גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כרטיס אשראי / צילום: שאטרסטוק

1. מכירת ישראכרט ולאומי קארד יוצאת לדרך

הציבור הרחב לא ממש מכיר את העמלה הצולבת, ויתרה מכך גם חלק גדול מבתי העסק (בעיקר הקטנים) כנראה לא יודעים ומבינים מה היא אותה עמלה, ומה השפעתה על המחיר שהם משלמים לחברות כרטיסי האשראי. אבל האמת היא שקביעת העמלה הצולבת היא פרמטר דרמטי עבור חברות כרטיסי האשראי ובתי העסק שמשלמים להן עמלות בהיקף של כמעט 3 מיליארד שקל בשנה.

קביעת גובה העמלה הצולבת הוא דרמטי תמיד, אבל הפעם הוא דרמטי במיוחד. בשנתיים הקרובות, שני הבנקים הגדולים - פועלים ולאומי - צריכים למכור את ישראכרט ולאומי שבשליטתם בעקבות חוק שטרום. אלא, שחוק שטרום עבר לפני שנה והמהלכי המכירה תקועים, זאת בעיקר בשל אי-הוודאות שהייתה לגבי גובה העמלה הצולבת. כל עוד בנק ישראל לא קבע את מתווה העמלה לשנים הקרובות, אי-אפשר היה לקיים שיחות רציניות עם רוכשים פוטנציאליים באשר למחיר.היום כאמור, הסיר בנק ישראל את האי-ודאות, כך שהתירוצים נגמרו ועכשיו הבנקים צריכים להאיץ את המהלכים להפרדת חברות כרטיסי האשראי. מכירה? הנפקה? חלוקת דיבידנד בעין? בקרוב תתבהר התמונה.

2. בר הלכה בין הטיפות

בפני המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, עמד אתגר לא פשוט. מצד אחד, נושא עמלות הסליקה צבר תאוצה בדיוני ועדת שטרום בכנסת, והציפייה הייתה שהמפקחת תקבע עמלה צולבת באזור ה-%0.3-0.4%, בדומה לאירופה. הפחתה כזו הייתה חותכת לחברות כרטיסי האשראי את ההכנסות ביותר ממיליארד שקל בשנה.

מצד שני, במקור, אותה רפורמת שטרום הוקמה בכדי לשפר את התחרות באשראי הצרכני וליצור שחקניות חדשות - חברות כרטיסי האשראי שיהפכו לשחקן משמעותי בתחום. אלא, שאם חותכים לחברות הללו את ההכנסות בצורה כזו חדה, הדבר יקשה עליהן להיות אגרסיביות בשוק האשראי הצרכני, ועוד להציע הלוואות במחיר תחרותי לזה של הבנקים.

בר הייתה צריכה לאזן בין כל האינטרסים ולמצוא פשרה. במתווה המוצע, מצד אחד לרוכשי חברות כרטיסי האשראי יש ודאות למשך 6 שנים לגבי גובה העמלה הצולבת, וכן העמלה הורדה לרמה סבירה ולפגיעה בהכנסות שחברות כרטיסי האשראי יוכלו לספוג.

מי שיכולים בעיקר לנשום לרווחה הם הבנקים שחששו מהורדה חדה יותר בעמלה, שבסופו של דבר מתגלגלת אליהם במקרים רבים.

3. העסקים הקטנים צריכים לדעת להתמקח

נתוני העבר מהעסקים ירוויחו, הצרכנים לאראים כי באיחור של מספר חודשים, הורדה בעמלה הצולבת מביאה לירידה בעמלות הסליקה של בתי העסק.

כך למשל, בשנת 2011 עמדה עמלת הסליקה הממוצעת ששילם בית עסק על 1.26%, זאת לעומת 0.95% ברבעון השני של 2017 - קרי, ירידה של 0.3%. העמלה הצולבת ירדה באותה התקופה מ-0.975% ל-0.7% - קרי, ירידה של קרוב ל-0.3%.

כך שהירידה בעמלה הצולבת מתגלגלת לבתי העסק, אבל מה לגבי הצרכן הסופי? כאן אל תצפו לבשורות. בתי העסק לא ממהרים לגלגל את החיסכון ללקוחות ומעדיפים לשפר את רווחיותם.

כמו כן, חשוב להבדיל בין בתי העסק הגדולים לקטנים. הרשתות הגדולות הן בעלות מודעות גבוהה לנושא, יודעות לדרוש את ההפחתה, וחברות כרטיסי האשראי ממהרות להיענות. לעומת זאת, העסקים הקטנים פחות מודעים לנושא ולא תמיד יודעים לדרוש את שמגיע להם. זאת ועוד, בעבר אף פרסמנו ב"גלובס" כי היו בתי עסק קטנים שבכלל ספגו עלייה בעמלות הסליקה בזמן שהעמלה הצולבת ירדה, זאת כחלק מהמהלך של חלק מחברות כרטיסי האשראי למתן את הפגיעה בהכנסות.

בשורה התחתונה, בסוף השאלה היא של מודעות וצרכנות חכמה. עסקים קטנים צריכים להיות עם היד על הדופק, לראות לפי המתווה מתי צפויה הורדה, לדרוש אותה מחברות כרטיסי האשראי ולהתמקח גם מול הצעות של המתחרים. אל תצפו שחברות כרטיסי האשראי יתנדבו להוריד לבד את העמלות.