רשתות המזון לבג"ץ: האכיפה על סימון מחירים לא מידתית

רשתות השיווק משיבות אש: עותרות נגד שר הכלכלה והרשות להגנת הצרכן ■ טוענות כי יש לבטל את נהלי האכיפה שקיימים כיום בנוגע לאי-סימון מחיר על גבי מוצרים

סופרמרקט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
סופרמרקט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

משיבות מלחמה לשר הכלכלה? 9 רשתות שיווק מזון גדולות עתרו הבוקר (א') לבג"ץ יחד איגוד רשתות שיווק המזון בלשכת המסחר, בניסיון להביא לביטול העיצומים הכספיים המוטלים בגין אי-סימון מחיר על גבי מוצרים.

לפי העתירה שהוגשה כנגד שר הכלכלה אלי כהן והרשות להגנת הצרכן, הרשתות דורשות לבטל סעיפים מרכזיים בתקנות ובנהלי באכיפה ולקבוע במקומם הוראות מקלות שיקנו לרשות שיקול-דעת להפחית את סכומי העיצום הכספי, ושהם לא יחולו באופן אוטומטי כפי שמוסמכת הרשות לעשות כיום.

הרשתות שהגישו את העתירה הן ויקטורי, טיב טעם, יינות ביתן ומגה בעיר, מחסני השוק, חצי חינם, מעדני מניה, סופר דוש וקשת טעמים. שתיים מרשתות השיווק הגדולות ביותר - רשת שופרסל ורשת רמי לוי שיווק השקמה - לא לקחו חלק בעתירה, ייתכן כי מתוך חשש לנכר את ציבור הצרכנים שלהן, וייתכן כי מפאת גודלן קל להן יותר לספוג את הקנסות.

בעתירה - שהוגשה על-ידי עורכי הדין פרופ' אריאל בנדור, ד"ר ישגב נקדימון, שרון קיסר ושי פניני - טוענים האיגוד והרשתות כי הרשות להגנת הצרכן אוכפת את החוק בעניין סימון מחירים באופן ה"נגוע בחוסר סבירות קיצוני, אשר גורם לפגיעה כבדה ובלתי מידתית בזכויותיהן החוקתיות לקניין ולחופש העיסוק".

כיום, לפי חוק הגנת הצרכן, גובה העיצום הכספי שניתן להטיל לגבי כל פריט שביחס אליו נמצאה הפרה, כגון אי-ציון המחיר על-גבי הפריט או הבדל בין המחיר המצוין על גבי הפריט לבין מחירו בקופה, נע בין 22 אלף שקל ל-67.5 אלף שקל. בסניף בגודל ממוצע של כל אחת מהעותרות מוצעים למכירה למעלה מחצי מיליון פריטים, ועל כן היקף ההשפעה עליהן הוא דרמטי.

העותרים מתייחסים לעובדה שהרשות להגנת הצרכן מטילה על עוסקים עיצומים כספיים בסכומי-עתק של מאות אלפי שקלים בגין אי-סימון מחיר על גבי כמות קטנה של מוצרים, אשר לטענתם במקרים רבים נובע מטעויות אנוש שנעשו בתום-לב.

על-פי העתירה, במקום להשתמש בכלים מתונים יותר, כמו התראה מינהלית שמשמעותה אזהרה לפני עיצום כספי, הרשות להגנת הצרכן בוחרת לנקוט באמצעי הקיצוני של הטלת עיצומים כספיים, שהיא הסנקציה החריפה ביותר הקבועה.

בעתירה נטען כי פקחי הרשות להגנת הצרכן עורכים ביקורות בבתי עסק, שאינן מתועדות כראוי, וגורמות להטלת עיצומים כספיים בסכומים גבוהים על סמך "תמונות לא בהירות, המצולמות על-ידי פקחי הרשות, אשר אינן מוכיחות כראוי את ההפרות הנטענות, ותוך שלילת זכות טיעון ראויה ממנהלי הסניפים בנוגע לממצאים".

טענה נוספת שעולה מהעתירה היא כי ניתנים עיצומים כספיים בסכומי-עתק בגין טענות להפרת אי-סימון על גבי כמות קטנה של מוצרים בחנויות בהן נמכרים מאות אלפי מוצרים, וכי "הרשות אינה בוחנת את היחס בין כמות המוצרים שבהם נטען כי נמצאה הפרה של אי-סימון מחיר לבין כמות המוצרים המוצעים למכירה בבית העסק".

סוגיית האכיפה על הדבקת המחירים על מוצרים הייתה מוקד לוויכוחים ומחלוקות תקופה מתמשכת, שכן הקמעונאים מתקשים להקפיד על הדבקת מחירים על כל מוצר, כאשר מדובר בעבודה שנעשית באופן ידני כך שמרחב הטעויות בה גדול. במדינות רבות באירופה ובארה"ב נהוגה מדיניות של שימוש בצגים דיגטליים, והמחיר אינו מודבק על המוצר עצמו. כיום צרכן שמגיע לקופה עם מוצר שעליו מחיר נמוך מזה שמופיע בקופה, זכאי לשלם את המחיר הנמוך יותר. הימנעות מסימון המחיר על המוצר למעשה לא מאפשרת ללקוח לבחון את המחיר בו 'בחר' את המוצר מהמדף.

לסימון המחירים על גבי המוצרים ישנם עלויות משמעותיות. לאחרונה ציין איציק אברכהן, מנכ"ל רשת שופרסל, כי קידוד המחירים על המוצרים מעמיסים מיליוני שקלים בשנה על הרשת, והסביר כי חלק מהיכולת להוזיל מכירים במכירה סיטונאית נובע מהיכולת להימנע מקידוד במוצרים שאינם במכירה ישירה לצרכן.

בימים אלה מקדם שר הכלכלה מהלך שיחייב את הקמעונאיות להציג השוואת מותגים מובילים למחירם הממוצע במדינות באירופה, כדי לשקף לצרכנים הישראלים את פערי המחירים, ויתכן כי זו הדרך בה מוצאות הרשתות להשיב לו אש ולהילחם במה שהן מגדירות כעודף רגולציה, שמייקר עלויות שמתגלגלות לבסוף לטענתן לצרכן. 

מהרשות להגנת הצרכן נמסר בתגובה כי "הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן תמשיך לעשות עבודתה נאמנה ולפעול על-פי הסמכויות המוקנות לה בחוק, ובין היתר להגן על הצרכן הישראלי".