נתונים מעודדים עם קידום חקיקת הרפורמה בדיני חדלות פירעון

הרפורמה הכוללת בדיני חדלות פירעון - שאושרה שלשום (ד') בוועדה חוקה של הכנסת לקראת ההצבעה בקריאות שנייה ושלישית - אמורה להחליף חקיקה של תיקון לחוק הוצאה לפועל בהוראת שעה, שכונתה "חוק השמיטה". הוראה זו מאפשרת, מאז יולי 2015, לחייבים בהוצאה לפועל לקבל "הפטר" כולל מחובם, אם הם עומדים בתנאים מסוימים. הפטר כזה ניתן עד לתיקון לחוק הוצל"פ רק בהליכי פשיטת רגל.

בשבוע שעבר, הודות להוראת השעה, העניקו רשמי הוצאה לפועל את ההפטר האלף במספר מאז שנחקק "חוק השמיטה". מנהל רשות האכיפה והגבייה (הוצל"פ), תומר מוסקוביץ, הציג בכנסת נתונים על אותן אלף משפחות, שיצאו לחיים חדשים בהחלטת רשמי ההוצל"פ. מהנתונים שהציג, עולה כי אלף ההפטרים שניתנו מאז התיקון לחוק, מהווים כחמישית מכלל הבקשות שהוגשו להליך הפטר בהוצל"פ על-ידי חייבים המוגדרים כ "מוגבלים באמצעים". יצוין כי רשם ההוצל"פ מוסמך לקבל החלטה על מתן הפטר רק לאחר שפנה לנושי החייב לקבלת התנגדויות להפטר.

"הנחה" בדרישת העמידה בתשלומים

עד שיסתיימו הליכי החקיקה של הרפורמה הכוללת בדיני חדלות פירעון, שיעור מתן ההפטרים צפוי לעלות עם אישורם של תיקונים חדשים לחוק ההוצל"פ שמקדמת רשות האכיפה והגבייה ושממתינים לאישור הכנסת, עוד לפני אישור הרפורמה הכוללת. התיקונים - שבהם מתבקשת הארכה של הוראת השעה ("חוק השמיטה") עד לספטמבר 2019 - מרחיבים את שיקול דעתם של רשמי ההוצל"פ במתן הפטרים מחובות. בין השאר, מוצע להסמיך את הרשמים לתת הפטר גם לחייב שיש לו נכסים, אם הגיע הרשם למסקנה שאין תועלת לנושים במימוש הנכס.

עם היוודע דבר ההפטר האלף שניתן מאז כניסת התיקון לחוק, מסרה שרת אהמשפטים, איילת שקד, כי "מסלול ההפטר שיצרנו, מאפשר גם לחייבים נעדרי יכולת כלכלית לשוב ולעמוד על רגליהם. דבר זה הוא יעיל יותר ומוסרי יותר מהעידן שקדם לחוק ההפטר ('חוק השמיטה', מ' ר'). אני מודה לרשמי ההוצל"פ על הרגישות החברתית שתשפר את חייהם של אלף משפחות".

בין ההחלטות להעניק הפטר מכוח "חוק השמיטה" - ניתנה החלטה להעניק הפטר מחובות לחייבת כבת 70, חולת סרטן במצב כלכלי ונפשי חמור. החייבת סבלה מאלימות בן-זוגה וחיה כחסרת בית במשך כמה שנים. חובותיה הסתכמו ב-327 אלף שקל, ונפתחו נגדה 47 תיקי הוצאה לפועל שאוחדו לאחד. ביולי 2016 הגישה החייבת בקשת הפטר, ולאחר שנושיה לא הגישו התנגדויות, החליט הרשם להפטיר אותה מחובותיה. מקרה זה מדגים את הרציונל שבגינו נחקק "חוק השמיטה", אבל גם את הצורך בתיקוני החוק החדשים שאותם מקדמת רשות האכיפה והגבייה.

החייבת הוכרזה כ"מוגבלת באמצעים" לפני 15 שנה, אך לא שילמה את צו התשלומים בתיק ההוצל"פ המאוחד שלה. היא גם לא שילמה את הריביות על יתרת החוב - שגם כך היו גדלות יותר משיעור התשלומים. לצד זאת, ההגבלות עליה, כחייבת מוגבלת באמצעים, מנעו ממנה לצאת לדרך חדשה.

"מהמסמכים שהגישה החייבת עולה תמונה של נסיבות קשות ביותר, בעיות בריאות ובעיות סוציאליות קשות", כתב רשם ההוצל"פ בהחלטת ההפטר. "החייבת מתגוררת כיום במרכז קליטה בבאר שבע לאחר שהיתה דרת רחוב במשך מספר שנים, ובעברה, אלימות מצד בן זוגה (שמרצה כיום עונש מאסר בעוון רצח), שהייה במעון לנשים מוכות עם ילדיה ונישואים נוספים שלא צלחו.

