גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפינאלה של התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש-מעריב

לפי הפשרה שהושגה בנגזרת נגד צמרת דסק"ש בגין רכישת "מעריב", הנתבעים ישלמו סכום נוסף לתובע ובאי-כוחו - לפי קביעת ביהמ"ש

השופט עופר גרוסקופף  / צילום: שלומי יוסף
השופט עופר גרוסקופף / צילום: שלומי יוסף

"אין לכחד, ההליך שהוביל להגשת הסכם הפשרה, והדיונים בהסכם הפשרה, לא התאפיינו בהרמוניה ובשיתוף פעולה בין באי-הכוח בתביעה הנגזרת לבין החברה ובאי-כוחה. למרות שלכאורה בשלב שבו אנו מצויים, אין ניגודי אינטרסים בין החברה לבין מגישי התביעה הנגזרת, שכן אלה כאלה אמורים להיות מעוניינים בהשאת הערך שיושג לטובת החברה, הרי שבמהלך המשא-ומתן ביחס להסכם הפשרה נתגלעו ביניהם פערים, מחלוקות ואף עוינות. על כך יש להצטער, ובמיוחד יש להצר על כך שמחלוקות בדבר כדאיות הפשרה גלשו להטחת האשמות ועלבונות שאינם במקומם. אסתפק בציון התרשמותי כי באי-הכוח בתביעה הנגזרת פעלו לכל אורך ההליך באופן מסור ומקצועי, וכי הם ראויים לתודה ולהוקרה על ההישג המרשים שהשיגו לטובת החברה".

כך כותב השופט עופר גרוסקופף בפסק הדין, שבמסגרתו החליט לאשר את הסכם הפשרה שהושג בתביעה הנגזרת בפרשת עסקת רכישת "מעריב" על-ידי חברת דסק"ש. העוינות בין התובעים לנתבעים, שאליה התייחס השופט בפסיקתו, התעוררה על רקע הטענות של באי-כוח התובעים כי הסדר הפשרה הושג בחטף, מאחורי גבם וללא הסכמתם.

לפי הסכם הפשרה שהושג, הנתבעים - בעל השליטה לשעבר בחברה, נוחי דנקנר, הדירקטורים לשעבר ונושאי משרה - ישלמו סך של 100 מיליון שקל לקופת דסק"ש, ובנוסף - גמול לתובעים שהגישו את התביעה הנגזרת ושכר-טרחה לבאי-כוחם - כפי שיקבע בית המשפט. סכום שכר-הטרחה והגמול לתובע טרם נקבעו, וכעת על הצדדים להגיש טיעונים בעניין זה לבית המשפט, על-מנת שיכריע בעניין.

חילופי האשמות

התביעה הנגזרת הוגשה לפני מספר שנים לבית המשפט על-ידי בעל מניות מיעוט בדסק"ש - באמצעות עוה"ד רונן עדיני ורם דקל - נגד נוחי דנקנר ונגד דירקטורים אחרים בחברה, שהחליטו ב-2011 על קניית עיתון "מעריב" , שגסס אז, בהשקעה של 147 מיליון שקל.

לפני כשנתיים ניתנה בתיק החלטה דרמטית המאשרת לנהל את התביעה הנגזרת, והצדדים פנו להליך גישור לצורך ניסיון להגיע להסדר הפשרה. אולם, לפני מספר חודשים התברר כי חרף התנגדותם של התובע הייצוגי ובאי-כוחו, שהודיעו מצדם על כישלון הליך הגישור, הגיעו הדירקטורים בדסק"ש להסדר הפשרה עם הנתבעים.

הסדר הפשרה, שהושג לכאורה במסלול עוקף התובע ובא-כוחו, עורר סערה בתיק, מחלוקות וחילופי האשמות בקרב עורכי הדין המייצגים את הצדדים, ובנסיבות אלה ביקש בית המשפט גם את עמדת היועץ המשפטי לממשלה במחלוקת. בחודש שעבר הגיש היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, את עמדתו בנוגע להתנהלות של החברה והדירקטורים בה, שבמסגרתה ציין כי לא ייתכן מצב שבו החברה תפקיע את זכותו של התובע לנהל את ההליך ו"תיטול על דעת עצמה את המושכות" להגעה להסדר פשרה ללא אישור מביה"מ.

לעמדת היועץ, מתן יכולת נרחבת לחברה להתערב בהליך התביעה הנגזרת עלול לאפשר לחברה לנקוט מהלכי סרק שמטרתם להכביד על התובע הנגזר ולסכל את בירורה של התביעה, ו"עלול ליצור 'אפקט מצנן' משמעותי לבעלי מניות ולגורמים אחרים הזכאים להגיש בקשות לאישור (לניהול - א' ל"ו) תביעה נגזרת".

החלטה עניינית

השופט גרוסקופף התייחס להתנהלות הנטענת סביב הסדר הפשרה, וגם לטענת החברה, שלפיה מוסדות החברה שפעלו לאישור הסדר הפשרה כבר אינם נגועים בניגוד העניינים לכאורה שהצדיק את ניהול התביעה כתביעה נגזרת מלכתחילה - כיוון שחברי הדירקטוריון התחלפו מאז.

בעוד היועמ"ש סבר, כי אין בכך כדי להכשיר את המהלך הפסול שביצעה דסק"ש, השופט הבהיר, כי לחילופי הגברי משמעות דרמטית בבואו לשקול אם לאשר את ההסדר. בין היתר, ציין השופט, כי "כיום, לאחר העברת השליטה בחברה לבעל שליטה אחר (אדוארדו אלשטיין), אין הנתבעים בעלי עניין בדסק"ש, ואין חשש כי החלטת דירקטוריון החברה להסכים לפשרה נגועה בניגוד עניינים. במצב דברים זה, וכאשר אין טענה שההחלטה לקבל את הסכם הפשרה עלולה לפגוע בתקנת הציבור או בצדדים שלישיים, או שהיא התקבלה ללא שהדירקטוריון שקל בצורה עניינית את הנושא, הרי שיש מקום לייחס לשיקול דעתו העסקי של דירקטוריון החברה משקל ניכר, אם לא קונקלוסיבי".

לעמדת השופט, מאחר שאין עוד חשש לניגוד עניינים בקרב הדירקטוריון שתומך בהסדר הפשרה, "קשה לראות מהי ההצדקה שלא לכבד את שיקול דעת דירקטוריון החברה כי הסכם הפשרה משרת את טובת דסק"ש". עוד ציין השופט, כי באי-הכוח בתביעה הנגזרת בחרו שלא להתנגד לאישור התקשרות החברה בהסכם הפשרה, אלא רק עמדו על חוות-דעתם המקצועית כי ניתן להשיג בפשרה סכום גבוה יותר, ולכן קשה לראות כיצד אימוץ הסכם הפשרה מהווה "גורם מצנן" למוסד התביעה הנגזרת.

"וזאת יש לזכור", כתב השופט, "האינטרס של מגישי התביעה הנגזרת ושל באי-הכוח בתביעה הנגזרת הוא בעיקר ברווח שהם יפיקו ממנה, דהיינו בשכר-הטרחה ובגמול שישולם להם, על-פי החלטת בית המשפט. לעומת זאת, האינטרס בגובה הפשרה הכוללת הוא, בראש ובראשונה, אינטרס של החברה. ממילא ההחלטה אם טובת החברה היא להסתפק בסכום המוצע במסגרת הסכם הפשרה, או להמשיך בניהול התובענה, היא החלטה עסקית, שככל הניתן ראוי להותיר לדירקטוריון החברה" (ראו עוד - במסגרת).

סכום סביר

בנוסף, ציין השופט מספר שיקולים נוספים התומכים כולם לעמדתו באישור התקשרות החברה בהסכם הפשרה, וביניהם העובדה כי "הצעת הפשרה גובשה בסיועה של מגשרת אובייקטיבית ומוערכת, שלשיקול דעתה אני מייחס משקל נכבד (השופטת בדימ' הילה גרסטל - א' ל"ו); אף אחד מהדירקטורים ומבעלי המניות הנוכחיים של החברה (שהם אלה שמבחינה כלכלית צפויים להרוויח/להפסיד מהמשך ניהול התובענה) לא התנגד להסכם הפשרה; ובאי-הכוח בתביעה הנגזרת ובא-כוח היועמ"ש, אשר הגישו ניירות עמדה המסתייגים מהסכם הפשרה, לא התנגדו בסופו של דבר לאישור הסכם הפשרה, אלא הותירו לבית המשפט את ההכרעה אם לאשרו.

