ריבלין: "כשזקוקים למוח שלנו בחו"ל, קשה להיות אנטי-ישראלי"

עוד אמר היום נשיא המדינה בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס": "על אף הטלטלה הקשה בטבע, זהו הזמן להעלות את רמת המחקר בישראל"

ראובן ריבלין / צילום: איל יצהר
ראובן ריבלין / צילום: איל יצהר

"השינויים בסדר העולמי והמזרח תיכוני, השינויים הטכנולוגיים, הכלכלה הגלובלית על ההזדמנויות והאתגרים שבה - כל אלה עושים את המציאות למורכבת יותר. ועם זאת, יש דבר אחד שהוא לא מורכב, והוא היכולת והצורך של מדינת ישראל להעצים את הנוכחות הכלכלית שלה בזירה הבינלאומית", כך אמר היום נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס".

ריבלין התייחס בדבריו לשינויים שעובר העולם והיכן ישראל צריכה לשלב את עצמה: "שני עשורים לתוך המאה ה-21, ונראה שהעולם זונח את האידיאולוגיות הגדולות של המאה ה-20 וחוזר לשחק את משחק האינטרסים הגלויים בסגנון המאה ה-19. הזירה הבינלאומית כבר לא נראית כזירת התגוששות בין אידאולוגיות. האינטרסים גלויים, יש פחות בושה, וכן - גם פחות העמדת פנים. זהו עולם שבו כל אומה צריכה לשאול את עצמה, ביתר שאת, מהו הערך המוסף שלי לכלכלה הבינלאומית ואיך אני הופכת להיות השחקן שכולם רוצים אותו בחדר. בסדר הכלכלי הזה אנחנו מוכרחים לשאול את עצמנו איך אנחנו נערכים כדי לבסס עוד פוזיציות של נוכחות כלכלית משמעותית בעולם? העצמת הנוכחות הכלכלית שלנו משרתת לא רק את הצורך שלנו להתמודד עם אתגר הגדלת הפריון והתוצר באמצעות הגדלת היצוא, אלא גם משדרגת את העמדה הגיאופוליטית של מדינת ישראל. העובדה שאנחנו מעצמה בתחומי ביטחון, שאנחנו מצעידים את העולם קדימה במהפכת ה-IT ובתחום הסייבר, מייצרת לנו פוזיציה חזקה".

"כשזקוקים למוח הישראלי בעולם, קשה יותר להצטרף ליוזמות אנטי-ישראליות"

ריבלין הדגים כיצד השוק הישראלי משתלב היטב בתחום הטכנולוגיה: "כיום, טכנולוגיה ישראלית נמצאת בכל מעבד של אינטל, בפייסבוק, בגוגל וגם באמזון. חלק גדול מתעשיות החומרה והתוכנה העולמיות יצאו או מחברות ישראליות ממש, או מבסיסי פיתוח של חברות בינלאומיות שיושבות בישראל. אין ענקית טכנולוגיה שלא מגיעה לכאן. היכולת הזאת מעניקה לישראל מינוף גיאופוליטי משמעותי. כאשר זקוקים ליכולות ולמוח שלנו פחות נוח להצטרף להחלטות אנטי-ישראליות באו"ם, או לנופף מעלינו בחרב ה-BDS. ואולם, ההצטיינות שלנו בתחומים הללו אינה מספיקה. כל עוד היצוא הישראלי נשען ברובו על סוג מסוים של מוחות ומקצועות, התרומה הכלכלית שלו לתוצר, לשוק העבודה ולמעמדה הגלובלי של ישראל - תהיה מוגבלת".

ריבלין ציין כי מדינת ישראל כבר נמצאת בחזית העולמית בתחומים מסוימים, אך ישנם נושאים שונים שעל המשק הישראלי להתפתח בהם: "אני רוצה להצביע על לפחות עוד שתי חזיתות כלכליות נוספות שעלינו לפתח ולהעמיק ושבהן אנחנו נמצאים בנקודת פתיחה נהדרת", אמר הנשיא והוסיף כי "ראשית, דווקא היום, עלינו לחזק את ישראל כמעצמה עולמית בתחום מדעי החיים והטכנולוגיות הרפואיות, וזאת על-ידי הפניית משאבים והשקעות לתחום. נכון, כולנו נמצאים כרגע תחת רושם הטלטלה הקשה של חברת טבע, אבל זה בדיוק הזמן להיזכר בתנאים שאפשרו לחברה כמו טבע לצמוח כאן ולשגשג כאן לאורך השנים. זה הזמן להעלות על נס את רמת המחקר, היכולת והתעוזה הרפואיים שיש לנו כאן. את התשתית המדהימה של מובילות אקדמית שאף זכתה בפרסי נובל בתחומי הבריאות, לצד שוק שלם של סטארט-אפים ופיתוחים רפואיים. זה הזמן לסייע לתעשייה הזאת להתגבר ולהתבגר, ולהפיק את המרב מפוטנציאל התרומה שלה הן לשוק העבודה והן למעמדה של ישראל בעולם.

החזית הכלכלית השנייה, שאותה לדברי ריבלין כדאי לפתח, היא מיצובה של ישראל כשותפה מובילה של העולם המתפתח. "מדינת ישראל היא סיפור ההצלחה המרשים ביותר של מדינה מתפתחת שהפכה למעצמה. חלק גדול מהתעשיות הישראליות צמחו מתוך הניסיון שלנו כמדינה מתפתחת. הפכנו למומחי פתרונות כי היינו תלויים בפתרונות האלה. למדינת ישראל יש את היכולת והאינטרס לקחת את המומחיות שלנו להפוך אתגר לפתרון, ולייצא את הידע הזה אל העולם המתפתח".

"לא לפחד מאתגרים"

בנוסף סיפר הנשיא על התרשמותו מביקורים שביצע בשנה האחרונה בהודו ובוייטנאם. "חדשות לבקרים אני נועד עם מנהיגים ושרים ממדינות עולם צומחות, והמסר שלהם עקבי. הם רוצים עוד ממה שאנחנו יודעים לעשות, והרצון שלהם עולה בהרבה על מה שאנחנו מצליחים לתת היום.

"הציפייה של העולם מישראל, ואני חושב שעמוק בפנים גם הציפייה שלנו מעצמנו, היא לאפשר למדינות וחברות מתפתחות אחרות לבצע את אותה הקפיצה שביצענו אנחנו: מתלות מוחלטת לקיימות - במיוחד בתחומי החקלאות, המים, המזון, האנרגיה, החינוך והבריאות".

לדבריו, "בעולם שבו מרכז הכוח עובר ביזור, כדי להיות רלוונטיים צריך להיות רלוונטיים לשווקים המתפתחים, הצומחים - אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית. למעשה, כבר כיום, כוח הקנייה של השווקים המתעוררים גדול יותר מזה של המפותחים. אם אנחנו רוצים להגדיל ביקושים למוצרים ולשירותים שלנו, אנחנו צריכים למצוא אותם במדינות המתפתחות. אל לנו לפחד מהאתגרים ומההזדמנויות שמציבים התנאים בשווקים המתפתחים. כל שעלינו לעשות הוא להיות מי שאנחנו - כאלה שיודעים לעבוד בשותפות, ולהביא לשולחן את הגמישות והחדשנות. הרצון, כמו גם שעת הכושר, קיימים. הן מצד הממשלה, הן מצד השוק הפרטי, וכן, גם מצד העולם הקורא לנו לקחת אחריות ההולמת את מעמדנו ויכולותינו".

על רקע הדברים הללו קרא הנשיא להקים חזון ארוך טווח למדינת ישראל להשתלבות בכלכלה העולמית: "אני מאמין שבשלה העת ליצירת חזון ואסטרטגיה כוללים לאימפקט הישראלי בעולם ב-20-30 השנים הבאות. וזאת, כתהליך משותף ומתואם של הממשלה והשוק הפרטי. בתוך כך, יש מקום לבחון פעולה משותפת עם יהדות התפוצות בנושא זה, ולבסס כך ציר נוסף של שותפות ייעוד בין מדינת ישראל והעם היהודי. היינו רוצים לחתור למציאות שבה בעתיד הלא רחוק, ישראל, החדשנות הישראלית יחד עם העם היהודי בתפוצות, הם שותף מרכזי ומשמעותי להתמודדות עם בעיות הפיתוח הגלובליות", אמר ריבלין.

ריבלין התבסס בדבריו גם על נאום שנשא בנושא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואמר: "בחזון הציוני תמיד עמדה השאיפה לבסס את מדינת ישראל כאור לגויים, כחברה חיונית ומעוררת השראה במשפחת העמים. החזון הזה של מדינת ישראל, וכפי שהזכיר ראש הממשלה בנאומו האחרון באו"ם, טבוע בדי.אן.איי של העם היהודי שמאז ומעולם פרץ דרכים חדשות וחתר לשנות את העולם. יש לנו כל-כך הרבה לתרום, כל-כך הרבה חדשנות, יוזמה ותקווה להביא לעולם. זהו חזון גדול, לכלכלה הישראלית, למדינת ישראל ולעם היהודי. חזון המונח לפתחינו לממשו למציאות".

נשיא המדינה התייחס בנאומו גם לפיגוע שאירע אמש ואמר כי "זהו בוקר קשה שעולה על חבל השומרון ותושביו היקרים, על המדינה כולה. הרב רזיאל שבח שנרצח אמש על-ידי מרצחים שפלים והותיר אחריו רעיה ושישה יתומים, היה איש מעשה ורוח. אני בטוח שהחותם שהותיר בשנותיו הצעירות ימשיך וילווה אותנו עוד שנים רבות. אנחנו מחזקים את אשתו, ילדיו ואוהביו בעת הקשה הזאת. זו גם השעה לחזק את התושבים ואת כוחות הביטחון העמלים כל העת על השבת השקט לאזור והבאת המרצחים ועוזריהם לדין בהקדם", אמר.