גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גוגל ופייסבוק תורמות לדמוקרטיה יותר מהתקשורת המאתרגת

מהניגוח של גוגל ופייסבוק ועד הנחות הסלב ליאיר לפיד ולאנשי "יש עתיד": האינטרסים הסמויים של התקשורת ■ פרשנות

יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי
יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי

1. משעשע לראות את ההתקפות על גוגל ופייסבוק, במיוחד מאנשים שמגלגלים על לשונם את המילה "חדשנות". משעשע לראות איך חברות שלא מזמן העריצו אותן, הפכו לשקי חבטות, לחברות "דיקטטוריות" (מושג טיפשי), לחברות שמסכנות את הדמוקרטיה כביכול, לחברות שצריך לפרק, אחרת הן ישלטו במוחנו ויהפכו את עולמנו לצר כעולם נמלה. עצוב מאוד לראות שחלק מהקריאות הן לא רק של מתחרים (שכמה מהטקטיקות התחרותיות של שתי הענקיות לא מוצאות חן בעיניהן, לעתים בצדק), ולא רק של רגולטורים (למשל, בעיקר בגלל ענייני מס מוצדקים), אלא גם עיתונאים בעלי אינטרס שגוגל ופייסבוק שברו את המונופול שלהם, של העיתונות המסורתית, הזיזו את הגבינה שלהם ואכלו מהעוגה שלהם (הכוונה לעוגת הפרסום). הביקורת של עיתונאים הנשמעת היישר מתוך לועם של המו"לים שלהם והאינטרסים הכלכליים שלהם, היא שרלטנות במקרה הטוב והונאת הציבור במקרה הרע.

2. לכל אלה שכבר מתכננים איך ומתי לפרק את גוגל ופייסבוק לחתיכות כדי להציל את הדמוקרטיה, אני ממליץ לקרוא כתבה מאלפת שפורסמה השבוע ב"וול סטריט ג'ורנל", על ההיסטוריה של מונופולים, במיוחד בתחומי ההייטק. צירפתי גרף מאיר עיניים מתוך הכתבה, על שליטת תאגידים בשוק שלהם לאורך ההיסטוריה.

ראשית, למספרים שהוצגו בכתבה: גוגל שולטת ב-89% משוק החיפושים באינטרנט, 95% מהצעירים באינטרנט משתמשים במוצרים של פייסבוק, אמזון מהווה 75% משוק הספרים האלקטרוניים, גוגל ופייסבוק מקבלות 63 סנט מכל דולר שהושקע בפרסום באינטרנט בשנה שעברה, גוגל ואפל סיפקו 99% ממערכות ההפעלה לטלפונים ניידים, אפל ומיקרוסופוט מספקות 95% ממערכות ההפעלה למחשבים שולחניים.

100 שנה של מונופולים טכנולוגיים

"יותר ויותר מבקרים חושבים שענקיות הטק הללו צריכות לעבור פיצולים או להיות כפופות לרגולציה כזו שהייתה לסטנדרד אויל ול-AT&T בזמנן", נכתב בכתבה. "רשימת החטאים של הענקיות הללו כוללת הפצת חדשות מזויפות ויצירת התמכרויות, עד זריעת חורבן במרכזי קניות של ערים קטנות. אבל למפקחי ההגבלים העסקיים יש מבחן צר: האם גודלן של החברות פוגע בצרכנים? בקריטריון כזה, אין כאן החלטה ברורה של נקיטת פעולה נגד ענקיות הטק - לפי שעה לפחות: הענקיות הללו מורידות את המחירים, ומשיקות מוצרים ושירותים חדשים ומשופרים מדי שבוע". 

3. כל עוד גוגל ופייסבוק ימשיכו מתוך להט לשלב עוד ועוד חידושים במוצרים שלהן, אין שום סיבה להגן על המתחרים שלהן, אלא להמשיך להגן על הצרכנים. הקביעות הפופוליסטיות כאילו גוגל ופייסבוק מסכנות את הדמוקרטיה והופכות לדיקטטורה של מידע, הן תוצאה של כעס כלפי הכישורים וההצלחה שלהן, ופחות מסתמכות היגיון כלכלי. המתקפה על גוגל ופייסבוק מוכיחה דבר מאוד פשוט: יהיו אשר יהיו הדברים שעושה חברה מצליחה וחדשנית כדי להביס את מתחרותיה, בשלב מסוים היא תהפוך לקורבן להצלחתה ובעתיד היא עלולה להיתקל ברגולטורים שינסו להפוך אותה לפושעת בתחום ההגבלים העסקיים.

אני כותב את זה שוב ושוב, וההיסטוריה הכלכלית מוכיחה את זה פעם אחר פעם: עקרונות דת ההגבל העסקי טוענים שכמה חברות ענק מחזיקות בכוח ובהשפעה חזקים כל-כך על אנשים, עד כי רק כוחן האלוהי של ממשלות מסוגל לרסן אותן או לקשור את ידיהן. זוהי תפיסה מגוחכת, כוזבת ולא ראויה. החשש ממונופולים או מחברות טק ענקיות כמעט תמיד מנופח. בניגוד לתיאוריות, חברות מהסוג של גוגל, פייסבוק ואמזון הוזילו את המחירים וקידמו מאוד את האינטרסים של הצרכנים. אלא שהרגולטורים והמו"לים שלהוטים עכשיו להתלבש עליהן, אינם מפחדים באמת מגוגל ופייסבוק. הם מפחדים מהשוק ומהתוצאות של שוק המדיה.

בשוק המדיה גוגל ופייסבוק שברו את המונופול של המדיה המסורתית ושל העיתונאים שחשבו שכל משפט שהם משחררים לאוויר הוא דברי אלוהים חיים. הן תרמו ותורמות לזרימת המידע ולדמוקרטיית המידע, הרבה יותר מכל עיתונאי שמלהג עליהן או מו"ל שמקטר עליהן כיוון שעסקיו צולעים. החדשות המזויפות שמשוטטות בהן לא שונות במהות מהחדשות המזויפות בכלי התקשורת המסורתיים עצמם. הן ריסקו את המודלים העסקיים של גופי המדיה, במיוחד של העיתונים, אבל במקום שהמו"לים ינסו לייצר מודלים עסקיים חדשים וחדשניים, הם התמכרו למודל עסקי מעוות ויחיד: הזרמות כספים, תוך האשמת גוגל ופייסבוק במצבם המידרדר.

4. למרות העוצמה האדירה של פייסבוק וגוגל בשוקי הפרסום ולמרות התיאורים המטופשים על דיקטטורות אפלות, מי שקובע את סדר היום הציבורי הם עדיין כלי התקשורת האלקטרוניים והעיתונות המודפסת, והסכנה של הטיה, עיוותים והתעלמות מעובדות נמצאת דווקא שם. אני רוצה להמחיש זאת באמצעות שני אירועים פוליטיים ואירוע כלכלי אחד: הראשון, התחקיר של עמרי אסנהיים בשבוע שעבר ב"עובדה", עם הוכחות על כך שיעקב פרי, ראש השב"כ לשעבר והיום ח"כ ב"יש עתיד", כשל בבדיקת פוליגרף ונמצא דובר שקר בנוגע להדלפת חומרי חקירה לכאורה בזמנו לאריה דרעי. כמו כן, הייתה המלצה להעמיד לדין את הפרקליט הבכיר אלי זהר בחשד לתיאום עדויות של אנשי השב"כ באותה פרשה. ההמלצה לא יושמה כמובן מעולם.

השני, על-פי חשיפתה של אילה חסון, יואב סגלוביץ', לשעבר ראש אגף החקירות במשטרה והיום במפלגת "יש עתיד", ודודי כהן, לשעבר מפכ"ל המשטרה, נפגשו עם גבי אשכנזי, הרמטכ"ל לשעבר, אחרי 3 עדויות שבהן התנער אשכנזי מהקשר עם בועז הרפז ובוודאי שאשכנזי לא ציין שיזם עם הרפז שיחת טלפון של 17 דקות ביום פתיחת החקירה מטלפונים קוויים כפי שהוא ביקש - שיחה שרק הרפז דיווח עליה במשטרה. אחרי הפגישה עם סגלוביץ' וכהן, שלא זכתה כמקובל לזכרון דברים, התקיימה חקירה נוספת של אשכנזי בנושא, ובאורח פלא הרמטכ"ל לשעבר שלף את דבר השיחה עם הרפז בדרך אגב.

האם זה מקרי שאשכנזי שלף את דבר השיחה אחרי פגישתו עם סגלוביץ' וכהן? ולמה אין תיעוד ואין זכר לפגישה הזו, ולמה סגלוביץ', שנחשב לחברו הטוב של אשכנזי, מעולם לא נדרש להסביר באולפני הטלוויזיה את העניין הזה? האם מדובר במקריות ותו לא? ואיך כל זה מתחבר לעדותו של בועז הרפז בפייסבוק לפני זמן קצר? "לאחר שבע וחצי שנים של עינויי דין ועינויי נפש, התנכלות בלתי פוסקת לי ולמשפחתי וחקירות חוזרות ונשנות", הוא כתב, "הצליחו רשויות החוק למצוא פתח שבו יוכלו הקושרים המקושרים לחמוק ממתן דין על מעשיהם, רק נגדי הוגש כתב אישום. למרבה 'ההפתעה' חבורת הקושרים המקושרים האלה המציגים עצמם כמתוחכמים, כמנוסים, אנשים שניהלו את מערכות הביטחון הרגישות ביותר, 'לא ידעו', 'לא הבינו' והם בעצם תמימים, כסילים וחסרי מודעות למעשיהם. כתב האישום הוא מהמבישים והמביישים ביותר את מערכת אכיפת החוק, ומוכיח שיש דין אחד לקושרים מקושרים ודין אחד לאזרחים רגילים! אותם קושרים מקושרים, מחוברים גם לגורמים בתקשורת, שלהם היה נוח לעשות לי דמוניזציה, להפיל עליי את התיק, הכל כדי לחלץ את החברים...".

מי הם אותם קושרים ומקושרים? אולי בקרוב נדע, כשהרפז יפתח את סגור לבו במהלך משפטו כפי שהבטיח, וייחשפו ההקלטות והמקושרים שעליהם הוא דיבר וירעדו אמות הסיפים.

והשלישי, כלכלי, דוח העוני האחרון של הביטוח הלאומי שוב הצביע על מגמת שיפור עקבית בנתונים ושיפור במדדי העוני בישראל. למרות זאת, ולמרות שמדד העוני בעצמו נתון לוויכוח, מה שהובלט בכלי התקשורת היה כצפוי התמונה השחורה של עוני בישראל אף על פי שהתמונה בכללה הייתה בהחלט מעודדת.

כיצד קורה שדווקא שני בכירים ב"יש עתיד" חומקים מהשאלות הקשות וממכבש תקשורתי התוהה על מעשיהם? כיצד קורה שהתמונה הכלכלית האמיתית על מדדי העוני בפרט, והתמונה הכלכלית הטובה של ישראל בכלל, אינה מודגשת? הסיבה פשוטה ומשלבת שתי עובדות: אתרוג ושמו יאיר לפיד, שזוכה ליחס מועדף ויש לו לובי חזק באמצעי התקשורת המרכזיים, בשילוב עם סנטימנט האנטי-ביבי המוכר. אתם יכולים רק לדמיין מה היה קורה, למשל, אם ח"כ פרי היה חובש את ספסלי הליכוד: מהומת אלוהים.

אז איפה בדיוק מתעוותת המציאות ואיפה בדיוק יש פייק ניוז, הטיית עובדות וחיבוק אנשים שחפצים ביקרם?

eli@globes.co.il

עוד כתבות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת