רון חולדאי / צילום: איל יצהר
ביום שני הקרוב (12.2), יתקיים בבית המשפט העליון לדיון בעתירה שהגיש ועד שכונת נווה צדק בתל-אביב נגד העירייה, בניסיון לערער על האצלת הסמכויות שהעבירה המדינה מהוועדה המחוזית למקומית, עם אישור תוכנית המתאר של העיר באוגוסט 2015.
מדובר בפרוצדורה משפטית מסובכת ויקרה. לטענת תושבי השכונה היוקרתית, עיריית תל-אביב מצופפת את אזור נווה צדק ואינה דואגת להקצאת מספקת של תשתיות שטחי ציבור. לטענתם, חברי מועצת העיר פועלים ללא שיקול-דעת מושכל, והם נאלצים לתמוך, משיקולים פוליטיים, במדיניות שאינה קשורה בהכרח לטובת ולרווחת התושבים. העתירה, שהיא לכאורה נקודתית ולוקאלית, זוכה לתמיכה של ועדי שכונות ממקומות אחרים המחכים לשמוע את פסיקת שופטי העליון.
בשונה מרוב חלקי העיר תל-אביב, שאין בהם תודעה שכונתית, נווה צדק היא שכונה מגובשת למדי ויש בה ועד תושבים די פעיל. זה ודאי קשור לכך שמדובר בשכונה קטנה, עם גבולות ברורים, ורבים מתושביה ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. בשנים האחרונות, ועד השכונה נלחם נגד מגדלים בהיקף השכונה, העברת מסילת הרכבת מתחת לקרקע בציר המסילה, הפיכת הייעוד של "בית גיבור" למלונאות ומגורים, המעבר של ציר שלבים ליד השכונה, אופי רחוב יצחק אלחנן ועוד. אחת ה"חזיתות" העיקריות של מאבקי הוועד, זה שנים, היא קידום פתרון למחסור במוסדות חינוך בשכונה.
לדברי א', עורך דין תושב השכונה, המבקש להישאר בעילום שם, מדובר בבעיה ארצית. "תיקון 101 ברפורמת התכנון נתן לוועדה המקומית את הסמכות לקבל החלטות שעד עכשיו לא היו בידיים שלה. זה אומר שבלחץ מהנדס העיר, נבחרי הציבור יכולים לקבל החלטות שיקפחו אזור מסוים. הם יכולים לקבוע שיבנו 2,000 יחידות דיור בלי כביש גישה, או בלי בית ספר. אין הפרדת רשויות. אין רשות מחוקקת ורשות מבצעת".
העתירה, שעליה חתום עו"ד מרדכי שמיר, מציעה גם פתרונות: "פתרון אחד, הוא קביעה מראש של השטחים המיועדים לצורכי ציבור. פתרון אחר הוא קביעת הוראות קונקרטיות, מגבילות את שיקול-הדעת של הוועדה המקומית, באופן שימנע ממנה להקריב את טובת הציבור בשל לחצים תוך כדי קידום ההליכים התכנוניים".
אדריכל עילם טייכר, יועץ לעמותת "ירוק וגם בטון" הפועלת במרכז העיר תל-אביב, מסתייג מהחופש שניתן לוועדה המקומית לקבל החלטות הנוגעות להקצאה ומיקום של שטחי ציבור. נקודת המוצא שלו היא שמי שמניע את התכנון הם יזמים: "תוכנית מתאר אומרת שצריך להקצות, אבל באותה עת מאפשרת לחברי המועצה שיקול-דעת שמאפשר להם לא להקצות. אבל הקריטריונים לקבלת ההחלטה ממש לא ברורים. כמו כן, תוכנית המתאר אומרת שמותר לוועדה להמיר שטחי ציבור לקרן כספית. המנגנון הזה לא עובד. הוא פרוץ לחלוטין".
מדוברות עיריית תל-אביב-יפו נמסר: "הנושא יעלה לדיון בבית משפט העליון בשבוע הבא, והעירייה תביע את עמדתה בדיון זה".