידע", עם חנויות ומסחר בקומת הקרקע. במסמכים שצירפה רמ"י למכרז, לא נרמז אפילו על בעיה או מגבלה כלשהי הקיימת בקרקע.

אלא שכאשר הגישה החברה בקשה להיתר בנייה, היא התבשרה על ידי אגף ההנדסה בעיריית באר-שבע כי קיימת מגבלת בנייה על המגרשים - וכלל לא ניתן לבנות עליהם.

במכתב ששיגר לחברה מהנדס עיריית באר-שבע, דימטרי פיגלאנסקי, הוא ציין כי על פי חוות-דעת של יועץ מומחה מטעם הוועדה המקומית, המגרשים נמצאים באזור השפעת חוות גז של חברת פז-גז, המוגדר ברדיוס של 500 מ"ר. "על פי חוות-דעת זו לא ניתן להותיר פעילות מסחרית באזור הנ"ל", ציין פיגלאנסקי.

האחים כהן, שכבר שילמו את עלויות הפיתוח על המגרשים (כ-5 מיליון שקל), עצרו את המשך התשלומים ודרשו תשובות. ברמ"י הטילו את האחריות על עיריית באר-שבע, שלא סיפרה לה אודות קיומה של חוות-הדעת; בעיריית באר-שבע הטילו את האחריות על המשרד להגנת הסביבה, שטען כי בזמן אישור התב"ע ב-2005, עדיין לא נקבעו פרמטרים הנוגעים למרחקי בטיחות רצויים באזורים הקרובים למתקני חומרים מסוכנים כמו חוות גז. אלא שב-2007 גיבש המשרד חוות-דעת מקצועית בנוגע לרמות הסיכון הנובעות מקרבה לחוות הגז, אז נקבע כי על מבנים סגורים להיות רחוקים לפחות 250 מטרים מחוות הגז, ואילו מבנים פתוחים צריכים להיות רחוקים לפחות 450 מטרים.

האחים כהן נאלצו להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי נגד הרשויות שלא חשפו את המידע הקריטי בעת שיווק הקרקע, ועל כך שעבודות הפיתוח בקרקע אינן מתבצעות כמתחייב בלוחות הזמנים שנקבעו בתנאי המכרז.

כיום, כמעט עשור לאחר רכישת המגרשים, החברה מחזיקה במגרשים שלא ניתן לבנות עליהם. עול המימון הבנקאי כמובן מעיק עליה, ומלבד הקשיים שנקלעה אליהם, מלווים אותה גם חילוקי דעות פנימיים שהביאו את אחד השותפים להגיש בימים אלה בקשה לפירוק שיתוף בבית משפט.

"מגרשים סמוכים לשלנו בנו בלי בעיה, ורק עלינו הטילו את המגבלה בגלל חוות הגז", אומר אילן כהן ל"גלובס". "אגף ההנדסה של עיריית באר-שבע החליט ממי הוא מעלים עין וממי לא, ובינתיים הרסו לנו את החברה. גם ההתחייבות להעתיק את חוות הגז לא מולאה, ומי שמשלם את המחיר זה אנחנו. ראש עיריית באר-שבע אמר בעצמו לפני כמה שנים שהוא מוכן שעל הקרקע תיבנה שכונת מגורים, אבל אגף ההנדסה אמר שזו תהיה שכונה מנותקת כי היא רחוקה מידי מתשתיות. בינתיים הקימו שכונות מגורים 2 קילומטר רחוק יותר מהמגרשים שלנו".

הולילנד: הזכויות המאושרות הוקפאו

אחת הדוגמאות הבולטות והידועות לאי ודאות בתחום הנדל"ן, היא הדוגמה של מתחם הולילנד בירושלים. במתחם, שרק חלק ממנו נבנה עד היום, יש זכויות בנייה מאושרות לבנייה, שנרכשו על ידי יזמים שלהם לא היה כל קשר לפרשת השחיתות המפורסמת. למרות זאת, לאחר שכספים רבים הושקעו ברכישת הקרקע, הבנייה נעצרה והמתחם כולו הועבר לתכנון מחדש שארך למעלה משבע שנים.

