גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבורסה לא מתייבשת, והנפקת פתאל היא תחילתה של מגמה

הבורסה כבר לא מתייבשת, והמציאות שולחת איתות פשוט מאוד למשרד האוצר ולשר משה כחלון: תנו גז, שוק ההון המקומי מחכה רק לכם ■ פרשנות

הבורסה בתל-אביב / צילום: שאטרסטוק
הבורסה בתל-אביב / צילום: שאטרסטוק

השבוע התנודתי בשווקים וכמה מהאירועים הקשורים לבורסות, במישרין או בעקיפין, צריכים להזכיר לנו את התפקיד העיקרי שלשמו קיימות בורסות, מלבד תיווך בין קונים ומוכרים במסחר בניירות ערך: תפקידן להיות מקום שתומך בכלכלה הריאלית, מקום שבו מגייסים הון מהציבור כדי להשקיע אותו הלאה, כדי להתרחב, כדי ליצור מקומות תעסוקה. זה נכון לא רק לחברות פרטיות אלא גם לחברות ממשלתיות. לפעמים המטרה היא, בין היתר להנזיל מניות של חברות פרטיות ולתת להן שווי, כחלק מהעברת החברות לדור הבא. כמובן, בעסק הזה של גיוסי הון יש תמיד רמאים ורמאויות שבמסגרתן לוקחים את הכסף הציבורי וגונבים אותו בכל מיני מניפולציות והברחות נכסים, אבל התפקידים האלה הם הצד החיובי של הבורסות. יש גם צד שלילי: מסחר שהפך לקזינו, הימורים פרועים בתוך מינוף עצום, עניין שאין לו דבר וחצי דבר עם הכלכלה הריאלית.

1. בשבוע הבא אמורה להתקיים ההנפקה של רשת מלונות פתאל, שמבחינתי מייצגת את האירוע הפיננסי-כלכלי הבולט של השנה עד כה. סוף-סוף חברה ענקית מביעה אמון בבורסה בתל-אביב ובוחרת להנפיק בה, אף שיש לה פעילות ענפה בחו"ל. מדובר באיש עסקים - דוד פתאל - שבנה אימפריה אדירה בעשר אצבעות והחליט להנזיל את מניותיו. אני מניח שהבורסה תקלוט את ההנפקה הזאת, גם אם תהיה הפשרה סביב שווייה.

הנפקת רשת מלונות פתאל היא העדות הטובה ביותר לכך שהמנטרה על "התייבשות" הבורסה הישראית כבר אינה רלוונטית, אף שעדיין שומעים אותה. מדי פעם אני שומע על כך שבשערי הבורסה באים אך ורק חברות זרות, במיוחד בגיוסי חוב, שיהפכו בבוא העת להסדרי חוב. האמירה הזאת נכונה בחלקה, אבל היא ממש לא משקפת את מה שקורה בבורסה מאז תחילת 2017.

ובכן, יש מהפך, אם לא שמתם לב. מאז שנכנס איתי בן-זאב לתפקידו כמנכ"ל הבורסה בתל-אביב, היא משתקמת יפה ואף פורחת. אין כמו עובדות כדי להמחיש זאת: בשנת 2017 התבצעו 17 הנפקות הון ראשוניות (ראו טבלה), בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. שווי השוק הכולל של החברות החדשות עמד על כ-7.6 מיליארד שקל. בשנות ההתייבשות, כלומר ב-2015-2016, התבצעו רק 5 הנפקות ראשוניות. זאת ואף זאת, 3 חברות ביצעו ב-2017 רישום כפול וכ-800 מיליון שקל גויסו במניות בכורה. הנפקת פתאל, אם כן, מציינת את שיאו של התהליך הזה (שווייה אמור לנוע סביב 3.5 מיליארד שקל).

ההצלחה של הנפקת פתאל יכולה להיות מקפצה לעוד ועוד חברות פרטיות בינוניות וגדולות, שיאמינו בבורסה בתל-אביב וינפיקו בה את מניותיהן, אבל לא רק להן. ההנפקה יכולה לשמש זרז ומקפצה גם לחברות מסוג אחר.

המצטרפות החדשות לבורסה

2. לפני כ-7 חודשים כתבתי פה על החלטת ממשלה שהתקבלה אי-אז ב-2014 ודיברה על כך שהמדינה תישאר בעלת השליטה בהנפקות בבורסה של חברות ממשלתיות. כלומר, תתבצע מכירה של בין 25% ל-49% מהמניות של כמה חברות ממשלתיות בבורסה, והשליטה עדיין תהיה ממשלתית. ההחלטה התייחסה לחברת החשמל, לתעשייה האווירית, לרפאל, למקורות, לחברת הדואר, לנתיבי הגז הטבעי ולעוד כמה חברות כמו נמל אשדוד - כולן היו אמורות להניב למדינה 15 מיליארד שקל בשלוש שנים. שלוש שנים ויותר חלפו ולא נכנס אפילו לא שקל אחד מהחלטת הממשלה הזאת. היא מעלה אבק, כמו החלטות אחרות. כולן נשארו על הנייר.

אבל יש תקווה. לאחרונה הורה שר האוצר משה כחלון לרשות החברות לקדם את תוכנית הפרטת הדואר, בין היתר באמצעות הנפקה. רשות החברות עצמה מרעננת את התוכניות להנפקת שורה של חברות ממשלתיות - אלה תוכניות שבבסיס החלטת הממשלה מ-2014. כל זה טוב ויפה, אבל התוכניות הללו יימדדו רק במבחן הביצוע, לא במבחן המריחה באמצעות ניירות עבודה, ביורוקרטיה, עוד תוכניות ועוד ועדות.

אם הנפקת פתאל מאותתת משהו לאוצר ולכחלון, והיא צריכה לאותת להם, זה דבר פשוט מאוד: תנו גז, הבורסה מחכה לכם. תנו גז בסידורים ובהסדרות השונות להכנת החברות הללו לקראת הנפקה, בין שבתיקוני חקיקה ובין שבהסכמות עם העובדים. בסופו של דבר, מכירת מניות מיעוט בבורסה של חברות ממשלתיות תשרת את כל הצדדים: היא תשרת את בעלי השליטה, כלומר מדינת ישראל, שעשויה לקבל עד 15 מיליארד שקל משורה של הנפקות; היא תשרת את החברות עצמן, כי שקיפות תמיד תורמת לממשל התאגידי בחברות הללו, והיא תתרום גם לעובדים - נניח על ידי חלוקת אופציות או מניות. לכולם יש סיבות טובות להפריט את החברות הממשלתיות בשלב הראשון דרך הבורסה ועדיין לשמור על שליטת המדינה, במיוחד בחברות הביטחוניות. תוספת של 15 מיליארד שקל להכנסות המדינה, גם אם היא חד-פעמית, איננה דבר של מה בכך. היא יכולה להוריד עוד את נטל החוב של ישראל והיא יכולה לשמש למטרות אחרות, אבל זו כבר סוגיה אחרת לדיון.

3. הצד ה"אפל" של הבורסות, והפעם של הבורסה האמריקאית, קיבל ביטוי בהודעה של חברת הברוקרים וחברת הבורסה אי.בי.איי. החברה הודיעה לבורסה שבכמה חשבונות המשמשים לקוחות עצמאיים של החברה הבת לפעילות מסחר עצמאית, בוצעהה פעילות בנגזרים לצורך יצירת פוזיציות חבר (שורט) על מדד הפחד בארה"ב, מדד ה-VIX. מה שקרה הוא שבשני ימי מסחר בלבד, ב-5 וב-6 בפברואר, נכנסו חשבונות הלקוחות לחריגת אשראי, שעמדו על לא פחות מ-12.5 מיליון דולר (קרוב ל-45 מיליון שקל!). אי.בי.איי הודתה בהודעתה כי יש לה חשיפה בסכום חריגת האשראי ובשלב זה היא איננה יכולה להעריך את הנזק שייגרם לה, כלומר, היא איננה יכולה להעריך אם תוכל לגבות את הכסף מאותם לקוחות עצמאיים.

אז מה קרה פה? בואו נעזוב את ההסברים המסובכים על שורטים ועל נגזרים ועל מרג'ין קול. מה שקרה הוא הימור פרוע שגרם נזק רב בגלל שני ימי מסחר תנודתיים מאוד בוול סטריט. ומה שקרה עוד הוא שניהול הסיכונים של ההימור הפרוע הזה באי.בי.איי קרס לחלוטין יחד עם קריסת ההימור.

האירוע הזה, הקטן יחסית, משקף את מה שרע בכל "משפחת" המסחר בנגזרים. וורן באפט קרא לו פעם "נשק להשמדה המונית", אף שהחברות שלו עצמו משתמשות בו. המקרה של אי.בי.איי הוכיח עד כמה הוא צודק. "משפחת" הנגזרים היא סוג של גולם שקם על יוצרו. למפקחים אין היכולת להתמודד עם התחכום והמורכבות של כל התעשייה המפלצתית הזו. מגוון של מוצרים פיננסיים אקזוטיים ומורכבים חדשים נכנסו לזירה בשנים האחרונות. מכל "נכס בסיס" (הכוונה למלניות, איגרות חוב, סחורות ומטבעות) הורכבו "נגזרים" שמאפשרים הימורים פרועים. ההיקף של התעשייה הזאת צמח למאות טריליוני דולרים.

המהפכה הטכנולוגית רק האיצה והעצימה את כל התופעה, היא אפשרה כביכול תמחור של כל הג'יבריש הזה, לפי כל מיני נוסחאות שרק מעטים מבינים ועוד יותר מעטים מסוגלים להסביר אותן. לכל זה הוסיפו שמן למדורה המינוף, המשחקים בנגזרים באשראים מטורפים. התוצאה היא קזינו לכל עניין ודבר, שנמכר בעטיפות נוצצות. למה הכוונה? ההסבר לבניית הקזינו הזה הוא שהדבר נועד כביכול לגדר סיכונים, לשכלל את השוק ולכפות את משמעת השוק על חברות כושלות. אלא שזה הסבר תלוש מאוד מהמציאות: השוק לא התייעל והוא הפך קורבן למשחקים הללו. הרי המשבר ב-2008 נולד מהמשחקים הללו.

באפט הסביר את התופעה הזאת נפלא: רוב האסונות הפיננסיים נובעים מרעיונות טובים שמיושמים בצורה מופרזת. הדבר העצוב בכל הסיפור הזה הוא שמעט אנשים יחסית עם רעיונות טובים גרמו בסופו של דבר להרס וחורבן נרחבים, ולרוב מי ששיחק ברולטה הזאת והשתמש בכספם של אחרים יצא ללא פגע.

הנה, "הלקוחות העצמאיים" של אי.בי.איי, שזרעו הרס וחורבן של 12.5 מיליון דולר בתוך יומיים, כנראה לא מסוגלים לסתום את חריגת האשראי שהם יצרו. למה שאי.בי.איי לא יגלו לנו מי הם אותם שחקני רולטה? אולי משום שכך הם יחשפו גם את קלונם?

eli@globes.co.il

עוד כתבות

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

עסקה ייחודית בכרמיאל: בית נמכר ב־5 מיליון שקל

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● מהוט מסרו כי התקלה נקודתית ונמצאת בטיפול

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם