גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסיוט של תעשיית הביומד הישראלית בנאסד"ק

ציוץ אחד של כתב ביוטק אמריקאי אישר את הגרועות בתחושות הבטן לגבי האופן שבו נתפסת התעשייה המקומית בארה"ב ■ מה גרם לתדמית הרעה - והאם היא בכלל מוצדקת?

חברת ביומד / צילום: רויטרס
חברת ביומד / צילום: רויטרס

תמיד חשדנו שלחברות הביומד הישראליות יש שם רע למדי בנאסד"ק. החברות כמובן נטו להכחיש זאת, וגם גורמים אמריקאים כמו חתמים, משקיעים או אנליסטים לרוב לא העזו לומר זאת מפורשות. הם אמרו שנכון, היו כמה חברות ביומד ישראליות קטנות ומאכזבות, אבל זה לא עניין רק ישראלי, חברות קטנות מבוססות חלום נוטות לעיתים קרובות לאכזב. המשקיעים, הם אמרו, יודעים להפריד בין חברות ישראליות קיקיוניות, לאלה הרציניות. והוסיפו והרגיעו - ישראל ידועה כ"סטארט אפ ניישן", כולם רוצים נתח ממנה.

אלא שלפני כשבוע הופיע הציוץ של אדם פויירשטיין, כתב ביוטק מוערך באתר STAT, אשר חשבון הטוויטר שלו מהווה מקום מפגש תוסס של התעשייה. "מדוע החברות הישראליות תמיד כל-כך איומות? (Why are Israeli biotech firms so consistently horrible?)", פויירשטיין צייץ, ואישר את הגרועות בתחושות הבטן לגבי האופן שבו נתפסת התעשייה המקומית.הציוץ של פויירשטיין

בהמשך הייתה התייחסות להודעה של חברה ישראלית מסוימת, שלא נציין את שמה שכן היא אינה העיקר כאן - כפי שלא התייחסנו כאן בזמן אמת להודעתה, משום שלא נראתה לנו דרמטית, למרות נסיקה של 50% במניה שחלה בעקבותיה. נראה כי פויירשטיין מסכים לגבי איכות ההודעה: "ניסוי בטיחות 'פורץ דרך'? חבר'ה, בחייכם... אף אחד לא יקח אתכם ברצינות עם השטויות האלה", כתב. רוב המגיבים לציוץ הסכימו עם פויירשטיין. "אף פעם אל תשקיע בחברת ביומד ישראלית", כתב מגיב אחד, ופויירשטיין ענה כי "חבל, יש שם מדע טוב, אבל הם הופכים לבסטיונרים כשהם מקימים חברות".

כמה מגיבים הצביעו על יוצאות דופן בעיניהם: נוירודרם, מזור, יורוג'ן, אבל הסכימו עם הכלל. "את האמת צריך להגיד - ואני מקווה שלא אלך לגיהנום", אמר אחד. התגובה השלילית ביותר הייתה כנראה "רמאות היא התמחות לאומית אצלם".

מה גורם ליחס השלילי כל-כך

אז מה הוביל לכך שחברות ביוטק ישראליות זוכות ליחס כה שלילי בנאסד"ק? קודם כל - אין הרבה למה להשוות; ישנה רק מדינה אחת ששולחת למסחר בארה"ב זרם קבוע של חברות צעירות בתחום פיתוח התרופות והמכשור הרפואי. ממדינות אחרות מגיעות חברות ותיקות שכבר התבססו במשך שנים בבורסות המקומיות, או שמגיע טפטוף של חברות צעירות, ואז מפסיק.

לעומת זאת, חברות ישראליות בתחום הרפואי מגיעות לנאסד"ק באופן קבוע מאז שנת 2000 לערך, ועשרות מהן נסחרות היום. כך, המשקיע האמריקאי רואה מולו חברות ביוטק אמריקאיות, ישראליות או "זרות אחרות", ומה שזר תמיד נראה בהגדרה מוזר יותר. אלא שזה ההסבר הפשוט. האמת יותר מורכבת.

מאפיין נוסף של החברות הישראליות הוא שהן לא מוכנות לשמוע "לא". הן מנפיקות עם חתמים גדולים או קטנים, למשקיעים מוסדיים או משקיעי ריטייל; כשחלון ההנפקות סגור, הן נוטות להתמזג עם שלדים בורסאיים, או להנפיק בת"א ואז להירשם רישום כפול באמצעות ADR (תעודה הנסחרת בנאסד"ק ובעצם עוקבת אחר המניה בת"א); או שהן נרשמות בבורסה שמעבר לדלפק ומנצלות הודעה טובה או גאות רגעית בשוק כי להשתדרג לבורסה הראשית. שום דבר לא עוצר את החברות הישראליות ש'חנוקות' מבחינת כסף בשוק המוצא שלהן, ונאסד"ק הוא תקוות המימון היחידה שלהן. רבות מהן מנפיקות כשאין אפשרות אחרת, ולאו דווקא כשהחברה בשלה.

כך, החברות הישראליות נוטות להגיע לנאסד"ק כשהן צעירות יותר. כיוון שהן נכנסות למסחר לאו דווקא דרך הנפקה גדולה. לרוב יש בין משקיעיהן פחות מוסדיים אמריקאים וקרנות מוכרות, ויותר משקיעים קטנים ומשקיעי ריטייל, שהמסחר שלהם במניה מאוד תנודתי.

המנהלים הישראלים בתחום הביומד, אם בת"א ואם בנאסד"ק, נוטים (כנראה יותר מעמיתיהם בחברות אמריקאיות בגודל דומה) לדווח על התקדמויות קטנות כהישגי ענק. זאת, בין היתר משום שהם יודעים כי הם מדברים לקהל של משקיעי ריטייל - מצד אחד צמא לאירועי טווח-קצר מסעירים, מצד שני לא לגמרי מצוי בתחום.

גם כשהחברות הישראליות נסחרות בנאסד"ק, רבים מן המשקיעים בהן הם ישראלים. עבור המשקיע הישראלי, חברה שהגיעה לנאסד"ק היא ראש לשועלים, היהלום שבכתר של השוק המקומי. המשקיעים מגיבים לידיעות מטעם חברות כאלו בצורה יותר דרמטית מאשר התגובה שנראית הגיונית בעיני משקיע אמריקאי, שמסתכל על החברה הזו מול עוד המון חברות דומות לה.

אין בלעדיות על ניפוח או כישלון

לחברות הישראליות בדרך כלל יש מעט כסף בקופה יחסית למקבילות האמריקאיות שלהן. לעיתים לא רחוקות, יהיה בקופתן די כסף כדי להגיע עד אבן הדרך הבאה - וזהו. במקרה כזה, אבוי אם אבן הדרך לא תוביל לעלייה במניה הדרושה כדי לבצע גיוס נוסף. מכאן ברורה הנטייה, לא לשקר חלילה ולא לרמות, אבל לפעמים "להעצים" את ההודעה או לתת לה את הפרשנות הטובה ביותר האפשרית.

ה"ניפוח" הישראלי שונה מזה האמריקאי. גם מנכ"ל חברת הביוטק האמריקאי מרבה להגזים ולמכור חלום, על כך מבוססת התעשייה. אולם, לרוב המנכ"ל האמריקאי ימכור את החלום הסופי, את פוטנציאל השוק הנהדר, אך בטווח המיידי יבטיח הבטחות שהוא יכול לעמוד בהן. המנכ"ל, או איש יחסי הציבור הישראלי, לא רגיל לדבר למשקיעים שרואים טווח רחוק, ולכן הוא ידגיש את ביטחונו ביכולתה של החברה לעמוד באבני דרך קרובות. טענותיו עומדות למבחן המציאות מוקדם יותר.

לבסוף, אין דרך להתחמק מן התחושה כי לניסויים הקליניים שעורכות החברות הישראליות יש באמת שיעורי כישלונות גבוהים יותר. תחושת הבטן, גם אם אין כרגע הוכחות מספריות מדויקות עבורה, היא שהישראלים, בלית ברירה, עורכים ניסויים יותר זולים וקטנים, אשר לפעמים מעמידים אותם מראש בסיכון גבוה יותר להיכשל. חשוב מאוד לציין כי לא כל החברות הישראליות הן כאלה. אבל יש מספיק מהן, כנראה, כדי להצדיק את התדמית.

ובכל זאת אולי לא צריך להלקות את עצמנו יותר מדי. לאחר מספר כשלונות חרוצים, גם בבורסה בת"א לא רוצים לשמוע על חברות ביוטק אמריקאיות, שהסבו נזק גדול לחסכונות של המשקיע הישראלי בשנתיים האחרונות - מיום שהתנפלו על הבורסה המקומית ועד שרובן החליטו להימחק מן המסחר בחודשים האחרונים. גם ציוץ כמו "מדוע חברות ביוטק אמריקאיות תמיד כל-כך איומות?" הוא לגיטימי לחלוטין אם ייצא מפיו של משקיע בת"א.

עוד כתבות

סטפן מונייה / צילום: לומברד אודייה

מתי תגיע ההתאוששות אל שוקי המניות?

מנהל ההשקעות הראשי בבנק לומברד אודייה השווייצרי, סטפן מונייה, אומר בראיון ל"גלובס" כי "בתרחיש שבו הנגיף יישאר איתנו לאורך זמן, האירוע והשפעתו על השווקים עלולים להידמות יותר למלחמה. צפוי גל של חברות שלא יוכלו לשרת את החוב שלהן, כשממשלות לא תוכלנה לתמוך בהן"

רה"מ הונגריה ויקטור אורבן במערכת הבחירות האחרונה ב־2018 / צילום: Associated Press

דמוקרטיות בשקיעה בעידן הקורונה: מי צריך פרלמנטים מתפקדים?

נסיגת הדמוקרטיה הליברלית מתרחשת זה זמן מה בשורה של ארצות ● חלקן ממש בימים האלה בחסות הקורונה שמשתוללת בכל פינה ● הסמן הקיצוני כעת הוא ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, שמנצל את המגפה כדי לבטל את הפרלמנט ולהעביר את מלוא סמכויות החקיקה לידיו

לוגו הוט 2019

תקלת האינטרנט בהוט: החיבור חזר לכל הלקוחות אך עדיין חווים איטיות

התקלה הביאה לגל של פניות למוקדי החברה, שממילא עובדים במתכונת מצומצמת בשל הוראת משרד התקשורת ומשרד הבריאות ● הוט: שירותי האינטרנט חזרו לכלל הלקוחות אך עדיין חווים איטיות בגלישה

אבי גבאי וגיל שרון / צילום: ליאור מזרחי, כדיה לוי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

סלקום וגולן טלקום הגישו את בקשת המיזוג למשרד התקשורת

מקורות במשרד התקשורת אישרו כי הבקשה הוגשה, והיא בטיפול ● הצדדים הגישו לרשות התחרות בקשה לאישור המיזוג בתחילת החודש, והרשות כבר החלה בבדיקה וביקשה פרטים נוספים על העסקה

לשכת תעסוקה / צילום: אריאל ירוזלימסקי

בשירות התעסוקה מודים: לחמישית מהיוצאים לחל"ת לא יהיה לאן לחזור

מספר המובטלים בישראל מתקרב בצעדי ענק למיליון ושירות התעסוקה מפרסם המלצות שיצילו את המשק ● מה אפשר ללמוד מהמשבר של 2008, כמה אנשים שיצאו לחל"ת לא ישובו למקום העבודה ואיזה מודלים כדאי לאמץ ממדינות ה-OECD

קשיש על קולנועית לובש מסיכת מגן בטיילת הריקה של תל אביב / צילום: כדיה לוי

"זו לא עוד שפעת": ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות מוטרדת מהעלייה בחולים הקשים

"זו הפכה להיות מחלה קשה, צריך להקפיד מאוד על הסגר כדי לא להידבק בה", כך אומרת ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות ● "הנפטרים רובם מבוגרים, אבל אין חסינות לצעירים. האזרחים צריכים להיזהר, להישמר ולעשות מה שהם יכולים כדי להימנע מהמשך הפצת המחלה"

שי באב"ד / צילום: ליאור מזרחי

ועדת הקורונה התכנסה: "יצא בתקשורת שמשרדי האוצר והבריאות נלחמים – ממש לא"

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, אמר בדיון בוועדת הכנסת בעניין משבר הקורונה: "המשימה של משרד הבריאות היא לעצור את הנגיף, המטרה שלנו היא לדאוג למשק"

מוטי בן משה / צילום: תמר מצפי

בניגוד למתחרים: קניון TLV טרם הודיע על הקלות לשוכרים בשל משבר הקורונה

ל"גלובס" הגיעו טענות מצד בעלת רשת החנויות דנה אשכנזי כי חולטו לה 80 אלף שקל על רקע אי הסכמות עם הנהלת הקניון של מוטי בן משה ● חברת הניהול על הקלות לשוכרים: "עד 31 בחודש נודיע את החלטת הבעלים וזאת מתוך רצון להתחשב בשוכרים"

נכס של אול יר/ צילום: מצגת החברה

מנפיקות האג"ח הזרות תחת לחץ: לאחר הערת "עסק חי" לרילייטד, איתותים שליליים גם מכיוון אול-יר וקופרליין

מדד תל בונד גלובל, הכולל את אג"ח חברות הנדל"ן הזרות שנסחרות בת"א, צנח ב-19% מתחילת מרץ ● רואי החשבון של חברת אול-יר מצביעים על הצורך לממש ולממן מחדש נכסים ● קופרליין תדחה פירעון אג"ח בחצי שנה

אלה נזקי הווירוס לקופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלכם בפברואר / אילוסטרציה: שאטרסטוק

לראשונה בשוק הפנסיוני: תשואה חודשית שלילית דו-ספרתית לחסכונות הציבור

עפ"י אומדנים בשוק, שוק הגמל רשם תשואות שליליות של 12%-10% מתחילת מרץ - החודש החלש זה יותר מ-20 שנה ● שוק קרנות הנאמנות פדה החודש 40-35 מיליארד שקל ואיבד כמעט רבע מנכסיו

ראשת ממשלת איסלנד, קתרין יאקובסדוטיר / צילום: Alastair Grant, Associated Press

מחקר באיסלנד מאשר: חצי מנשאי הקורונה כלל לא מפגינים סימפטומים

בשל האוכלוסייה הקטנה, הפכה איסלנד בשנים האחרונות למעין "מעבדה גנטית" לחברות תרופות שונות, המשתמשות במאגרי הנתונים הגנטיים של תושבי האי ● איסלנד מובילה את העולם עם שיעור הבדיקות לקורונה כחלק מהאוכלוסייה – כ-3.5%

קובי הבר / צילום: איל יצהר

איי.די.איי ביטוח עוצרת חלוקת דיבידנד; רווח של 211 מיליון שקל ב-2019

החברה צמצמה את היקף העבודה של מרבית עובדיה לכ-80% משרה "והוציאה את מיעוטם לחל"ת או לחופשה (לפי בחירתם) עד לאחר יום העצמאות" ● בשורה העליונה רשמה החברה גידול צנוע של 1.9% בפרמיות, שהסתכמו ב-2.63 מיליארד שקל

בנימין נתניהו מול בני גנץ / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

בתום פגישה בת 8 שעות בין נתניהו וגנץ: אלו ההסכמות שהושגו לקראת הקמת ממשלה

נתניהו וגנץ יתחלפו בתפקיד ראש הממשלה 18 חודש מיום הקמתה ● המפלגות המרכיבות את הממשלה הן הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, ימינה וחוסן לישראל בת 15 המנדטים

שרת השיכון יפעת שאשא-ביטון / צילום: יעל אורבך

שרת השיכון יפעת שאשא-ביטון בראיון: "מנסה לשמור על רוכשי הדירות"

היא הגיעה למשרד השיכון והבינוי לחודש, ונשארה שנה ● רגע לפני השבעתה הצפויה של הממשלה החדשה ועל רקע משבר הקורונה, השרה ד"ר יפעת שאשא-ביטון בראיון מיוחד ל"גלובס" ● אפשרות לסגירת אתרי בנייה? "הקו שאנו מובילים הוא להשאיר את הענף פעיל עד שיהיה סגר מוחלט"

רון תומר / צילום: פאול אורלייב

ארגון גג חדש למגזר העסקי דורש חלוקת הנטל עם המגזר הציבורי

התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, והתאחדות חקלאי ישראל, החליטו על תיאום עמדות מלא לנוכח המשבר הכלכלי המחריף ● "אני יודע שרה"מ נחוש להעביר תוכנית משמעותית, אך אם הכלים בתוכנית לא יתאימו לצרכים המידיים של המגזר העסקי המשק יקרוס לתוך עצמו"

לשכת תעסוקה / צילום: אריאל ירוזלימסקי

32,577 דורשי עבודה חדשים בסופ"ש; שיעור האבטלה הגיע ל-22.15%

מתחילת מרץ נרשמו בשירות התעסוקה 764,165 דורשי עבודה - 90% מהם בחל"ת ● המספר הכולל של דורשי העבודה הפעילים בישראל מתקרב למיליון

אחד הנוסעים הדרום קוריאנים שנדבקו בקורונה מחכים בשדה התעופה בן גוריון / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

95% מעובדי אל על בחל"ת - האם הסיוע המדיני יגיע?

מתוך כ-6,360 העובדים שנותרו בחברה אחרי מאות שפוטרו, יישארו באל על רק כ-300 עובדים פעילים שימשיכו להחזיק את החברה, וזאת עד לסוף חודש מאי

בנימין נתניהו ויעקב ליצמן מבקרים במרכז הרפואי שפתחו לחולי קורונה בשיב"א / צילום: Heidi Levine, Associated Press

הרופאים נגד ליצמן: דורשים מנתניהו להחליף את שר הבריאות

"האירוע הזה תפס אותנו עם המכנסיים למטה. הפעם לא ניתן לוועדות החקירה והבדיקות להיות מוכנסים למגירה. אנו דורשים יישום של רפורמות אמיתיות במערכת הבריאות. זה אומר לשים את הבריאות בראש מעיניהם של הפוליטיקאים", אמר פרופ' יורם קלוגר, יוזם הפנייה, ל"גלובס"

חניון בתל אביב/ צילום: איל יצהר

לא רק מטוסים: גם חברות השכרת הרכב מחפשות היכן לאחסן מכוניות

הפתרון: חניונים לטווח ארוך בנתב"ג משמשים לרכבי חברות ההשכרה ● לרשות החברות מוצעים 1,500 מקומות חניה מעבר לאלה שיש להן כיום, ובסך-הכול מדובר ב-2,000 מקומות חניה בחניונים ארוכי-הטווח

מתקן ההתפלה בשורק. /  צילום: מוטי יאיר

צמאה למזומנים, אבל מתקשה לממש: קבוצת דלק הפסיקה את המגעים למכירת שתי תחנות כוח לקרן קיסטון

קבוצת דלק, שנמצאת בשליטתו של יצחק תשובה, ביקשה סכום של יותר מ-500 מיליון שקל עבור תחנות הכוח באשקלון ובשורק - הרבה יותר ממה שהציעה קרן התשתיות של דויטש ובירם