"גלובס" חשף בשנים האחרונות את חוסר הוודאות שבו נתונה חברת הולילנד פארק, הכוללת את פולאר (60%) קרדן נדל"ן (30%) ובנק לאומי (10%), שכבר הודיעה כי בכוונתה להגיש תביעת ענק לפיצויים בעקבות הנזק שנגרם לה. אלא שהיבט החוסר ודאות מצוי באופן עוד יותר בוטה, במצבו של איש העסקים רמי לוי.

בפברואר 2010 רכש לוי במשותף עם חברת נהור (מקבוצת דן), קרקע בת 10 דונם במתחם הולילנד, תמורת 144.7 מיליון שקל. הקרקע כללה שני מגרשים ריקים בסמוך לפרויקט הולילנד הקיים. הקרקע נרכשה לאחר שבעלת הקרקע, חברת נידר, נקלעה להקפאת הליכים והקרקע הוצעה למכירה בהליך כינוס נכסים. לוי זכה בהתמחרות לרכישת הקרקע והעסקה אף קיבלה את אישור בית המשפט. הקרקע כללה זכויות בנייה מאושרות להקמת ארבעה מגדלים שיכללו כ-250 דירות ומרכז מסחרי בשטח 1,600 מ"ר.

אלא שכחודש בלבד לאחר הרכישה התפוצצה פרשת הולילנד, ומאז עלתה עננה באשר ליכולת לממש את הבנייה בקרקע. בחודש אפריל 2010 הגיש לוי בקשה לבית המשפט לבטל את העסקה על בסיס חקירת המשטרה שנפתחה ובטענה כי היא עשויה להשפיע על הקרקע, על ניצול הזכויות בה, ועל האפשרות לבנות עליה. במאי 2011 דחה בית המשפט את בקשתו של לוי וקבע כי האחרון, נטל על עצמו סיכון כאשר נכנס לעסקה ועל כן הוא אינו יכול לטעון לביטולה בעקבות קיומה של חקירת משטרה. עם זאת, ציין בית המשפט כי במקרה שתוכנית הבנייה המאושרת תשונה בעקבות הפרשה, לוי יוכל להגיש תביעה לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה.

בינתיים ההליך נפתח שוב להפקדה, שמיעת התנגדויות, והתכנון עבר לא פחות מ-48 גרסאות. רק לאחרונה קיבלה התוכנית תוקף, כמעט שמונה שנים לאחר שלוי רכש את הקרקע. על פי הערכות, לוי צפוי להגיש תביעה לפיצויים מתוקף סעיף 197 במידה וימצא כי התוכנית שקיבלה תוקף אכן שינתה לרעה את התכנון המקורי שהיה על הקרקע. 8 שנים של עלויות מימון הוא כבר איבד (לפחות הוא מתנחם בכך שמחירי הדירות עלו בזמן הזה).

פלמחים: פיצויים במקום כפר נופש

לכאורה, אין ודאות גדולה יותר מאשר לרכוש קרקע מדינה במכרז, עם תב"ע מאושרת לבנייה. אך הסיפור של כפר הנופש פלמחים מטיל בספק גם עסקאות רכישה סולידיות כאלה. לפני שנתיים בדיוק, בינואר 2016, ביטלה הוועדה המחוזית תוכנית להקמת כפר נופש פלמחים והחליטה לשנות את ייעוד הקרקע מתיירות לגן לאומי. ההחלטה התקבלה 12 שנה אחרי שהמדינה שיווקה את הקרקע במכרז ליזם פרטי, עם תוכנית מאושרת לתיירות שהמדינה בעצמה אישרה. היום, 14 שנה אחרי רכישת הקרקע, היזם נותר עם חובות והמדינה תיאלץ לתת תשובות בבית המשפט.

