גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האינטרסים העסקיים מאחורי ההפחדות מפני גוגל ופייסבוק

אנשי תקשורת, אויבים מרים בשגרה, התאחדו במכתב משותף נגד הפניה של תקציבי פרסום מלפ"מ לגוגל ופייסבוק. מה עומד מאחורי זה? ■ פרשנות

מארק צוקרברג / צילום: רויטרס
מארק צוקרברג / צילום: רויטרס

1. בשבוע שעבר התאחדו כל האויבים בתקשורת הישראלית למפגן יוצא דופן ודי מוזר, בלשון המעטה, של אחדות דעים. על מכתב משותף היו חתומים אבי בן טל, מנכ"ל ynet, מקבוצת "ידיעות אחרונות" ויו"ר פורום יחסית חדש - פורום אתרי האינטרנט הפרטיים הגדולים בישראל; אילן ישועה, מנכ"ל וואלה; עמוס שוקן, מו"ל קבוצת "הארץ דה-מרקר"; אורי רוזן, מנכ"ל מאקו, ויואב הלדמן, מנכ"ל נענע 10. מה גרם לכל האנשים הללו, שבימים שבשגרה הם נצים, לאחד כוחות? איך לא, ה"שטן" של כולם - גוגל את פייסבוק.

במכתב תוקפת חבורת החותמים את גוגל ופייסבוק וטוענת שחלק מהותי מתקציב הפרסום הדיגיטלי של ממשלת ישראל מתפרסם באתרים שמושבם בחו"ל ובעליהם זרים. עוד היא טוענת שלפ"מ מזרימה עשרות מיליונים שקלים לחברות שאינן משלמות מס בארץ ומעסיקות מעט מאוד עובדים מקומיים, "המרוכזים במגדלי משרדים מפוארים בתל אביב עם תנאי העסקה נוחים במיוחד שעליהם נכתב רבות בתקשורת". בהמשך הם מקוננים על כך שהם מקבלים רק חלק קטן מההוצאה לפרסום של משרדי הממשלה, למרות היותם משלמי מסים, "מעסיקי עובדים רבים הן במרכז הארץ והן בפריפריה ובעוד שעיקר עיסקום בייצור והפקת תוכן איכותי ומגוון בשפה העברית - התוכן שלמעשה גוגל ופייסבוק מפנים את גולשיהם אליו ובלעדיו לא היה תוכן אינטרנטי ראוי בעברית".

השיא מגיע בהמשך: לגוגל ולפייסבוק יש יתרון תחרותי בלתי הוגן בעליל, קובעים הכותבים, שבימים כתיקונם מטיפים לתחרות. גם העובדה שהמדינה מפרנסת את המונופול, לדבריהם, של גוגל ופייסבוק באמצעות הפניית תקציבי דיגיטל אליו "זו שערורייה רבתי, גם עוולה וגם איוולת". באמת? אולי הפניית התקציבים היא כי גוגל ופייסבוק הם יותר אפקטיביים? הטענות הכי מגוחכות, בשם הפטריוטיות, מגיעות בסוף. "המשק הישראלי יוצא נפסד", נכתב, כי הם "משלמים מסים, מעסיקים ישירות אלפי עובדים ישראלים ומהווים בסיס לתעשייה שלמה שמפרנסת עוד עשרות אלפי משפחות". באמת? לא הגזמתם? זה מה שחשוב למשק הישראלי? עוד ועוד אתרים ישראליים שישאבו עוד ועוד תקציבים ממשלתיים?

2. מילא שהחותמים לא מציינים שום נתון, במיוחד לאור העובדה שהמכתב מציין את היקף המסים של פייסבוק ושל גוגל (אולי תספרו לציבור כמה מסים אתם משלמים? כי אם לטענתכם אתם מפסידים טונות של כסף, אתם הרי לא משלמים אגורה אחת מס); מילא שהמכתב נשען על טיעונים שטחיים והוא מהלך אימים על לפ"מ ודורש ממנה להפנות אליהם; מילא כל אלה, אבל הצביעות, הו הצביעות.

בחודשים האחרונים - אפשר למצוא את זה בגוגל - התפרסמו שפע של מאמרים וכתבות, במיוחד בקבוצת "הארץ-דה מרקר", על השטן החדש והאויב הנורא מכול גוגל ופייסבוק. מה לא נכתב עליהן - שהן דיקטטורות מסוכנות, שהרגולציה חייבת לטפל בהן ולפרק אותן, שהן סכנה מוחשית וברורה לדמוקרטיה ועלולות להשתלט על מוחנו ועל נשמתנו. והנה, המרצע יצא מן השק: שם הדמוקרטיה נישא לשווא, רק כדי להסוות אינטרסים כספיים ולהלך אימים על משרד ממשלתי. בקיצור, פייק ניוז במיטבו: מלעיטים את הציבור בהפחדות מדומיינות רק כדי לדאוג שהכסף יזרום לכיסים הנכונים, וכל זה בלי לחשוף את האינטרסים האמיתיים מאחורי הכתבות. יצר ההישרדות הרבה יותר חשוב מאתיקה ודמוקרטיה.

3. הכשל הגדול בשוק הפרסום הוא, כפי שכתבתי פה לא מעט פעמים, הוא חברות רכש המדיה של משרדי הפרסום הגדולים. לא בכדי חותמי המכתב לא צייצו על התופעה הזו מילה וחצי מילה. יש קשר שתיקה, מפחד פן יבולע להם (לא יופנו אליהם תקציבי פרסום). קל מאוד להפנות את האש לגוגל ולפייסבוק ולא לחברות רכש המדיה שעושות את הכסף הגדול, על חשבון אמצעי המדיה. בחדרי חדרים מודים כל השחקנים בשוק שזו אכן הבעיה האמיתית, אבל מסרבים לצאת בגלוי נגד התופעה.

4. גוגל מעסיקה בישראל כ-600 עובדים, פייסבוק מעסיקה בארץ כ-200 עובדים. אם כבר מדברים גבוהה-גבוהה על "המשק הישראלי שיוצא נפסד", צריך לדבר תכלס.

אני בטוח שעובדי גוגל ופייסבוק משלמים הרבה יותר מס פר עובד מאשר האתרים הישראליים, שלרוב משלמים שכר נמוך מאוד לעובדיהם. ובכלל, הערך המוסף שמייצרות חברות ההיי-טק הבינלאומיות למשק הישראלי גדול לאין שיעור מהערך המוסף שמייצרים האתרים הישראליים.

נכון שיש בעיה בתשלום מסים ברמה התאגידית, אכן חברות הענק ממנפות את כוחן כדי לשלם כמה שפחות מס, אבל זו בעיה גלובלית, לא רק בעיה ישראלית.

5. מצורף כאן גרף מ"וול סטריט ג'ורנל", שממחיש היטב מה שהוזכר בטור הקודם על פייסבוק וגוגל. כל עוד רמת החדשנות של חברות הטק הגדולות גבוהה והוצאות המו"פ שלהן שומרות על רמה גבוהה כחלק מהכנסותיהן, אין סיבה לחשוש מהן. כל עוד הן מוציאות מוצרים חדשניים לשוק והם מוזילים עלויות לצרכנים, כל עוד הן משרתות את הצרכנים, כל הכתבות האינטרסנטיות נגדן וכל המכתבים המאיימים נגדן, הם בסך יוזמות של מי שהפסיד בתחרות ומנסה באיומים ובהפחדות שווא לסחוט תקציבים ממשלתיים.

כיסים עמוקים

גילוי מלא

"גלובס" בחר שלא להצטרף לפניית "פורום אתרי האינטרנט הפרטיים הגדולים בישראל" לשר האוצר משה כחלון ולשרת התרבות מירי רגב. במכתב ששלחה יו"ר גלובס אלונה בר און לחברי האיגוד היא הסבירה את ההחלטה וכתבה: "בעיני הפרונט של המכתב והמאבק הזה צריך להיות התקשורת, העיתונות והחופש העיתונאי וכרגע הוא נראה לי כמעט מוסווה תחת "אתרי האינטרנט". לדברי בר און, "לא כל אתר אינטרנט הוא גוף תקשורת ותוכן. המאבק על ההכנסות מול גוגל ופייסבוק הוא חשוב וחיוני עבור כולנו כמו גם עבור המדינה ואזרחיה, על כן אשמח לשתף פעולה איתכם, אם וכאשר תבחרו בהמשך להגדיר את הנאבקים כ"אתרי תוכן/ גופי תקשורת/ עיתונות" ולא "אתרי אינטרנט".

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מסחר תנודתי בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר