גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דסק"ש - סרט מלחמה על שכר-טרחה של עשרות מיליוני שקלים

הדרישה של עוה"ד של התובעים הנגזרים בנגזרת בפרשת רכישת "מעריב" לפסוק להם שכר-טרחה וגמול לתובע של כ-35.5 מיליון שקל - מולידה התנצחויות מילוליות ■ לאחר שהחברה הטיחה בהם האשמות, עדיני ודקל מחזירים אש: "כל תכליתן של טענות החברה הוא להשחיר אותנו"

רונן עדיני / צילום: שלומי יוסף
רונן עדיני / צילום: שלומי יוסף

בקשתם של עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל לפסוק להם שכר-טרחה וגמול לתובע בסך כולל של כ-35.5 מיליון שקל, עם סיום ההליכים בתביעה הנגזרת שניהלו בשנים האחרונות בפרשת דסק"ש-מעריב, הולידה תגובה חריפה מצד החברה. זו טענה, בין היתר, כי עדיני ודקל התנו את קידום הסכם הפשרה בתיק בכך שהחברה תיענה לדרישות שכר-טרחה המופרזות שלהם, וזו הייתה הסיבה להתנגדותם להסדר.

באמצעות עורכי הדין אביתר קנולר ואהרון קאופמן (היועץ המשפטי של דסק"ש), טענה עוד החברה כי שכר-הטרחה הראוי עומד על פחות מ-7 מיליון שקל, בין היתר על רקע התנהלותם של עורכי הדין עדיני ודקל, אשר לטענת דסק"ש הייתה שערורייתית.

עדיני ודקל לא נותרו חייבים. בתגובה שהגישו השבוע לבית המשפט נוכח טענותיה החמורות של דסק"ש כלפיהם, הם משיבים אש: "למקרא התגובה המתלהמת והמכפישה עולה תחושה קשה ביותר. התלבטנו רבות האם וכיצד להגיב, והנטייה הראשונית הייתה שלא להגיב כלל, כדי לא להיגרר למלחמת השמצות בלתי מכובדת. עם זאת, טענות החברה אינן אמת ושתיקה בעניין זה עלולה להיחשב חלילה כהסכמה. כל תכליתן של טענות החברה הוא להשחיר אותנו".

בתגובתם דוחים עדיני ודקל את כל טענות החברה, ומבהירים כי התנגדותם להסדר הפשרה שהושג הייתה עניינית, היות ולדעתם היה מקום לנסות ולקבל סכום גבוה יותר. "בניגוד לטענת החברה, עמדה זו נאמרה למגשרת, לנתבעים ולחברה, מיד כאשר הוצעה ההצעה, ועוד בטרם נזכר נושא שכר-הטרחה", כותבים עדיני ודקל ומסבירים כי הם "הבהירו כי סכום הפשרה הראוי בעיניהם לאותה עת הינו 147 מיליון שקל, משום שזהו סכום ההשקעה הראשוני של החברה במעריב".

"השתלחות מצד חברה ציבורית"

לדברי עדיני ודקל, עו"ד קאופמן הוא שהתרכז בנושא שכר-הטרחה ("זה היה הנושא היחיד שהעסיק אותו בפגישה עמנו", כותבים דקל ועדיני). "הצגת הדברים בתגובת החברה, לא רק שאינה נכונה עובדתית, אלא שהיא מקוממת ומכוערת", כותבים עדיני ודקל.

עוד מציינים עדיני ודקל בתגובה כי טענת החברה כאילו הם מציגים את הסכם הפשרה כהישג למרות שהם התנגדו לו, היא מעוותת. ראשית, הם טוענים, עדיין מדובר בהישג שהם השיגו במסגרת הליך הגישור ולא הישג של החברה, שהתנגדה לנגזרת מראשית ההליכים. שנית, נכתב בתגובה, "העובדה שהח"מ (עדיני ודקל, א' ל"ו) דחו את ההצעה כי סברו שניתן להשיג יותר מסכום זה, אינה סותרת את העובדה שעדיין 100 מיליון שקל הוא סכום גבוה מאוד, בכל קנה מידה".

עוד טוענים שני עורכי הדין בנגזרת כי בניסיונה "להשחיר" אותם בכל דרך, מציגה החברה את שכר-הטרחה כאשר הוא כולל את רכיב המע"מ (17%) וזאת במטרה לנפח את הסכומים להציגם בצורה מנופחת ומוגזמת. "כל בר-דעת יודע שמע"מ משולם לקופת המדינה, ולכן אין מקום להכליל אותו בסכום שכר-הטרחה", כותבים השניים.

"לסיכום, יש להצטער על האופן בו בוחרת חברת ציבורית להשתלח במי שפעלו בעבורה וייצגו אותה בשקידה רבה ובנחישות, והשיגו בעבורה סכום פשרה כמעט חסר תקדים בישראל, והיו מוכנים להמשיך להיאבק על-מנת להגדיל את הסכום שישולם לה. החברה, שכלל לא רצתה בתביעה והתנגדה לה, מנסה עתה להשחיר את באי-כוחה, שבזכותם זכתה בסכום נכבד. והכול רק על-מנת לגמד את חלקם, במטרה להקטין את זכאותם לשכר-טרחה", כותבים עורכי הדין עדיני ודקל.

*** סייעה בהכנת הידיעה: מלכה רדוזקוביץ. 

רקע: הנגזרת הסוערת שנולדה מהרכישה הכושלת של "מעריב"

התביעה הנגזרת הוגשה לפני מספר שנים לבית המשפט על-ידי בעלי מניות מיעוט בחברת דיסקונט השקעות (דסק"ש) - באמצעות עורכי הדין עדיני ודקל - נגד נוחי דנקנר, בעל השליטה לשעבר בדסק"ש, ונגד דירקטורים אחרים, בגין רכישת עיתון "מעריב" הגוסס אז, בהשקעה של 147 מיליון שקל. לפני כשנתיים ניתנה בתיק החלטה דרמטית המאשרת לנהל את התביעה, והצדדים פנו להליך גישור לצורך ניסיון להגיע להסדר.

בחודש שעבר אישר השופט עופר גרוסטקופף את הסכם הפשרה שהושג, שבמסגרתו נקבע כי הנתבעים - בעל השליטה לשעבר בדסק"ש, דנקנר, הדירקטורים לשעבר ונושאי משרה בה - ישלמו סך של 100 מיליון שקל לקופת דסק"ש ובנוסף ישלמו גמול לתובעים שהגישו את התביעה הנגזרת ושכר-טרחה לבאי-כוחם, כפי שיקבע בית המשפט. לאחר ימים ספורים הגישו עורכי הדין עדיני ודקל את בקשתם לקבל שכר-טרחה בגובה 25 מיליון שקל, בתוספת מע"מ - כלומר 29 מיליון שקל, וכן מבקשים לפסוק לתובעים הנגזרים שאותם ייצגו גמול, בסך השווה ל- 6.25% מסכום הפשרה - היינו 6.25 מיליון שקל - שיחולק בין שני התובעים בחלקים שווים. הסך הכולל של הדרישה: כ-35.5 מיליון שקל.

נושא מרכזי שמדגישים עדיני ודקל בבקשתם הוא העובדה כי דסק"ש - המקבלת את הפיצוי על-פי ההסדר - לא הייתה מעוניינת בתביעה, לא כאשר הוגשה לראשונה, ואף לא לאחר שהתחלפו בעלי השליטה בה. החברה מצידה טוענת הפוך - ומאשימה אותם בניסיון לעכב את ההסדר

השופט גרוסקופף: "באי-הכוח בתביעה הנגזרת פעלו לכל אורך ההליך באופן מסור ומקצועי"

המאבק המתנהל כיום בבית המשפט סביב שכר-הטרחה הראוי לעורכי הדין של התובע הייצוגי מהווה המשך של היחסים העכורים בין באי-כוחה של דסק"ש לעורכי הדין של התובע הייצוגי, כפי שאלה נחשפו לאחרונה.

