גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גם בתמ"א 38 אף אחד לא עשה כלום בהתחלה"

חצי שנה לאחר שאושר בכנסת החוק לפיצול יחידות דיור בבתים צמודי קרקע, מספר הפניות לעיריות אפסי ורבות מהן בכלל לא מכירות את פרטי החוק ■ למה לפצל כחוק, אם אפשר להשכיר את יחידת הדיור ללא עלות ובאין מפריע? ■ בדיקת "גלובס"

ח"כ רחל עזריה / צילום: שלומי יוסף
ח"כ רחל עזריה / צילום: שלומי יוסף

בסוף יולי 2017, לאחר לא מעט תלאות, עבר בכנסת החוק שמאפשר פיצול צמודי קרקע ליחידת דיור נפרדת להשכרה. הצעת החוק עוררה עניין רב במהלך הליכי החקיקה, כמו גם התנגדויות לא מעטות, ואף חוותה לא מעט שינויים. הבולטים שבהם היו הפחתת השטח המינימלי של היחידה המפוצלת ל-45 מ"ר (לעומת 65 מ"ר בהצעה המקורית) והחלטה שהפיצול לא יתאפשר במושבים ובקיבוצים.
החוק הוגדר כהוראת שעה לתקופה בת חמש שנים, שנכנסה לתוקפה שלושה חודשים לאחר האישור הסופי בכנסת, כלומר בסוף נובמבר האחרון.

לאור העניין הרב שעורר החוק החדש, שלמעשה הכשיר תופעה נרחבת שנהוגה שנים ארוכות בעיקר בשכונות של צמודי קרקע בערי המרכז המבוקשות, ולאור התנגדות לא קטנה מצד מהנדסי הערים, ניתן היה לחשוב שיום לאחר האישור יוצפו הרשויות בבקשות לפיצולים. אבל בפועל, כרגע הביקוש לפיצול החוקי אפסי. מבדיקה שערכנו נראה שלא מעט רשויות עוד לא בדיוק מכירות בעצמן את החוק ואת משמעותו.

הפיצול אינו עניין זול. נוסף לשיפוץ הדרוש בחלק מהבתים כדי לייצר יחידה נפרדת, צריך לקחת אדריכל ולהגיש בקשה לרשות המקומית. זאת ועוד, מספר שינויים שהוכנסו בחוק בסופו של דבר, כמו חיוב בהיטל השבחה - שליש בעת הפיצול ושליש נוסף בעת המכירה של הבית, לעומת פטור מלא כפי שביקשה ההצעה המקורית לקבוע, וכן חיוב התקנת מרחב מוגן ביחידה המופצלת (למעט בצמודי קרקע שאין להם ממ"ד או מקלט והם נסמכים ממילא על מקלט ציבורי), מציב חסם כספי לא מבוטל בפני המפצלים הפוטנציאלים, והופך את כל ההליך לפחות משתלם לבעלי צמודי הקרקע.

מי שקידמה את הצעת החוק בוועדת הרפורמות, ח"כ רחל עזריה מכולנו (לאחר שיו"ר הוועדה הקודם, אלי כהן, מונה לשר הכלכלה), אינה מתרגשת מנתוני היישום האפסיים וסבורה שזה עניין של זמן. "כמעט כל חוק שעובר ומאושר לוקח לו זמן להיטמע", מדגישה עזריה, "לא דמיינתי שאלפי אנשים מחכים וירצו להגיש בקשה ביום שהחוק ייכנס לתוקף. יש גם שאלה עד כמה המערכת מאורגנת לזה. עד כמה יש מידע לתת לאנשים. אני קיבלתי פניות מהציבור לגבי החוק, ולא מעט מהם אמרו לי שפנו לרשויות המקומיות וקיבלו תשובות שהן לא ממש יודעות על מה מדובר.
"יש כאן לא מעט ביורוקרטיה שעוד צריכים לעבור ויש גם אוכלוסיה מצומצמת יחסית שיכולה לנצל את זה. אני חושבת שייקח עוד קצת זמן עד שיבינו. גם בתמ"א 38 בשנים הראשונות עוד אף אחד לא עשה כלום כי היו צריכים ללמוד ולעכל את זה. ברגע שהתחילו לעשות, זה נהיה מדבק והיום יש את זה כמעט בכל מקום במרכז. אותו הדבר לדעתי יהיה עם הפיצול".

ח"כ עזריה סבורה שעל הרשויות המקומיות להתחיל במיפוי שטח העיר בכל הנוגע לחוק הרלוונטי ואולי אף ליזום הסברה: "אולי צריך לדרוש מהרשויות לצאת למהלך של פרסום, להנפיק את כל המידע שצריך וגם למפות את הערים".

הצעת החוק נועדה לטפל בתופעה שכבר קיימת בשטח - פיצולים דומים כבר נעשים בכל יישוב אך ללא אישור הרשות. ייתכן שהעלמת עין במהלך השנים מפיצולים אלו, והחוק החדש שמחייב דיווח, בקשת אישור והוצאות כספיות נוספות כאמור מעבר לעלות הפיצול והשיפוץ עצמו, הפכו את מה שנחשב בהתחלה להטבה משמעותית למהלך שפחות קורץ לבעלי צמודי הקרקע.

ח"כ עזריה: "אני בטוחה שיש גם דילמה בקרב כל מי שפיצל עד היום האם לבוא ולהכשיר את הנושא. גם זה עניין של זמן".

