יפעת מחקרי מדיה עורכת זו השנה השנייה את מדד העיתונאים המשפיעים בשיתוף עם מערכת גלובס. המדד מדרג את השפעתם של עיתונאים על השיח התקשורתי והציבורי בישראל באמצעות ניתוח עומק של האנליסטים ביפעת. המדד השנה כלל כ-150 עיתונאים מהתקשורת הארצית בישראל (ללא עיתונאי גלובס) שדורגו בפרמטרים שונים ובמתודולוגיה ייחודית ליצירת מדד השפעה.
כיצד מודדים השפעה?
מדד העיתונאים של השנה מלמד מיהם אנשי התקשורת הבולטים בהשפעתם בשלושה היבטים: השפעה על סדר היום, יצירת חדשות ונוכחות בשיח ברשת.
בהתאם לכך, המדד מורכב מארבעה פרמטרים:
מדד פולואפים (40% מהמדד):
מספר האזכורים וההופעות של העיתונאי בכלי התקשורת המובילים בישראל שאינם כלי התקשורת בו העיתונאי מועסק. כך למשל, מאזכוריו של רזי ברקאי נוכו אלה שהופיעו בגלי צה"ל בה הוא מגיש. אזכורים אלה כוללים פולואפים לחשיפות, שימוש כפרשן בכלי תקשורת אחרים, ושיח כללי במדיה הכולל פרשות הקשורות לאותו עיתונאי (למשל, סאגת מינויה של גאולה אבן למגישת החדשות ב'כאן'). הופעה קבועה בפאנלים כפרשן נכללה כמובן במדד זה, אך במשקל חסר ביחס להופעות אחרות. כך, מדד זה משקף את הבמה התקשורתית המוענקת לכל עיתונאי ללא קשר לתפקידו במערכת שלו, במה המעידה על היותו מוערך ומשפיע.
מדד יצירת חדשות (20% מהמדד):
מספר הפרסומים וההופעות של העיתונאי בכלי התקשורת בהם הוא מועסק - כולל כתבות שכתב והגיש ואחרות בהן התראיין כפרשן. משקל רב יותר ניתן לפרסומים בכלי תקשורת בעלי חשיפה רחבה יותר ולפרסומים בולטים ומרכזיים יותר בהם. כך למשל, פרסומים בידיעות אחרונות וישראל היום זכו למשקל יתר על פני פרסומים בעיתונים אחרים ואייטמים במהדורת החדשות המרכזית בטלווזייה זכו למשקל יתר ביחס לאייטמים בשעות שידור מחוץ לזמני צפיית שיא. כך, הדירוג על פי הציון במדד זה אמור לשקף את רמת החשיפה של העיתונאים לצרכן התקשורת הממוצע בישראל, מתוך הנחה מושכלת שחשיפה משמעותה השפעה.
מדד השיח ברשת (20% מהמדד):
כמות האזכורים של העיתונאי/ת בפוסטים ושיחות ברשתות החברתיות כפי שנמדד על ידי חברת Vigo מבית יפעת. חשוב לזכור כי זהו אינו מדד איכותני וגם שיחות שליליות נספרות מתוך הנחה שעוצמת השיח היא עדות נוספת לכוחו של העיתונאי, ללא קשר לעמדות פוליטיות או אחרות.
בונוס עורך (20% מהמדד):
הפרמטרים השונים שנותחו על ידי יפעת מחקרי מדיה מהווים יחד 80% מציון ההשפעה הסופי. לעורכי גלובס ניתן פקטור של 20% מהמדד בהתאם לניסיונם והערכתם את מידת ההשפעה של הקולגות. מיעטנו מאוד בשימוש בפקטור. עיתונאי גלובס עצמם לא נכללו במדד העיתונאים המשפיעים.
לצד היוקרה המקצועית המיוחסת לעיתונאים הבולטים בישראל, המדד מעיד כי השפעה אמתית לאורך זמן מחייבת תחקירים, חשיפות ועבודה עיתונאית מאומצת. כך, צמרת המדד מאויישת על ידי עיתונאים שסיפורים שחשפו הובילו לשינוי בשיח הציבורי בשנה האחרונה, דוגמאות בולטות לכך הן חלקו של רביב דרוקר בחשיפת 'פרשת הצוללות' והזינוק בהשפעה של גיא פלג על רקע פרסומי התמלילים וההקלטות בשנה האחרונה. שתי מגמות בולטות נוספות במדד העיתונאים השנתי. הראשונה היא התחזקותם של עיתונאים המזוהים עם הצד הימני של המפה הפוליטית, שמקבלים יותר במה כמגישים, כתבים ופרשנים. השנייה היא המשך העליונות של הטלוויזיה כמדיום המשפיע ביותר בעשייה העיתונאית, גם בשנה בה התחלף תאגיד השידור הציבורי וערוץ 2 פוצל.
שחר גור, מנהל יפעת מחקרי מדיה