חיים כץ / צילום: תמר מצפי
אחרי חודשים ארוכים של חקירה מאומצת, הודיעה היום (א') המשטרה כי סיימה את חקירת פרשת השחיתות בתעשייה האווירית, וכי היא ממליצה לפרקליטות להעמיד לדין פלילי את חיים כץ, שר העבודה והרווחה, ששימש בעבר כיו"ר ועד העובדים בתע"א, בחשד כי ניצל לתועלתו האישית משאבים ועובדים של התעשייה האווירית בשווי אלפי שקלים - וזאת חרף היותו נבחר ציבור.
בנוסף ממליצה היחידה לאכיפה כלכלית במשטרה להעמיד לדין את יאיר כץ, בנו של השר, לשעבר יו"ר ועד העובדים בתע"א; וכן את אהוד נוף, יו"ר הוועד העובדים הנוכחי; אלי כהן, חבר בוועד; תת-אלוף (במיל') אמל אסעד, חבר בדירקטוריון החברה; וכן חשודים נוספים.
"ממצאי החקירה והראיות שנאספו מצביעים על דפוס פעולה שיטתי ומתוכנן של חלק מהמעורבים אשר פעלו על-מנת לקדם תועלת אישית", מסרה המשטרה. "עם סיום החקירה סבורה היחידה כי נתגבשה תשתית ראייתית לכאורה כנגד בעלי תפקידים שונים, כל אחד על-פי חלקו, לביסוס החשד למעורבות לכאורה בעבירות מתן וקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, סחיטה באיומים וכן עבירות נוספות".
כץ מסר בתגובה: "כל מי שעיניו בראשו מבין שאין שמץ של בסיס בטענות ההזויות".
יצוין כי חלק מהחשדות נחשפו בכתבות של משה ליכטמן שפורסמו ב"גלובס" בחודשים מארס ואפריל 2015. באותן כתבות נחשף סיפורו של עובד תע"א, מיכאל מירב, שהתלונן על שחיתות בחברה ופוטר. בין היתר מסר מירב למשרד הביטחון מידע על העדפת ספקים, מכרזים תפורים וחוזים שנחתמו לכאורה באופן רטרואקטיבי. חלק מהטענות של מירב נחקרו במשטרה במסגרת חקירת פרשת השחיתות שהגיעה כעת לסיומה.
החשד נגד השר כץ נוגע ל-3 פרשיות נפרדות: הראשונה - חשד שקבלן שעבד עבור התעשייה האווירית ביצע עבודות פרטיות בדירות של כץ ובני משפחתו. הנושא השני נוגע למעורבותו של כץ בהפעלת לחץ על עובדים להתפקד לליכוד והתערבותו בעניינים פנימיים של ועד העובדים. השלישית - חשד כי חיים כץ פנה ליועץ המשפטי לממשלה בדבר מינויו של יאיר שמיר ליו"ר הדירקטוריון. זאת, לכאורה, בניגוד להסדר ניגוד עניינים שעליו הוא חתם.
החקירה גם העלתה כי חברי הוועד, ביניהם נוף וכץ הבן, איימו על עובדים וסחטו אותם שאם לא יתפקדו לליכוד ויצביעו בבחירות המקדימות או לא יצביעו למועמדים של הוועד בבחירות - קידומם ותנאי העסקתם ייפגעו.
חשבוניות פיקטיביות והוצאות מנופחות
אחד מהחשודים הנוספים שהמשטרה ממליצה להעמידם לדין הוא כאמור אלי כהן, עובד מפעל אביזרים, חבר ועד דומיננטי מאוד ומקורב לשר כץ. על-פי החשד, כהן, בהיותו בכיר בוועד, פעל על-מנת להעניק לחברת "א.ב שירותי תעופה" המספקת שירותי צביעה וניקיון, הקלות וטובות הנאה אסורות במסגרת פעילותה. החברה, לפי החשד, תוגמלה לאורך שנים בתנאי תשלום נוחים משמעותית מהנהוג בארגון וזכתה להעדפה פסולה בקבלת מכרזים. החברה, שמספקת שירותי כוח-אדם לתעשייה האווירית, הגישה על-פי החשד חשבוניות פיקטיביות לצורך טשטוש והסוואת דרכי הפעילות הפלילית.
בנוסף, על-פי החשד, כהן ניצל את מעמדו על-מנת לדרוש ולקבל ללא עלות מוצרי מזון שונים שניתנו בהיקפים גדולים על-ידי ספקי משנה המספקים מזון לתעשייה האווירית. במוצרים שקיבל עשה שימוש לתועלתו האישית. כהן אף חשוד כי עשה שימוש במספר עובדים לתועלתו האישית; קיבל החזרי הוצאות עבור נסיעות לחו"ל שלא על-פי המקובל בחברה; וניפח הוצאות דלק בצורה שאינה סבירה בין השנים 2011-2016; וכן הוצאות נוספות בסכומים של אלפי דולרים.
בכיר נוסף בתע"א שחשוד במעורבות בשחיתות הוא כאמור אמל אסעד שכיהן כחבר דירקטוריון. במהלך החקירה עלה החשד כי אסעד הסתיר את היותו בעל החזקות בחברת "דרוזנט" מעוספיה שמספקת שירותים לתע"א, וניצל את מעמדו כדירקטור כדי להפיק רווחים באמצעות קבלת עבודות, מכרזים ופרויקטים מהתע"א.
התע"א היא חברה ממשלתית ישראלית המפתחת ומייצרת בעיקר מוצרים תעופתיים, מערכות חלל, מערכות ביטחוניות וצבאיות ומוצרי אלקטרוניקה. מדובר בחברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית המטוסים והחלל, אשר הכנסותיה בשנת 2015 הסתכמו ב-3.7 מיליארד דולר. רוב משרדיה ומתקניה ממוקמים בחלקו המזרחי של נתב"ג בלוד, על פני שטח של כ-2,000 דונם. בנוסף קיימים מפעלים של תע"א ביהוד, באשדוד, בבאר-יעקב, בבאר-שבע, בשדה התעופה עטרות וברמת הגולן.
בחברה מועסקים כ-15 אלף עובדים, רובם מהנדסים והנדסאים. עוד כמה אלפי עובדים של התעשייה האווירית עובדים בחו"ל. לפני כשנתיים וחצי יצאה התעשייה האווירית בתוכנית לצמצום כוח-אדם, שבמסגרתה פרשו מרצון כ-700 עובדים.