השופט הוסיף וציין, כי "סכום הפשרה הוא אומנם רק כרבע מסכום התביעה המלא, ואולם לא ניתן לומר כי הוא בלתי סביר על פניו, אם מביאים בחשבון את השיקולים של הקדמת התשלום והוודאות בקבלתו, וכן את האפשרות שהתביעה תידחה (בערכאה הדיונית או בערכאת הערעור)". בנוסף, ציין השופט גרוסטקוף, כי אף אם תתקבל התביעה, אין זה ודאי כלל כי תתקבל ביחס למלוא סכום התביעה.

המחוזי הרחיב את קשת המקרים שבהם אפשר להעביר את ניהול התביעה הנגזרת מהתובע לחברה

בין הנושאים המרכזיים שהעסיקו את הצדדים במהלך ההתכתשויות סביב הסדר הפשרה הייתה השאלה אם החברה יכולה "להפקיע" את זכותו של התובע בתביעה נגזרת לנהל את המגעים לפשרה כראות עיניו, ולסרב לה. זאת, מאחר שהסכם הפשרה שהושג בתביעה הנגזרת נגד דסק"ש בעניין עסקת "מעריב" הושג בין בין החברה לנתבעים ללא מעורבות התובעים.

השופט גרוסטוקפף התעכב על נקודה זו ארוכות בפסק הדין, וקבע הלכה שלה השלכות רוחב על מרבית התביעות הנגזרות המתנהלות כיום (מדובר בהלכה המפרשת הלכה קודמת של בית המשפט העליון בעניין זה, בפסק דין המכונה "הלכת אפריקה").

תביעה נגזרת היא תביעה שמגישים בעלי מניות מיעוט בחברה, בשם החברה, נגד דירקטורים ונושאי משרה בחברה. בין היתר, קבע השופט, כי "ככל שהחברה שבשמה הוגשה התביעה הנגזרת מבקשת להתערב באופן ניהול ההליך על-ידי התובע הנגזר, עליה לפנות תחילה לבית המשפט שבו מתנהל ההליך הנגזר, ולהציג בסיס ראייתי משמעותי המלמד כי קיימת הצדקה ליטול מידי התובע הנגזר את הסמכות לייצג את החברה". זאת, נקבע, גם במסגרת מגעים להסדר פשרה. "ניהול משא-ומתן ביחס לפשרה אפשרית בתביעה הנגזרת צריך להתבצע על-ידי התובע הנגזר, והחברה אינה רשאית לנהל משא-ומתן זה במסלול העוקף את התובע הנגזר, אלא אם פנתה לבית המשפט וקיבלה אישור מראש, לאור חשש מבוסס כי העניין אינו מטופל כראוי על-ידי התובע הנגזר", כתב השופט.

הלכה זו שנקבעה בעליון, מציין השופט גרוסקופף, חלה גם כאשר דירקטוריון החברה הפך במהלך ההליך ללא קונפליקטורי ואינו נגוע עוד בניגוד עניינים. אולם, צוין בפסק הדין, קשת המצבים שבהם ראוי שבייהמ"ש ייענה בחיוב לבקשת החברה לנהל את התביעה הנגזרת במקום התובע הנגזר, כאשר השתכנע שדירקטוריון החברה אינו קונפליקטורי - רחב משמעותית. לעמדת המחוזי, ניתן לשקול במקרה שבו הדירקטוריון הפך לבלתי-נגוע, את העברת ניהול התביעה לחברה לא רק כאשר מוכח כי ניהולה על-ידי התובע הנגזר "יגרום בסבירות גבוהה וממשית לנזק חמור ובלתי-הפיך לחברה" (כפי שנקבע בעליון, ב"הלכת אפריקה"), אלא גם במצבים נוספים, כגון: כאשר קיימים חילוקי דעות לגיטימיים בין החברה לבין התובע הנגזר בדבר אופן ניהול התביעה, או בדבר כדאיותה של פשרה, ואולי גם כאשר החברה מעוניינת, משיקולים אחרים, לנהל את התביעה בעצמה.

אולם, השופט קבע, כי עובדתית דסק"ש פנתה לאישור בית המשפט, ולכן "גם אם ראוי היה לצפות לשיתוף פעולה הדוק יותר מצד החברה עם הנתבעים", אין ראיות לכך שהחברה פעלה בניגוד למתחייב על-פי הדין.

עוד כתבות

נתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד התחבורה מקדם: מיזוג בין חברת התחבורה של ירושלים לנתיבי איילון

לגלובס נודע כי המשרד רוצה למזג את נתיבי איילון עם תוכנית אב לתחבורה בירושלים (צתא”ל) במטרה להקים זרוע ביצוע לאומית אחת

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

חברת עלמדב בדרך לבורסה לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

החברה לשעבר של יצחק תשובה נמצאת היום בבעלות חברה קנדית, אך מנהליה עדיין ישראלים ● היא מתכוונת לגייס כ-300 מיליון שקל ולמכור כ-20%-30% מהמניות לציבור ● החברה אף מתחייבת למנות יו"ר ישראלי וכן שהבורסה בת"א תהיה היחידה שלה ● רוב כספי ההנפקה, כ-200 מיליון שקל, צפויים לשמש את החברה לפירעון של שתי הלוואות

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; ירידות קלות במחירי הנפט

בורסת לונדון יורדת בכ-1% ● בורסת הונג קונג נחלשת בכ-0.7%, יתר הבורסות המרכזיות באסיה סגורות בשל ימי חג ● הנאסד"ק וה-S&P 500 נסוגו מהשיאים שלהם אתמול, בשל המתיחות בין ארה"ב ואיראן ● נפט מסוג ברנט נסחר סביב 112 דולר לחבית

נעה באוער, חנה רדו ופואד אלזיאדנה, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

“המרחק בין נתיבות לתל אביב הוא מרחק תודעתי”: כך מנסים לבנות חוסן בדרום

נעה באוער, סמנכ"לית שיווק גלובלי בתגלית; חנה רדו, מייסדת גרופ 19 וסופרסונס; ופואד אלזיאדנה, מנכ"ל מתנ"ס רהט; השתתפו בפאנל "איך בונים חוסן קהילתי" בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, והתייחסו לאתגרי התקופה שלאחר המלחמה ● באוער הזהירה מפני ריחוק מישראל: "גם אני לא הייתי שולחת ילד לאזור מלחמה" ● רדו מתחה ביקורת על המדינה: "לא מתקצבים יזמים כמוני" ● ואלזיאדנה הדגיש אחריות קהילתית למיגור הפשיעה וצופה עתיד ורוד יותר עבור רהט: "הצעירים אצלנו יחזקו את כלכלת המדינה"

בועז לוי, יו''ר התעשייה האווירית / צילום: תעשיה אוירית

לקראת הנפקה אפשרית: התעשייה האווירית פועלת למיזוג אלתא לתוך החברה

דירקטוריון החברה החליט לפעול לאיחוד מלא של חברת הבת אלתא לתוך התעשייה האווירית ● כלל פעילותה, ממכ"מים וחיישנים ועד מערכות לוחמה אלקטרונית וסייבר, תועבר לחברה ללא תמורה ● המהלך מתבצע ברקע כוונה להנפיק עד 30% ממניות תע"א, ובמטרה להגדיל את שווי החברה, והוא כפוף לאישור הממשלה

יוסי חורב, מנכ''ל דיפלומט ישראל, בוועידת הדרום לעסקים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דיפלומט ישראל: הכנסת קמעונאים חדשים לארץ תוריד את יוקר המחיה

יוסי חורב, מנכ"ל דיפלומט ישראל, הסביר בוועידת הדרום לעסקים על סוגיית שער הדולר ביחס ליבוא, דיבר על מאחורי הקלעים של עולם היבוא והטרנדים, ותיאר מה לדעתו המדינה צריכה לעשות כדי שיהיה יותר קל לעשות פה עסקים

דיון בוועדת הכספים בנושא מתווה פיצויים בעקבות המלחמה / צילום: דני שם טוב-דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים על "שאגת הארי" אושר סופית בכנסת

מליאת הכנסת אישרה את מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו כלכלית, בעלות כוללת של כ-7 מיליארד שקל ● מחר (ג') תפתח רשות המסים את המערכת המקוונת להגשת בקשות מקדמה לעסקים ולעצמאים

יוסי אבו , מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: ענבל מרמרי

המנכ"ל שפורש עם 110 מיליון שקל בכיס. לפחות

יוסי אבו, מנכ"ל שותפות הגז ניו-מד אנרג'י, צפוי לסיים את כהונתו לאחר 15 שנים עם שכר מצטבר של יותר מ־110 מיליון שקל ● עיקר התגמול של אבו התקבל במזומן, לצד החזקות ומענקים - כולל בונוס של 8.1 מיליון שקל על עסקת הגז עם מצרים ● פרישתו מגיעה לאחר שנים של זינוק בשווי החברה

איציק לארי, יו''ר מפעל הפיס, בוועידת הדרום לעסקים / צילום: שלומי יוסף

יו"ר מפעל הפיס איציק לארי: "התפקיד שלנו הוא לדאוג שרשויות חלשות יבצעו פרויקטים חשובים"

איציק לארי, יו"ר מפעל הפיס, דיבר בוועידת הדרום לעסקים וסיפר על חשיבות התמיכה של הפיס בשלטון המקומי: "אם יש שלטון מקומי חזק, התושב מיד מרגיש את זה, ולצערי גם להפך" ● בנוסף דיבר לארי על משחקי ההגרלות ואמר: "יש לנו אחריות מאוד גדולה, ולכן אנחנו מחילים על עצמנו כללים מאוד נוקשים"

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

הבורסה בתל אביב מטפסת לשיאים חדשים של כל הזמנים

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● הבורסה בת"א ננעלה אמש בשיאים חדשים, ת"א 35 חצה את רף 4,500 הנקודות ● מנגד, הנאסד"ק וה-S&P 500 נסוגו מהשיאים שלהם, בשל המתיחות בין ארה"ב ואיראן ● וגם: מניית הטכנולוגיה הישראלית שזינקה בכ־90% וב־UBS צופים לה אפסייד נוסף

ירון אלעד ואליק עציון / צילום: אפלא דרייב

שני יוצאי אלרון ונצ׳רס משיקים קרן סייבר חדשה בהיקף 100 מיליון דולר

ירון אלעד ואליק עציון עומדים מאחורי קרן אלפא דרייב, שכבר ביצעה חמש השקעות ותתמקד בעולמות הסייבר והבינה המלאכותית ● לקרן, בין היתר, הצטרפה לאומי פרטנרס כמשקיע עוגן

אל״ם (במיל') טליה לנקרי בשיחה עם אלוף (במיל׳) סמי תורג׳מן, מפקד פיקוד הדרום לשעבר / צילום: שלומי יוסף

האלוף שמאחורי התחקירים בהתבטאות נדירה: "הצבא קרס ב-7 באוקטובר, ההצלחות באיראן לא מוחקות את הכישלון"

האלוף במיל' סמי תורג'מן דיבר בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, על מסקנות הוועדה בראשה עמד לבחינת תחקירי 7 באוקטובר והפקת הלקחים ● "הצבא כולו קרס באותו הבוקר", הוא אמר, והוסיף כי ישראל צריכה להפסיק "לקדש את השקט הזמני על חשבון הסכנה העתידית"

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה, בוועידת הדרום לעסקים של גלובס / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל משרד התחבורה: "מטוס ראשון בשדה התעופה בצקלג שבנגב בתוך 5 שנים"

"אני מאמין שבתוך מסגרת הזמן הזו תראה מטוס ראשון נוחת בשדה התעופה החדש בצקלג", כך אמר מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, בוועידת הדרום לעסקים של גלובס ● לגבי פעילות אובר בישראל אמר: "אין סיבה שאובר ודומותיה לא יעבדו בישראל. אם אובר לא תגיע - הכתובת לכך אצל דוד ביטן"

אלון חיימוביץ' / צילום: ענבל מרמרי

ללא מחליף: מנכ"ל מיקרוסופט ישראל אלון חיימוביץ' פורש

אלון חיימוביץ', שעמד בראש פעילות המכירות של ענקית התוכנה בישראל בארבע השנים האחרונות, הודיע לעובדים כי יסיים את תפקידו בסוף החודש – מבלי שנבחר לו מחליף בשלב זה ● לגלובס נודע כי ברקע להחלטה עומדים חילוקי דעות עם הנהלת מיקרוסופט העולמית

דגם היברידי של גרייט וול בתערוכת בייג'ין / צילום: ap, Andy Wong

המהפך השקט שעשוי לדחוק את טויוטה ויונדאי מצמרת הפלח ההיברידי

פלח כלי הרכב ההיברידיים הלא–נטענים (HEV) נחשב למעוז האחרון של המותגים היפניים, הקוריאניים והאירופיים בישראל ● אולם גם המבצר הזה מתפורר בקצב מואץ, ובשנה הבאה הוא עשוי לקרוס מול גל חדש של היברידיות סיניות מתקדמות

צחי ארצי, יגאל דמרי, צחי אבו ועופרה חדד, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

דמרי: “חזיתי את עליית המחירים בדרום לפני 15 שנה - אמרתי לכולם: תקנו, זה יהיה שווה הרבה”

ארבעה יזמים ומנהלים בתחום הנדל"ן השתתפו בוועידת הדרום לעסקים של גלובס בפאנל שעוסק בצמיחת הנדל"ן באזור ● צחי ארצי, ראש מערך הבנייה והנדל"ן בבנק לאומי: "גם המערכת הבנקאית שינתה גישה, היום בנק לאומי נוכח בכל הדרום עם פרויקטים בכל התחומים" ● יגאל דמרי, בעל שליטה בי.ח דמרי, התייחס לתופעת הפרוטקשן בדרום: "צריך לא לוותר להם" ● וגם: הטיפ לרוכשי הדירות

אנטנה של סטארלינק. בעיגול: אילון מאסק / צילום: שאטרסטוק, AP- Matt Rourke

סטארלינק בדרך לרכבת ישראל? הפתרון של המדינה לבעיות הקליטה בדרכים

במשרד התחבורה מקדמים הכנסת תשתיות תקשורת לוויינית לרכבת, לטיסות פנים ולכבישים מרוחקים ● המהלך עשוי לשפר קליטה באזורים פתוחים אך לא פותר את הבעיה במנהרות ובקרונות

אלונה שפר-קארו, מנכ''לית הסכמי הגג לפיתוח נתיבות, נגב מערבי / צילום: שלומי יוסף

אלונה שפר-קארו על המהפך בנתיבות: "מקימים מרכז רפואי עם הדסה, מרכז מדעי עם מכון ויצמן ומסלול להכשרת טייסים"

מנכ"לית הסכמי הגג לפיתוח נתיבות דיברה בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, שנערכה בנתיבות, על ההתקדמות שעשתה בתחומי החינוך, הבריאות והנדל"ן, לצד שיתופי הפעולה עם חיל האוויר ועם מכון ויצמן ● שפר-קארו: "נתיבות תהיה הראשונה שתעשה התחדשות עירונית בקנה מידה גדול"

חנות של רשת גיימסטופ / צילום: Shutterstock

מכוונת גבוה: כך מתכננת גיימסטופ להשתלט על Ebay ששווה פי 4 ממנה

רשת משחקי המחשב מציעה לרכוש את ענקית המסחר המקוון ב–56 מיליארד דולר, בעסקה שמחציתה תמומן במזומן (בעיקר חוב) ומחציתה במניות ● מנכ"ל גיימסטופ: "חושב להפוך את איביי למשהו ששווה מאות מיליארדי דולרים" ● אנליסטים מזהירים מהסיכונים בעסקה

כותרות העיתונים בעולם

"הכלכלה שואגת": טראמפ מנסה למכור אופטימיות לאמריקאים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טראמפ משדר אופטימיות לגבי הכלכלה האמריקאית כשהנפט מזנק, מה ארה"ב יכולה ללמוד מ"מלחמת המכליות" לפני כמעט 40 שנה, והעובדים הזרים במזרח התיכון משלמים את המחיר • כותרות העיתונים בעולם