נשיא בית המשפט המחוזי במחוז המרכז, אברהם טל, דן היום (ג') בערעור שהגיש עופר מקסימוב, אחיה של אתי אלון והשותף שלה לפרשת מעילת הענק בבנק למסחר, על החלטת ועדת השחרורים לדחות את בקשתו לשחרור מוקדם מהכלא. מקסימוב מרצה עונש של יותר מ-18 שנות מאסר מאז 2003 וריצה עד כה 188 חודשים בכלא - כ-85% מהתקופה שנגזרה עליו (221 חודשי מאסר).
הפרקליטות מתנגדת לשחרורו של מקסימוב, בין היתר בטענה כי התנהגותו בכלא לא מאפשרת זאת. מקסימוב טוען מנגד, באמצעות עו"ד סוזי עוזסיני, כי "הפרקליטות מגלה טפח ומכסה טפחיים - בכך שהיא מתמקדת בקווי אישיות בעייתיים של מקסימוב, שעליהם אנו לא חולקים, אבל היא לא מתמקדת בתהליך שמקסימוב עבר".
לטענת מקסימוב, הוא עבר הליך שיקומי מקיף שהביא לכך שהוא אינו מסוכן לציבור ומחייב לקבל את ערעורו. "הלכה למעשה מקסימוב נמצא בהליך טיפול 11 שנים ברציפות! התחושה היא כי העותר רץ כברת דרך שיקומית, אולם הק"מ שביצע לא נספרים לו".
לדברי באת-כוחו, "מקסימוב מגלה תובנות לגבי ההשלכות של מעשיו, ואין הכוונה לאדישות לפגיעה במעגלים חיצוניים, אך הוא נוטה להתמקד בקרובים אליו ובקורבנות מרכזיים בפרשה (כמו אחותו, אלון ואביו)". לדברי הסנגורית, "זה בסדר, אין פסול באשמה שהוא חש כלפי בני משפחתו, אבל עדיין מצוין במפורש כי הוא מגלה אמפתיה וצער גם כלפי ציבור הקורבנות".
לדבריה, בהחלטות ועדת השחרורים שלא לאפשר את שחרורו של מקסימוב "שקלה הוועדה למעשה שיקולי גמול, ולא שקלה שיקולים שבסמכותה לשקול בהיותה גוף מינהלי הבא לבחון את שחרורו המוקדם, תוך התעלמות משיקולי שיקום ומניעה ושימת דגש אך על שיקולי גמול וענישה".
ההחלטה בערעורו של מקסימוב תתקבל ב-27 במארס.
אחת המעילות הגדולות בתולדות המדינה
בחודש נובמבר האחרון החליטה ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר לדחות בפעם השנייה בקשה לשחרור מוקדם שהגיש מקסימוב. מקסימוב מרצה את עונשו הכבד בשל מעורבותו הרבה מאוד בפרשת המעילה בבנק למסחר, שהיא אחת מפרשות ההונאה הגדולות בתולדות המדינה, שאף הביאה לקריסתו של בנק.
פרשת המעילה בבנק למסחר נחשפה בשנת 2002, אז התברר כי אלון, עובדת הבנק, גנבה בהיקף ענק מכספי הבנק בשנים 1997-2002, דבר שהביאו כאמור לקריסתו.
במסגרת המעילה פתחה אלון 206 חשבונות פיקטיביים, בהם העמידה הלוואות "גב אל גב", ואת כספי ההלוואה משכה לרשותה. מ-202 חשבונות אחרים בבנק גנבה אלון כספים תוך שבירת פיקדונות הלקוחות ומשיכתם.
אלון ביצעה את המעילה כדי לעזור לאחיה, מקסימוב, שנקלע לחובות-עתק בשל הימורים. היא נהגה בתחילה להפקיד בידי מקסימוב צ'קים בסכומים שונים המשוכים על-חשבונה הפרטי בבנק, ששימשו כהמחאות ביטחון - כך שמקסימוב היה מפקיד את הצ'קים בידי נושיו, וביום פירעון הצ'ק היה משלם את תמורתו ומשיב את הצ'ק שלא נפדה לאלון.
החל מ-1996 התקשה מקסימוב לשלם את חובותיו כנגד המחאות אחותו, והצ'קים שמסרה לו אלון החלו להיפרע כמעט מדי יום מחשבונה. יתרת החובה הגדולה, בגובה מאות אלפי שקלים, שהצטברה בחשבונה, הניעה את אלון להתחיל בגניבה.
על אלון נגזרו 17 שנות מאסר וקנס של 5 מיליון שקל; על מקסימוב נגזרו, כאמור, 17 שנות מאסר גם כן; ועל אביהם, אביגדור מקסימוב, שהורשע במעורבות בפרשה, נגזרו 6 שנות מאסר.
למרות שביצעה את המעילה בפועל, אלון שוחררה מהכלא לפני אחיה, בחודש אוגוסט 2016. "מלאה הסאה, האסירה קיבלה עונש חמור, ועברו כ-14.5 שנים בהן היא מרצה מאסר", כתבו חברי ועדת השחרורים בהחלטתם להיעתר לבקשת אלון.