אג"ח / צילום: שאטרסטוק
העלייה האחרונה בתשואת אג"ח האוצר האמריקאיות ל-10 שנים גורמת לכמה משקיעים להכריז על קץ השוק השורי בן 30 ומשהו השנים באג"ח - אבל אג"ח האוצר הארוכות ביותר מאותתות שהקביעה הזו עשויה להיות מוקדמת.
בעוד שהתשואה על האג"ח ל-10 שנים עלתה מעל 2.7% במהלך המסחר ביום שני השבוע, הרמה הגבוהה ביותר מאז אפריל 2014, תשואת האג"ח ל-30 שנה ננעלה ב-2.94%, עדיין הרבה מתחת לשיא של 2017, שהיה 3.194%.
משקיעים רבים אומרים שהטיפוס של תשואת האג"ח ל-10 שנים, כלומר ירידת מחיריהן, משקף הימורים שקיצוצי המס האחרונים שיזם ממשל טראמפ יגבירו את קצב הצמיחה הכלכלית והאינפלציה, ויניעו את הפדרל ריזרב להעלות את הריביות תוך שחיקת ערך האג"ח הממשלתיות המונפקות.
אנליסטים אחרים אומרים שהכוח המתמשך של האג"ח ל-30 שנה מאותת שהמצב הכלכלי בטווח הארוך יותר אולי לא יהיה כה ורוד.
מאז ספטמבר, אז פרסם הפדרל ריזרב תוכנית לצמצום החזקות האג"ח שלו, וחזר על מחויבותו להעלאות ריבית בשנים הקרובות, נחתך הפער בין שתי התשואות במחצית, ל-0.245 נקודות האחוז, הקטן ביותר מאז המשבר הפיננסי.
כמה משקיעים ואנליסטים אמרו שזהו סימן לכך שקוני אג"ח האוצר ל-30 שנה אינם משוכנעים שצפויה לנו עלייה מתמשכת בצמיחה ובאינפלציה בארה"ב.
אחת הסיבות לדאגה ביחס לתחזית הצמיחה היא הפד עצמו. קרישנה ממאני, מנהל ההשקעות הראשי של קרנות אופנהיימר, אומר ש"התנעת הטורבו" של הכלכלה עם קיצוצי מס, למרות שהיא כבר רושמת צמיחה יציבה, "מפתה למעשה את הפד ללחוץ חזק יותר על הבלמים", עם קצב מהיר יותר של העלאות ריבית. פעולה זו של הבנק המרכזי יכולה לבדה להאט את הצמיחה הכלכלית יותר מדי. בכירי הפד אותתו בדצמבר על כוונתם להעלות את ריבית היעד קצרת-המועד שלהם שלוש פעמים השנה, ועוד פעמיים ב-2019, אחרי ארבע העלאות ריבית מאז דצמבר 2016.
כמה משקיעים ואנליסטים מצפים שהעלאות הריבית אכן יימשכו, למרות שהאינפלציה עדיין לא עלתה לרמת היעד של הפד, 2% בשנה, ולכן לחצי המחירים ירוסנו, ותשואות האג"ח הארוכות יוכלו להישאר נמוכות.
גם עם אבטלה בשפל של 17 שנים, ורפורמת המס בסוף 2017, שגרמה לכמה חברות להעלות שכר או להציע בונוסים חד-פעמיים לעובדים, "אין באמת חשש מאינפלציה", אמר צ'רלז קומינסקי, מנהל המסחר באג"ח אוצר בבנק נובה סקוטיה. אינפלציה מאיימת על שווי אג"ח ארוכות-טווח, מפני שהיא שוחקת את כוח הקנייה של תשלומי הריבית והקרן של האג"ח (במילים אחרות, האג"ח אינה צמודה למדד המחירים לצרכן).
גם עליית המניות תורמת לביקוש לאג"ח ל-30 שנה, מפני שמשקיעים כמו קרנות פנסיה מממשות רווחים מהמניות ומשקיעות אותם באג"ח, וכך הן יוצרות "ביקוש מתמשך קבוע לחלק הזה של השוק", אומר ממאני.
ביקוש אחר הוא מצד משקיעים שמהמרים שתשואות אג"ח האוצר הארוכות יירדו ביחס לתשואות האג"ח הקצרות, שצפויות להמשיך לעלות כאשר הפד מעלה את הריביות. ההימורים הללו מניבים רווח כאשר הפער בין מועדי הפדיון השונים מצטמצם, במה שנקרא "השתטחות" עקומת התשואה.
קיצוצי המס צפויים להגביר את הצמיחה השנה, אבל כמה כלכלנים צופים שרוב עידוד הצמיחה יבוא לביטוי בשנה-שנתיים הראשונות. ביקוש יציב לאג"ח אוצר ל-30 שנה יכול לשקף את ההערכה שהתמריצים לצמיחה ולאינפלציה מכיוון קיצוצי המס יתנדפו בקרוב. "האפקט של קיצוצי המס ידעך, אולי כבר ברבעון הראשון של 2018", אמר דייוויד רוזנברג, הכלכלן הראשי בגלוסקין שף (ולשעבר של מריל לינץ'). "יכול מאוד להיות שאנשים שקונים אג"ח ארוכות מאמצים גישה יותר ארוכת-טווח".
הביקוש לאג"ח האוצר ל-30 שנה מתנגש עם ההשקפה של ביל גרוס, מלך האג"ח לשעבר, שהתפרסם כשניהל את קרן התשואה הטוטאלית לאג"ח של פימקו, אחת מחברות ההשקעות באג"ח הגדולות בעולם. גרוס, כעת בקרן ג'אנוס הנדרסון, אמר לאחרונה שמשקיעים ניצבים בפני "שוק דובי באג"ח".
כמה משקיעים אומרים שהיו אנליסטים שניבאו את סופו של השוק השורי הארוך באג"ח בשנים האחרונות, ואילו האג"ח המשיכו לעלות.
יש שמצביעים על שני גורמים שיבחנו את עמידותו של שוק האג"ח בחודשים הקרובים: החלטת הפד לצמצם את מאזנו, שכולל החזקות אג"ח ב-4.2 טריליון דולר, ואינפלציה. רוזנברג מעריך שמימוש החזקות אג"ח של הבנק המרכזי יניב אפקט שיהיה שקול להעלאת הריבית בעוד נקודת אחוז, ויעיק על הצמיחה הכלכלית ועל האינפלציה.