גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דסק"ש - סרט מלחמה על שכר-טרחה של עשרות מיליוני שקלים

הדרישה של עוה"ד של התובעים הנגזרים בנגזרת בפרשת רכישת "מעריב" לפסוק להם שכר-טרחה וגמול לתובע של כ-35.5 מיליון שקל - מולידה התנצחויות מילוליות ■ לאחר שהחברה הטיחה בהם האשמות, עדיני ודקל מחזירים אש: "כל תכליתן של טענות החברה הוא להשחיר אותנו"

רונן עדיני / צילום: שלומי יוסף
רונן עדיני / צילום: שלומי יוסף

בקשתם של עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל לפסוק להם שכר-טרחה וגמול לתובע בסך כולל של כ-35.5 מיליון שקל, עם סיום ההליכים בתביעה הנגזרת שניהלו בשנים האחרונות בפרשת דסק"ש-מעריב, הולידה תגובה חריפה מצד החברה. זו טענה, בין היתר, כי עדיני ודקל התנו את קידום הסכם הפשרה בתיק בכך שהחברה תיענה לדרישות שכר-טרחה המופרזות שלהם, וזו הייתה הסיבה להתנגדותם להסדר.

באמצעות עורכי הדין אביתר קנולר ואהרון קאופמן (היועץ המשפטי של דסק"ש), טענה עוד החברה כי שכר-הטרחה הראוי עומד על פחות מ-7 מיליון שקל, בין היתר על רקע התנהלותם של עורכי הדין עדיני ודקל, אשר לטענת דסק"ש הייתה שערורייתית.

עדיני ודקל לא נותרו חייבים. בתגובה שהגישו השבוע לבית המשפט נוכח טענותיה החמורות של דסק"ש כלפיהם, הם משיבים אש: "למקרא התגובה המתלהמת והמכפישה עולה תחושה קשה ביותר. התלבטנו רבות האם וכיצד להגיב, והנטייה הראשונית הייתה שלא להגיב כלל, כדי לא להיגרר למלחמת השמצות בלתי מכובדת. עם זאת, טענות החברה אינן אמת ושתיקה בעניין זה עלולה להיחשב חלילה כהסכמה. כל תכליתן של טענות החברה הוא להשחיר אותנו".

בתגובתם דוחים עדיני ודקל את כל טענות החברה, ומבהירים כי התנגדותם להסדר הפשרה שהושג הייתה עניינית, היות ולדעתם היה מקום לנסות ולקבל סכום גבוה יותר. "בניגוד לטענת החברה, עמדה זו נאמרה למגשרת, לנתבעים ולחברה, מיד כאשר הוצעה ההצעה, ועוד בטרם נזכר נושא שכר-הטרחה", כותבים עדיני ודקל ומסבירים כי הם "הבהירו כי סכום הפשרה הראוי בעיניהם לאותה עת הינו 147 מיליון שקל, משום שזהו סכום ההשקעה הראשוני של החברה במעריב".

"השתלחות מצד חברה ציבורית"

לדברי עדיני ודקל, עו"ד קאופמן הוא שהתרכז בנושא שכר-הטרחה ("זה היה הנושא היחיד שהעסיק אותו בפגישה עמנו", כותבים דקל ועדיני). "הצגת הדברים בתגובת החברה, לא רק שאינה נכונה עובדתית, אלא שהיא מקוממת ומכוערת", כותבים עדיני ודקל.

עוד מציינים עדיני ודקל בתגובה כי טענת החברה כאילו הם מציגים את הסכם הפשרה כהישג למרות שהם התנגדו לו, היא מעוותת. ראשית, הם טוענים, עדיין מדובר בהישג שהם השיגו במסגרת הליך הגישור ולא הישג של החברה, שהתנגדה לנגזרת מראשית ההליכים. שנית, נכתב בתגובה, "העובדה שהח"מ (עדיני ודקל, א' ל"ו) דחו את ההצעה כי סברו שניתן להשיג יותר מסכום זה, אינה סותרת את העובדה שעדיין 100 מיליון שקל הוא סכום גבוה מאוד, בכל קנה מידה".

עוד טוענים שני עורכי הדין בנגזרת כי בניסיונה "להשחיר" אותם בכל דרך, מציגה החברה את שכר-הטרחה כאשר הוא כולל את רכיב המע"מ (17%) וזאת במטרה לנפח את הסכומים להציגם בצורה מנופחת ומוגזמת. "כל בר-דעת יודע שמע"מ משולם לקופת המדינה, ולכן אין מקום להכליל אותו בסכום שכר-הטרחה", כותבים השניים.

"לסיכום, יש להצטער על האופן בו בוחרת חברת ציבורית להשתלח במי שפעלו בעבורה וייצגו אותה בשקידה רבה ובנחישות, והשיגו בעבורה סכום פשרה כמעט חסר תקדים בישראל, והיו מוכנים להמשיך להיאבק על-מנת להגדיל את הסכום שישולם לה. החברה, שכלל לא רצתה בתביעה והתנגדה לה, מנסה עתה להשחיר את באי-כוחה, שבזכותם זכתה בסכום נכבד. והכול רק על-מנת לגמד את חלקם, במטרה להקטין את זכאותם לשכר-טרחה", כותבים עורכי הדין עדיני ודקל.

*** סייעה בהכנת הידיעה: מלכה רדוזקוביץ. 

רקע: הנגזרת הסוערת שנולדה מהרכישה הכושלת של "מעריב"

התביעה הנגזרת הוגשה לפני מספר שנים לבית המשפט על-ידי בעלי מניות מיעוט בחברת דיסקונט השקעות (דסק"ש) - באמצעות עורכי הדין עדיני ודקל - נגד נוחי דנקנר, בעל השליטה לשעבר בדסק"ש, ונגד דירקטורים אחרים, בגין רכישת עיתון "מעריב" הגוסס אז, בהשקעה של 147 מיליון שקל. לפני כשנתיים ניתנה בתיק החלטה דרמטית המאשרת לנהל את התביעה, והצדדים פנו להליך גישור לצורך ניסיון להגיע להסדר.

בחודש שעבר אישר השופט עופר גרוסטקופף את הסכם הפשרה שהושג, שבמסגרתו נקבע כי הנתבעים - בעל השליטה לשעבר בדסק"ש, דנקנר, הדירקטורים לשעבר ונושאי משרה בה - ישלמו סך של 100 מיליון שקל לקופת דסק"ש ובנוסף ישלמו גמול לתובעים שהגישו את התביעה הנגזרת ושכר-טרחה לבאי-כוחם, כפי שיקבע בית המשפט. לאחר ימים ספורים הגישו עורכי הדין עדיני ודקל את בקשתם לקבל שכר-טרחה בגובה 25 מיליון שקל, בתוספת מע"מ - כלומר 29 מיליון שקל, וכן מבקשים לפסוק לתובעים הנגזרים שאותם ייצגו גמול, בסך השווה ל- 6.25% מסכום הפשרה - היינו 6.25 מיליון שקל - שיחולק בין שני התובעים בחלקים שווים. הסך הכולל של הדרישה: כ-35.5 מיליון שקל.

נושא מרכזי שמדגישים עדיני ודקל בבקשתם הוא העובדה כי דסק"ש - המקבלת את הפיצוי על-פי ההסדר - לא הייתה מעוניינת בתביעה, לא כאשר הוגשה לראשונה, ואף לא לאחר שהתחלפו בעלי השליטה בה. החברה מצידה טוענת הפוך - ומאשימה אותם בניסיון לעכב את ההסדר

השופט גרוסקופף: "באי-הכוח בתביעה הנגזרת פעלו לכל אורך ההליך באופן מסור ומקצועי"

המאבק המתנהל כיום בבית המשפט סביב שכר-הטרחה הראוי לעורכי הדין של התובע הייצוגי מהווה המשך של היחסים העכורים בין באי-כוחה של דסק"ש לעורכי הדין של התובע הייצוגי, כפי שאלה נחשפו לאחרונה.

זירת הנגזרת בפרשת דסק"ש-מעריב הייתה אחת הזירות הסוערות ביותר בחודשים האחרונים במהלכם גובש הסדר הפשרה שאושר לאחרונה על-ידי בית המשפט, ואשר במסגרתו הוסכם כי נוחי דנקנר והדירקוטרים לשעבר בדסק"ש ישלמו 100 מיליון שקל לחברה בגין אחריותם לנזקים שנגרמו לה בעקבות רכישת מעריב ב-2011.

במהלך דיוני הפשרה התחוללה דרמה מאחורי הקלעים בתיק לאחר שהתברר כי עורכי הדין של התובע בתיק - עורכי הדין עדיני ודקל - התנגדו לפשרה, ועורכי הדין של דסק"ש, אביתר קנולר ואהרון קאופמן (היועץ המשפטי של דסק"ש), האשימו אותם בעיכוב לא ענייני של ההסדר תוך ניסיון לסחוט שכר-טרחה גבוה, בהיקף 20% מהסדר הפשרה. עורכי הדין עדיני ודקל מחו על ההאשמות וטענו כי התנגדותם להסדר היא עניינית ונובעת מכך שהיה ניתן להשיג סכום גבוה יותר במסגרת הפשרה, ואולם בהמשך הותירו את שיקול-הדעת לבית המשפט לאשר אותה - ובית המשפט אכן אישר את ההסדר.

השופט בתיק הנפיץ, פרופ' עופר גרוסקופף, התייחס ליחסים העכורים בין הצדדים וציין, בין היתר, כי "אין לכחד, ההליך שהוביל להגשת הסכם הפשרה, והדיונים בהסכם הפשרה, לא התאפיינו בהרמוניה ובשיתוף-פעולה בין באי-הכוח בתביעה הנגזרת לבין החברה ובאי-כוחה. למרות שלכאורה בשלב בו אנו מצויים אין ניגודי אינטרסים בין החברה לבין מגישי התביעה הנגזרת, שכן אלה כאלה אמורים להיות מעוניינים בהשאת הערך שיושג לטובת החברה, הרי שבמהלך המשא ומתן ביחס להסכם הפשרה נתגלעו ביניהם פערים, מחלוקות ואף עוינות. על כך יש להצטער, ובמיוחד יש להצר על כך שמחלוקות בדבר כדאיות הפשרה גלשו להטחת האשמות ועלבונות שאינם במקומם. אין לי עניין להרחיב בעניין זה, ואסתפק בציון התרשמותי כי באי-הכוח בתביעה הנגזרת פעלו לכל אורך ההליך באופן מסור ומקצועי, וכי הם ראויים לתודה ולהוקרה על ההישג המרשים שהשיגו לטובת החברה".

אך הדבר לא הרגיע את הרוחות, והטענות החמורות כנגד עדיני ודקל עלו שוב במסגרת התגובה שהגישה חברת דסק"ש לבקשת שכר-הטרחה שהגישו עדיני ודקל לבית המשפט - בהיקף 25% מגובה ההסדר (בתוספת מע"מ); מה שהוליד את תגובתם של עדיני ודקל כיום.

עוד כתבות

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק