גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלי כהן / צילום: איל יצהר

האם סוף-סוף נראה שינוי מיוחל בכל הנוגע לתקינה על מוצרים המיובאים לישראל? אחרי שדובר רבות על אימוץ תקנים בינלאומיים שייתרו הליך של תקינה מקומית על מוצרים שלגביהם נדרשת תקינה המותאמת לישראל - יש אור בקצה המנהרה: אימוץ התקינה הבינלאומית וביטול התקינה הייחודית לישראל עבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

הרעיון של המצאת תקנים ייחודיים לישראל סרבל וייקר את הליך היבוא של מוצרים רבים - ומי ששילם על כך הוא הצרכן כמובן. וההתאמות שדרש מכון התקנים נשמעות לא אחת תלושות ומופרכות מהמציאות: בישראל כיום יש כ-500 תקנים, מתוכם בכ-250 יש התאמות ייחודיות למדינה. לדוגמה, בקטשופ הישראלי הייתה דרישה לכמות מלחים ולריכוז עגבניות שונה מהתקן הבינלאומי; במיטת תינוק הייתה דרישה לסוג עץ מסוים, מה שצמצמם משמעותית את כמות המיטות שמוצעות בישראל לעומת העולם; בקופסאות שימורי ירקות הייתה תקינה שנגעה לכמות הסיבים בתירס; במאכל חלבה הייתה הוספה בתקן הישראלי לתחולת מים מרבית שלא קיימת בתקן הבינלאומי; ועוד.

וכך, מכון התקנים למעשה הפך להיות חוליה בשרשרת השיווק שלא רק מייקרת את המוצרים בדרך את החנויות, אלא גם מסרבלת ומכבידה על התהליך. עוד נציין כי ביבוא אישי של מוצרים באמצעות קניות באינטרנט, הצרכנים לא נדרשים לבצע הליך של תקינה, מה שבא לידי ביטוי במחירי המוצרים.

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, נימק כי "אין שום סיבה לייצר תקנים ייחודיים ישראל. אימוץ התקנים הבינלאומיים יפחית באופן דרמטי את הרגולציה, יגדיל את מגוון המוצרים ויסייע ביעילות המגזר התעשייתי והפחתת יוקר המחיה. חלק מהסטיות בתקנים הישראלים נוצרו על-ידי גורמים אינטרסנטיים המשתמשים בוועדת התקינה כפרקטיקה להגבלת תחרות".

ההצעה לפיה תקנים רשמיים יאומצו כלשונם על בסיס התקינה הבינלאומית ללא התאמות ייחודיות לישראל אושרה כאמור בקריאה הראשונה, כאשר במקרה שהשר הממונה ירצה לבצע שינויים בתקן הרשמי ולכלול בו התאמות ייחודיות לישראל, יעמדו לרשותו 60 יום בלבד, וככל שרוצים לבצע שינויים יצטרכו לבקש אישור משר הכלכלה, שר האוצר וראש הממשלה.

בתיקון החוק מסוף שנת 2016 נקבע כי חברי ועדות התקינה יהיו "נטולי אינטרסים על-מנת למנוע ניגודי עניינים". כעת הדגש הוא על מאות התקנים כאמור המבקשים התאמות ייחודיות לישראל מתוך כוונה להפוך גם אותם לתקנים בינלאומיים. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי התקינה הבינלאומית תחול על כל התקנים הקיימים כיום בישראל, ולא רק על אלה העתידיים, כך שהתקינה הבינלאומית תאומץ באופן גורף (כאמור למעט במקומות בהם יסברו כי יש לעשות התאמות ייחודיות).

השר כהן הוסיף כי "תקן רשמי נועד להגן על בטיחות ובריאות הציבור, אולם גורמים שונים הפכו אותו חסם ליבוא המזין את יוקר המחיה. היבוא לישראל נועד לספק לציבור הצרכנים מגוון מוצרים, במגוון איכות ומחירים, וחסימתו במכוון היא חסם יבוא משמעותי. בכל מקום בו נדרשת הגנה על בטיחות או בריאות הציבור יותאמו התקנים, וחסמי היבוא ייבלמו".