איילת שקד / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
בשבוע שעבר אישרה ועדת החוקה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מדובר בפרויקט דגל חברתי ששרת המשפטים, איילת שקד, הובילה מאז נכנסה לתפקידה.
הרפורמה היא אחד ממהלכי החקיקה הגדולים והמורכבים ביותר שנעשו בשנים האחרונות, כוללת למעלה מ-400 סעיפים, ונוגעת כמעט בכל תחום במשפט האזרחי. מטרתה היא ליצור לראשונה קודיפיקציה המסדירה באופן מלא את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים. זאת, במטרה להביא לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום חדלות הפירעון. הרפורמה נועדה לתקן את המצב הקיים, אשר היה מוסדר עד כה בחקיקה מיושנת, לא מעודכנת ומפוזרת, שנעדרה ראייה כוללת של התחום. דינים אלה אינם מיטיבים עם החייבים, עם הנושים ועם המשק כולו.
בין עיקרי הרפורמה - השיקום הכלכלי של החייב ושל התאגידים, שתביא תועלת משקית כללית וגם תקדם ערכים חברתיים. בתחום חדלות הפירעון של תאגידים, מבקשת הרפורמה להעדיף שיקום תאגידים כשהדבר אפשרי, וכך למנוע השמדת ערך מיותרת, לשמור על מקומות עבודה ולצמצם ביצוע "תספורת" לנושים. בכל הנוגע ליחידים, הרפורמה מבקשת להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד כערך מרכזי של הליכי חדלות הפירעון של יחידים.
עוד מנסה הרפורמה להגדיל את שיעור החוב שייפרע לנושים ולהשיא את ערך נכסי החייב; וכן להגביר את הוודאות והיציבות בתחום על-ידי קיצור הליכים וביורוקרטיה.
בין החידושים העיקריים בחוק עוגנה גם חלוקה שונה של החוב בין הנושים, שאמורה להוביל לתוצאות צודקות יותר מבעבר. הרפורמה מפחיתה את היקף "דין הקדימה" (העדיפות) שניתן למדינה בחלוקת נכסי החייב על-פני הנושים הרגילים. בנוסף, קובע החוק כי 25% מהנכסים המשועבדים בשיעבוד צף (שיעבוד שאינו שיעבוד על נכס ספציפי אלה "תופס" את הנכסים הקיימים בעת הקריסה הכלכלית) יועברו לטובת הנושים הכלליים. הציפייה היא, כי מהלכים אלו צפויים להגדיל את חלקם של הנושים ה"רגילים" - ספקים, אנשים פרטיים ואחרים - ולהביא לחלוקה צודקת יותר.
באשר לשיקום יחידים, הרפורמה קובעת מנגנון ברור וידוע מראש לחובות החייב בהליכי חדלות הפירעון, שבסופם יזכה החייב להפטר שיאפשר לו לצאת לדרך חדשה. לצד זאת, קובעת הרפורמה גם מנגנונים למניעת ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון בידי חייבים שאינם תמי-לב. במסגרת זאת אף מקנה הרפורמה לכונס הנכסים הרשמי סמכויות חקירה ואכיפה שיסייעו להתמודד עם חייבים חסרי תום-לב.
בתחום שיקום החברות, הרפורמה יוצרת תשתית לקידומם של הסדרי חוב בשלבים מוקדמים של הקשיים הכלכליים של החברה באמצעות "משא-ומתן מוגן" - היוצר סביבה בטוחה המאפשרת קידום מהיר ויעיל של הסדרי חוב. התקווה היא כי כלי זה יסייע בצמצום תופעת התספורות. עוד מתייחסת הרפורמה לאחריות נושאי משרה בתאגיד הנמצא בהליכי חדלות פירעון על-ידי הטלת חובה על דירקטורים בחברה לצמצום היקף חדלות הפירעון ערב פתיחתם של הליכי חדלות הפירעון. זאת, שוב, במטרה לסייע בצמצום תופעת התספורות.
בנוסף, נקבע בחקיקה החדשה כי חלק נכבד מניהול ההליכים של יחידים-חייבים יועבר מבתי המשפט לכנ"ר ולמערכת ההוצאה לפועל. זאת, לשם פישוט וייעול ההליכים; מדובר, בין היתר, בחובות הנמוכים מ-150 אלף שקל. כיום כל ההליכים מתנהלים בבית המשפט המחוזי - עובדה היוצרת עומס רב וגורמת לדחיית דיונים.
הקלה במחוזיים
לטענת עו"ד צבי וישנגרד, "כלל המשק בישראל ירוויח מהחוק החדש. הנושים יקבלו מהר יותר את כספם אם יהיה ניתן לגבותו מהחייבים; החייבים הקטנים יוכלו לקבל הפטר, אם אין להם נכסים, תוך פרק זמן קצר; והעומס הרב שיש על בתי המשפט המחוזיים יחולק בין לשכות ההוצאה לפועל לבין עשרות בתי משפט השלום".
ומי המפסידים?
"בעיקר השופטים. עד היום היה להם שיקול דעת נרחב, וכל שופט פסק בהתאם לתפיסת עולמו הכלכלית. כעת הם יצטרכו לפסוק בהתאם לחוק. נפגעים נוספים הם הרשויות והבנקים, שעד החוק החדש נחשבו לנושים מובטחים. עד היום הכספים שנגבו מהחייבים חולקו בין נושים בדין קדימה לבין נושים רגילים. עד לחקיקת החוק הנושים שזכו לזכות קדימה בחוב - היו המדינה (מס הכנסה, מע"מ), עיריות ובנקים. לפיכך, במקרים רבים לא נותר בקופת הנשייה דבר לאחר חלוקת הכספים לנושים המובטחים - וכך נושים רגילים לא היו מקבלים דבר. החוק החדש קובע שהנושים ב'דין קדימה' יקבלו 50% מכלל הכספים, ובחצי השני יתחלקו הנושים הקטנים".