"החייבת מוכרת כנכה במוסד לביטוח לאומי וסובלת משלל בעיות רפואיות וכן בעיות נפשיות, וב-2004 אובחנה כחולת סרטן. החייבת מתקשה לתפקד בשל בעיותיה הנפשיות והרפואיות ונזקקת לטיפול תרופתי מסיבי, וכל אלה מצטרפים למצבה הכלכלי הקשה. הכנסותיה של החייבת מורכבות מקצבת הביטוח הלאומי, לאחר שניסיונות להשתלב בשוק העבודה לא צלחו - והכנסה זו אינה מספיקה בכדי לקיים את צרכיה ההכרחיים".

אולם למרות הנסיבות הקשות של החייבת, הדרך לקבלת הפטר מחובותיה לא הייתה מובנית מאליה. זאת, מאחר שחוק הוצל"פ קובע כי ככלל על חייב המוגדר כ"מוגבל באמצעים" לעמוד בסכום החודשי בצו התשלום בשלוש השנים שקדמו לבקשת ההפטר שהגיש. אולם, רשם ההוצל"פ קבע כי כי למרות שהחייבת לא עמדה בתנאי הנדרש לבקשת ההפטר, יש הצדקה להפטיר אותה מחובותיה לפי סעיף 69' לחוק ההוצל"פ, המאפשר לרשם שיקול דעת במתן הפטר במקרה של "נסיבות חריגות". הרשם ציין כי מתן צו ההפטר לאותה חייבת משרת את התכלית של מוסד ההפטר לחייבים, והוא "יאפשר לחייבת - לכל הפחות במישור החובות הרובצים על כתפיה - לצאת לדרך חדשה".

אם יאושרו התיקונים החדשים לחוק ההוצל"פ שמקדמת הרשות, בעתיד לא יידרשו רשמי ההוצל"פ ל"נסיבות חריגות" כדי להעניק הפטר לחייב במצב דומה לחייבת חולת הסרטן. לפי אחד התיקונים המוצע, כדי לקבל הפטר, לא תידרש עוד עמידה בתנאי של תשלום הסכום החודשי בצו התשלומים במשך שלוש שנים לפני בקשת ההפטר, ודי יהיה בכך שהחייב שילם לפחות מחצית מהתשלומים שהיה עליו לשלם במהלך אותן שנים. זאת, ובלבד שישלים את הפיגורים בתשלום.

הפטר גם לחייב עם נכסים

שיקול דעת נוסף שיוקנה לרשם ההוצל"פ במסגרת התיקונים המוצעים לחוק ההוצל"פ, עוסק בתנאי הסף לכניסה למסלול ההפטר, שלפיו נדרש כי לחייב לא יהיו כל נכסים.

לפי התיקון המוצע, במקרים המתאימים יוכל חייב מוגבל באמצעים לקבל הפטר מחובותיו, גם אם יש בבעלותו נכסים. לפי התיקון, רשם ההוצל"פ יהיה מוסמך להביא בחשבון את עלות מימוש הנכס והתועלת לנושים ממימושו, ולהעניק הפטר אם יגיע למסקנה שאין תועלת לנושים במימוש הנכס. עוד מוצע להסמיך את רשם ההוצל"פ לגבש הסדר חוב מוסכם בין החייב לנושיו.

הרפורמה המתוכננת בדיני חדלות פירעון

מנגנון ברור וידוע מראש לקבלת הפטר והגדלת חלקם של הנושים הרגילים:

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שאושר השבוע בוועדת החוקה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, הוא הסדר חקיקתי עם כ-400 סעיפים שאמור להסדיר לראשונה את תחום חדלת הפירעון של יחידים ושל תאגידים על כל היבטיו. הרפורמה תחליף את ההסדרים הקיימים היום בפקודת פשיטת הרגל ובפקודת החברות.

תחום חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים מבוסס כיום על פקודות מנדטוריות ארכאיות ועל פסיקה. ההסדר החדש אמור לייתר את הצורך במוסד "החייבים המוגבלים" במערכת ההוצל"פ. הליך ההפטר לחייבים מוגבלים ("חוק השמיטה") שימש למעשה פיילוט לרפורמה.

מטרות הרפורמה הן: שיקום כלכלי לחייב, הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים וקיצור הליכים במערכת ההוצל"פ.

הרפורמה מעבירה חלק נכבד מניהול ההליכים של יחידים מבתי המשפט לכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) ולרשות האכיפה והגבייה (הוצל"פ) לצורך ייעול ההליכים. רשות האכיפה והגבייה תהיה אמונה, לפי הרפורמה, על ההפטר הכולל ליחידים, גם על לגבי אלו שלא עברו דרכה ושלא שילמו במשך 3 שנים לפני בקשת ההפטר סכום חודשי בצו תשלומים, כפי שנדרש היום. עם זאת, הליך ההפטר ברפורמה מבוסס על תשלומים שישלם החייב במהלך שלוש שנים לאחר כניסתו להליך.

התוצאה הצפויה היא כי תהיה עלייה בכמות החייבים הנזקקים לשירותיה של הרשות. אולם, מנגד הרפורמה גם מצמצמת את כמות החייבים שיוכלו לבקש הפטר. זאת, על-ידי שינוי התנאי הדורש כי חייב מוגבל באמצעים המבקש הפטר צריך להיות בעל יתרת חוב של לכל היותר 800 אלף שקל. לפי ההסדר החדש, סכום החובות המקסימלי יעמוד על 150 אלף שקל.

עיקרי השינויים הצפויים ברפורמה:

הגדלת החלק שיקבלו הנושים ה"רגילים" - ספקים, אנשים פרטיים ונושים אחרים - מקופת הנשייה. זאת, בין השאר על-ידי הפחתת היקף דין הקדימה (העדיפות) שניתן למדינה כנושה בעת חלוקת נכסי החייב.

מנגנון ברור וידוע מראש לחובותיו של חייב-יחיד בהליכי חדלות הפירעון, שבסופם יזכה החייב להפטר מחובות. לצד זאת קובעת הרפורמה גם מנגנונים למניעת ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון בידי חייבים שאינם תמי לב. במסגרת זאת אף מוקנות לכנ"ר סמכויות חקירה ואכיפה שיסייעו להתמודד עם חייבים כאלו.

הרפורמה יוצרת תשתית לקידומם של הסדרי חוב בשלבים מוקדמים של הקשיים הכלכליים של החברה באמצעות "מו"מ מוגן", היוצר סביבה המאפשרת קידום מהיר של הסדרי חוב. זאת, כדי לצמצם את תופעת התספורות במשק הישראלי.

הרפרומה מטילה חובה על דירקטורים בחברה לצמצום היקף חדלות הפירעון ערב פתיחתם של הליכי חדלות הפירעון.

הרפורמה מחייבת חברות לקבוע מנגנון להתמודדות עם הליכי חדלות פירעון במקרה של פעילות עסקית במספר מדינות בו-זמנית.

תשונה שיטת בחירת הנאמנים, כך שהם ימונו מתוך רשימה שתקבע ועדה ציבורית.

הרחבת גמלת הביטוח הלאומי גם להבראת חברות.

"חוק השמיטה"

התיקון לחוק שמאפשר לחייב "מוגבל באמצעים" לצאת לחיים חדשים

תיקון חוק ההוצאה לפועל שאישרה הכנסת ביוני 2015 ושמכונה "חוק השמיטה", נולד בין השאר מהאבסורד, שהיה רלבנטי בזמנו לכ-22 אלף חייבים שהוגדרו כ"מוגבלים באמצעים": חייבים אלו - גם אם היו משלמים את הסכום החודשי הנמוך שנקבע להם בצו התשלומים (לרוב בגובה של 150-200 שקל), עדיין היו צוברים ריבית גבוהה יותר מסכום קרן החוב, כך שהתשלום החודשי לא היה מפחית לעולם את יתרת החוב. זאת, בזמן שההגבלות החלות עליהם כ"חייבים מוגבלים באמצעים", לא מאפשרות להם לצאת לדרך חדשה ולהשתקם כלכלית. כחייבים שהוכרזו "מוגבלים באמצעים" ושנתונים לתשלום צו תשלומים, רבים מהם נאלצו להסתיר כל נכס שזכו בו וכל שיפור במצבם הכלכלי, גם אם זה היה המפתח לחיים חדשים.

עד לתיקון החוק לא הייתה לחייבים בהוצל"פ אופציה לקבל הפטר מחובות בדיני הוצל"פ אלא רק בדיני פשיטת רגל. ההנחה של המחוקק הייתה כי חייב בהוצל"פ יוכל לעמוד בתשלומים שנקבעו לו בצו התשלומים, מאחר שגובהם נקבע לפי מצבו הכלכלי.

לכאורה המענה הטבעי לאותם עשרות אלפי חייבים היה טמון באפשרות לפנות למערכת פשיטת הרגל, שם היו זוכים להפטר ויכולים לבנות מחדש את חייהם במישור הכלכלי-משפטי. אולם חוסר הוודאות והמורכבות שבהליכי פשיטת הרגל, בצירוף עלות הייצוג המשפטי והפקדת הפקדון הנדרש בהם, הביאו את אותם חייבים להמשיך להתנהל כ"חייבים מוגבלים באמצעים" במערכת ההוצל"פ, כך שהם היו "כלואים" ללא כל אופק של יציאה.

התיקון מ-2015 מתמקד בחייבים מוגבלים באמצעים, מחוסרי נכסים, שהסתבכו בתום לב בחובות, שעומדים בצו התשלומים ושמוגבלים בהגבלות שונות. בנוסף, מדובר בחייבים שגם אם היו עומדים לאורך שנים בצו התשלומים שנקבע להם, הם לא היו מצליחים לפרוע את חובם ולהשתקם.

לפי התיקון לחוק, יכול רשם הוצל"פ לתת הפטר לחייב "מוגבל באמצעים", אם זה עמד בתנאים הבאים: החייב הוכרז כ"מוגבל באמצעים" במשך ארבע השנים שלפני הגשת בקשת ההפטר, לפחות; סך חובותיו - הן בהוצל"פ והן מחוץ להוצל"פ, לרבות חובות שאינם ברי-הפטר - עומד על 800 אלף שקל או פחות; אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, למימוש או למכירה, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; החייב עמד בצו התשלומים שקבע לו הרשם בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר; אין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת לגבי החייב; ולא מתנהל הליך נגד החייב.

התיקון לחוק מ-2015 חוקק באמצעות הוראת שעה למשך שלוש שנים - כך שלתחולתו נותרה כשנה בלבד (עד יוני 2018).

בדברי ההסבר לתיקון לחוק צוין כי הממשלה תפעל לחקיקת רפורמה כללית בדיני חדלות פירעון ואז יבוטל מוסד "החייבים המוגבלים" בהוצל"פ. "הממשלה תפעל לגיבוש הסדר חקיקתי חדש ומקיף שיסדיר את דיני חדלות הפירעון על כלל היבטיהם, ויחליף את ההסדרים הקיימים היום בעניין זה בפקודת פשיטת הרגל ופקודת החברות", נכתב בדברי ההסבר.

לפי ההסבר, ההסדר החדש בעניין חדלות פירעון ייתר את הצורך במוסד "החייבים המוגבלים" בהוצל"פ, "ולכן מוצע לבטל מוסד זה בשנים הקרובות".

דינו של "חייב מוגבל באמצעים"

- חייב "מוגבל באמצעים" במערכת הוצל"פ הוא: מחוסר נכסים, הסתבך בתום לב בחובות, ועומד בצו התשלומים שנקבע לו. בנוסף, גם אם הוא היה עומד לאורך שנים בצו התשלומים שנקבע לו - הוא לא היה מצליח לפרוע את חובו

- עד יוני 2015: חייב "מוגבל באמצעים" לא יכול היה לקבל הפטר מחובותיו, אלא רק ב"נסיבות חריגות". חייב כזה יכול היה להגיש בקשה להפטר רק אם עבר להליכי פשיטת רגל

- מיוני 2015 ואילך: "חוק השמיטה": התיקון לחוק הוצל"פ קובע כי חייב "מוגבל באמצעים" יכול לקבל הפטר מחובותיו, ללא הליכי פשיטת רגל, אם עמד בתנאים הבאים:

1. החייב הוכרז כ"מוגבל באמצעים" במשך 4 השנים שלפני הגשת בקשת ההפטר, לפחות

2. סך חובותיו - הן בהוצל"פ והן מחוץ להוצל"פ - עומד על 800 אלף ש', לכל היותר

3. אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, למימוש או למכירה, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה

4. החייב עמד בצו התשלומים שקבע לו הרשם, ב-3 השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר

5. אין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת לגבי החייב

6. לא מתנהל הליך נגד החייב

- התיקונים לחוק הצפויים עד לאישור הרפורמה הכוללת בדיני חדלות פירעון:

א. כדי לקבל הפטר, די יהיה בכך שהחייב שילם לפחות מחצית מהתשלומים במשך 3 שנים לפני בקשת ההפטר. זאת, ובלבד שישלים את הפיגורים בתשלום

ב. במקרים המתאימים יוכל החייב לקבל הפטר, גם אם יש לו נכסים. רשם ההוצל"פ יוכל להעניק הפטר אם יגיע למסקנה שאין תועלת לנושי החייב במימוש הנכס