גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפינאלה של התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש-מעריב

לפי הפשרה שהושגה בנגזרת נגד צמרת דסק"ש בגין רכישת "מעריב", הנתבעים ישלמו סכום נוסף לתובע ובאי-כוחו - לפי קביעת ביהמ"ש

השופט עופר גרוסקופף  / צילום: שלומי יוסף
השופט עופר גרוסקופף / צילום: שלומי יוסף

"אין לכחד, ההליך שהוביל להגשת הסכם הפשרה, והדיונים בהסכם הפשרה, לא התאפיינו בהרמוניה ובשיתוף פעולה בין באי-הכוח בתביעה הנגזרת לבין החברה ובאי-כוחה. למרות שלכאורה בשלב שבו אנו מצויים, אין ניגודי אינטרסים בין החברה לבין מגישי התביעה הנגזרת, שכן אלה כאלה אמורים להיות מעוניינים בהשאת הערך שיושג לטובת החברה, הרי שבמהלך המשא-ומתן ביחס להסכם הפשרה נתגלעו ביניהם פערים, מחלוקות ואף עוינות. על כך יש להצטער, ובמיוחד יש להצר על כך שמחלוקות בדבר כדאיות הפשרה גלשו להטחת האשמות ועלבונות שאינם במקומם. אסתפק בציון התרשמותי כי באי-הכוח בתביעה הנגזרת פעלו לכל אורך ההליך באופן מסור ומקצועי, וכי הם ראויים לתודה ולהוקרה על ההישג המרשים שהשיגו לטובת החברה".

כך כותב השופט עופר גרוסקופף בפסק הדין, שבמסגרתו החליט לאשר את הסכם הפשרה שהושג בתביעה הנגזרת בפרשת עסקת רכישת "מעריב" על-ידי חברת דסק"ש. העוינות בין התובעים לנתבעים, שאליה התייחס השופט בפסיקתו, התעוררה על רקע הטענות של באי-כוח התובעים כי הסדר הפשרה הושג בחטף, מאחורי גבם וללא הסכמתם.

לפי הסכם הפשרה שהושג, הנתבעים - בעל השליטה לשעבר בחברה, נוחי דנקנר, הדירקטורים לשעבר ונושאי משרה - ישלמו סך של 100 מיליון שקל לקופת דסק"ש, ובנוסף - גמול לתובעים שהגישו את התביעה הנגזרת ושכר-טרחה לבאי-כוחם - כפי שיקבע בית המשפט. סכום שכר-הטרחה והגמול לתובע טרם נקבעו, וכעת על הצדדים להגיש טיעונים בעניין זה לבית המשפט, על-מנת שיכריע בעניין.

חילופי האשמות

התביעה הנגזרת הוגשה לפני מספר שנים לבית המשפט על-ידי בעל מניות מיעוט בדסק"ש - באמצעות עוה"ד רונן עדיני ורם דקל - נגד נוחי דנקנר ונגד דירקטורים אחרים בחברה, שהחליטו ב-2011 על קניית עיתון "מעריב" , שגסס אז, בהשקעה של 147 מיליון שקל.

לפני כשנתיים ניתנה בתיק החלטה דרמטית המאשרת לנהל את התביעה הנגזרת, והצדדים פנו להליך גישור לצורך ניסיון להגיע להסדר הפשרה. אולם, לפני מספר חודשים התברר כי חרף התנגדותם של התובע הייצוגי ובאי-כוחו, שהודיעו מצדם על כישלון הליך הגישור, הגיעו הדירקטורים בדסק"ש להסדר הפשרה עם הנתבעים.

הסדר הפשרה, שהושג לכאורה במסלול עוקף התובע ובא-כוחו, עורר סערה בתיק, מחלוקות וחילופי האשמות בקרב עורכי הדין המייצגים את הצדדים, ובנסיבות אלה ביקש בית המשפט גם את עמדת היועץ המשפטי לממשלה במחלוקת. בחודש שעבר הגיש היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, את עמדתו בנוגע להתנהלות של החברה והדירקטורים בה, שבמסגרתה ציין כי לא ייתכן מצב שבו החברה תפקיע את זכותו של התובע לנהל את ההליך ו"תיטול על דעת עצמה את המושכות" להגעה להסדר פשרה ללא אישור מביה"מ.

לעמדת היועץ, מתן יכולת נרחבת לחברה להתערב בהליך התביעה הנגזרת עלול לאפשר לחברה לנקוט מהלכי סרק שמטרתם להכביד על התובע הנגזר ולסכל את בירורה של התביעה, ו"עלול ליצור 'אפקט מצנן' משמעותי לבעלי מניות ולגורמים אחרים הזכאים להגיש בקשות לאישור (לניהול - א' ל"ו) תביעה נגזרת".