זירת הנגזרת בפרשת דסק"ש-מעריב הייתה אחת הזירות הסוערות ביותר בחודשים האחרונים במהלכם גובש הסדר הפשרה שאושר לאחרונה על-ידי בית המשפט, ואשר במסגרתו הוסכם כי נוחי דנקנר והדירקוטרים לשעבר בדסק"ש ישלמו 100 מיליון שקל לחברה בגין אחריותם לנזקים שנגרמו לה בעקבות רכישת מעריב ב-2011.

במהלך דיוני הפשרה התחוללה דרמה מאחורי הקלעים בתיק לאחר שהתברר כי עורכי הדין של התובע בתיק - עורכי הדין עדיני ודקל - התנגדו לפשרה, ועורכי הדין של דסק"ש, אביתר קנולר ואהרון קאופמן (היועץ המשפטי של דסק"ש), האשימו אותם בעיכוב לא ענייני של ההסדר תוך ניסיון לסחוט שכר-טרחה גבוה, בהיקף 20% מהסדר הפשרה. עורכי הדין עדיני ודקל מחו על ההאשמות וטענו כי התנגדותם להסדר היא עניינית ונובעת מכך שהיה ניתן להשיג סכום גבוה יותר במסגרת הפשרה, ואולם בהמשך הותירו את שיקול-הדעת לבית המשפט לאשר אותה - ובית המשפט אכן אישר את ההסדר.

השופט בתיק הנפיץ, פרופ' עופר גרוסקופף, התייחס ליחסים העכורים בין הצדדים וציין, בין היתר, כי "אין לכחד, ההליך שהוביל להגשת הסכם הפשרה, והדיונים בהסכם הפשרה, לא התאפיינו בהרמוניה ובשיתוף-פעולה בין באי-הכוח בתביעה הנגזרת לבין החברה ובאי-כוחה. למרות שלכאורה בשלב בו אנו מצויים אין ניגודי אינטרסים בין החברה לבין מגישי התביעה הנגזרת, שכן אלה כאלה אמורים להיות מעוניינים בהשאת הערך שיושג לטובת החברה, הרי שבמהלך המשא ומתן ביחס להסכם הפשרה נתגלעו ביניהם פערים, מחלוקות ואף עוינות. על כך יש להצטער, ובמיוחד יש להצר על כך שמחלוקות בדבר כדאיות הפשרה גלשו להטחת האשמות ועלבונות שאינם במקומם. אין לי עניין להרחיב בעניין זה, ואסתפק בציון התרשמותי כי באי-הכוח בתביעה הנגזרת פעלו לכל אורך ההליך באופן מסור ומקצועי, וכי הם ראויים לתודה ולהוקרה על ההישג המרשים שהשיגו לטובת החברה".

אך הדבר לא הרגיע את הרוחות, והטענות החמורות כנגד עדיני ודקל עלו שוב במסגרת התגובה שהגישה חברת דסק"ש לבקשת שכר-הטרחה שהגישו עדיני ודקל לבית המשפט - בהיקף 25% מגובה ההסדר (בתוספת מע"מ); מה שהוליד את תגובתם של עדיני ודקל כיום.

עוד כתבות

"כיפת סייבר": הפרויקט של ישראל עם בעלת הברית הקרובה באירופה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: קרן הפנסיה הנורבגית הודיעה כי לא תשקיע עוד בחברות טינסקרופ ואושקוש, פרטים חדשים על חיסול מדעני הגרעין האיראנים, וגרמניה מקימה עם ישראל "כיפת סייבר" ● כותרות העיתונים בעולם

חיילי צה''ל בגבול עם עזה / צילום: ap, AMIR COHEN

חריגה של 25 מיליארד שקל, לפחות: באוצר תוקפים את התנהלות צה"ל

באוצר טוענים כי משרד הביטחון קובע עובדות בשטח, והם נאלצים לאשר הוצאות בדיעבד ● אם לא יחול שינוי, הם מזהירים כי לא יהיה מנוס מהטלת גזרות חדשות על הציבור בתקציב 2026 ● מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: "אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה"

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

זהבית כהן יוסף / צילום: רמי זרנגר

מצטרפת למימושים: קרן אייפקס מוכרת מניות מקס סטוק ב-120 מיליון שקל

לאחר שמניית מקס סטוק זינקה ב-34% בחודש האחרון, מצטרפת בעלת המניות הגדולה בה, אייפקס, למגמת המימושים בבורסה ● החברה מכרה 5.5% מניות מקס סטוק ב-15.4 שקל למניה - הנחה של 5% על מחיר השוק

בינה מלאכותית ציבורית בסין / צילום: Shutterstock

מודל AI חדש הושק היום. מה תהיה ההשפעה שלו על התחום החם בוול סטריט?

חברת באידו הסינית הכריזה על הפיכת מודל השפה של לקוד פתוח, שניתן להשתמש בו באופן עצמאי ובחינם ● מדובר על בשורה מרעישה בתחום הבינה המלאכותית, אך יש מי שלא ממהר להתרגש: "קוד פתוח אינו בהכרח שקול לשקיפות מלאה", מסבירים אנליסטים

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

ניצחה את הגרמנים והצרפתים: רפאל זכתה בעסקת ענק

לפי דיווחים שפורסמו, המערכת שרפאל צפויה לספק לרומניה בעסקת הענק היא ספיידר, המספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, אל מול מגוון איומים ● ככל שתיחתם, תהיה זו העסקה השנייה בגודלה אי פעם של מדינת ישראל, לאחר מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ-3.5 מיליארד דולר

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

שיא חדש בגיוסי ההייטק, אבל עם כוכבית

ההייטק הישראלי מגייס מיליארדים - אבל הפער בין הדוחות עלול לחשוף גם תרגילים תדמיתיים: בין 2.7 ל-6 מיליארד דולר גויסו ברבעון, תלוי איך ואת מי סופרים ● הדומה בשני הדוחות - סייבר, AI ותוכנה ארגונית ממשיכים להוביל את המגמה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר בשבוע הבא

לפני פריצת המערכה מול איראן, השוק בישראל העריך כי הבנק המרכזי יוריד את הריבית במשק בהחלטת הריבית בספטמבר ● כעת יש מי שמעריכים בהסתברות של 50% כי הפחתת הריבית תוקדם כבר לחודש אוגוסט

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

אסדת קידוח לוויתן / צילום: אלבטרוס

תחזית הכנסות קרן העושר עודכנו כלפי מעלה: 57-74 מיליארד דולר

בעקבות עדכון כלפי מעלה של כמויות הגז במאגר "לוויתן" והכניסה של המאגר הקטן "קטלן" שנמצא לאחרונה ע"י אנרג'יאן, רשות המסים הודיעה על עדכון כלפי מעלה של צפי ההכנסות מתמלוגים על רווחי גז ונפט

עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

"פוטנציאל לתשואות פנומנליות": מנהל המחקר בבנק שמסמן 3 סקטורים לוהטים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו"ל במזרחי טפחות, לא נלחץ מהשיאים בשוק המניות: "זה לא 'הייפ' על ריק — אנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה טכנולוגית" ● למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ לשים את הז'יטונים על מניות AI, ענן ומחשוב קוונטי, לצד הסקטור החבוט של אנרגיות מתחדשות

פגיעת הטיל האיראני בבאר שבע / צילום: ap, Leo Correa

השקל החזק רק ימתן: הגזירות שמאיימות להקפיץ את מחירי המכוניות החשמליות

הטלטלה במשק בעקבות המלחמה מערפלת את אופק התכנון של ענף הרכב למחצית השנייה של 2025 ומעבר לה ● בקרוב אפשר לצפות לגזירות מס חדשות, ומנגד, לשערי מטבע נוחים שיהוו גורם מאזן ● אבל עם תנאי מאקרו הפכפכים ואי-ודאות ביטחונית, גם תחזיות זהירות הן מסוכנות

ועדת חוץ וביטחון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

דרמה פוליטית: גדי איזנקוט פורש מהמחנה הממלכתי ויתפטר מהכנסת

איזנקוט אמר בשיחות סגורות כי "הפריימריז כפי שהתגבשו במחנה הממלכתי לא מאפשרים התמודדות אמיתית, ואינם מבטאים עקרונות דמוקרטיזציה שנדרשים בראייתי למפלגת שלטון" • בתחילת החודש, סיעת המחנה הממלכתי קיימה ישיבה שבסופה הוחלט כי ייערכו בחירות לראשות המפלגה

עסקים סגורים בקניון ערים כפר סבא בזמן מבצע ''עם כלביא'' / צילום: רמי זרנגר

"לעג לרש": ביקורת חריפה במשק על מתווה הפיצויים לעסקים

במשק טוענים כי המתווה שפורסם לא יספק מענה לנזקים האמיתיים שנגרמו לעסקים כתוצאה ממלחמת "עם כלביא" - ובמיוחד לעסקים הקטנים והזעירים ● "גם אם הפיצוי יגיע, עבור עסקים קטנים וזעירים ככל הנראה זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי"

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

השקעה של עשרות מיליוני דולרים: תוכנית החדשנות שמשיקה טבע

ענקית התרופות טבע משיקה תוכנית חדשנות לסטארט-אפים, במסגרתה יושקו אתגרים פעמיים בשנה, שיעסקו בשילוב חדשנות בתחומי הפעילות של החברה ● דוגמה לאתגר: טכנולוגיות משלימות או חלופיות לניסויים בבעלי חיים

השקל מתחזק, אבל מחירי המזון לא יורדים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל מתחזק ומחירי הסחורות בירידה, אז למה ההוזלות לא מגיעות לצרכנים?

הדולר נחלש, מחירי הסחורות בירידה - אבל המחירים בסופר לא צפויים לזוז בקרוב ● בכירים בתעשייה מסבירים כי היבואנים והיצרנים לא ממהרים להוזיל בשל התנודתיות הרבה של השקל, התחייבויות עבר וקשיים לוגיסטיים ● ירידות מחירים, אם יגיעו, לא צפויות לפני 2026

גילעד אלטשולר ויוסי לוי / צילום: איל יצהר, יח''צ

אלטשולר שחם מאבד לקוחות, והשווי נחתך. ומי בית ההשקעות הצומח שמככב?

עד לא מזמן אף אחד לא דמיין שזה יקרה: שווי חברת הגמל של מור עקף את זה של אלטשולר שחם ● ברקע: הנטישה ההמונית של לקוחות אלטשולר, שמצטברת ליותר מ־100 מיליארד שקל, והצטמקות רווחיו ● במקביל, מור מככב בטבלת התשואות וצומח מהר בהכנסות וברווחים

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א לאחר יום מסחר תנודתי; מדד הביומד ירד בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.4% ● החשב הכללי: "השפעת המלחמה על הגירעון מתונה" ● פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ● בעקבות פרישת המנכ"לים בנופר אנרג'י, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ● במיטב מצביעים על חולשה של הכלכלה בארה"ב ● למרות שהיא בשיאה, בוול סטריט אופטימיים לגבי אנבידיה: "תגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר"

מבנה בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי, נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בן זוגה ● שופטת העליון יעל וילנר קבעה כי התנהגות הזוג לאורך השנים מלמדת על הסכמה ביניהם לשתף גם את הנכס שהיה רשום רק על שם האישה