ח"כ עזריה מגלה כעת כי האופציה לפצל דירות בבנייה רוויה, שירדה מהפרק בזמן הדיונים על החוק, נשקלת עתה שוב מחדש: "יש בחינה של מה שנקרא 'דיורית', אפשרות ליחידת דיור קטנה בדירות בבנייה רוויה. הרעיון הוא יחידת דיור קטנה להורים מבוגרים או משהו בסגנון הזה. אבל זה משהו מאוד ראשוני, ברמה של בדיקות היתכנות בלבד".

עיקרי החוק לפיצול בתים צמודי קרקע

10 פניות בחולון

פנינו לעשר ערים בשאלה כמה בקשות לפיצול הוגשו לוועדה המקומית והאם ברשויות נערכים ליישום החוק ועורכים מיפוי של צמדי הקרקע הרלוונטיים. בשורה התחתונה, רק מעט מהרשויות שבדקנו החלו למפות את העיר וצמודי הקרקע, ורק בשתי ערים הגישו תושבים בקשות בפועל - חולון ותל אביב.

בחולון, על פי נתוני העירייה, "מאז נכנס לתוקף החוק התקבלו 10 בקשות להיתר לפיצול. הבקשות מצויות כולן בשלב ראשוני וטרם ניתן להם היתר".

עוד הוסיפו בחולון כי בעירייה כבר בחנו את הנושא וגיבשו מדיניות מתאימה: "ועדת המשנה בחולון ערכה מיפוי של כלל צמודי הקרקע בעיר וקבעה הנחיות מדיניות ברורות התואמות את תוכנית המתאר העתידית ח / 2030 בחולון. המדיניות אושרה בישיבת הוועדה".

בתל אביב נמסר בעניין כי: "עד היום היו שתי פניות למידע בנושא ועוד לא יצא שום היתר מכוח התקנה". לגבי מיפוי העיר או גיבוש מדיניות לא התקבלה התייחסות.
בשאר הערים לא הוגשו כלל בקשות למידע או לפיצול.

בעיריית ירושלים השיבו שלא התקבלו בקשות אך מתשובת העירייה עולה כי לא בטוח שברשות המקומית התעמקו בחוק החדש: "מרבית הדיור בירושלים אינו דיור צמוד קרקע אלא בנייני דירות, לכן התיקון בחוק משפיע בעיקר על אזורים כפריים ופחות על ערים בנויות כדוגמת ירושלים. ככלל, בקשות לפיצול דירות נבחנות ומאושרות על פי הוראות החוק". נזכיר כי החוק אינו מתיר פיצול במושבים או קיבוצים.

בעיריית רמת לא לא התקבלו בקשות לפיצול אולם העירייה החלה להיערך לנושא: "לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ברמת גן טרם הוגשו בקשות לפיצול צמודי קרקע מכוח התיקון לחוק התכנון והבניה", כך נמסר מהעירייה, "הצוות המקצועי באגף ההנדסה מגבש בימים אלה מדיניות לפיצול הדירות וצפוי להציגה בוועדה המקומית במהלך חודש פברואר".

גם באשדוד לא התקבלו בקשות לפיצול אולם גם מדווחים כי בעירייה החלו במיפוי: "בימים אלה אנו בוחנים גם את נושא פיצול יחידות דיור והשתלבותו במערך הכולל של השנויים הצפויים בתחום הדיור באשדוד", כך נמסר מהעירייה, "מנהל ההנדסה מסיים להכין בימים אלה מיפוי כולל של מצב פיצול יח"ד בעיר והמשמעויות הנגזרות מכך לעתיד תחום הדיור באשדוד, על מנת להביאו לדיון מקדים על שולחן מנכ"ל העירייה והמלצה לראש העיר לקבלת החלטה על מדיניות עירונית בנושא".

בהרצליה נערכים לנושא ובעירייה השיבו לנו כי: "עדיין לא הוגשו בקשות. בימים אלו עיריית הרצליה מגבשת מדיניות בנושא שתוגש לאישור הוועדה המקומית ותפורסם לציבור".

בערים רעננה, באר שבע, גבעתיים ובת ים השיבו לפניית "גלובס נדל"ן" כי עד היום לא הוגשה אף בקשה לפיצול, אולם לא התייחסו לסוגיית המיפוי או הכנסת מדיניות בנושא. בבת ים הוסיפו כי: "כמות הבתים הפרטיים בבת ים היא קטנה וזו כנראה הסיבה שבגינה לא נעשה שימוש בתקנה זו".

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

שכונה ד' בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

מתל אביב עד באר שבע: השכונות עם הכי הרבה שוכרים בארץ

אמנם שיעור הבעלות על דירות בישראל גבוה, אולם יש אזורים שבהם שיעור השוכרים עולה כבר על 50% ● נתוני הלמ"ס מגלים איפה השכונות המבוקשות וכמה זה עולה למשקיעים ● כתבה שנייה בסדרה

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נאסד"ק ננעל בירידות יום שישי ברציפות; מניית אנבידיה צנחה ב-10%

ה-S&P 500 רשם את השבוע השישי ברציפות של ירידות - ברצף ההפסדים הארוך ביותר שלו מזה למעלה משנה, הנאסד"ק סגר יום שישי ברציפות של ירידות לראשונה מאז אוקטובר 2022 ● הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

חברת TRULLION / צילום: TRULLION

"כמו מערב פרוע": חרדי אמריקאי וחילוני יוצא 8200 הקימו חברה מבטיחה

מאחורי חברת טרוליון עומדים חרדי אמריקאי וחילוני יוצא 8200 שחולקים חזון משותף: ייעול עבודה חשבונאית בארגונים באמצעות בינה מלאכותית • נגד מה הם מתחרים? "הלקוחות שדבקים באקסל" ● הסטארט-אפים המבטיחים

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח