גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למרות התדמית: נתניהו לא באמת המציא את ההייטק הישראלי

האם תעשיית ההייטק המקומית משגשגת הודות למדיניות הכלכלית של נתניהו - ולמה הוא לא מתאים לנהל את גוגל, בלי קשר להמלצות המשטרה? ■ דעה

בנימין נתניהו, ועידת ישראל לעסקים / צלם: איל יצהר
בנימין נתניהו, ועידת ישראל לעסקים / צלם: איל יצהר

תתעלמו מהמלצות המשטרה, אפשר לזרוק אותן לפח. כי בנימין נתניהו הוא מלך ההייטק הישראלי. בגללו ההייטק שלנו משגשג ופורח. כתוצאה מהמדיניות הכלכלית החכמה שלו זורמים לכאן ללא הפסקה כספי משקיעים זרים. האקזיטים הישראלים הגדולים בכל הזמנים, החל מוויז וכלה בעסקת הענק של מובילאיי, קרו כאן תחת משמרתו ובזכותו. חברות ענק בינלאומיות משחרות לפתחנו כי נתניהו גרם להן להגיע הנה, לאומת הסטארט-אפ. הוא גם הפך אותנו לאומת הסייבר ולמובילים עולמיים בתחום הרכבים האוטונומיים.

ההייטק הישראלי נמצא בפריחה חסרת תקדים, וזאת כמובן תוצאה ישירה של מנהיגותו הבלתי מעורערת של ראש ממשלת ישראל, גם בתחום הזה. ובכלל, אילו רק רצה, אלמלא החליט להקדיש את חייו לטובת האומה ולחיות חיי צניעות והקרבה, נתניהו יכול היה להיות מנהל של חברת הייטק מצליחה. הוא יכול היה להיות נשיא גוגל ולהרוויח מאות מיליונים בשנה. דרך אגב, הוא גם יכול היה להיות נשיא ארצות-הברית, אילו רק רצה.

האם אתם מסכימים להצהרות האלו בלב שלם? האם אתם חולקים עליהן בכל נימי נפשכם? כמקובל במקומותינו בימים אלה, התשובה לשאלות האלו תלויה בדעתכם הפוליטית ולא בחקר מעמיק שקיימתם בנושא ההיסטוריה של ההייטק הישראלי והגורמים שהביאו אותו לאן שהוא היום. אבל, מאחר שהדברים המובאים לעיל ודומים להם נכתבו הרבה יותר מפעם אחת במקומות שונים ובגרסאות שונות, יש מקום לכתוב כאן, בטור המלווה את ההייטק הישראלי כבר למעלה מעשור (אפילו קצת יותר מרצף השלטון הנוכחי של ראש הממשלה בנימין נתניהו) כמה אמיתות לגבי ההייטק הישראלי. לצורך בדיקת ההנחות שיובאו להלן נעזרתי במספר אנשים, ממובילי ההייטק הישראלי, שהיו כאן די שנים כדי לצפות בהולדתו של העידן הנוכחי, בצמיחתו ובהפיכתו למה שהוא היום: מנוע משמעותי ביותר, יש שיאמרו מוביל, בכלכלה הישראלית ובתדמיתה הבינלאומית של ישראל כמעצמת חדשנות ויזמות. אז מה אתם אומרים? האם בזכותו, למרות או בכלל בלי קשר לנתניהו הגענו עד הלום?

הממשלות בעיקר לא הפריעו

הנה המכנה המשותף הרחב לדעותיהם של כל מי שצופים בפלא הזה, שנקרא ההייטק הישראלי: נראה, שהסיבה המרכזית להגעתו לאן שהוא, היא שממשלות ישראל בשלושים השנים האחרונות - בחוכמה רבה - בעיקר לא הפריעו להייטק הישראלי לצמוח ולעצב את עצמו באופן דומה למקביל שלו בעמק הסיליקון, תוך ההתאמות הנדרשות. אמנם, ממשלות ישראל, דרך זרועותיהן השונות, אכן נקטו פה ושם, במיוחד בשנות התשעים של המאה הקודמת, יוזמות חשובות. אבל, החופש שהן נתנו להייטק להתהוות ולפרוח, ללא רגולציה מיותרת וללא התערבות מוגזמת, בהתאם לכללי הכלכלה החופשית, הוא הגורם המכריע בהגעתנו למעמד של אומת הסטארט-אפ. כי החופש הזה איפשר לאלפי יזמים אמיצים ובעלי חשיבה מקורית ולמשקיעים שחברו אליהם כדי לממן את המיזמים שלהם, לשחק את המשחק הנכון בהקשר הזה. להקים חברות חדשניות, להצליח וגם להיכשל, ולדחוף את גלגלי כלכלת ההייטק קדימה. לא תמיד זה היה פשוט, במיוחד לא בתקופות בהן נאלצו לבצע החלטות קשות כמו פיטורים כואבים או - רחמנא ליצלן - לדרוש מעובדים לעבוד בשבתות וחגים, אבל ממשלות ישראל לא התערבו ויש לתת להן קרדיט גדול על כך. גם לממשלת נתניהו, כמובן, ולעומד בראשה.