ראשית הפרשה בשנת 2003, אז פרסמה רשות מקרקעי ישראל מכרז לשיווק קרקע הנמצאת מדרום לקיבוץ פלמחים, ומיועדת על פי תוכניות מתאר ארציות ל"תיירות ונופש". התוכנית כללה הקמת כפר נופש ואושרה לאחר 20 שנה של תכנון. השנה הייתה 2003, בארץ פיגועים ומשבר כלכלי, והמדינה עשתה כל שביכולתה לעודד יזמים להקים מיזמי תיירות.

לאחר שהמכרז נכשל פעם אחר פעם, ב-2004 הגישה חברת מעוז דניאל שבבעלות פיני מלכה הצעה עם שותפתה, חברת אוולין, וזכתה בקרקע. היזמים שילמו למדינה את התמורה בעד הקרקע (8.2 מיליון שקל) והחלו בתכנון הקמת כפר הנופש ובהכנות לקבלת היתר בנייה. באתר אף החלו חפירות, אלא שבשנת 2008 החלה מחאה ציבורית נרחבת כנגד הקמת הפרויקט, והועלו טענות על "גזילת הים". למרות שהתוכנית קיבלה את אישור הולחו"ף (הוועדה לשמירת החופים), וכפר הנופש אמור היה לקום על שטח של 75 דונם, מתוך שטח של 414 דונם שמחציתם גן לאומי, המחאה צברה תאוצה והגיעה עד למבקר המדינה.

בדו"ח שפורסם ב-2009 ביקר מיכה לינדנשטראוס את רשות מקרקעי ישראל ששיווקה קרקע במחיר נמוך, ומיהרה לשווק אותה לפני שהחוק לשמירה על סביבה חופית נכנס לתוקף. זאת, אף שהתוכנית שאושרה תואמת ממילא את החוק ואוסרת בנייה בפחות מ-100 מטר מהים.

בסופו של דבר, בשנת 2014 הפקידה הוועדה המחוזית תוכנית המשנה את ייעוד הקרקע שתעבור להיות גן לאומי באחריות רשות הטבע והגנים. למרות התנגדות שהגישה מעוז דניאל, שכספה עדיין מוחזק בקופת המדינה, ההחלטה אושרה וההתנגדות נדחתה.

בימים אלה עומדת החברה להגיש עתירה לבג"ץ לביטול ההחלטה, וזאת במקביל לתביעת פיצויים בגין הנזק שנגרם לה מאישור התוכנית החדשה.

גבעתיים: פרויקט הפינוי-בינוי כמעט אושר - ואז חזר אל נקודת ההתחלה

סיפורים על פרויקטים של פינוי-בינוי, שאחרי צעד אחד קדימה, הולכים שני צעדים אחורה, יש בלי סוף. לא כל הדיירים חותמים על הסכמה, ראש העיר לא תמיד רוצה, ולמעשה בין שלל הפרויקטים הפוטנציאליים, מספר הפרויקטים שמגיעים לשלב הפקדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אינו גדול. זהו שלב שנחשב למתקדם יחסית, ובדרך כלל מגיע אחרי שנים של קידום פרויקט ואישורו בוועדה המקומית. לכן, הסיפור הבלתי נגמר של פרויקט הפינוי-בינוי במתחם לביא בגבעתיים הוא מייאש עבור הדיירים כנראה יותר אפילו מהיזמים.

בשנת 2000 הכריזה הממשלה על המתחם שכולל שלושה בנייני רכבת ישנים כמיועד לפינוי-בינוי. 17 שנה אחר כך, מימוש הפרויקט עדיין לא נראה באופק. את התוכנית קידמה במשך עשור חברת אפריקה ישראל מגורים, ולפיה ייהרסו 70 הדירות הישנות ובמקומן ייבנו 225 דירות במגדלי מגורים. התוכנית אושרה בוועדה המקומית גבעתיים ב-2005 וב-2009 הופקדה להתנגדויות בוועדה המחוזית. הוועדה דחתה אמנם את רוב ההתנגדויות, אבל קיבלה את זו שהגישו המועצה לשימור אתרים והחברה להגנת הטבע, ולפיה המתחם - ששימש בשנים הראשונות להקמת המדינה מעונות פועלים - ראוי לשימור.

בשלב זה התקשרו הדיירים בהסכם חדש עם חברת נווה מקבוצת אי.די.בי לצורך ביצוע הפרויקט, אך בשל ההכרזה על שימור המתחם, מימוש הפרויקט הפך בפועל לבלתי ישים. באוגוסט 2011 הגישה עיריית גבעתיים ערר על ההחלטה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, ובו טענה שלמתחם אין כל ערך אדריכלי מיוחד ועמד בבסיסו רק רעיון חברתי-אידיאולוגי. עוד טענה העירייה כי ניתן לשמר את הרעיון על ידי חיוב היזם בהקמת מוזיאון ובשימור העצים במקום. כמו כן ציינה העירייה שטענות השימור לא הועלו בישיבות הוועדה המחוזית ולא בעשרות ההתנגדויות שהוגשו במשך 10 שנים, וכי התוכנית זכתה לתמיכת הוועדה המחוזית בכל אותה תקופה. לטענתה, אין כל סיכוי לחדש את המתחם בתוך שימור כל הבניינים בו בגלל היעדר פתרונות חניה.

בנובמבר 2011 קבעה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה כי בהחלטת הוועדה המחוזית לדחות את התוכנית נפל "פגם מהותי" ופסקה שיש להחזיר את התוכנית לשולחן הדיונים של הוועדה המחוזית. בנוסף, לוועדה המחוזית הוגשה תוכנית מתוקנת בהמלצת אדריכל השימור אמנון בר אור, ולפיה רק שני בניינים מתוך השלושה ייהרסו, באחד הבניינים יוקם מוזיאון בקומת הכניסה, ובשתי הקומות העליונות יוקמו מעונות לסטודנטים תושבי העיר, שיישארו בבעלות העירייה. גם פתרון יצירתי זה לא הסתייע, והוועדה המחוזית שוב דחתה את התוכנית.

העירייה הגישה ערר מחודש למועצה הארצית שהחליטה בשנת 2013 לקבלו, ואולם ההוראה להגיש מחדש את התוכנית השיבה את הדיירים שהיו כבר לקראת סוף המרוץ חזרה אל קו הזינוק. לפניהם ניצבת שוב מלאכת הגשת התוכנית לוועדה המקומית, הפקדתה בוועדה המחוזית, שמיעת ההתנגדויות ומילוי כל התנאים שיוצבו על ידי ועדות התכנון. חברת נוה כבר ויתרה על הפרויקט, והדיירים התקשר לפני כשנתיים עם חברת קרסו.

נכון להיום, הבהירו בעיריית גבעתיים, טרם הוגשה תוכנית מעודכנת לוועדה המקומית, שכוללת את הווראות השימור שקבעה המועצה הארצית. הדיירים עוד מחכים.

עוד כתבות

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

"מקווה להגיע בשנה הבאה": האמירות, התחזיות והמחליף. כך נראתה האסיפה השנתית של משקיע העל

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר ה'תאוויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, shutterstock

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו מזנקת הבוקר ביותר מ-23% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

שיגור כטב''ם / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קולנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

בכיר בחמאס: ארה"ב תתחייב שהמלחמה תסתיים, גם ללא אישור ישראלי

בארגון הטרור מוכנים לוותר על השלטון ועובדים על מערכת שלטונית חדשה ● המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית • דיווח בתקשורת הערבית: חמאס לא ימסור הלילה את תשובתו למתווכות • בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי על ההצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים