גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דסק"ש - סרט מלחמה על שכר-טרחה של עשרות מיליוני שקלים

הדרישה של עוה"ד של התובעים הנגזרים בנגזרת בפרשת רכישת "מעריב" לפסוק להם שכר-טרחה וגמול לתובע של כ-35.5 מיליון שקל - מולידה התנצחויות מילוליות ■ לאחר שהחברה הטיחה בהם האשמות, עדיני ודקל מחזירים אש: "כל תכליתן של טענות החברה הוא להשחיר אותנו"

רונן עדיני / צילום: שלומי יוסף
רונן עדיני / צילום: שלומי יוסף

בקשתם של עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל לפסוק להם שכר-טרחה וגמול לתובע בסך כולל של כ-35.5 מיליון שקל, עם סיום ההליכים בתביעה הנגזרת שניהלו בשנים האחרונות בפרשת דסק"ש-מעריב, הולידה תגובה חריפה מצד החברה. זו טענה, בין היתר, כי עדיני ודקל התנו את קידום הסכם הפשרה בתיק בכך שהחברה תיענה לדרישות שכר-טרחה המופרזות שלהם, וזו הייתה הסיבה להתנגדותם להסדר.

באמצעות עורכי הדין אביתר קנולר ואהרון קאופמן (היועץ המשפטי של דסק"ש), טענה עוד החברה כי שכר-הטרחה הראוי עומד על פחות מ-7 מיליון שקל, בין היתר על רקע התנהלותם של עורכי הדין עדיני ודקל, אשר לטענת דסק"ש הייתה שערורייתית.

עדיני ודקל לא נותרו חייבים. בתגובה שהגישו השבוע לבית המשפט נוכח טענותיה החמורות של דסק"ש כלפיהם, הם משיבים אש: "למקרא התגובה המתלהמת והמכפישה עולה תחושה קשה ביותר. התלבטנו רבות האם וכיצד להגיב, והנטייה הראשונית הייתה שלא להגיב כלל, כדי לא להיגרר למלחמת השמצות בלתי מכובדת. עם זאת, טענות החברה אינן אמת ושתיקה בעניין זה עלולה להיחשב חלילה כהסכמה. כל תכליתן של טענות החברה הוא להשחיר אותנו".

בתגובתם דוחים עדיני ודקל את כל טענות החברה, ומבהירים כי התנגדותם להסדר הפשרה שהושג הייתה עניינית, היות ולדעתם היה מקום לנסות ולקבל סכום גבוה יותר. "בניגוד לטענת החברה, עמדה זו נאמרה למגשרת, לנתבעים ולחברה, מיד כאשר הוצעה ההצעה, ועוד בטרם נזכר נושא שכר-הטרחה", כותבים עדיני ודקל ומסבירים כי הם "הבהירו כי סכום הפשרה הראוי בעיניהם לאותה עת הינו 147 מיליון שקל, משום שזהו סכום ההשקעה הראשוני של החברה במעריב".

"השתלחות מצד חברה ציבורית"

לדברי עדיני ודקל, עו"ד קאופמן הוא שהתרכז בנושא שכר-הטרחה ("זה היה הנושא היחיד שהעסיק אותו בפגישה עמנו", כותבים דקל ועדיני). "הצגת הדברים בתגובת החברה, לא רק שאינה נכונה עובדתית, אלא שהיא מקוממת ומכוערת", כותבים עדיני ודקל.

עוד מציינים עדיני ודקל בתגובה כי טענת החברה כאילו הם מציגים את הסכם הפשרה כהישג למרות שהם התנגדו לו, היא מעוותת. ראשית, הם טוענים, עדיין מדובר בהישג שהם השיגו במסגרת הליך הגישור ולא הישג של החברה, שהתנגדה לנגזרת מראשית ההליכים. שנית, נכתב בתגובה, "העובדה שהח"מ (עדיני ודקל, א' ל"ו) דחו את ההצעה כי סברו שניתן להשיג יותר מסכום זה, אינה סותרת את העובדה שעדיין 100 מיליון שקל הוא סכום גבוה מאוד, בכל קנה מידה".

עוד טוענים שני עורכי הדין בנגזרת כי בניסיונה "להשחיר" אותם בכל דרך, מציגה החברה את שכר-הטרחה כאשר הוא כולל את רכיב המע"מ (17%) וזאת במטרה לנפח את הסכומים להציגם בצורה מנופחת ומוגזמת. "כל בר-דעת יודע שמע"מ משולם לקופת המדינה, ולכן אין מקום להכליל אותו בסכום שכר-הטרחה", כותבים השניים.

"לסיכום, יש להצטער על האופן בו בוחרת חברת ציבורית להשתלח במי שפעלו בעבורה וייצגו אותה בשקידה רבה ובנחישות, והשיגו בעבורה סכום פשרה כמעט חסר תקדים בישראל, והיו מוכנים להמשיך להיאבק על-מנת להגדיל את הסכום שישולם לה. החברה, שכלל לא רצתה בתביעה והתנגדה לה, מנסה עתה להשחיר את באי-כוחה, שבזכותם זכתה בסכום נכבד. והכול רק על-מנת לגמד את חלקם, במטרה להקטין את זכאותם לשכר-טרחה", כותבים עורכי הדין עדיני ודקל.

*** סייעה בהכנת הידיעה: מלכה רדוזקוביץ. 

רקע: הנגזרת הסוערת שנולדה מהרכישה הכושלת של "מעריב"

התביעה הנגזרת הוגשה לפני מספר שנים לבית המשפט על-ידי בעלי מניות מיעוט בחברת דיסקונט השקעות (דסק"ש) - באמצעות עורכי הדין עדיני ודקל - נגד נוחי דנקנר, בעל השליטה לשעבר בדסק"ש, ונגד דירקטורים אחרים, בגין רכישת עיתון "מעריב" הגוסס אז, בהשקעה של 147 מיליון שקל. לפני כשנתיים ניתנה בתיק החלטה דרמטית המאשרת לנהל את התביעה, והצדדים פנו להליך גישור לצורך ניסיון להגיע להסדר.

בחודש שעבר אישר השופט עופר גרוסטקופף את הסכם הפשרה שהושג, שבמסגרתו נקבע כי הנתבעים - בעל השליטה לשעבר בדסק"ש, דנקנר, הדירקטורים לשעבר ונושאי משרה בה - ישלמו סך של 100 מיליון שקל לקופת דסק"ש ובנוסף ישלמו גמול לתובעים שהגישו את התביעה הנגזרת ושכר-טרחה לבאי-כוחם, כפי שיקבע בית המשפט. לאחר ימים ספורים הגישו עורכי הדין עדיני ודקל את בקשתם לקבל שכר-טרחה בגובה 25 מיליון שקל, בתוספת מע"מ - כלומר 29 מיליון שקל, וכן מבקשים לפסוק לתובעים הנגזרים שאותם ייצגו גמול, בסך השווה ל- 6.25% מסכום הפשרה - היינו 6.25 מיליון שקל - שיחולק בין שני התובעים בחלקים שווים. הסך הכולל של הדרישה: כ-35.5 מיליון שקל.

נושא מרכזי שמדגישים עדיני ודקל בבקשתם הוא העובדה כי דסק"ש - המקבלת את הפיצוי על-פי ההסדר - לא הייתה מעוניינת בתביעה, לא כאשר הוגשה לראשונה, ואף לא לאחר שהתחלפו בעלי השליטה בה. החברה מצידה טוענת הפוך - ומאשימה אותם בניסיון לעכב את ההסדר

השופט גרוסקופף: "באי-הכוח בתביעה הנגזרת פעלו לכל אורך ההליך באופן מסור ומקצועי"

המאבק המתנהל כיום בבית המשפט סביב שכר-הטרחה הראוי לעורכי הדין של התובע הייצוגי מהווה המשך של היחסים העכורים בין באי-כוחה של דסק"ש לעורכי הדין של התובע הייצוגי, כפי שאלה נחשפו לאחרונה.

זירת הנגזרת בפרשת דסק"ש-מעריב הייתה אחת הזירות הסוערות ביותר בחודשים האחרונים במהלכם גובש הסדר הפשרה שאושר לאחרונה על-ידי בית המשפט, ואשר במסגרתו הוסכם כי נוחי דנקנר והדירקוטרים לשעבר בדסק"ש ישלמו 100 מיליון שקל לחברה בגין אחריותם לנזקים שנגרמו לה בעקבות רכישת מעריב ב-2011.

במהלך דיוני הפשרה התחוללה דרמה מאחורי הקלעים בתיק לאחר שהתברר כי עורכי הדין של התובע בתיק - עורכי הדין עדיני ודקל - התנגדו לפשרה, ועורכי הדין של דסק"ש, אביתר קנולר ואהרון קאופמן (היועץ המשפטי של דסק"ש), האשימו אותם בעיכוב לא ענייני של ההסדר תוך ניסיון לסחוט שכר-טרחה גבוה, בהיקף 20% מהסדר הפשרה. עורכי הדין עדיני ודקל מחו על ההאשמות וטענו כי התנגדותם להסדר היא עניינית ונובעת מכך שהיה ניתן להשיג סכום גבוה יותר במסגרת הפשרה, ואולם בהמשך הותירו את שיקול-הדעת לבית המשפט לאשר אותה - ובית המשפט אכן אישר את ההסדר.

