יוסי ורשבסקי, אבי ניר / צילומים: גיא קרן, רונן אקרמן
ההפסדים
כמעט כל ההערכות מדברות על מספרים אסטרונומיים: בין 200 מיליון שקל ל-250 מילון שקל של הפסד מצרפי לענף בשנה, בהנחה שהקזת המזומנים תימשך באותו קצב של שלושת החודשים הראשונים. סביר להניח שאם אכן נלך לתקופה ארוכה יחסית שבה שלושת הערוצים ממשיכים לפעול במקביל, כל אחד מהם יוריד הילוך - תופעה שניצניה נראים כבר עכשיו. עקבו אחרי כמות השידורים החוזרים והלקטים בפריים-טיים - וסך ההפסדים אולי יקטן מעט, אבל על פי הערכות כבר כעת הפסידו שלושת הערוצים יחד למעלה מ-50 מיליון שקל - וזה כסף שכבר לא יחזור.
על פי רוב הערכות בשוק, רשת היא זאת שסובלת כרגע מההפסדים הכבדים ביותר על רקע העובדה שלוח השידורים שלה מורכב מתוכניות יקרות יותר, ועל רקע הפגיעה הקשה שהיא סופגת מדי ערב בין 20:00 ל-21:00, כשעבור אותה מהדורת חדשות, שההשקעה בה היא זהה, היא משיגה רייטינג נמוך משמעותית מזה שמשיגה קשת.
ברשת, בהובלת המנכ"ל אבי צבי, מוצאים בינתיים עידוד בכך שבניכוי ה"תקלה" בחדשות הפערים בין 21:00 ל-23:00 קטנים יותר, מה שמעיד על הצטרפות צופים אחרי החדשות. אולי הם גם בונים על "האח הגדול" (ע"ע) שתעלה בקיץ.
ערוץ 10, שרושם התאוששות מסוימת אחרי השבועות הראשונים של הפיצול, עדיין נמצא בבעיה על רקע הפגיעה הקשה בנתח המסחרי שלו מהרגע שהעוגה התחלקה באופן קבוע בין שלושה שחקנים. הערוץ, בהובלת המנכ"ל יוסי ורשבסקי, הולך במוצהר על קו מבודל וזול יותר, שכולל גם שידורים חוזרים באופן קבוע בפריים-טיים, והוא גם מורגל בהתמודדות עם אתגרים כלכליים, אבל הירידה בסכומים שמופנים אליו כתוצאה מהירידה בנתח עלולה להיות דרמטית.
קשת על פי כל הערכות נמצאת במצב הטוב ביותר, גם בגלל ההובלה ברייטינג וגם בגלל החזון הקוהרנטי והמגובש שמוביל המנכ"ל אבי ניר. עם זאת, אסור לשכוח שגם במקרה שלה מדובר על קצב הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בשנה.
ראש בראש: ההצלחות והכישלונות
הפיצול יצר קרב מרתק שאפשר לבחון לראשונה את חוזקם האמיתי של מותגי קשת ורשת, כשהם מתמודדים ראש בראש זה מול זה. והרי התוצאות:
מבין התוכניות של קשת התגלה כי דווקא התוכנית החדשה "חתונה ממבט ראשון" (ע"ע) היא הקלף החזק ביותר, כשגם "ארץ נהדרת" (רייטינג ממוצע 18%) ו"הכוכב הבא" (17.4%) סיפקו בדרך כלל את הסחורה. הברקה נוספת של קשת נוגעת ל"אופירה וברקוביץ'", שמשודרת בימי שישי בערב, וגם מצליחה להביא נתונים יפים ביחס לאזור המחיה דל הרייטינג שהוקצה לה, ובעיקר לעורר לא מעט באזז ועניין.
ברשת התוכנית החזקה ביותר היא "המירוץ למיליון", שמדורגת במקום השני הכללי (18.2%) וניצחה בדרך כלל כמעט כל מי שהוצב מולה - כולל ארץ נהדרת. ההפתעה הגדולה שייכת ל"אבודים" של צופית גרנט, שהדהימה עם מקום רביעי בדירוג הכולל ונתון זהה לזה של "ארץ נהדרת" (18%). גם "הצינור" של גיא לרר הציגה נתונים יפים (8%), מה שתרם להחלטה של קשת להוריד את תוכניתו של גורי אלפי (ע"ע "לא שרדו את הפיצול").
ומי נמצא בצד הפחות נעים של המתרס הזה? בקשת מדובר בעיקר בתוכנית הבוקר של ניב רסקין (רייטינג של 2.6%), שעד כה לא ממש מוצאת את עצמה ומנוצחת ללא תנאי על ידי "העולם הבוקר" של אברי גלעד, הילה קורח ומיה זיו וולף (רייטינג של 4%), ואפילו על ידי אורלי וגיא בערוץ 10 (2.9%).
"אקס פקטור" ברשת התקשתה לספק את הסחורה שציפו ממנה, בעיקר בשל הדעיכה דווקא בשלבי ההכרעה, ותוכנית התחקירים "המערכת" (ע"ע "התמהיל"), שאמנם אף אחד לא ציפה שתנצח בפריים-טיים, רשמה כמה התרסקויות מפוארות (נתון השפל: 4.9%) ואף הייתה אחראית לערבים שבהם גם ערוץ 10 הותיר את רשת מאחור.
■ פרויקט מיוחד ממגזין "פירמה": 50 העיתונאים הכי משפיעים בישראל לשנת 2017
התמהיל
אז מה מקבלים הצופים בשני הערוצים שפוצלו להם יחדיו? בעיקר ריאליטי כמובן. אפיקים 12 ו-13 מציעים בכל שבוע בין 4 ל-5 משדרים כאלה, שמהווים את לב ליבו של הפריים-טיים בברודקאסט הישראלי, בטח בעידן שבו הצפייה הלינארית הולכת ודועכת (ע"ע "מות הברודקאסט"). המבקרים יכולים לשנוא את זה, הצופים האנינים יכולים לקטר, אבל הפורמט של תוכנית ריאליטי שניתן למתוח אותו על מספר דו-ספרתי של פרקים שיכולים לסגור ערב פריים שלם - ולפחות בחלק מהמקרים גם לשלב בתוכו תוכן שיווקי יד רחבה - הוא כרגע מה שעומד בלב המודל העסקי של שני הערוצים (רשת מותחת את מגבלות הז'אנר עד למקסימום עם עונה של "המירוץ למיליון", שתימשך כארבעה וחצי חודשים).
בכלל, אם תדברו עם אנשי הכספים והמספרים בשלושת הערוצים תגלו עולם הפוך. שם מקבלים חלחלה דווקא כשמדברים איתם על שידור של הפקת מקור מוערכת ובעלת מספר מצומצם של פרקים, שלעולם לא תוכל להחזיר את העלויות שלה, או על תוכניות תחקירים יקרות. אפילו ספינת דגל כמו "ארץ נהדרת", שלא רק מביאה נתוני רייטינג יפים אלא גם קובעת סדר יום ומשביחה את ערך המותג של קשת, היא לא בדיוק עניין מרנין כשמסתכלים עליה רק במשקפיים של הוצאות מול הכנסות.
חברת חדשות משותפת
עוד אנומליה ישראלית שמהווה תזכורת כואבת לחוסר התכנון החקיקתי והרגולטורי של שוק התקשורת הישראלית. אי-שם ב-2011 הצליח מי שהצליח להכניס לתוך החוק את האפשרות שקשת ורשת יוכלו להמשיך להפעיל במשך שלוש שנים את חברת החדשות שבה הם חולקים בעלות. מה ההיגיון בכך שדווקא לשני הערוצים החזקים יותר יינתן יתרון נוסף על ערוץ 10, שמעולם לא הצליח להישיר מולם מבט? בזמנו ניתנו לכך כל מיני ההסברים, אבל האמת הפשוטה היא שב-2011 האמונה הרווחת הייתה שעד לסוף 2015 (המועד המקורי של הפיצול) המציאות ממילא תשתנה עוד כל כך הרבה פעמים, כך שרוב המעורבים לא ממש נתנו את הדעת לסוגיה.
בינתיים, דווקא בעידן שבו ראש הממשלה הכריז מלחמה כמעט גלויה על שתי חברות החדשות המרכזיות, זוכה חדשות 2 לשעבר (היום "החדשות") לעוצמה חסרת תקדים, כשהנתון המשותף של תוכניות חברת החדשות הוא גבוה יותר כיום מהנתון בימים שלפני הפיצול. ומה קורה בחדשות 10? שם עומדים בגבורה יחסית מול התחרות עם המפלצת הדו-ראשית, והמהדורה עצמה שומרת על כוחה מלפני הפיצול.
אפיק 12
באפריל 2017, כשהתברר שקשת החליטה להניח 25.22 מיליון שקל עבור הזכות לשדר באפיק 12, לא מעט אנשים הרימו גבה. הפער מההצעה של המתחרה רשת היה כנראה גבוה מאוד (בשל שיטת המכרז אפשר לדעת בוודאות רק כמה הציע הגוף שזכה). ובכלל, בתוך זמן לא מאוד ארוך כל עניין מספרי האפיקים עשוי להפוך ללא רלוונטי מבחינה טכנולוגית (בסלקום TV כבר היום אין לו משמעות). היום, כשקשת נהנית מפערי רייטינג של עד 50%(!) בתוכניות המשותפות (ע"ע "חברת החדשות המשותפת"), בין היתר תודות למספר הנוח יותר ללחיצה בשלט, שגם כולל בתוכו את הספרה הנחשקת 2, גם גורמים בחברה כבר מוכנים לחשוף כי לפי החישובים והסימולציות שעשו שם לפני המכרז האפיק היה שווה למעשה סכום הגבוה ב-40%-50% ממה ששולם עליו בפועל.
"התוכנית הכלכלית"
עוד החלטת מפתח שהתקבלה ערב הפיצול, שהיום כולם יודעים להסביר כמה היא הייתה משמעותית. בניגוד לרוב התוכניות של חברת החדשות שממשיכות להיות משודרות במקביל בקשת וברשת, מסיבות רגולטוריות לא ניתן היה לקיים את הסידור הזה בתוכנית שאותה מגישה קרן מרציאנו. ברשת הציעו עסקה, שלפיה "תוכנית חיסכון" (כיום "התוכנית הכלכלית") תופק רק עבור קשת, ובתמורה "חדשות הלילה" (כיום "לילה טוב ישראל") תופק רק עבור רשת. בדיעבד, התברר שבקרב על ההרגלים של הצופה הישראלי יש משמעות קריטית לשימור התחושה של ערוץ 2 הישן. המעבר שאליו הורגלו הצופים ממרציאנו אל המהדורה המרכזית ממשיך להתקיים רק במציאות של אפיק 12, ומהווה עוד נדבך ביתרון הגדול של קשת בתוכניות המשותפות.
לא שרדו את הפיצול
התוכנית המושקעת של גורי אלפי בקשת לא עמדה ביחסי ההכנסות/הוצאות שהוצב לה, ואלפי - שכדרכו התייחס לכך בהומור עצמי כשאירח לאחרונה את איל קיציס ושאג עליו ש"ארץ נהדרת" שאבה לערוץ את כל התקציב - יאלץ לפנות בקרוב את המשבצת. ברשת, התוכנית החדשה "לוסי ואודי", קרטעה כמעט מיומה הראשון מול התחרות החזקה שהציבה קשת ברצועה (ע"ע התוכנית הכלכלית). עורך התוכנית, אבי ברזילי שהגיע מגל"צ, עזב תוך זמן קצר, ובהמשך גם לוסי אהריש פינתה את מקומה.
"חתונה ממבט ראשון"
התוכנית בעלת נתוני הצפייה הנתונים הטובים ביותר מאז הפיצול - ממוצע של 20.5%(!) מי בכלל חשב שתוכניות יציגו מספרים כאלה בעידן שאחרי אפיק 22 - היא ללא ספק הפתעה גדולה. הרעיון שבבסיס התוכנית הוא אמנם חריג וקיצוני, אבל לא מדובר בראליטי גרנדיוזי או רווי אקשן; אמנם לא מדובר בתוכנית זולה, אבל גם לא באחת מהתוכניות המגה-יקרות. למען האמת, במבט ראשון כל העסק היה עשוי להיראות כמו לא הרבה יותר מ"קחי אותי שרון" משודרג. אבל כמו שלמדנו מצפייה בתוכנית עצמה, לקבל החלטות ממבט ראשון זה עסק קצת בעייתי, ונכון להיום המשדר הנצפה ביותר בעידן שאחרי הפיצול שייך לתוכנית הזאת, שפרק השיא שלה רשם לא פחות מ-24%.
"האח הגדול"
ה-פורמט שהיה מזוהה עם ערוץ 2 ושודר בכל השנים על ידי קשת, אמור לעלות בקיץ לראשונה אצל המתחרה רשת, שאחת מבעלי המניות בה היא אנדמול שמחזיקה בפורמט. מצד אחד, התוכנית הכי יקרה על המסך שגם דורשת השקעה ראשונית גדולה, מצד שני פורמט חזק שאפשר למתוח בצורות כאלה ואחרות גם על פני ארבעה ימי שידור בשבוע. אמנם אבי צבי אמר פעם שהוא בכלל לא היה רוצה את הפורמט הזה אצלו (ואחר כך צחק על עצמו ב"חגיגות הסיום" של רשת), אבל עכשיו זאת אחת התקוות הערוץ. האם "האח הגדול" תעזור לרשת לצמצם את הפער בחדשות ולסגור פערים מול נתוני הצפייה בקשת?
התאגיד
לפני הפיצול היה מי שדיבר בתמימות על כך שדווקא בעידן של מלחמת שלושה ערוצים מסחריים שנאבקים בכל אמצעי זה בזה, אולי יהיה יתרון בהיווצרות נישה ברורה לתאגיד שידור ציבורי, שלא רודף אחרי הרייטינג ויושב על תקציב נתון ובטוח שזורם אליו כמו שעון מהממשלה (עד כמה שאפשר להתייחס למצבו כך תחת ראש הממשלה הנוכחי).
בפועל, הפיצול מהווה בינתיים אסון מבחינת התאגיד בכל הנוגע לאחוזי הצפייה בפריים-טיים שהפכו למביכים (ממוצע של 2.8%), ומספק נשק לאויביו הפוליטיים, שמעוניינים בסגירתו מסיבות אחרות. הסיבה העיקרית לכך? יש כבר מי שיושב בנישה של התאגיד למרות שהוא דווקא ערוץ מסחרי: ערוץ עשר מצא בשנים האחרונות את מקומו כערוץ נטול הריאליטי שמתמקד בחדשות, תחקירים ותעודה (מסוגים שונים וברמות שונות), וסאטירה - והוא ממלא את המקום הזה בהצלחה גדולה. כנראה שלא רק בשוק המסחרי מחכים בכיליון עיניים למיזוג המיוחל.
תחיית הברודקאסט
אמנם בסימולציות שהריצו הערוצים לקראת הפיצול נכללה גם ההנחה שעל רקע הגדלת ההיצע הטלוויזיוני גם סך הצפייה בערוצי הברודקאסט יעלה, אבל ספק אם מישהו ציפה למספרים כאלה. בשלושת החודשים הראשונים לפיצול עלה סך הצפייה בארבעת ערוצי הברודקאסט (קשת, רשת, ערוץ 10, כאן) בשעות הפריים-טיים לנתח של 57%, מול 43% שמתחלקים על פני כל יתר ערוצי הנישה של חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית. מדובר בנתון שיא, כשלשם השוואה בעשרת החודשים הראשונים 2017, לפני הפיצול, החלוקה הייתה 50.6% לטובת ערוצי הנישה מול 49.4% לברודקאסט. הישראלים עדיין אוהבים את טלוויזיית הברודקאסט שלהם, אבל היא לא מפסיקה לדמם מהפסדים.