בנוסף, אסור להפחית בחשיבותן של מספר יוזמות ממשלתיות שנתנו להייטק הישראלי דחיפות משמעותיות ביותר. התוכנית הממשלתית לעידוד השקעות הון סיכון והערבויות הכספיות לקרנות היוזמה נתפסת על ידי רבים, בצדק, כבסיס להתהוותו של העידן החדש בהייטק הישראלי. מעבר לכך שהיוזמה הזו מימנה עשרות רבות של חברות סטארט-אפ, היא גם הניחה את הבסיס להתהוותו של שוק ההון סיכון הישראלי. זהו השוק שמממן עד היום את ההייטק הישראלי, בשנים האחרונות בסדרי גודל של כ-5 מיליארד דולר בכל שנה. והנה החדשות הקשות, לתשומת ליבם של המעריצים: תוכנית יוזמה הושקה על ידי שר האוצר אברהם בייגה שוחט בשנת 1993 ויישומה התבצע בתקופת ממשלת ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. גם אם תיכתב ההיסטוריה מחדש, כפי שאנחנו רואים שקורה מדי פעם אל נגד עינינו, אי אפשר לקחת את הבסיס הכל כך משמעותי הזה להצלחת ההייטק הישראלי ממי שיצרו אותו ובראשם יריבו הפוליטי המר כל כך של נתניהו.

תוכנית יוזמה לא היתה גורם יחיד. חוק עידוד השקעות הון משנות ה-50 של המאה הקודמת, שעודכן ועבר ריענון משמעותי בסוף שנות ה-80 ובשנות ה-90, איפשר מדיניות מיסוי אטרקטיבית עבור משקיעים זרים, המהווים את החמצן ומקור החיים של ההייטק הישראלי (למעלה מ-90% מהמימון של חברות סטארט-אפ מקומיות מגיע מחוץ לישראל). כמו כן החוק הזה איפשר לעודד השקעות במפעלי ייצור בפריפריה, היווה את הבסיס לתמיכה בחממות טכנולוגיות ובמשרד המדען הראשי (כיום רשות החדשנות), והעניק את המוטיבציה הנדרשת לחברות ענק בינלאומיות ובראשן אינטל, להקים כאן את מפעיל הייצור שלהן ולרכוש בישראל אלפי חברות צעירות במהלך שלושים השנים האחרונות. קרן בירד, שמיסדה שיתופי-פעולה בין חברות אמריקאיות וישראליות, היתה אף היא גורם מניע חשוב, גם בגלל ההיבט הציבורי שלה משני צדי האוקיינוס. הקרן הזו הוקמה בכלל בסוף שנות ה-70, ומן הסתם רבים לא מכירים את עצם קיומה ותרומתה החשובה להייטק המקומי. כל אלה היו כאן היו לפני נתניהו. למרות זאת, מגיע לראש הממשלה נתניהו קרדיט על הכרתו בחשיבותם של משקיעים זרים וחברות זרות והעידוד המשמעותי שהוא נותן גם לאלה וגם לאלו להגיע לישראל, להשקיע בה ולהעמיק א ת אחיזתם בה.

אגב, הספר "אומת הסטארט-אפ" שכיסה רבים מהגורמים לצמיחת ההייטק הישראלי וקיבע את התודעה הבינלאומית סביב מעמדה המיוחד של ישראל כאבן שואבת לחדשנות ויזמות, התפרסם בשנת 2009, כמה חודשים לאחר עליית נתניהו לשלטון. אני מנחש בזהירות שגם מעריציו הגדולים של נתניהו לא יטענו כי בזכותו כתבו דן סינור ושאול זינגר את רב המכר הבינלאומי שלהם, במיוחד לאור העובדה שהסיפורים המובאים בספר החשוב הזה עוקבים באמת אחרי עשרות שנים של התפתחות וצמיחה. גם את האקזיטים הגדולים של העשור האחרון וביניהם מובילאיי וחברת ווייז אי אפשר לנכס לנתניהו. מובילאיי חיכתה 18 שנים לאקזיט הזה ואילו ווייז הוקמה שלוש שנים לפני חזרת נתניהו לשלטון. הוא לחלוטין לא היה קשור להצלחתן אבל בהחלט פירגן לשתיהן, ייאמר לזכותו.

