אלדד יניב / צילום: תמר מצפי
אלדד יניב הוא אדם נמרץ. הוא היה כזה כאשר שירת בשעתו את השחיתות והמושחתים, והוא גם נמרץ במאבקו בשחיתות ובמושחתים. הוא איש מוכשר, כבר אמרתי? כישרונו הביא אותו לעבוד בצוותא עם מושחתים המשתייכים לעשירון העליון, לא רק הפיננסי. הוא שייך לסוג האנשים שתמיד נמצאים בתנועה. אנשים מתרחשים. כל הזמן הם עושים משהו, לא בהכרח חיובי. לא נחים לרגע. זמן האיכות שלהם הוא כאשר הם הוגים איזה תרגיל "לדפוק" מישהו, להשיג נקודות זכות לעצמם או ללקוחות שלהם.
הפירואט
התרגיל הכי מוצלח של יניב עד כה הוא הפירואט שביצע בקריירה שלו. המעבר המטאורי מעולם השחיתויות בו בילה שנים רבות, ואף זכה להצלחות והערכות חיוביות מהמושחתים אותם שירת - הישר אל עולם המאבק בשחיתויות, שגם בו הוא זוכה להצלחה ניכרת. כי יניב, כאמור, הוא אדם מוכשר. מלך הקומבינות והמניפולציות יכול להצליח בכל מקום בו הוא בוחר לפעול. גם ההפגנות שיזם הן חשובות ומועילות, וכולנו צריכים לקוות שהמהלך הזה ישיג את מטרתו. אבל יש בעיה עם עברו של יניב.
הספין
היום מוכר אלדד יניב כמנהיג ההפגנות נגד מנדלבליט ובכלל. את תקופת היותו משרתם של מושחתים הוא מנצל לטובתו עם ספין חכם: מכיוון שהייתי אחד מהם, אני יודע איך להיאבק במושחתים. הוא מקפיד לתת קרדיט גם למני נפתלי שהפך לסנצ'ו פנסה שלו - למרות שיניב רחוק מאד מלהיות דון קישוט.
ימי השחיתות העליזים
כמו בימי השחיתות העליזים, יניב הצליח להאפיל על הלוחמים האמתיים בשחיתות, אנשים שהיו תמיד ישרים. המקרה הבולט ביותר הוא אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון. עשרות שנים הוא נאבק בשחיתות, בבתי המשפט, ברחובות, באוהלים, בימים ובלילות. הוא לא בא אל המאבק לשחיתות כדי להיבחר לכנסת. הוא מעולם לא רצה ולא שאף להיכנס לפוליטיקה.
מנהיג כמו אליעד שרגא
חבל שגם הדבר הזה אצלנו הוא עקום. יש לנו מושחתים שמנהיגים את המדינה, ויש לנו מושחתים בדימוס שנאבקים בהם. מושחתים נגד מושחתים. אני התרחקתי מההפגנות של יניב. קשה לי להקשיב לו היום, לאחר שהאזנתי לו בימי השחיתות שלו. כדי להיות חלק מ"המהפכה" אנחנו זקוקים זקוק למנהיג ישר, לוחם בשחיתות מתוך אמונה ולא כמניפולציה אלקטורלית. אחרת, המהלך הזה של יניב יילך וידעך. זה יכול להיות אליעד שרגא שהוכיח עצמו כלוחם המתמיד בשחיתות, וזה יכול להיות מישהו אחר כמותו. אני חושש שזה לא יכול להיות אלדד יניב, גם אם המהפך האישי שעבר הוא אמיתי.