סופרמרקט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
בעשור האחרון חווה שוק קמעונאות המזון והקמעונאות בכלל בישראל עדנה של ממש, למרות שאחת מהענקיות שהיו בו בעבר קרסה ונבלעה על ידי מתחרה קטן ממנה. סקטור קמעונאות המזון המקומי נהנה מהמדיניות המרחיבה שמאפיינת את הכלכלה העולמית זה עשור, ושהובילה להפחתה בעלויות המימון, להגדלת היצע האשראי הנוח והזמין, ובעיקר - להגדלת כוח הצריכה של הציבור, שיש לו הרבה יותר כסף זמין והרבה פחות כדאיות בחיסכון והשקעה בעולם של ריביות אפסיות.
מנהלת מחלקת המחקר בבית ההשקעות פסגות, אילנית שרף, מציינת כי "הריבית הנמוכה יצרה סיטואציה שאפשר לקמעונאיות קטנות ובינוניות להגדיל את הפעילות שלהן באמצעות פתיחה ורכישה של סניפים נוספים". כל זאת, כפי שמעירים ומאירים שרף וגם צח ברקי, סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף כלכלה מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט ישראל, "כשהריבית הנמוכה מעוררת את הצריכה הפרטית", שהיא המנוע של קמעונאיות המזון.
"בעשור האחרון אפשר לראות שהריבית הנמוכה במשק הגדילה את הצריכה הפרטית", אומרת שרף. "כפי שרואים גם מהצד של חברות הקניונים, הייתה עלייה גדולה בפדיונות, מאחר שאנשים צורכים יותר וחוסכים פחות".
עם זאת, היא אומרת, יש גם מגמה שמקזזת את ההשפעה האמורה: הגידול ברכישות באונליין מחו"ל. לולא הגידול ברכישות אלה, נראה כי העדנה של רשתות הקמעונאות בישראל הייתה חדה אף יותר.
גם האנליסטית אביטל איגנר מרוסאריו ייעוץ ומחקר הסכימה כי "הריבית השפיעה על הצרכן וכפועל יוצא מכך על פדיונות הקניונים שעד ממש לאחרונה עלו בצורה מאוד משמעותית", תוך שהוסיפה כי "הגידול בצריכה הפרטית היה המניע הגדול של הגידול בתוצר בשנים האחרונות וכל זאת בעיקר בגלל הריבית הנמוכה".
ברקי מרחיב: "הריבית הנמוכה משפיעה בכמה וקטורים, והראשי שבהם הוא הצריכה הפרטית - יש נזילות גבוהה יותר. הצרכנים רוכשים יותר וכפועל יוצא הפדיונות בענפי המסחר הקמעונאי עולים. פועל יוצא מכך הוא שיש יותר אפשרות להתרחבות - גידול בסניפים, במלאים ושיפור בתזרים.
"הקמעונאים הראו עלייה בסיכון בצורה משמעותית, אבל אני לא רואה היום שקמעונאיות ממונפות בצורה חריגה. רק ירידה בביקושים בצריכה פרטית, שתאט או תפחת, תביא לכך שהקמעונאים ייכנסו לבעיה".
חגית ציטיאט-לוין, מנכ"לית חברת ביטוחי האשראי וסיכוני סחר חוץ (בססח), אומרת כי "ריבית נמוכה אומרת שוק זול, שמאפשר רכישות והתרחבות, כשכמעט כל רשת קמעונאות רכשה סניפים.
לדבריה, "הרשתות מאפשרות לעצמן להגדיל את המינוף ואת שטחי המסחר. ריבית נמוכה מביאה לשינוי בתפיסה של החברות: הן ייקחו יותר הלוואות כי שווה להן, ויבצעו יותר השקעות שלא תמיד נותנות ערך. מי שנותנים לו, לוקח".
ומה לגבי העתיד? ציטיאט-לוין מאפיינת כמה אתגרים שכנראה ילוו את תחום הקמעונאות בישראל, כמו שינוי בטעמי הציבור ומעבר לאונליין, תוך שהיא מעלה את השאלה "מה יעשו אלה שרכשו סניפים שאף אחד לא פוקד אותם, ואחרים לא יהיו מעוניינים לקנות את שטחי המסחר האלה? הם ימצאו את עצמם בקושי". עוד היא אומרת, כי "הספקים נתונים ללחצים הכי גדולים, כשמכריחים אותם להגדיל היקפי לאשראי לקמעונאים, והם אלה שנושאים במרבית הסיכון. אם וכשתהיה עלייה בריבית יהיה שינוי בתנאים הבסיסיים של השוק, וזה ישים אותו בנקודה מסוכנת יותר".
גם שרף מתייחסת לכך: "אחד הדברים הכי בולטים בתחום זה הוא שהספקים מממנים את הקמעונאים", היא אומרת, "זה בא לידי ביטוי בימי אשראי, ובגלל זה צורכי האשראי של הקמעונאים נמוכים מאוד או לפחות נמוכים ביחס לתעשיות אחרות". היא מסייגת כי "הריבית הנמוכה כן גרמה לקמעונאיות מסוימות לקחת אשראים כדי להגדיל את הפעילות. לקמעונאים מסוימים זה מאוד מסוכן. כל עוד הריבית נמוכה ולא צפויה לעלות הם באזור בטוח, אבל אם לא חל שיפור בשולי הרווחיות ולצד זה תהיה עלייה ברמות הריבית, הוצאות המימון עשויות להוביל חלק מהקמעונאיות למצב של תזרימים שליליים, שזו בעצם סכנה פיננסית קיומית".