קנאביס / צילום: שאטרסטוק
"משקיעים זרים כבר חתמו על מזכרי כוונות להשקיע עשרות מיליוני דולרים בתחום הקנאביס בישראל, ברגע שיותר היצוא", כך אומר ל"גלובס" עו"ד יואב עציון ממשרד עורכי הדין עמית פולק מטלון, המייצג חברות שאמורות לקבל את ההשקעה. "מדובר באנשים מאוד עשירים מקנדה וארה"ב שמתעניינים בקנאביס הישראלי בזכות המו"פ שבוצע בתחום בארץ, שיכול להפוך את ישראל למובילה בתחום, אולם ככל שאישור יצוא הקנאביס בישראל מתעכב, גורמים ממדינות אחרות סוגרים את הפער, וההשקעות הללו ייעלמו".
עציון אמר את הדברים על רקע ההחלטה של ראש הממשלה בנימין נתניהו מתחילת השבוע שעבר, לעכב את ההחלטה הסופית לגבי יצוא הקנאביס לפרק זמן לא ידוע, וזאת לבקשת המשרד לביטחון פנים, אשר הדגיש כי אינו ערוך עדיין לפיקוח על הגידולים והגנה מפני זליגת קנאביס רפואי לשוק הפרטי. מאות מגדלי קנאביס פוטנציאליים קיבלו רישיון לגדל את הצמח למטרות רפואיות לישראל וליצוא. הם קיוו כי יקבלו היתר לייצא בשבוע שעבר, והתפלאו על הדחייה. אולם, לאור תגובת המשרד לביטחון פנים כי אינו מתנגד ליצוא קנאביס אלא רק מעכב את ההחלטה עד להתארגנות, נראה כי ההחלטה החיובית תתקבל בסופו של דבר, אולם יידרשו עוד זמן ותקציב. משרדי הבריאות, האוצר, החקלאות והמשפטים תומכים אף הם ביצוא.
המשקיעים לא מעוניינים לקנות את הידע הישראלי גם אם הגידול בפועל יהיה במדינה אחרת?
"כרגע קנדה היא היבואנית העיקרית, משום שאצלם מזג האוויר מתאים רק לגידול קנאביס בחממות סגורות בתנאי מזג אוויר נשלטים, וזה גידול יקר יותר. באוסטרליה מזג האוויר מתאים לגידול, אבל הם בפער של כחצי שנה עד שנה אחרינו מבחינת הידע כיצד לגדל קנאביס בחוץ בזול. לכן החצי שנה הזו היא ההזדמנות שלנו להכניס רגל בדלת אצל מדינות היבוא. המהירות היא בהחלט קריטית".
עציון אומר כי ישנם גם קשיים רגולטוריים להכניס משקיעים זרים לחברות הקנאביס. "כדי שמשקיע ירכוש 5% ומעלה מחברת קנאביס ישראלית, הוא צריך אישור מהיק"ר. המטרה היא למנוע השתלטות של גורמים עבריינים על החברות. עם זאת, אם חברה כזו מונפקת בבורסה, בעיקר אם זו בורסה זרה, מישהו יכול לרכוש 5% אפילו בלי צורך באישור החברה, ואז היא תהיה בהפרה של תנאי הרישיון שלה, מבלי שהיא ומבלי שהמשקיע בכלל ידעו על כך. בימים אלה הרגולציה עוברת התאמה כדי למנוע את הכשלים הללו. אנחנו חשים שיש פתיחות אצל היק"ר ובמשרדי הבריאות והאוצר, כי ברור שכדי שהקנאביס באמת יהיה ברמה רפואית, חייבים את ההשקעות הגדולות הללו מחו"ל".
אורנה דריזין, מנכ"ל חברת פיתוח התרופות נקסטר, אשר נמצאת בימים אלה בתהליך של הקמת חממה טכנולוגית לפיתוח מכשירים ופורמולציות לשיפור המתן הרפואי של קנאביס, בשותפות עם משקיעים בינלאומיים ועם חברות סטארט-אפ ישראליות, אומרת כי המוצרים הצפויים שצאת מן המפעלים שלה אמורים להיראות כמו תרופות, ולא כמו צמחים לעישון או שמנים שניתן להוסיף למזון. "מבחינתנו מדובר בתרופה לכל דבר, והיום למשטרה ישנן שיטות לפקח על תרופות", היא מזכירה. לכן היא אינה חושבת שהסיכון לזליגה גבוה כפי שהמשטרה מעריכה, ואינה רואה מדוע יש צורך בהיערכות יוצאת דופן.
דריזין מוסיפה כי "הרישיונות הקיימים ניתנו רק לחממות חיצוניות, ולא לחממות בתוך מבנים. אנחנו מתכננים לבנות רק חממות פנימיות, כי רק בהן ניתן לשלוט בתנאי הגידול כך שכל הצמחים שלנו מקבוצה מסויימת יהיו דומים זה לזה, מה שיאפשר לנו לשלוט בהרכב החומרים הפעילים של המוצר הסופי. רק כך ניתן ליצור מוצר באיכות רפואית אמיתית. להערכתנו ניתן לפקח נגד זליגה על חממות בתוך מבנים טוב יותר מאשר על חממות חיצוניות".
חברת מדיוי הבורסאית, המעוניינת לפעול בתחום גידול הקנאביס, ושמנייתה ירדה 22% בעקבות ההחלטה לעכב את היצוא, פרסמה בסוף השבוע הודעה לפיה לא תיפגע פעילותה מן העיכוב, כי ממילא תכננה להשיק את פעילותה רק בעוד כ-8 חודשים. היום עלה המניה 7.8% על רקע זה, ועל רקע הודעה נוספת לפיה מדיוי מנהלת מו"מ עם גורם במדינה אירופאית שמתירה יצוא של קנאביס, לשם הקמת חממות ומפעל במדינה זו ויצוא ממנה למדינות אירופאיות סמוכות. במידה וייחתם ההסכם, ההשקעה במיזם החדש תתחלק בין החברות.
מדיוי מעריכה כי ללא יצוא, הכנסותיה ל-2019 יגיעו ל-3-7 מיליון דולר מפעילותה בישראל, וה- EBITDA שלה יהיה 1.1-4.2 מיליון דולר לשנה זו. יצוא או יצור בחו"ל עשויים להתווסף לכך. שווי החברה עומד על 32.8 מיליון שקל.