גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עוה"ד בתיק דסק"ש-מעריב דורשים שכ"ט של כ-29 מ' ש'

עוה"ד רם דקל ודני עדיני, שייצגו את התובע בתביעה הנגזרת נגד נוחי דנקנר ודסק"ש בגין רכישת "מעריב", דורשים 25%-33% מהפיצוי בסך 100 מ' ש' שנקבע בפשרה

עורך דין רוני עדיני / צילום: שלומי יוסף
עורך דין רוני עדיני / צילום: שלומי יוסף

סך של 25 מיליון שקל. בתוספת מע"מ - זהו סכום שכר-הטרחה אותו מבקשים עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל עם סיום ההליכים בתביעה הנגזרת שניהלו בשנים האחרונות בפרשת "עסקת דסק"ש-מעריב". מדובר בדרישה לשכר-טרחה המהווה 25% מסכום הסדר הפשרה - בסך 100 מיליון שקל, שאושר השבוע על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב.

התביעה הנגזרת הוגשה לפני מספר שנים לבית המשפט על-ידי בעלי מניות מיעוט בחברת דיסקונט השקעות (דסק"ש) - באמצעות עורכי הדין עדיני ודקל - נגד נוחי דנקנר, בעל השליטה לשעבר בדסק"ש, ונגד דירקטורים אחרים, שהחליטו ב-2011 בגין רכישת עיתון "מעריב" שגסס אז, בהשקעה של 147 מיליון שקל. תביעה נגזרת היא כלי שבאמצעותו בעל מניות מיעוט בחברה תובע, בשם החברה, דירקטורים ונושאי משרה בה בגין נזקים שלכאורה גרמו לחברה. זאת, מאחר שהחברה עצמה לא הגישה תביעה נגד אלו שהזיקו לה לכאורה.

לפני כשנתיים ניתנה בתיק החלטה דרמטית המאשרת לנהל את התביעה, והצדדים פנו להליך גישור לצורך ניסיון להגיע להסדר. אולם, לפני מספר חודשים התברר כי חרף התנגדותם של התובעים הנגזרים ובאי-כוחם שהודיעו על כישלון הליך הגישור, הגיעו הדירקטורים בדסק"ש להסדר הפשרה עם הנתבעים, וביקשו לאשרו בבית המשפט.

בראשית השבוע אישר השופט עופר גרוסטקופף את הסכם הפשרה שהושג, שבמסגרתו נקבע כי הנתבעים - בעל השליטה לשעבר בדסק"ש, דנקנר, הדירקטורים לשעבר ונושאי משרה בה - ישלמו סך של 100 מיליון שקל לקופת דסק"ש ובנוסף - גמול לתובעים שהגישו את התביעה הנגזרת ושכר-טרחה לבאי-כוחם - כפי שיקבע בית המשפט. בית המשפט קבע כי על הצדדים להגיש טיעונים בעניין זה לבית המשפט, על מנת שיכריע בעניין גובה הגמול ושכר-הטרחה בתיק.

רם דקל  / צילום: שלומי יוסף

תיק מרובה הליכים משפטיים

אתמול (ב') אחר-הצהריים הגישו עורכי הדין עדיני ודקל את בקשתם לקבל שכר-טרחה בגובה 25 מיליון שקל, בתוספת מע"מ - כלומר כ-29 מיליון שקלץ כן הם מבקשים לפסוק לתובעים הנגזרים שאותם ייצגו גמול, בסך השווה ל- 6.25% מסכום הפשרה - היינו 6.25 מיליון שקל - שיחולק בין שני התובעים בחלקים שווים. עורכי הדין עדיני ודקל מציינים בבקשתם כי בקביעת הגמול ושכר-הטרחה מן הראוי שבית המשפט ישקול את העובדות המאפיינות מקרה מיוחד זה, מורכבות ומשך ההליך, וכן את הסכום יוצא-הדופן של הפיצוי לחברה - 100 מיליון שקל.

השניים סוקרים בבקשתם בקצרה את ההליך והפעולות שבוצעו בו. "הבקשה לאישור (ניהול - א' ל"ו) התביעה הנגזרת בתיק זה הוגשה לבית המשפט לפני למעלה מחמש שנים", כותבים עורכי הדין עדיני ודקל לבית המשפט, כאשר לטענתם במהלך שנים אלה ניהלו באופן עקבי ועיקש הליכי גילוי מסמכים, שבמסגרתם נמסרו להם מסמכים רבים, שסייעו לביסוס והצלחת הליך בקשת האישור; נשמעו בתיק שורה של עדים, העידו שני התובעים הנגזרים, נחקר יו"ר ועדת הביקורת של דירקטוריון דסק"ש, נשיא החברה, ושני מומחים - אחד מכל צד; תוקנה התביעה; התקבלה בקשתם להטיל עיקולים זמניים על נכסי הנתבעים, ההליכים הגיעו עד בית המשפט העליון ועוד.

עוד מציינים עורכי הדין עדיני ודקל כי לאחר שב-2016 החלו מגעים לפשרה בינם לבין באי-כוחם של הנתבעים והוסכם למנות מגשר, הם ניהלו את הליך הגישור במשך כ-6 חודשים, עד מארס 2017, אז דחו את הצעת פשרה שהוצעה (100 מיליון שקל), ש"כן סברו כי אין בה די". בעקבות זאת, חידשו השניים את ההליך של התביעה הנגזרת.

"4 חודשים לאחר שחודש ההליך, וימים ספורים לפני קדם המשפט, קיבלו עורכי הדין עדיני ודקל בתדהמה טיוטת הסכם פשרה לאותו סכום של 100 מיליון שקל, אשר נשלחה על-ידי באי-כוח הנתבעים. כך הסתבר שהחברה, שכלל לא תמכה בתביעה, ואף התנגדה לה בכל דרך, ניאותה לקבל את אותה הצעת פשרה, בניגוד לעמדת התובעים וביקשה לאשרה. ההסכם אושר בפסק הדין מיום ה-4 בינואר", נכתב בבקשת שכר-הטרחה. 

סכום התביעה

יוזמה ונכונות ליטול סיכון

עורכי הדין עדיני ודקל מציינים עוד כי "החלטת בית המשפט לאשר את התביעה כנגזרת הינה מההחלטות החשובות ביותר שניתנו בעשור האחרון (או בכלל) בישראל בתחום דיני חברות, אחריות דירקטורים והממשל התאגידי". לדבריהם, "לא תהיה בכך הגזמה לומר כי ההחלטה המהדהדת שנתן בית המשפט באוגוסט 2015, שינתה סדרי בראשית בהתייחסות דירקטורים ותאגידים לחובות המוטלות על דירקטורים ובכל הנוגע לחשיפה הקיימת להם במילוי תפקידם".

לטענתם, כדי שבית המשפט יאשר לנהל תביעה זו, היו נדרשים עורכי דין ש"ירימו את הכפפה" ויבקשו לכפות על החברה להגיש את התביעה בניגוד לרצונה; היה עליהם להאמין בתיק ובהיתכנות שלו, וליטול על עצמם סיכון כדי להגיע לתוצאה המקווה. וכך, נטען, גם לגבי התובעים הנגזרים, בעלי מניות מיעוט בחברה, שנטלו על עצמם סיכון של מימון הוצאות ההליך ושל חיוב בהוצאות משפט, אם התביעה תידחה.

עורכי הדין עדיני ודקל מוסיפים כי במהלך ניהול התיק נדרשו להתמודד בשתי חזיתות קשות - גם מול הנתבעים וגם מול החברה עצמה שהתנגדה לתביעה - כאשר אלו מצוידים במיטב עורכי הדין ששכרם מומן על די חברת הביטוח, להבדיל מהם שלא קיבלו כל שכר. "מיוזמה ונכונות זו לנטילת סיכון - נהנית החברה, שלקופתה עתידים להיכנס עשרות מליוני שקלים, פרי תביעה שהיא כלל לא רצתה בה", נכתב בבקשת שכר-הטרחה.