השופט בתיק הנפיץ, פרופ' עופר גרוסקופף, התייחס ליחסים העכורים בין הצדדים וציין, בין היתר, כי "אין לכחד, ההליך שהוביל להגשת הסכם הפשרה, והדיונים בהסכם הפשרה, לא התאפיינו בהרמוניה ובשיתוף-פעולה בין באי-הכוח בתביעה הנגזרת לבין החברה ובאי-כוחה. למרות שלכאורה בשלב בו אנו מצויים אין ניגודי אינטרסים בין החברה לבין מגישי התביעה הנגזרת, שכן אלה כאלה אמורים להיות מעוניינים בהשאת הערך שיושג לטובת החברה, הרי שבמהלך המשא ומתן ביחס להסכם הפשרה נתגלעו ביניהם פערים, מחלוקות ואף עוינות. על כך יש להצטער, ובמיוחד יש להצר על כך שמחלוקות בדבר כדאיות הפשרה גלשו להטחת האשמות ועלבונות שאינם במקומם. אין לי עניין להרחיב בעניין זה, ואסתפק בציון התרשמותי כי באי-הכוח בתביעה הנגזרת פעלו לכל אורך ההליך באופן מסור ומקצועי, וכי הם ראויים לתודה ולהוקרה על ההישג המרשים שהשיגו לטובת החברה".

אך הדבר לא הרגיע את הרוחות, והטענות החמורות כנגד עדיני ודקל עלו שוב במסגרת התגובה שהגישה חברת דסק"ש לבקשת שכר-הטרחה שהגישו עדיני ודקל לבית המשפט - בהיקף 25% מגובה ההסדר (בתוספת מע"מ); מה שהוליד את תגובתם של עדיני ודקל כיום.

עוד כתבות

עו''ד אלדד כורש / צילום: איל יצהר

אלדד כורש בדרך להקים משרד חדש עם 50 עורכי דין

לגלובס נודע כי עו"ד אלדד כורש ניהל מגעים עם מספר משרדים גדולים, אך בסופו של דבר הוא צפוי לפנות לדרך עצמאית ● חברת הנדל"ן תדהר, הלקוחה המרכזית של כורש, תעבור איתו למשרד החדש, שצפוי להתמקם במגדל ביונד בגבעתיים ● כורש אישר את הפרטים

הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הארנונה תתייקר שוב? הממשלה משנה כיוון - ומאשרת לעיריות להגיש בקשות להעלאת תעריפים

שר הפנים הקודם, משה ארבל, הצהיר באמצע השנה כי לא יאשר בקשות לחריגה מתעריף הארנונה הקיים ● אך מאז ארבל עזב – וכעת הממשלה מאפשרת הגשת בקשות חריגות ● איגוד לשכות המסחר: עד כה הוגשו כ-95 בקשות להעלאות חריגות, המסתכמות בכ־250 מיליון שקל

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

פשרה בייצוגית נגד טבע: האם התרופה להקלת גודש באף באמת מועילה?

טבע דחתה את הטענות כי התרופה "טבע קולד" אינה יעילה, אך במסגרת הפשרה הסכימה לתרום תכשירים בשווי של 440 אלף שקל לעמותת "חברים לרפואה" עפ"י צורכי הארגון

מפעלי ים המלח / צילום: Shutterstock

השטח יצטמצם והכללים יוקשחו: כללי הזיכיון החדשים של האוצר לים המלח

באוצר מגדירים את המכרז החדש לים המלח כ"הזדמנות היסטורית" לשינוי התנאים ומענה לביקורת כלפיו ● בנוסף לגידול ברווח המדינה והקמת מנהלת ייעודית, שטח הזיכיון יקטן, ייגבה היטל מים מהזכיין שיממן גם את קציר המלח

יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור בית השקעות / צילום: יח''צ

כאב ראש של עשירים: זינוק של 275% במניית מור פגע ברווחי החברה ברבעון

בית ההשקעות נאלץ להפריש 18 מיליון שקל לעדכון התגמול ההוני לעובדים, עקב העלייה המשמעותית במחיר המניה ● מאידך נאלצו שלושת בכירי מור להחזיר 1.67 מיליון שקל לקופת החברה, בשל התנגדות רשות ני"ע ל"פריסת" התגמול ההוני שאושר להם אשתקד

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

מחנה קיץ בארה"ב ב־10,000 דולר: המגייסת החדשה בבורסת ת"א

סימד הולדינגס השלימה גיוס אג"ח של 610 מיליון שקל, שישמשו בעיקר לרכישת נכסים מידי בעליה ולפירעון הלוואות ● החברה מפעילה מחנות קיץ לנוער, בעיקר יהודי

אוטובוס של אגד

בלי מקור תקציבי: מחירי התחבורה הציבורית לא יעלו בינואר הקרוב

נציג האוצר אמר הבוקר בוועדת הכלכלה שעליית מחיר התחבורה הציבורית ל-9 שקלים, שהייתה מתוכננת לינואר, תידחה ● באוצר יעדכנו בימים הקרובים לגבי המקור התקציבי לכך

צילום: ap, Francisco Seco

סוכני AI ולוחמי לוויינים: צה"ל מקים שתי חטיבות ומסמן את פני העימות הבא

כחלק מלקחי המלחמה, הצבא מודיע על הקמת חטיבת הבינה המלאכותית, שתשתלב בוטים בלחימה ותספק תמונת מצב לכוחות בשטח ● בנוסף, הצבא מקים חטיבה שתתמחה בתחום החלל

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

מייסיד MHR1, צח חרמון ויגיל מנוביץ' / איור: גיל ג'יבלי

המאבק המשפטי בחברת הנדל"ן הגרמנית מתקרב לסיום

הסכם שהוגש לבית המשפט הכלכלי מסדיר לראשונה שליטה משותפת על התאגיד ההולנדי שמחזיק במרבית נכסי MHR1 ● השליטה תעניק למשקיעים גם 50% בקבלת החלטות בתאגיד ההולנדי ובחברות-הבנות שלו

צורי דבוש, יו''ר קליל / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יו"ר החברה הציבורית שיתמודד על נשיאות התאחדות התעשיינים

צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה בקליל, החליט להתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ● זהו צעד מפתיע, משום שהציפייה הייתה שאברהם נובוגרוצקי, יו"ר איגוד המתכת החשמל והתשתיות, יהיה המועמד היחיד ● כעת יש לדבוש שבועיים לנסות להשיג 50 חתימות של תעשיינים תומכים

איראן ממשיכה את המרוץ לגרעין בעזרת "רשתות סודיות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המרוץ האיראני לגרעין לא הופסק, בצרפת מתלוננים שישראל פוגעת בחופש העיתונות, והשתתפות ישראל באירוויזיון עלולה להיות בסכנה ● כותרות העיתונים בעולם

אורי יוגב / צילום: יונתן בלום

הקרן שחתומה על שני אקזיטים בשבוע: "רצינו להוכיח לשוק"

קרן אלומה סיכמה על מכירת אקסלרה בחצי מיליארד שקל וחלק ממניותיה באסקו ● היו"ר אורי יוגב: "מחיר המניה שלנו מאוד ירד וחשבנו שאנחנו ‫צריכים להוכיח לשוק. זו ההוכחה האולטימטיבית"

פעילות כוחות צה''ל ברפיח (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

בתגובה לתקרית ברפיח: חיל האוויר תקף בדרום רצועת עזה

ארבעה לוחמים נפצעו בהיתקלות ברפיח, אחד מהם במצב קשה; צה"ל תקף מפקד שטח בחטיבת רפיח בתגובה ● החל הליך הזיהוי של החטוף החלל במכון לרפואה משפטית ● מעבר רפיח ייפתח בימים הקרובים ליציאת תושבים בלבד מרצועת עזה למצרים ● העצרת הכללית של האו"ם אישרה החלטה הקוראת לישראל לסגת מרמת הגולן ● עדכונים שוטפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הפערים, המחלוקות וצעדי ההתייעלות: הצעת התקציב ל־2026 עולה לאישור הממשלה

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: מינהל התכנון עוקף רשות מקומית ונותן היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?

משרד הפנים בירושלים / צילום: Shutterstock, shutterstock

חברות שיתמודדו במכרזי הרשויות המקומיות יחויבו להצהיר על עבר פלילי

משרד הפנים מבטיח מנגנון שיחסום התמודדות של חברות תחת חקירה במכרזים עירוניים, לאחר שנים שבהן הרשויות המקומיות נמנעו מבדיקת עבר פלילי – בניגוד לנעשה בשירות המדינה ● זאת על רקע מספר פרשיות שחיתות ובעקבות לחץ ציבורי

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

בחצי מיליארד שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הסגורה של דוראל?

דוראל הנפיקה אמש מניות ב-500 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025