חברות סייבר מצליחות היו גם לפני ביבי

תחום נוסף שנתניהו מתהדר בו הוא טכנולוגיות הסייבר למיניהן. מאות חברות סייבר פועלות בישראל ונתניהו נוהג להתפאר בהן בנאומיו ובצדק. אבל סייבר היה כאן הרבה לפניו וצ'קפוינט היתה מובילה עולמית בתחומה לפני שהפכנו להיות אומת הסייבר. חברות סייבר רבות קמו בישראל (הח"מ זכה לנהל שתי חברות כאלו), בעיקר על סמך הידע שרכשו מייסדיהן ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל והן סללו את הדרך בפני חברות הדור החדש, המהוות בהחלט גאווה להייטק הישראלי. ייאמר לזכות נתניהו שידע לנכס לעצמו את הקמת מרכז הסייבר בבאר שבע, למרות שעיקר הצלחתו של המרכז הזה נובעת מנכונותן של חברות פרטיות להשקיע שם משאבים רבים והון אנושי מובחר. אבל בכל זאת, בואו ניתן לו את הקרדיט על הפניית זרקור אל בירת הנגב והקצאת משאבים להעתקת חלק מפעילות הסייבר הלאומית אל באר שבע.

הדעות חלוקות לגבי תרומתם של מסעות נתניהו ברחבי העולם ובמיוחד קשריו החמים עם הודו וסין לחוסנו של ההייטק הישראלי ולצמיחתו. אומות המערב גילו אף הן את הודו וסין בתחילת המאה הזו וביתר שאת בעשור האחרון. בהיבט הזה מדינת ישראל איננה מיוחדת וההייטק הישראלי אפילו מפגר במשהו אחרי מקביליו בארצות-הברית ובאירופה, לפחות בכל מה שקשור לתעסוקת כוח-אדם איכותי ושיתופי-פעולה אסטרטגיים. אבל, אני שמח לתת לראש ממשלתנו את הקרדיט המגיע לו בזכות מאמציו הבלתי פוסקים לחזק את הקשרים ולהדגיש את חשיבות הפן הטכנולוגי בשיתופי-הפעולה הבינלאומיים של מדינת ישראל.

ובחזרה לנקודת ההתחלה. האם ראש ממשלת ישראל יכול היה להיות מנכ"ל אחת מחברות ההייטק הגדולות בעולם, אלמלא החליט להקריב עצמו למעננו ולהקדיש עשרות שנים לקריירה ציבורית? כאן אני חייב להטיל ספק, ידידיי המעריצים. מי שהיה מנהל שיווק של חברת מזרונים בתחילת הקריירה שלו, היה מתקשה להתקבל לעבודה בפייסבוק או בגוגל. ובנוסף לכך, בחברות בינלאומיות גדולות מקובל שהמנכ"ל מוביל את החברה מתוך קונצנזוס ואיחוד כל עובדי החברה מול מטרות משותפות, ולא בדרך של איומים, הכפשות, הסתה הדדית והטלת מורא על חלק ניכר מעובדי החברה. השיטה הזו מצליחה מאוד כשאתה ראש ממשלת ישראל, אבל לא בהכרח בתור מנהל בכיר בחברה בינלאומית גדולה. מיליוני הדולרים יחכו אם כן לנתניהו במקום אחר, מעריצים יקרים. לא נורא, הוא ממילא לא מתכנן להיפרד מאתנו בעתיד הנראה לעין.

בנימין נתניהו בביקור באינטל / צילום: קובי גדעון, לע"מ

עוד כתבות

מתקן טעינה לרכבים חשמליים / צילום: רפי דלויה

בעלי רכב חשמלי? אתם נמצאים על הכביש יותר מהממוצע

על פי סקר הלמ"ס בקרב בעלי כלי רכב חשמליים, הנסועה בהם גבוהה מאשר ברכבי בנזין ● עוד עולה מהסקר כי עיקר הטעינה מתבצעת בעמדות פרטיות ויש מחסור בזמינות של עמדות ציבוריות

כפר קאסם / צילום: איל יצהר

צמצום הפערים בחברה הערבית: האם הממשלה תתמיד בתהליך?

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם בשיתוף יוזמות אברהם: התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית

בנייה חדשה. למרות שמספר הדירות הלא מכורות גבוה, המחירים ממשיכים לעלות / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

הפרדוקס של השוק: למעלה מ-8,000 דירות בתל אביב מחכות לרוכשים, וזה מחיר הדירה הממוצעת

רוכשי הדירות רואים את המצב בשוק הדיור ומוטרדים ממנו מאוד, אבל מה שיותר משפיע עליהם הוא חוסר התפקוד הממשלתי והפוליטי ואפס המעשה בתחום הדיור ● וכך הגענו למצב שבפעם הראשונה מחירי הדירות עולים - גם בזמן מלחמה

נשיא אוני' בארה"ב הוצא לחופשה אחרי שנכנע לדרישות פרו-פלסטינים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בממשל האמריקאי מאמינים שגלנט הוא האיש שיכול להביא לסיום המלחמה, נשיא אוניברסיטה בארה"ב הוצא לחופשה אחרי שנכנע לדרישות מוחים פרו-פלסטינים ומחוקקת אוסטרלית האשימה ישראל בג'נוסייד וגונתה ● כותרות העיתונים בעולם 

נועם גרייף, מנכ''ל עמרם אברהם / צילום: ימית הרוניאן

חברת הנדל"ן עמרם אברהם הונפקה בבורסה לפי שווי של כ- 1.6 מיליארד שקל אחרי הכסף

החברה הנפיקה 20% מהמניות וגייסה כ-313 מיליון שקל ● לחברה צבר הזמנות של כ-11 אלף דירות ● מתחילת השנה, זוהי חברת הנדל"ן השנייה שהונפקה ויש עוד מספר חברות בדרך

מנכ''ל מקורות, עמית לנג / צילום: מקורות

מנכ"ל מקורות חושף איך סייעו להציף מנהרות בעזה ואיך נערכים לתרחיש של הסלמה

חברת המים הממשלתית "מקורות" התגייסה בחודשים הראשונים למלחמה למשימה דחופה וחשאית - הצפת מנהרות הטרור בעזה ● בראיון מספר המנכ"ל עמית לנג על הניסויים שנערכו בארץ, והציוד שהוטס בדחיפות ● וגם: עד מתי יהיה ניתן לדעתו למנוע את התייקרות המים?

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

מיירט הלייזר ''דראגון פייר'' / צילום: יוטיוב

הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר

ארה"ב מקדמת את שדרוג טילי הכתף וטילי השיוט הזעירים שלה ● רוסיה הופכת את טילי השיוט שלה לקטלניים יותר ● וספינות מלחמה חדשות של בריטניה יכללו את מערכת יירוט הלייזר "דראגון־פייר" ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרויקט בנתניה של עמרם אברהם. גיוס של 200 מיליון שקל לפי שווי שוק של מיליארד שקל / הדמיה: Viewpoint

עוד הנפקות בדרך? אלה חברות הנדל"ן שהשוק מעריך שייכנסו בקרוב לבורסה

עוד ועוד סימנים מצביעים על כך ש"גל" הנפקות של חברות פרטיות עומד להגיע מכיוון ענף הנדל"ן, בעיקר בתחום המגורים ● "למרות התקופה הקטסטרופלית שבה אנחנו נמצאים, אנשים מסתכלים קדימה ורואים הזדמנות עסקית"

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

המערב חוסם את יצרני הרכב הסיניים, והם נוהרים לישראל. אלה הדגמים שבדרך

הרגולטורים בארה"ב ובאירופה פועלים להקים סכרי מיסוי כדי לרכך את חדירת יצרניות הרכב הסיניות לשווקים במערב ● אל מול הסביבה העוינות הזו, שוק הרכב הישראלי נתפס בסין כמעין "אתר בטא" ידידותי להשקת כלי רכב חדשים במערב, חלקם עם פוטנציאל לשנות את חוקי המשחק ● השבוע בענף הרכב

היועמ''שית גלי בהרב-מיארה וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, יוסי זמיר

למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים אישרה לקדם את חוק הגיוס מהכנסת הקודמת

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום להחיל דין רציפות על הצעת חוק הגיוס מהכנסת הקודמת - זאת למרות שהיועמ"שית הודיעה כי יש מניעה משפטית לקדם את ההצעה מאחר שהמציאות השתנתה, וההצעה הקודמת "אינה מגלמת את הצרכים של צה"ל במציאות של מלחמה ממושכת" ● שרי המחנה הממלכתי הגישו ערר על החלטת ועדת השרים

רס''ם רן יעבץ / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ם (מיל') רן יעבץ נפל בפיצוץ אמצעי לחימה בעוטף

יעבץ ז"ל, בן 39, שירת כלוחם בגדוד הסיור 6828 והניח אחריו הורים, אח ואחות, אישה ו-3 ילדים ● לוחם נפצע קשה מפגיעת כטב"ם של חיזבאללה שהתפוצץ במטולה • פיגוע בצומת יצהר: מחבל דקר איש קבע שהיה ברכבו ונמלט ● עדכונים שוטפים

לירון דורון-לוי, מנכ''לית מרכז השלטון המקומי הנכנסת / צילום: שמרית מאור

לראשונה: מונתה מנכ"לית למרכז השלטון המקומי

לירון דורון-לוי מונתה למנכ"לית מרכז השלטון המקומי ותהפוך לאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד הבכיר ● דורון-לוי תיכנס לנעליו של שלמה דולברג, שהודיעה על פרישה לאחר מעל לעשור

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

התעלומה נפתרה - זו ההשקעה הסודית של וורן באפט

כשישה חודשים נשמרה ההשקעה הזאת של באפט בסוד ● אך דיווח ההחזקות הרבעוני של ברקשייר הת'וואיי חשף ש-Chubb היא החברה בה רכש באפט מניות בשווי של כ-6.6 מיליארד דולר ● בנוסף מכרה ברקשייר הת'וואיי את כל מניותיה ב-HP ומניות של אפל

קניות בקניון. הצריכה הפרטית בעלייה / צילום: Shutterstock, YIUCHEUNG

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: ריבאונד לתוצר של ישראל ברבעון הראשון, אבל יש גם חדשות רעות

התמ"ג ברבעון הראשון של 2024 זינק בשיעור של 14.1% בחישוב שנתי, זאת לאחר ירידה דרמטית של מעל 20% ברבעון בו פרצה המלחמה ● מדובר בהתאוששות חלקית בלבד מהמשבר: התמ"ג עדיין נמוך ב-1.4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2023, וגם הצריכה הפרטית נמוכה ביחס לימים שלפני המלחמה

איור: גיל ג'יבלי

5 דברים שכדאי לדעת לפני שרוכשים דירה

רכישת דירה היא אחד היעדים הכלכליים המרכזיים של משק הבית הישראלי הממוצע, ומדובר ביעד יקר במיוחד ● אורי יוניסי מבנק לאומי מפרק 5 שאלות שכדאי לשאול את עצמכם לפני שאתם קונים דירה ● שאלת השבוע, מדור חדש

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

הבורסה מקדמת שינוי דרמטי בשעות המסחר. הפרטים המלאים

הבוקר מפרסמת הבורסה קול קורא לציבור, כדי לשמוע את הערותיו, לבחינה של אחת משתי חלופות להוספת יום שישי כיום מסחר ● המשמעות היא הפיכתה של הבורסה לאחת הבורסות עם הכי הרבה ימי מסחר פעילים בעולם ● "היעדר מסחר בתל אביב ביום שישי מרתיע כניסת משקיעים גלובליים"

דב קוטלר בכנס הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל / צילום: כדיה לוי

דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית

מנכ"ל בנק הפועלים הפורש השתתף בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס והתייחס למצב הכלכלי של ישראל ● "יחסית למלחמה אנחנו בהחלט במצב סביר, אבל השאלה היא התשקיף קדימה ואותי הוא מטריד", אמר דב קוטלר ● "יש לבנק 20 סניפים בחברה הערבית. אין ספק שבהרגלי הצריכה של עולם האשראי, יש הבדלים משמעותיים אבל יש גם התקדמות וצריך להשקיע גם בחינוך"

משה סעדה, הליכוד / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

האם קצבת יוצאי צבא הביאה בעבר חרדים להתגייס?

ח"כ משה סעדה טען כי תמריצים בעבר הביאו חרדים להתגייס. רק שהוא לא התבסס על נתונים ● המשרוקית של גלובס

מאיר שטייגמן ועדי ויצהנדלר, מייסדים שותפים ב־Valoo / צילום: קרן גנור

הקרן שאוספת מניות מחברות הייטק למען ילדים שניצלו ב־7 באוקטובר

חברת Valoo משיקה את קרן "למען הילדים", המבוססת על גיוס מניות סקנדרי של חברות טק עבור תרומות ● עד כה נאספו מניות בשווי של כ–20 מיליון דולר, והיעד הוא להגיע ל–100 חברות עד סוף השנה ● ישראל מתגייסת