תודה והוקרה על ההישג

שופט המחוזי גרוסטקופף התייחס בהחלטתו לאשר את הסכם הפשרה לעבודתם של עורכי הדין עדיני ודקל, וציין, בין היתר, כי "באי-הכוח פעלו לכל אורך ההליך באופן מסור ומקצועי, וכי הם ראויים לתודה ולהוקרה על ההישג המרשים שהשיגו לטובת החברה". באשר לגובה ההסדר, ציין השופט כי "כידוע סברו התובעים ובאי-כוחם, שניתן היה להשיג במשא-ומתן לפשרה תוצאה טובה יותר, ועם זאת, מן הסתםף מדובר בסכום פשרה מהגבוהים שהושגו בישראל".

עורכי הדין עדיני ודקל מתייחסים לכך ומציינים בבקשתם לשכר-הטרחה הגבוה כי בעת פסיקת שכר-הטרחה המבוקש, יש להתחשב בכך שמעבר לכך שב"הסדר 100 המיליון" מדובר בסכום פשרה גבוה מאוד, מדובר גם בתשלום כספי מיידי ובמזומן, ולא בהטבה. עוד נטען כי יש להתחשב בשיעור הגבוה יחסית של הפשרה ביחס לתביעה המקורית - "25% מסכום התביעה, ובמיוחד כאשר מדובר בסכומים אבסולוטיים כה גבוהים, היא תוצאה מרשימה ביותר ויוצאת דופן", נכתב. כן הם דורשים להתחשב בחשיבות התיק, החידוש הרב שבו, התקדימיות שלו וההחלטות שניתנו בו ותרומתם לציבור ולממשל התאגידי.

עוד כותבים שני עורכי הדין לבית המשפט כי יש להתחשב גם בעבודה שההחלטה לאישור הסכם הפשרה התקבלה ללא ידיעת התובעים וכן בונחישותם להביא למקסום הצעת הפשרה. "השלב האחרון של קבלת הצעת הפשרה נעשה מאחורי גבם של התובעים ובדרך לא נאותה... אולם אין ספק שהתעקשותם ונחישותם של עורכי הדין דקל ועדיני להמשיך להילחם בעבור החברה ולנסות לקבל עבורה סכום גבוה יותר מ-100 מיליון שקל בפשרה - על אף הסיכון שבכך גם עבורם - צריכה להיזקף לזכותם", כותבים באי-כוח התובעים.

צורך לתמרץ תובעים ועורכי דין

נושא מרכזי נוסף שמדגישים באי-כוח התובעים הוא העובדה כי החברה - המקבלת את הפיצוי על-פי ההסדר - לא הייתה מעוניינת בתביעה, לא כאשר הוגשה לראשונה, ואף לא לאחר שהתחלפו בעלי השליטה בה. עורכי הדין דקל ועדיני מציינים עוד כי גם לאחר שבית המשפט אישר את ניהול התביעה בשם החברה, עמדה החברה בסירובה לנהל את התביעה, או לכל הפחות לתמוך בה.

"התנהלות זו של החברה צריכה להישקל עתה כאשר אותה חברה, תחת שתכיר תודה לבאי-כוחה, עורכי הדין דקל ועדיני, על הסכום הגדול שהגיע לידיה בזכותם, מנסה לשלם להם שכר-טרחה נמוך ככל האפשר. בנסיבות אלו, מן הראוי לפסוק גמול ושכר-טרחה בסכומים הולמים ואף גבוהים מהמקובל", נכתב בבקשה.

עורכי הדין עדיני ודקל מציינים כי אילו היה מדובר בלקוח רגיל הפונה לעו"ד ומבקש כי ייצגו בתביעה ללא תשלום ויסתפק באחוזים מהצלחה בלבד, סביר שעורך הדין היה דורש ומקבל שכר-טרחה בשיעור של 25%-33% מסכום הפשרה שהושג. "אין סיבה שהשיעור יהיה נמוך יותר כאשר בענייננו מדובר בלקוח (החברה - שבשמה הגישו התובעים את תביעתם) שלא היה מעוניין בתביעה, התנגד לה והיקשה על ניהולה. כאשר לקוח כזה (שזכה בכספים מההפקר) זוכה בסכום עתק, ראי לפסוק לעורך הדין שהביא לו את התוצאה המעולה שכר-טרחה נדיב".

אחת הביקורות המשמעותיות הנשמעות נגד פסיקת סכומי שכר-טרחה גבוהים בתביעות נגזרות וייצוגיות, היא הטענה כי הכספים המשולמים לעורכי הדין נגזלים מכיסם של הנפגעים האמיתיים מהמעשים שהולידו את הפיצוי - ובמקרה של דסק"ש, מדובר בבעלי המניות. עורכי הדין עדיני ודקל מתייחסים לעניין זה בבקשתם וטוענים כי תשלום הגמול ושכר-הטרחה יהיה מכספי הפשרה (קרי מהכספים שמיועדים לחברה) ולא על חשבון הקבוצה המיוצגת בתביעה - היינו כלל בעלי המיעוט בה.

"להבדיל מתביעה ייצוגית, בה כספי הפשרה משולמים לקבוצה המיוצגת, הרי במקרה שלפנינו הם ישולמו לחברה. לפיכך, אין מקום לחשוש שמא הגמול ושכר-הטרחה יהיו על חשבון הציבור", נטען בבקשת שכר-הטרחה. "יתרה מכך, במקרה הספציפי של דסק"ש, פורסם ברבים כי החברה האם - אי.די.בי, מכרה את אחזקותיה בחברה לאדוארדו אלשטיין, כך שלמעשה השליטה בה ורוב מניותיה מוחזקות עתה בידי אדם פרטי".

עוד מציינים באי-כוח התובעים כי גם משיקולי מדיניות, וחשיבותו של כלי התביעה הנגזרת והצורך לתמרץ תובעים ועורכי דין - יש לפסוק להם שכר-טרחה גבוה. לסיום הם מבקשים להזכיר גם את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בתיק, שתמך בהם ואף ציין כי יש לתגמל אותם באופן ראוי. בתגובה שהגיש לבית המשפט במסגרת ההליכים, ציין היועמ"ש אביחי מנדלבליט כי "ישנה חשיבות מעשית גם לקביעת גמול ושכר-טרחה ראויים לתובעים הנגזרים ובאי-כוחם, שיביאו בחשבון את המשאבים והמאמצים שהושקעו על-ידם בניהול ההליך".

דרישת באי-כוח התובעים: "לפסוק שכר-טרחה בשיעור של לפחות 25% - בהתאם לסטנדרט האמריקאי בתביעות נגזרות וייצוגיות"

ענייני שכר-טרחה לעורכי דין בתיקים ובהסדרים גדולים מעסיקים רבות את בתי המשפט בעת האחרונה. בימים אלה מתנהל הליך ממושך ורב תהפוכות סביב שכר-הטרחה שמבקשים הנאמנים בתיק הפירוק של רשת מגה שקרסה. הנאמנים, עו"ד אודי גינדס, עו"ד אמיר ברטוב ורו"ח גבי טרבלסי, ביקשו תחילה לאשר להם שכר-טרחה בסך 153 מיליון שקל, אך הם הפחיתו בהמשך את הסכום לכ-99-60 מיליון שקל. זאת, כאשר ברקע המליצה כונסת הנכסים הרשמית (הכנ"ר) לאשר להם 28 מיליון שקל, ואילו הנושים מדברים על שכר-טרחה סופי של כ-50 מיליון שקל.

תיק מגה שונה מהותית מהתיק העומד כעת בפני בית המשפט, בין היתר היות ומדובר בשכר-טרחה הנפסק לבעלי תפקיד שמינה בית המשפט - נאמנים בהליך פירוק - והוא יוצא מקופת הפירוק לרוב על- חשבון הנושים. בנוסף, קיימות בחוק תקנות שכר-טרחה במקרה של פירוק.

במקרה של עורכי הדין עדיני ודקל בפרשת דסק"ש-מעריב שכר-הטרחה לבאי-כוח התובעים הוא סכום פתוח שבית המשפט צריך לאשר בתביעה נגזרת שהוגשה באופן עצמאי על-ידי תובע המבקש לייצג את החברה הנפגעת, שלא ייצגה את עצמה ולא תבעה את האחראים להפסדיה. בחוק הישראלי אין מגבלות והנחיות לעניין שכר-הטרחה בתביעטת נגזרות, והדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט באופן מלא (אם הצדדים לא מצליחים להסכים על כך במסגרת הפשרה). העניין דומה במהותו לשכר-טרחה שנפסק בתובענות ייצוגיות שמוגשות לטובת הציבור, אשר בגדולות ובחשובות שבהן עומד סכום שכר-הטרחה שנפסק בבתי המשפט בשנים האחרונות על סך של 9-12 מיליון שקל.

סטנדרט של 25%-33%

במסגרת בקשת שכר-הטרחה בתיק דסק"ש-מעריב, מבקשים באי-כוח התובעים, רונן עדיני ורם דקל, מבית המשפט לאמץ את הסטנדרט האמריקאי בכל הנוגע לשכר-טרחה של עורכי דין בתביעות ייצוגיות ונגזרות - הנע בין 25% ל-30% מסכומי הפשרות המאושרות. לטענתם, המשפט הישראלי אינו מהסס לאמץ בתחומים הכלכליים, ובאלו הנוגעים לדיני ניירות ערך, דיני תאגידים וממשל תאגידי, את כללי המשפט האמריקאי, ומן הראוי אם כך, לאמץ או לכל הפחות להקיש מן המקובל מעבר לים גם בכל הנוגע לשכר-טרחת עורכי הדין בתביעות ייצוגיות ונגזרות. "המשפט האמריקאי צבר ניסיון עשיר בתחום זה, הרבה יותר מישראל. בארה"ב מקובל כי שכר-טרחה של עו"ד בתביעה ייצוגית מהווה 25%-33% מסכום הפשרה, ובתביעות נגזרות - הממוצע הוא 29%", כותבים עדיני ודקל.

השניים מספקים גם מספר דוגמאות בהן פסקו בתי המשפט - וכן השופט עופר גרוסטוקוף הדן בתיק - שכר-טרחה בתביעות ייצוגיות (וגם נגזרות) בשיעורים העולים על 20%, וגמול (לתובעים עצמם) בשעור 5%. כך, לפני כחודשיים, אישר בית המשפט המחוזי בירושלים הסכם פשרה לאחר גישור שהתנהל בתביעה נגזרת נגד חברת טבע, ולפיו שולם פיצוי של כ-50 מיליון שקל (14 מיליון דולר), ונפסק שכר-טרחה לבאי-כוח התובעים של כ-18% בתוספת מע"מ (2.5 מיליון דולר) וגמול לתובע עצמו בשיעור של 3.5% (0.5 מיליון דולר).

בתביעה נגזרת שהוגשה נגד מפעלי ים המלח על סך של כ-96 מיליון שקל, והסתיימה בפשרה מהירה ופיצוי בסך 21 מיליון שקל - נפסק תשלום גמול ושכר-טרחה לתובעים ולבאי-כוחם בשיעור של 23.33% מסכום הפשרה; ובתביעה ייצוגית שהוגשה נגד סונול בפרשת "הדלקנים", שבמסגרתה הושג פיצוי בסך 44 מיליון שקל, נפסק שכר-טרחה בהיקף של 9 מיליון שקל, המהווה 20% מסכום הפשרה.

עורכי הדין עדיני ודקל מציינים גם כי קיימת אבחנה מהותית בין תביעה ייצוגית לתביעהנגזרת, בין היתר עקב העובדה שבתביעה ייצוגית, שכר-הטרחה והגמול לתובעים ולבאי-כוחם "נוגסים" בהטבה לקבוצה הנפגעת המיוצגת על-ידם בתיעה; ולהבדיל, נטען, בתביעה נגזרת, ההטבה משולמת לחברה ("אותה חברה שלא רצתה בתביעה, וניסתה לסכלה"). לפיכך, טוענים שני עורכי הדין, יש פחות "אינטרס מוגן" להקטנת שכר-הטרחה, כפי שיש לעיתים בתביעה ייצוגית. 

עוד כתבות

צחי ארצי, יגאל דמרי, צחי אבו ועופרה חדד, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

דמרי: “חזיתי את עליית המחירים בדרום לפני 15 שנה - אמרתי לכולם: תקנו, זה יהיה שווה הרבה”

ארבעה יזמים ומנהלים בתחום הנדל"ן השתתפו בוועידת הדרום לעסקים של גלובס בפאנל שעוסק בצמיחת הנדל"ן באזור ● צחי ארצי, ראש מערך הבנייה והנדל"ן בבנק לאומי: "גם המערכת הבנקאית שינתה גישה, היום בנק לאומי נוכח בכל הדרום עם פרויקטים בכל התחומים" ● יגאל דמרי, בעל שליטה בי.ח דמרי, התייחס לתופעת הפרוטקשן בדרום: "צריך לא לוותר להם" ● וגם: הטיפ לרוכשי הדירות

כותרות העיתונים בעולם

"הכלכלה שואגת": טראמפ מנסה למכור אופטימיות לאמריקאים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טראמפ משדר אופטימיות לגבי הכלכלה האמריקאית כשהנפט מזנק, מה ארה"ב יכולה ללמוד מ"מלחמת המכליות" לפני כמעט 40 שנה, והעובדים הזרים במזרח התיכון משלמים את המחיר • כותרות העיתונים בעולם 

סיור בנתיבות במסגרת ועידת הדרום לעסקים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

"היה כשל מערכתי רחב": סיור ביטחוני לאורך יישובי הגבול הסמוכים לרצועת עזה

סיור במסגרת ועידת הדרום לעסקים של גלובס חשף את הקרבה הפיזית לגדר, את השגרה שקדמה למתקפה ואת הפער בין מה שנראה בשטח לבין ההיערכות בפועל ● וגם: התוכניות שדוחפות את הנוער בנגב המערבי לשירות משמעותי, ואפילו לרישיון טיס עד סיום התיכון

חנות של רשת גיימסטופ / צילום: Shutterstock

מכוונת גבוה: כך מתכננת גיימסטופ להשתלט על Ebay ששווה פי 4 ממנה

רשת משחקי המחשב מציעה לרכוש את ענקית המסחר המקוון ב–56 מיליארד דולר, בעסקה שמחציתה תמומן במזומן (בעיקר חוב) ומחציתה במניות ● מנכ"ל גיימסטופ: "חושב להפוך את איביי למשהו ששווה מאות מיליארדי דולרים" ● אנליסטים מזהירים מהסיכונים בעסקה

נתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד התחבורה מקדם: מיזוג בין חברת התחבורה של ירושלים לנתיבי איילון

לגלובס נודע כי המשרד רוצה למזג את נתיבי איילון עם תוכנית אב לתחבורה בירושלים (צתא”ל) במטרה להקים זרוע ביצוע לאומית אחת

חודש עמוס הנפקות בת''א / צילום: Shutterstock

"חודש מטורף": חברת הנדל"ן הפרטית בדרך לבורסה והיא לא לבד

שורה ארוכה של חברות מבקשות להנפיק את מניותיהן בשבועות הקרובים, ולנצל את הגאות בבורסה המקומית והביקוש מצד משקיעים מוסדיים ● גיוסי ההון הצפויים בגל ההנפקות הגדול בת"א מאז 2021 כוללים חברות נדל"ן, תעשייה, תשתיות, אנרגיה וגם מאפייה ורשת מסעדות אסייתיות

אלונה שפר-קארו, מנכ''לית הסכמי הגג לפיתוח נתיבות, נגב מערבי / צילום: שלומי יוסף

אלונה שפר-קארו על המהפך בנתיבות: "מקימים מרכז רפואי עם הדסה, מרכז מדעי עם מכון ויצמן ומסלול להכשרת טייסים"

מנכ"לית הסכמי הגג לפיתוח נתיבות דיברה בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, שנערכה בנתיבות, על ההתקדמות שעשתה בתחומי החינוך, הבריאות והנדל"ן, לצד שיתופי הפעולה עם חיל האוויר ועם מכון ויצמן ● שפר-קארו: "נתיבות תהיה הראשונה שתעשה התחדשות עירונית בקנה מידה גדול"

בועז לוי, יו''ר התעשייה האווירית / צילום: תעשיה אוירית

לקראת הנפקה אפשרית: התעשייה האווירית פועלת למיזוג אלתא לתוך החברה

דירקטוריון החברה החליט לפעול לאיחוד מלא של חברת הבת אלתא לתוך התעשייה האווירית ● כלל פעילותה, ממכ"מים וחיישנים ועד מערכות לוחמה אלקטרונית וסייבר, תועבר לחברה ללא תמורה ● המהלך מתבצע ברקע כוונה להנפיק עד 30% ממניות תע"א, ובמטרה להגדיל את שווי החברה, והוא כפוף לאישור הממשלה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

חברת עלמדב בדרך לבורסה לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

החברה לשעבר של יצחק תשובה נמצאת היום בבעלות חברה קנדית, אך מנהליה עדיין ישראלים ● היא מתכוונת לגייס כ-300 מיליון שקל ולמכור כ-20%-30% מהמניות לציבור ● החברה אף מתחייבת למנות יו"ר ישראלי וכן שהבורסה בת"א תהיה היחידה שלה ● רוב כספי ההנפקה, כ-200 מיליון שקל, צפויים לשמש את החברה לפירעון של שתי הלוואות

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

הבורסה בתל אביב מטפסת לשיאים חדשים של כל הזמנים

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● הבורסה בת"א ננעלה אמש בשיאים חדשים, ת"א 35 חצה את רף 4,500 הנקודות ● מנגד, הנאסד"ק וה-S&P 500 נסוגו מהשיאים שלהם, בשל המתיחות בין ארה"ב ואיראן ● וגם: מניית הטכנולוגיה הישראלית שזינקה בכ־90% וב־UBS צופים לה אפסייד נוסף

איציק לארי, יו''ר מפעל הפיס, בוועידת הדרום לעסקים / צילום: שלומי יוסף

יו"ר מפעל הפיס איציק לארי: "התפקיד שלנו הוא לדאוג שרשויות חלשות יבצעו פרויקטים חשובים"

איציק לארי, יו"ר מפעל הפיס, דיבר בוועידת הדרום לעסקים וסיפר על חשיבות התמיכה של הפיס בשלטון המקומי: "אם יש שלטון מקומי חזק, התושב מיד מרגיש את זה, ולצערי גם להפך" ● בנוסף דיבר לארי על משחקי ההגרלות ואמר: "יש לנו אחריות מאוד גדולה, ולכן אנחנו מחילים על עצמנו כללים מאוד נוקשים"

יוסי חורב, מנכ''ל דיפלומט ישראל, בוועידת הדרום לעסקים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דיפלומט ישראל: הכנסת קמעונאים חדשים לארץ תוריד את יוקר המחיה

יוסי חורב, מנכ"ל דיפלומט ישראל, הסביר בוועידת הדרום לעסקים על סוגיית שער הדולר ביחס ליבוא, דיבר על מאחורי הקלעים של עולם היבוא והטרנדים, ותיאר מה לדעתו המדינה צריכה לעשות כדי שיהיה יותר קל לעשות פה עסקים

אנטנה של סטארלינק. בעיגול: אילון מאסק / צילום: שאטרסטוק, AP- Matt Rourke

סטארלינק בדרך לרכבת ישראל? הפתרון של המדינה לבעיות הקליטה בדרכים

במשרד התחבורה מקדמים הכנסת תשתיות תקשורת לוויינית לרכבת, לטיסות פנים ולכבישים מרוחקים ● המהלך עשוי לשפר קליטה באזורים פתוחים אך לא פותר את הבעיה במנהרות ובקרונות

סיור בכפר עזה במסגרת ועידת הדרום לעסקים של גלובס, בהובלת איש התקשורת שמעון אלקבץ / צילום: תמר מצפי

בין שיקום לזיכרון: סיור בקיבוץ כפר עזה שמתמודד עם שאלת ההנצחה

שמעון אלקבץ מקיבוץ כפר עזה, ערך למשתתפי ועידת הדרום לעסקים של גלובס, סיור בקיבוץ שחלק גדול ממנו נחרב בטבח ה-7 באוקטובר ● בצל הבנייה וההתחדשות, תושבי הקיבוץ מתמודדים עם דיון על עתידם שנע בין שיקום לזיכרון

נעה באוער, חנה רדו ופואד אלזיאדנה, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

“המרחק בין נתיבות לתל אביב הוא מרחק תודעתי”: כך מנסים לבנות חוסן בדרום

נעה באוער, סמנכ"לית שיווק גלובלי בתגלית; חנה רדו, מייסדת גרופ 19 וסופרסונס; ופואד אלזיאדנה, מנכ"ל מתנ"ס רהט; השתתפו בפאנל "איך בונים חוסן קהילתי" בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, והתייחסו לאתגרי התקופה שלאחר המלחמה ● באוער הזהירה מפני ריחוק מישראל: "גם אני לא הייתי שולחת ילד לאזור מלחמה" ● רדו מתחה ביקורת על המדינה: "לא מתקצבים יזמים כמוני" ● ואלזיאדנה הדגיש אחריות קהילתית למיגור הפשיעה וצופה עתיד ורוד יותר עבור רהט: "הצעירים אצלנו יחזקו את כלכלת המדינה"

יוסי אבו , מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: ענבל מרמרי

המנכ"ל שפורש עם 110 מיליון שקל בכיס. לפחות

יוסי אבו, מנכ"ל שותפות הגז ניו-מד אנרג'י, צפוי לסיים את כהונתו לאחר 15 שנים עם שכר מצטבר של יותר מ־110 מיליון שקל ● עיקר התגמול של אבו התקבל במזומן, לצד החזקות ומענקים - כולל בונוס של 8.1 מיליון שקל על עסקת הגז עם מצרים ● פרישתו מגיעה לאחר שנים של זינוק בשווי החברה

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כבר הזמנתם טיסה? ענף התיירות והתעופה מזנק השבוע ביותר מ-40%

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עליות ברוב הענפים בהשוואה לשבוע הקודם, למעט בענף המזון

שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס ועמית גל, הממונה על שוק ההון / איור: גיל ג'יבלי

הפלונטר בסלייס: איך רשות שוק ההון תוציא 71 מיליון שקל מבעל השליטה

ביהמ"ש קבע כי על שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס, להזרים מיליונים לחברת הגמל לכיסוי הגירעון, אך הוא מתכוון לערער ● כעת רשות שוק ההון בוחנת מה האפשרויות שעומדות בפניה להעברת הכסף: קנס תביעה או תיקון לחוק ● מומחה: "יש לדרוש יותר הון וערבויות"

בנקים בישראל

המדד של בנק ישראל שחושף: יש תחרות במערכת הבנקאית

ירידה במדד לרנר מאז 2022 מצביעה על שחיקה בכוח התמחור של הבנקים, על רקע כניסת שחקנים חדשים והתגברות פעילות חוץ־בנקאית ● עם זאת, התחרות עדיין חלקית - ההטבות לא מחלחלות לכל הלקוחות, והשירות נשחק למרות הרווחיות הגבוהה ● טור דעה

טל בן פורת ואביב חצבני, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

השלכות השקל החזק ואתגרי ענף המזון: "יש גישה של לייבא את עצמנו לדעת"

טל בן פורת, מנכ"לית חטיבת המלוחים בשטראוס, ואביב חצבני, מנהל איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, השתתפו בפאנל "תעשייה כמנוע צמיחה" בוועידת הדרום לעסקים של גלובס והתייחסו להשפעות התחזקות השקל, הרגולציה ויוקר המחיה על ענף המזון בישראל ● חצבני מתח ביקורת:"בישראל מעבירים את העלות לצרכן. ככה לא מטפלים ביוקר המחיה" ● בן פורת תיארה את האתגרים התפעוליים בתקופת המלחמה והדגישה את רציפות הייצור: "המפעל לא עוצר, זו משימה לאומית"