פייסבוק, גוגל, צפייה נדחית (מות הברודקאסט)
בזמן שכאן שלושת הערוצים המסחריים מתקוטטים על מספרי אפיקים ומכירת סלוטים של 30 שניות או מתגאים במעבר לשידור ב-HD בשלהי 2017, הטכנולוגיה לא ממתינה להם או לרגולציה המקרטעת. בכל העולם המודל העסקי של טלוויזיית הברודקאסט - אנחנו נשדר לכם תכנים מושקעים בחינם ואתם בתמורה תצפו בפרסומות שמשודרות ביניהם - נמצא במגננה. גם בגלל השינויים הטכנולוגיים, שמייתרים במידה רבה את מה שמכונה השידור הלינארי, וגם בגלל גופים כמו פייסבוק ויוטיוב, ששואבים את הזמן הפנוי של הצופים הפוטנציאליים - בעיקר הצעירים שבהם - ויחד איתם את שוק הפרסום שהולך למקום שבו נמצאות העיניים. גם אם בסופו של דבר יתרחש כאן המיזוג המיוחל ויותיר אחריו רק שני גופי טלוויזיה גדולים, בטווח הארוך הם והמחוקקים יצטרכו למצוא דרך להתמודד עם העולם החדש. 8
בקצרה
ואלה שמות
משפחת ורטהיים ומשפחת תשובה (קשת); אודי אנג'ל ועידן עופר, חברת אנדמול ומיכאל שטראוס (רשת); לן בלווטניק, משפחת רקנאטי ואביב גלעדי (ערוץ 01). אלה הבעלים (העיקריים) של שלושת הערוצים המסחריים שאמורים להוציא השנה מכיסם סכומי עתק (ע"ע ההפסדים) - מי מהם יהיה הראשון לומר "עד כאן"?
אבי
המשולש הכמעט בלתי אפשרי הזה בין מנכ"ל חברת החדשות המשותפת (אבי וייס), לבין מנכ"לי קשת (ניר) ורשת (צבי), כבר עמד ערב הפיצול בכמה וכמה קשיים ומשברים, וכנראה עוד צפוי לעמוד בכמה מבחנים לא קלים.
צבי יחזקאלי
הפרשן הוותיק לענייני ערבים של חדשות עשר הסתווה בצורה כל כך מוצלחת עד שהצליח לגרום לצופים להאמין שהוא משדר באפיק 12 או 13, וחזר מהשליחות מעבר לקווי האויב של קשת ורשת עם רייטינג שיא של 15.1% לפרק הפתיחה של "בזהות בדויה".
עידו רוזנבלום
"חתונה ממבט ראשון" בקשת, "גב האומה" בערוץ 10, ו"המרדף" בתאגיד - מאז הפיצול אין כמעט ערוץ שלא תפגשו בו את עידו רוזנבלום, ובאפיק היחיד שבו הוא לא משודר (13), תוכלו למצוא את רעייתו, יונית לוי, מגישת המדורה המרכזית המשותפת של רשת וקשת.
אביב גפן ואייל גולן
מי אמר שאין מיזוג? הקרב בין קשת לרשת על הטאלנטים שהגיע לשיא ערב הפיצול הוביל למעבר של גפן מרשת לקשת ולשילוב כוחות שלו עם גולן למרות היסטוריה של סכסוכים מתוקשרים בין השניים. עכשיו זה שניהם ביחד מול נתוני הרייטינג. 8
אותוו משדר, יותר צופים באפיק 12
שמישהו יפעיל כבר מיזוג
כולם מסכימים שהדימום הכואב יסתיים רק כששלושה ערוצים יהפכו לשניים *אז למה זה לא קורה? ברוכים הבאים לשוק התקשורת הישראלי | יונתן כיתאין
זה לא יכול להימשך ככה, מסכימים כולם, אבל בינתיים, לפחות נכון לשעת ההורדה לדפוס של הגיליון הזה, זה דווקא נמשך. שלושה ערוצים מסחריים שממומנים על ידי אנשי עסקים רציניים, חלקם מהבכירים במשק, מיישירים כבר תקופה לא קצרה מבט אל עבר תרחיש שבו הם הולכים לדמם עשרות מיליוני שקלים בשנה במקרה הטוב, ולא מצליחים לעצור את זה. עד לא מזמן זאת הייתה רק תחזית קודרת, אבל מאז נובמבר זאת כבר ממש המציאות עצמה.
כן, ברור שיש כאן גם ענייני אגו, כולם כבר מושקעים בעניין במשך תקופה ארוכה יותר או פחות באמצעות כספם ושמם ואף אחד לא רוצה ללכת הביתה כשהוא מוותר על הכל. אבל מעבר לכך צריך להודות שיש כאן גם פלונטר אמיתי, כזה שקשה להתיר באבחה אחת.
קשת ורשת אמנם כבר לא חולקות ערוץ, אבל הן עדיין מחוברות ביניהן באמצעות חברת החדשות המשותפת. כדי שמישהי מהן תסכים להרפות ולשחרר את חלקה היא צריכה לדעת מראש האם התחליף בדמות חדשות 10 מחכה לה ובאילו תנאים. באמצע נמצאת גם הממונה על ההגבלים העסקיים שצריכה לאשר את המהלך. ובסוף, יש גם את ענייני האגו: יש מי שיטען שמראש אין כיום סיבה אמיתית אחרת להחזיק ברוב גופי התקשורת בישראל, ובכל מקרה, מטבע הדברים, כל החלטה על מיזוג טומנת בחובה גם החלטה על כך שלפחות חלק מבעלי המניות שכיום מובילים את אחד הערוצים יצטרכו לזוז הצידה.
החדשות המשותפות
בהנחה שמיזוג בין קשת לרשת לא עומד על הפרק, וככל הידוע נכון להיום זהו אכן המצב, חלוקת חברת החדשות המשותפת היא כרגע המכשול הראשון בדרך למיזוג של אחד משני הגופים עם ערוץ 10. קשת עושה קולות של מי שנחושה להמשיך להחזיק בחברה המשותפת, ואם זה אכן יהיה המצב היא תצטרך לקנות את ה-50% של רשת.
באילו סכומים מדובר? בכתבה ב"דה מרקר" נכתב לפני מספר חודשים כי קשת הציעה לקנות את חלקה של רשת לפי שווי חברה של 150 מיליון שקל וסורבה. בשוק יש מי שנוקב כיום גם בנתון כפול, של 300 מיליון שקל, ויש אפילו מי שמדבר על לא פחות מ-400 מיליון שקל. אפשר להניח שברשת עדיין צרובה הטראומה מהוויתור על מותגים וסמלים קטנים בהרבה, כמו "תוכנית חיסכון" או אפילו הספרה 2, ואף אחד שם לא ימהר להעניק לקשת מתנה בדמות המיתוג של חברת החדשות החזקה בישראל, כשלכך נלווה גם פרס נוסף בדמות סוף לסיוט הכלכלי של עידן שלושת הערוצים שגורם לכולם להפסדי ענק.
למעשה, בכל הנוגע לשווי של מה שנקרא עד לאחרונה "חדשות 2" כמעט כל מספר מנצח כי הרי הערך כאן לא טמון ב"ברזלים" של החברה, שערכם זניח. גם המומחים הכלכליים של שני הצדדים יצטרכו כנראה לשבור את הראש כדי לשים "תג מחיר" על מה שהוא בעיקר מותג ומוניטין שכה מזוהה עם מה שהיה עד לאחרונה אפיק הבית של הישראלים, בתוספת הטאלנטים ואנשי החדשות שמהווים את הפנים שלו.
אגב, החוק מתיר לקשת ולרשת להפעיל את החברה המשותפת במשך שלוש שנים, ואז לערוך ביניהם הליך במב"י (קנה אותי או שאקנה אותך), אבל אם הצדדים אכן יגיעו להסכם על היפרדות מוקדמת, סביר להניח שבמסגרתו תצטרך להיות גם הסכמה על כך שהמוכר יהיה מנוע למשך תקופה מסוימת מלפתות את הטאלנטים שהותיר מאחור, באמצעות סכום העתק שזה עתה קיבל תמורת חציו בחברה.
הממונה על ההגבלים
היא לא עושה להם את זה קל, הממונה על ההגבלים מיכל הלפרין. עוד לפני הפיצול פרסמנו כאן ב"גלובס" שרשת וערוץ 10 פנו לממונה כדי לבחון אפשרות למיזוג ביניהן. כיום כבר ידוע שבפגישה ההיא וכנראה גם בפגישות נוספות אחרות קיבלו עורכי הדין שמייצגים את הצדדים את הרושם שגם אם תוגש על ידם בקשה רשמית למיזוג - הלפרין לא תיטה לאשר אותה.
העמדה הזאת של הממונה (ברשות מסרבים להתייחס לנושא בטענה שלא הוגשה להם בקשה רשמית, והעדיפו לא למסור תגובה בעניין), מסבכת עוד יותר את התמונה ולמעשה מותירה כרגע לגופים אופציה מרכזית אחת: במקרה שאחד הערוצים יכריז על עצמו בפני הממונה כפירמה כושלת, כזאת שבכל מקרה עומדת להיסגר, היא תוכל להתיר את המיזוג שאותו היא מסרבת לאשר בתנאים הנוכחיים, למרות ההפסדים של כל השחקנים.
זה לא חייב להיות קמפיין ציבורי שבו הערוץ זועק בראש חוצות שהוא עומד להיסגר ומגייס את דעת הקהל כדי להציל את התעשייה/חופש הביטוי/הדמוקרטיה, למרות שגם זאת אפשרות, אבל גם אם מדובר במהלך דיסקרטי, מובן שאף צד לא ימהר לעשות אותו ולסמן את עצמו כחוליה החלשה, מבלי שזה מבטיח לו דבר.
הגורם הפרסונלי
מה שמוביל אותנו לנושא האגו, או הגורם האנושי. בכל אחת משלוש החברות יושבים מדי יום ומנתחים לא רק את נתוני הרווח וההפסד שלהם מערב הצפייה הקודם (בדרך כלל מדובר כמובן בהפסד), אלא גם מנסים להעריך את המשמעויות הכספיות של התוצאות היומיות עבור שני המתחרים (רוב המידע, כמו עלות התוכנית וההכנסות מכל ברייק ידוע פחות או יותר לכל הצדדים). הניתוחים הללו מועברים לדירקטוריון החברה, שם יצטרכו בסופו של דבר בעלי המניות ונציגיהם לקבל את ההחלטה, גם על סמך ניסיון להעריך כמה עוד יכול או מוכן לספוג הצד השני.
אז מה יהיה? ככל הידוע, המגעים בין רשת לערוץ 10 נמשכים כל העת, במידות משתנות של אינטנסיביות, וכמעט כולם מוכנים להעריך שבין אם זה יהיה המוצא ובין אם המוצא יהיה אחר, שלושת הצדדים לא יוכלו למשוך כך עוד יותר מכמה חודשים. מצד שני, כמעט כולם העריכו שלא נגיע בכלל למצב שבו אנחנו נמצאים כעת, שלושה חודשים לתוך הפיצול אנד קאונטינג.