החלטה עניינית

השופט גרוסקופף התייחס להתנהלות הנטענת סביב הסדר הפשרה, וגם לטענת החברה, שלפיה מוסדות החברה שפעלו לאישור הסדר הפשרה כבר אינם נגועים בניגוד העניינים לכאורה שהצדיק את ניהול התביעה כתביעה נגזרת מלכתחילה - כיוון שחברי הדירקטוריון התחלפו מאז.

בעוד היועמ"ש סבר, כי אין בכך כדי להכשיר את המהלך הפסול שביצעה דסק"ש, השופט הבהיר, כי לחילופי הגברי משמעות דרמטית בבואו לשקול אם לאשר את ההסדר. בין היתר, ציין השופט, כי "כיום, לאחר העברת השליטה בחברה לבעל שליטה אחר (אדוארדו אלשטיין), אין הנתבעים בעלי עניין בדסק"ש, ואין חשש כי החלטת דירקטוריון החברה להסכים לפשרה נגועה בניגוד עניינים. במצב דברים זה, וכאשר אין טענה שההחלטה לקבל את הסכם הפשרה עלולה לפגוע בתקנת הציבור או בצדדים שלישיים, או שהיא התקבלה ללא שהדירקטוריון שקל בצורה עניינית את הנושא, הרי שיש מקום לייחס לשיקול דעתו העסקי של דירקטוריון החברה משקל ניכר, אם לא קונקלוסיבי".

לעמדת השופט, מאחר שאין עוד חשש לניגוד עניינים בקרב הדירקטוריון שתומך בהסדר הפשרה, "קשה לראות מהי ההצדקה שלא לכבד את שיקול דעת דירקטוריון החברה כי הסכם הפשרה משרת את טובת דסק"ש". עוד ציין השופט, כי באי-הכוח בתביעה הנגזרת בחרו שלא להתנגד לאישור התקשרות החברה בהסכם הפשרה, אלא רק עמדו על חוות-דעתם המקצועית כי ניתן להשיג בפשרה סכום גבוה יותר, ולכן קשה לראות כיצד אימוץ הסכם הפשרה מהווה "גורם מצנן" למוסד התביעה הנגזרת.

"וזאת יש לזכור", כתב השופט, "האינטרס של מגישי התביעה הנגזרת ושל באי-הכוח בתביעה הנגזרת הוא בעיקר ברווח שהם יפיקו ממנה, דהיינו בשכר-הטרחה ובגמול שישולם להם, על-פי החלטת בית המשפט. לעומת זאת, האינטרס בגובה הפשרה הכוללת הוא, בראש ובראשונה, אינטרס של החברה. ממילא ההחלטה אם טובת החברה היא להסתפק בסכום המוצע במסגרת הסכם הפשרה, או להמשיך בניהול התובענה, היא החלטה עסקית, שככל הניתן ראוי להותיר לדירקטוריון החברה" (ראו עוד - במסגרת).

סכום סביר

בנוסף, ציין השופט מספר שיקולים נוספים התומכים כולם לעמדתו באישור התקשרות החברה בהסכם הפשרה, וביניהם העובדה כי "הצעת הפשרה גובשה בסיועה של מגשרת אובייקטיבית ומוערכת, שלשיקול דעתה אני מייחס משקל נכבד (השופטת בדימ' הילה גרסטל - א' ל"ו); אף אחד מהדירקטורים ומבעלי המניות הנוכחיים של החברה (שהם אלה שמבחינה כלכלית צפויים להרוויח/להפסיד מהמשך ניהול התובענה) לא התנגד להסכם הפשרה; ובאי-הכוח בתביעה הנגזרת ובא-כוח היועמ"ש, אשר הגישו ניירות עמדה המסתייגים מהסכם הפשרה, לא התנגדו בסופו של דבר לאישור הסכם הפשרה, אלא הותירו לבית המשפט את ההכרעה אם לאשרו.

השופט הוסיף וציין, כי "סכום הפשרה הוא אומנם רק כרבע מסכום התביעה המלא, ואולם לא ניתן לומר כי הוא בלתי סביר על פניו, אם מביאים בחשבון את השיקולים של הקדמת התשלום והוודאות בקבלתו, וכן את האפשרות שהתביעה תידחה (בערכאה הדיונית או בערכאת הערעור)". בנוסף, ציין השופט גרוסטקוף, כי אף אם תתקבל התביעה, אין זה ודאי כלל כי תתקבל ביחס למלוא סכום התביעה.

המחוזי הרחיב את קשת המקרים שבהם אפשר להעביר את ניהול התביעה הנגזרת מהתובע לחברה

בין הנושאים המרכזיים שהעסיקו את הצדדים במהלך ההתכתשויות סביב הסדר הפשרה הייתה השאלה אם החברה יכולה "להפקיע" את זכותו של התובע בתביעה נגזרת לנהל את המגעים לפשרה כראות עיניו, ולסרב לה. זאת, מאחר שהסכם הפשרה שהושג בתביעה הנגזרת נגד דסק"ש בעניין עסקת "מעריב" הושג בין בין החברה לנתבעים ללא מעורבות התובעים.

השופט גרוסטוקפף התעכב על נקודה זו ארוכות בפסק הדין, וקבע הלכה שלה השלכות רוחב על מרבית התביעות הנגזרות המתנהלות כיום (מדובר בהלכה המפרשת הלכה קודמת של בית המשפט העליון בעניין זה, בפסק דין המכונה "הלכת אפריקה").

תביעה נגזרת היא תביעה שמגישים בעלי מניות מיעוט בחברה, בשם החברה, נגד דירקטורים ונושאי משרה בחברה. בין היתר, קבע השופט, כי "ככל שהחברה שבשמה הוגשה התביעה הנגזרת מבקשת להתערב באופן ניהול ההליך על-ידי התובע הנגזר, עליה לפנות תחילה לבית המשפט שבו מתנהל ההליך הנגזר, ולהציג בסיס ראייתי משמעותי המלמד כי קיימת הצדקה ליטול מידי התובע הנגזר את הסמכות לייצג את החברה". זאת, נקבע, גם במסגרת מגעים להסדר פשרה. "ניהול משא-ומתן ביחס לפשרה אפשרית בתביעה הנגזרת צריך להתבצע על-ידי התובע הנגזר, והחברה אינה רשאית לנהל משא-ומתן זה במסלול העוקף את התובע הנגזר, אלא אם פנתה לבית המשפט וקיבלה אישור מראש, לאור חשש מבוסס כי העניין אינו מטופל כראוי על-ידי התובע הנגזר", כתב השופט.

הלכה זו שנקבעה בעליון, מציין השופט גרוסקופף, חלה גם כאשר דירקטוריון החברה הפך במהלך ההליך ללא קונפליקטורי ואינו נגוע עוד בניגוד עניינים. אולם, צוין בפסק הדין, קשת המצבים שבהם ראוי שבייהמ"ש ייענה בחיוב לבקשת החברה לנהל את התביעה הנגזרת במקום התובע הנגזר, כאשר השתכנע שדירקטוריון החברה אינו קונפליקטורי - רחב משמעותית. לעמדת המחוזי, ניתן לשקול במקרה שבו הדירקטוריון הפך לבלתי-נגוע, את העברת ניהול התביעה לחברה לא רק כאשר מוכח כי ניהולה על-ידי התובע הנגזר "יגרום בסבירות גבוהה וממשית לנזק חמור ובלתי-הפיך לחברה" (כפי שנקבע בעליון, ב"הלכת אפריקה"), אלא גם במצבים נוספים, כגון: כאשר קיימים חילוקי דעות לגיטימיים בין החברה לבין התובע הנגזר בדבר אופן ניהול התביעה, או בדבר כדאיותה של פשרה, ואולי גם כאשר החברה מעוניינת, משיקולים אחרים, לנהל את התביעה בעצמה.

אולם, השופט קבע, כי עובדתית דסק"ש פנתה לאישור בית המשפט, ולכן "גם אם ראוי היה לצפות לשיתוף פעולה הדוק יותר מצד החברה עם הנתבעים", אין ראיות לכך שהחברה פעלה בניגוד למתחייב על-פי הדין.

עוד כתבות

תל אביב. כבר לא עיר ללא תחליף / צילום: Shutterstock

תל אביב עדיין הכי יקרה בישראל, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?

ברבעון השלישי של 2025, הפער בין המחיר הממוצע של דירות בתל אביב לעיר השנייה בדירוג, גבעתיים, עמד על 5% בלבד ● בתקופה המקבילה ב־2022 הפער בינה לבין העיר השנייה בדירוג אז, רמת השרון, עמד על שליש ● גלובס בודק מה קרה למחירי הדירות ב־25 ערים מרכזיות בארץ

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: מינהל התכנון עוקף רשות מקומית ונותן היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?

רה''מ בנימין נתניהו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Chip Somodevilla

ישראל וארה"ב לקראת סגירת הסכם סחר: המכסים יופחתו, אבל לא באופן אחיד

לגלובס נודע כי הצוותים קרובים לחתימה על הסכם מכסים: השיעור יהיה נמוך מ־15%, אך עדיין לא ברור מה גובהו והוא ישתנה בין ענף לענף ● הסנונית הראשונה הגיעה השבוע עם חתימת הסכם סחר בתחום החקלאות, במסגרתו תעניק ישראל פטור ממכס לכ־300 פריטי מזון אמריקאי, תוך החרגת 28 מוצרים ● וגם: עסקת המטוסים של אל על ובואינג בסכנה, ויש לזה קשר למכסים

רמי קאליש

OpenAI רוכשת את נפטון של פיטנגו הישראלית

ענקית הבינה המלאכותית OpenAI רכשה אמש את חברת הבינה המלאכותית הפולנית נפטון, שהמשקיעה הראשונה בה היא פיטנגו, קרן ההון סיכון הישראלית של חמי פרס ורמי קאליש

אוטובוס של אגד

בלי מקור תקציבי: מחירי התחבורה הציבורית לא יעלו בינואר הקרוב

נציג האוצר אמר הבוקר בוועדת הכלכלה שעליית מחיר התחבורה הציבורית ל-9 שקלים, שהייתה מתוכננת לינואר, תידחה ● באוצר יעדכנו בימים הקרובים לגבי המקור התקציבי לכך

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

בחצי מיליארד שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הסגורה של דוראל?

דוראל הנפיקה אמש מניות ב-500 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

רשות ני"ע אוסרת על שיווק פיקדון ה-S&P 500 של לאומי

בהמשך לחשיפת גלובס, בנק לאומי החליט לעצור את שיווק הפיקדון המובנה של לאומי, אשר עורר התנגדות עזה מצד קרנות הנאמנות ● ברשות צפויים לפרסם בתקופה הקרובה נייר עמדה המסדיר את המגבלות החלות על המוצרים המובנים

חוות השרתים של אמזון בתנובות / צילום: ט. ג. הפקות

דוחות חדשים חושפים: אלה העובדים המבוקשים בעידן ה־AI באמריקה - ובישראל

לפי נתוני חברת המחקר Synergy Research Group, חוות השרתים הפכו לאחד ממוקדי התעסוקה הצומחים ביותר כיום ● כתוצאה מכך, הביקוש לעובדים טכניים מתרחב - מחשמלאים ועד רתכים

שר הכלכלה ניר ברקת פגוש את העיתונות, קשת 12, 22.11.25 / צילום: איל יצהר

ברקת אכן מממן לעצמו את כרטיסי הטיסה, אבל זה לא הכול

שר הכלכלה חוזר ואומר שהוא משלם על שלל טיסותיו לחו"ל • אבל העלויות לא מתמצות במושב במטוס • המשרוקית של גלובס 

שר המשפטים, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בג"ץ פסל את המינוי, לוין תקף: "מיירטים בזה אחר זה את מינוי השופטים"

בית המשפט העליון פסל היום (ד') את החלטת שר המשפטים להטיל על השופט בדימוס יוסף בן-חמו את הפיקוח על חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן ● לשיטתם, בן-חמו אינו עונה על הגדרת "עובד מדינה בכיר" ● מה אמר לוין ולאן ממשיכים מכאן?

איראן ממשיכה את המרוץ לגרעין בעזרת "רשתות סודיות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המרוץ האיראני לגרעין לא הופסק, בצרפת מתלוננים שישראל פוגעת בחופש העיתונות, והשתתפות ישראל באירוויזיון עלולה להיות בסכנה ● כותרות העיתונים בעולם

טקס קבלת מערכת חץ 3 בגרמניה / צילום: Reuters, Jan Woitas/dpa

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 הושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא הוכרזה כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הפערים, המחלוקות וצעדי ההתייעלות: הצעת התקציב ל־2026 עולה לאישור הממשלה

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

בורסות וול סטריט / צילום: Shutterstock

ענקית קרנות הסל מעריכה: ההזדמנויות הבאות - בבריאות ובשווקים המתעוררים

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

עו''ד אלדד כורש / צילום: איל יצהר

אלדד כורש בדרך להקים משרד חדש עם 50 עורכי דין

לגלובס נודע כי עו"ד אלדד כורש ניהל מגעים עם מספר משרדים גדולים, אך בסופו של דבר הוא צפוי לפנות לדרך עצמאית ● חברת הנדל"ן תדהר, הלקוחה המרכזית של כורש, תעבור איתו למשרד החדש, שצפוי להתמקם במגדל ביונד בגבעתיים ● כורש אישר את הפרטים

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

מחנה קיץ בארה"ב ב־10,000 דולר: המגייסת החדשה בבורסת ת"א

סימד הולדינגס השלימה גיוס אג"ח של 610 מיליון שקל, שישמשו בעיקר לרכישת נכסים מידי בעליה ולפירעון הלוואות ● החברה מפעילה מחנות קיץ לנוער, בעיקר יהודי

מגדל אפשטיין / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם אפשטיין, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט