נבחנים בבחינת לשכת עוה"ד / צילום אילוסטרציה: ליאור מזרחי, למצולמים אין קשר לכתבה
בעקבות הביקורת על רמת הקושי של בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין, הוועדה הבוחנת, בראשות השופט יוסף אלרון, התכנסה השבוע ודנה בעררים שהוגשו על תוצאות הבחינה. הוועדה החליטה לקבל את העררים ביחס לשאלה אחת ולפסול את שאלה 7 בחלק ג' של הבחינה (שעסקה בדין מהותי).
החלטת הוועדה חלה על כלל הנבחנים, בין אם הגישו ערר על שאלה זו ובין אם לא. לא תישלח הודעה אישית לכל נבחן על תוצאות הערר.
באשר ליתר העררים, מהוועדה הבוחנת נמסר כי "בסיכומו של דבר, לאחר בחינה מעמיקה של כלל הטענות והעררים, הוועדה סבורה כי כל שאלות הבחינה נשאלו בסמכות וכלולות בחומר הבחינה על-פי התקנות, וכי התשובה שנקבעה להן על-ידי הוועדה היא התשובה הנכונה בהתאם לפתרון הבחינה שפרסמה הוועדה ובהסתמך, בין היתר, על הסימוכין אליהם הפנה הפתרון".
ציונים מעודכנים בעקבות החלטת הוועדה יפורסמו בתיק האישי של כל נבחן רק לאחר סיום הליך בדיקת העררים האישיים שהוגשו על מטלת הכתיבה. למגישי העררים על מטלת הכתיבה תישלח ישירות הודעה על ציונם הסופי במטלה זו.
נציין כי ההחלטה צפויה להשפיע בעיקר על נבחנים שקיבלו ציון גבולי.
עתירה לקבלת מידע
בתוך כך הוגשה בשם המתמחים עתירה מכוח חוק חופש המידע לקבלת מידע ופרטים שונים, ביניהם באשר לחבר הבוחנים, לאופן מתן הציונים, לאופן ההחלטה על תוספת זמן לחלק מהנבחנים ולפירוט ההנחיות לפיהן אמורים היו לפעול הבוחנים.
העתירה, אותה הגיש עו"ד אילן בומבך, הוגשה נגד לשכת עורכי הדין, הממונה בלשכת עורכי הדין על חופש המידע וחברי הוועדה הבוחנת. ככל שלא ייעתר הממונה מיידית לבקשת העברת המידע הדרוש, מתבקש בעתירה לקיים דיון דחוף.
מדובר בעתירה לקבלת מידע שיאפשר לבסס את העתירה המרכזית אותה צפויים המתמחים להגיש: לאחר פרסום הציונים, הם פנו במכתב לשרת המשפטים איילת שקד וליו"ר הוועדה הבוחנת, השופט יוסף אלרון, בבקשה לפסילת הבחינה עקב טופסי בחינות שלטענתם מעידים על "הטיה מכוונת [לרעת בוגרי המכללות, מ' ר']", ואיימו בפניה לבית המשפט באם דרישתם לא תתקבל.
לדבריהם, "בתשובות רבות של נבחנים בחלק א' של המבחן - 'הניסוח המשפטי' - נמחקו ותוקנו כלפי מטה ברובריקות הציון הסופי בחלק זה".
עוד לטענתם, יש בידי הבוחנים את הפרטים האישיים של כל נבחן ומקום לימודו - והציון נקבע ללא הערות, בכתב-יד, מה שמעיד לטענת המתמחים על הנחיה מגבוה לתקן מטה את הציון של בוגרי המכללות.
יוזכר כי על-פי התוצאות שפורסמו לאחרונה, אחוז המעבר של בוגרי המכללות נמוך במיוחד ועומד על 27% בלבד, כאשר מנגד מציגים בוגרי האוניברסיטאות תוצאות טובות יותר באופן קיצוני, עם 75% מעבר בבחינה.
"החלטה סופית"
בהחלטת הוועדה הבוחנת צוין כי "החלטת ועדת הבחינות היא סופית, והוועדה לא תדון בהשגות חוזרות. לנוכח הביקורת שהושמעה באשר לבחינת ההסמכה אשר נערכה לאחרונה, הוועדה הבוחנת מוצאת לנכון לציין בהודעה זו כי בחינת ההסמכה נערכה בהתאם לתקנות לשכת עורכי הדין ובמתכונת הדומה להצעת המרכז הארצי לבחינות והערכה, תוך שכללה מטלת ניסוח משפטי ושאלות מן הדין הדיוני והמהותי.
"שינויים אלה במתכונת הבחינה נערכו לאחר בחינה ביקורתית מעמיקה של מבנה הבחינה במתכונתה הקודמת, ומתוך תקווה כי יהיה בהם כדי להעלות את רמת הבחינה, וכפועל יוצא מכך את רמת הידע של המוסמכים החדשים במקצוע עריכת הדין.
"בעבר, נשמעה ביקורת רבה על כך שהבחינה כוללת שאלות מהדין הדיוני בלבד, וכי באופיה היא בעיקרה בחינת שינון. כמו כן נשמעה ביקורת על הבחינה בעל-פה, ובין היתר על היעדר שוויוניות בין הנבחנים, בשל ריבוי המותבים שבפניהם התקיימה הבחינה בעל-פה, אשר גרם, בין היתר, לכך שאופי השאלות שנשאלו הנבחנים היה מקרי ותלוי בהרכב הבוחנים.
"לאחר שתוקן חוק לשכת עורכי הדין בחודש מארס 2016, והוחלט על שינוי מתכונת הבחינה, הוקמה ועדת היגוי במשרד המשפטים, על-מנת לגבש את מתווה הבחינה באופן מעשי ולצורך הוצאתה לפועל. יש לציין כי מינויה של הוועדה הבוחנת נעשה על-ידי שרת המשפטים (בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון), החתומה על כתבי המינוי לכל אחד מחברי הוועדה.
"מן הראוי להדגיש כי הוועדה הבוחנת מורכבת מ-3 שופטים, עורכי דין מהמגזר הציבורי ומהמגזר הפרטי ואנשי אקדמיה, וזאת בהתאם להוראות הדין. בנוסף, לצורך הוצאת מתכונת הבחינה החדשה אל הפועל, גויס פסיכומטריקן, אשר אף הוא השתתף בישיבות הוועדה הבוחנת וליווה את תהליך עריכת שאלון הבחינה במתכונתו המלאה. לצורך חיבורה של מטלת הניסוח המשפטי גויסו אנשי מקצוע ייעודיים, שתחום עיסוקם כתיבה וניסוח משפטיים, והם בעלי ניסיון רב שנים בכתיבה מסוג זה.
"עוד גייסה הוועדה מחברי שאלות לבחינת ההסמכה, שהם בעלי ניסיון בתחומי המשפט השונים, ובהנחייתה התקיימו ימי הכשרה ייעודיים לכותבי השאלות, אשר נועדו להעניק הכוון מקצועי הן ברמת התוכן הן ברמת הניסוח. כל השאלות שהוצעו נבחנו בעין קפדנית ומקצועית על-ידי כל חברי הוועדה".
לבסוף נמסר כי הוועדה הבוחנת "דוחה לחלוטין טענות בדבר מעורבות זרה, שיקולים ואינטרסים שאינם ממין העניין בהכנת שאלון הבחינה ובתהליך בדיקתו. חברי הוועדה מדגישים כי כל אשר עמד לנגד עיניהם בתהליך עבודת הוועדה הוא שיפור מבנה הבחינה והכנת בחינה הוגנת אשר תלמד ותעיד על יכולתו של הנבחן לקבל את רישיון עריכת הדין בישראל".
"לעג לרש"
ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ), יו"ר שדולת המתמחים בכנסת, מסר בתגובה: "הודעת הוועדה הבוחנת על פסילת שאלה אחת בלבד בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, מגדירה מחדש את המושג 'לעג לרש'. לשון ההודעה, שמתעלמת מטענות הנבחנים ומבטיחה את התיקון רק בבחינה הבאה, מחזקת את תחושת הנבחנים על היותם 'שפני ניסוי' בבחינה האחרונה. לנוכח כל אלה בכוונתי לפנות לוועדה הבוחנת ולדרוש את חשיפת הפרוטוקולים מדיוני הוועדה בהכנותיה לשינויי המתכונת בבחינה".
ממערך ההסברה של המרכז הארצי לקידום המתמחים והסטודנטים למשפטים נמסר בתגובה: "נדהמנו לגלות את הודעת הוועדה, שאינה מניחה את הדעת, והיא בבחינת 'לעג לרש'. קיימות שאלות נוספות שסבלו מכשלים פנימיים כגון: היעדר חלופה אחת מובהקת ונכונה, שאלות שאינן בליבת החומר ושאלות שעסקו בחומר שלא פורסם לבחינה. שוב אנו רואים כי אף אחד מהעררים לא זכה לנימוק ותגובה לגופו של עניין, אף פסילת שאלה מספר 7 לא לוותה בנימוק לפסילתה. התנהלות זו דומה לאופן בו נערכה הבדיקה בחלק הניסוח המשפטי בבחינה, בה הורדו נקודות ללא נימוק כלל.
"הודעת הוועדה הבוחנת הכבירה במילים אך נעדרה כל תוכן מהותי. בניגוד להודעת הוועדה, בבחינת ההסמכה נפלו כשלים חיצוניים רבים, בין היתר: מצג-השווא בפרסום הבחינה לדוגמה, אי-האנונימיות של מחברות הבחינה והוספת זמן לא שוויונית באולמות השונים. הווה אומר בחינת ההסמכה לא נערכה בהתאם לתקנות לשכת עורכי הדין, וזאת על אף הפירוט הרב בדבר אופן חיבורה בהודעת הלשכה. הודעתה של הלשכה כי הפגמים שנפלו יתוקנו במועד הבא היא בבחינת הודאה כי הנבחנים האחרונים היו 'שפני ניסיון' שלא שפר עליהם מזלם.
"בא-כוחנו, עו"ד אילן בומבך, הגיש היום עתירה מינהלית דחופה המבקשת להתיר לעיין בחומר הנוגע לאופן כתיבת ובדיקת בחינת ההסמכה האחרונה. הממונים מטעם לשכת עורכי הדין נמנעו מלהשיב לפניותיו הקודמות של עו"ד בומבך, כאשר הם מודעים לצורך הדחוף בקבלת החומר לשם הגשת העתירה כנגד הבחינה. התנהלות זו היא מוטיב חוזר של הסתרת מידע על-ידי גוף ציבורי וסיכול הגישה לערכאות, חוסר שקיפות ואי-אפשרות לקיים ביקורת על התנהלות גוף ציבורי.
"עו"ד בומבך שוקד על הגשת העתירה בגין בחינת ההסמכה שתוגש בימים הקרובים. עו"ד בומבך הבהיר בכנסת ישראל בוועדת החוקה, חוק ומשפט, באמצעי התקשורת וכעת גם באמצעות העתירה לחופש המידע, כי הוועדה הבוחנת בוחרת להתעלם מן העין הציבורית הבוחנת.
"נדגיש כי לכל אורך הדרך ידנו הייתה מושטת עת קראנו לגורמים השונים להידברות בלתי אמצעית. בשלב זה ברור לכל כי הוועדה הבוחנת, לשכת עורכי הדין ושרת המשפטים איילת שקד לא בחרו בדרך ההידברות בהתאם להמלצות חברי הכנסת בדיון בעניין בחינת ההסמכה שהתקיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת ישראל. בשל כך לא נותר לנו אלא לפנות לבית המשפט לשם קבלת סעד צודק למצב אליו נקלענו בעל-כורחנו".