איילת שקד בוועידת ישראל לעסקים / צילום: איל יצהר
בין שרת המשפטים, איילת שקד, לבין פרקליט המדינה, שי ניצן, יש יחסי עבודה טובים והערכה הדדית. אבל לפחות מהדברים שהם אמרו בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", עולה כי בין השניים יש פער תפיסתי גדול באשר לדרך הנכונה להילחם בשחיתות הציבורית. בעוד שניצן נשא נאום שכול-כולו מסר של מלחמה בשחיתות וניסיון ליצור הרתעה בקרב נבחרי ציבור מושחתים - התייחסה שקד בזהירות רבה, כמעט בביטול, לעובדה שבראש הממשלה שבה היא חברה יושב אדם שנמצא כבר יותר משנה תחת חקירה בחשד לשחיתות.
מהדברים שאמר ניצן עולה כי הוא החליט לאמץ אל חיק המלחמה של הפרקליטות בשחיתות הציבורית חלק משיטות הלוחמה הפסיכולוגית שבהן נוקטים גופים של מערכת הביטחון נגד חשודים בעבירות ביטחוניות.
ניצן, נציין, התעסק בשנותיו בפרקליטות הרבה מאוד בעניינים ביטחוניים. בין השאר, הוא ייצג את עמדת המדינה בבג"ץ הסיכולים הממוקדים; ובבג"ץ הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (בעניין עינוי נחקרים בחקירות של השב"כ). הוא הבהיר לאנשי הציבור כי הפרקליטות תמשיך לעשות שימוש מסיבי בעדי מדינה, וכי מי מהם שחושב לעבור על החוק ידע כי לעולם לא יוכל לסמוך - לא על המזכירה האישית המלווה אותו עשרות שנים (עם רמז ברור לסיפור ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ומזכירתו שולה זקן שהפכה לעדת מדינה נגדו), וגם לא על הנהג הצמוד והנאמן, העוזר האישי, או על נותן השוחד ומתווך השוחד (עם רמז ברור לתיק ח"כ דוד ביטן).
יש להניח כי המסר המילולי החד הזה של פרקליט המדינה, שגם מועבר במקביל במעשים, ייקלט היטב בקרב אישי הציבור וירתיע אותם מפני ביצוע עבירות שחיתות. או, רחמנא ליצלן שהוא יגרום למושחתים לברור ביתר קפידה את שותפי הסוד שלהם.
אחרי ניצן דיברה, כאמור, שרת המשפטים שקד, שהתייחסה בעיקר לחקירת ראש הממשלה, בנימין נתניהו. עד היום, שקד הקפידה לומר שבשלב החקירה אין מה לדבר על התפטרות שלו מראשות הממשלה, וכי "בדמוקרטיה מחליפים ראש ממשלה בקלפי, לא בחקירות". אבל ביום חמישי האחרון הלכה שרת המשפטים צעד אחד יותר רחוק ואמרה כי "האמת שהתלבטתי, אבל בעבירות קלות של טוהר מידות חשבתי שצריך אולי לדחות את זה (חקירה) לסוף הכהונה, בתנאי שהיא קצובה. עוד לא החלטתי אם היתרונות עולים על החסרונות, וצריך להשקיע בכך מחשבה". ובמילים אחרות: שקד רמזה שייתכן וצריך היה לדחות חלק מהחקירות המתנהלות היום נגד אישי ציבור מכהנים, בהם כנראה גם נתניהו, עד לאחר תום כהונתם הציבורית.
הגישה של שקד היא בעייתית. בין היתר, משום שחקירה של עבירה קלה על טוהר המידות יכולה בקלות לחשוף מעשים חמורים יותר, וגם משום שעבירות על טוהר המידות שהן לכאורה "עבירות קלות", כמו העבירה של "הפרת אמונים", הן לא קלות כלל ועיקר.
היה זה פרקליט המדינה שהזכיר בדבריו בוועידת "גלובס" את התיק של סטס מיסז'ניקוב, שר התיירות לשעבר. מסז'ניקוב נחשד בתחילה בשוחד, אך בסופו של דבר הגיע להסדר טיעון שבמסגרתו הורשע בהפרת אמונים "בלבד" ונשלח לעונש משמעותי בכלא. "זה שהשר סטס מיסז'ניקוב קיבל עונש מאסר זו רעידת אדמה, וזה עבר כמעט מתחת לרדאר", אמר פרקליט המדינה בנאומו.
אנחנו לא תמימים. ברור שהפער בין גישת ניצן לבין גישת שקד נובע גם מהפוזיציות השונות שבהן הם נמצאים. ובכל זאת, ניתן לצפות משרת משפטים ישרה וישירה כמו שקד לגלות גישה קצת פחות סובלנית וסלחנית לראש ממשלה שחשוד בעבירות על טוהר המידות.