גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פורשי צבא הקבע צוברים זכויות פנסיוניות גם כשהם לא בצבא

להערכת האוצר, כשני שליש מההגדלה הפנסיונית משולמת עבור שירות החובה של משרתי הקבע ■ היתר - עבור תקופות שבהן הם היו בחופשה, בלימודים או בעבודה אחרת ■ עוד נודע כי קצינים קרביים אינם נהנים מתוספת גדולה מזו שמקבלים קצינים בתפקידים עורפיים או מנהלתיים

חיילים / צילום: דובר צהל
חיילים / צילום: דובר צהל

משרתי הקבע בצה"ל צוברים זכויות פנסיוניות גם בתקופות שבהן הם אינם משרתים בצבא, בשירות קבע או חובה - כך גילה משרד האוצר. מדובר בנוסחה המכונה "תוספת הרמטכ"ל" שבה הגדיל צה"ל בעצמו את זכויות הפנסיה של אנשי הקבע בשיעור של 6% עד 19%. להערכת האוצר, עלות ההגדלות של הפנסיה הצה"לית נאמדת ב-1 עד 1.2 מיליארד שקל לשנה והיא מהווה 14 עד 17 אחוזים מתקציב הגמלאות הכולל של צה"ל. ממצאי בדיקת האוצר הוצגו היום לוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים של הכנסת.

להערכת האוצר, כשני שליש מתוך ההגדלה הפנסיונית משולמת עבור שנות שירות החובה של משרתי הקבע, והיתר - עבור תקופות שבהן משרתי הקבע לא שירתו כלל בצבא אלא היו בחופשה, בלימודים או שטרם התגייסו לצה"ל ומלאו להם 18 שנה. מהבדיקה עולה, כי קצינים קרביים אינם נהנים מתוספת גדולה מזו שמקבלים קצינים בתפקידים עורפיים או מנהלתיים.

עלות הפנסיה התקציבית בצה"ל עומדת כיום על 7.2 מיליארד שקל לשנה שהם כ-12.5% מתקציב הביטחון הבסיסי (לפני הסיוע האמריקאי ותוספות מותנות). ואולם, לאוצר אין אפשרות לדעת בכמה יגדל תקציב הפנסיה בשנים הבאות משום שאין לו נתונים על מספר הזכאים, ועד לאחרונה לא היו לו נתונים על נסוחת חישוב הזכאות לכל משרת קבע.

זכויות

במוקד המחלוקת עומדת תוספת פנסיונית המכונה כאמור תוספת הרמטכ"ל, שנועדה להגדיל את הפנסיה התקציבית המשולמת לכל מי שהצטרף לקבע לפני שנת 2003. עבור שירות החובה קיבלו משרתי הקבע בחישוב הפנסיה 2% לכל שנה משכרם הסופי - קצב צבירה זהה לזה שבמהלך שירות הקבע. משום כך, הניחו בעבר ועדות כמו ועדת לוקר, שתוספת הרמטכ"ל עומדת על 6% לשנה (עבור שלוש שנות שירות חובה). אלא שוועדת לוקר לא הייתה מודעת לשתי עובדות מהותיות: הראשונה, מי שהתגייס לצה"ל עד 1997 היה זכאי לקבל תוספת זכויות פנסיוניות עבור שנות שירות החובה - כך שבפועל קיבל את אותה תוספת פעמיים (12%). השנייה, הגדלת הפנסיה חלה גם על מי שהפסיק את שירות הקבע שלו למטרות חופשה, לימודים או כל מטרה אחרת. גם מי שהתגייס לצה"ל אחרי גיל 18 זכה לקבל זכויות פנסיוניות עבור התקופה שמיום הגיעו לגיל 18 ועד לגיוסו בפועל לצבא.

עדויות ראשונות לכך שתוספת הרמטכ"ל הורחבה הגיעו בעקבות דוח מבקר המדינה מ-2017 שגילה כי התוספת מגדילה את הפנסיה של משרתי הקבע בשיעור של עד 19%. המבקר קבע כי לרמטכ"ל עצמו אין מושג כיצד נקבעת התוספת ומי זכאי לקבל אותה. בעקבות פרסום הדוח החליט הרמטכ"ל רא"ל גדי אייזנקוט על שני שינויים מרכזיים בתוספת הרמטכ"ל: גובה התוספת לא יעלה על 10%, וקצב הצבירה של הזכויות הפנסיוניות בתקופות שבהן משרת הקבע אינו משרת בקבע יעמוד על 0.75% עד 1.5% לשנה. השינויים יחולו על כל מי שהצטרף לשירות קבע מובהק (סביבות גיל 27) לאחר אפריל 2017 - כך שבפועל, השפעתם תתחיל להיות מורגשת רק בעוד 15 שנה, כשהמצטרפים יתחילו לפרוש לפנסיה (בגיל 42).

יצוין, כי גם כעת אין לאוצר יכולת לאמוד את היקף המחויבות משום שצה"ל לא סיפק את הנתונים על מספר הזכאים לפנסיה, למעט נתונים המתייחסים לשנים 2013-2015 שנמסרו בשעתו למבקר המדינה.

שאלות | ותשובות

כמה עולה לנו הפנסיה של משרתי הקבע?

נכון להיום, 7.2 מיליארד שקל לשנה. כמה תעלה הפנסיה בעתיד? זו שאלה שעליה אין לאוצר גם היום תשובה.

מי זכאי לפנסיה תקציבית?

קצינים הפורשים מהצבא החל מגיל 42 ונגדים הפורשים החל מגיל 53. גיל הפרישה הממוצע כיום עומד על 45 לקצינים ו-47 לנגדים. צה"ל הוא הגוף המרכזי היחיד בשירות המדינה שימשיך לשלם פנסיה תקציבית לגמלאיו גם בעשורים הקרובים.

מה היא תוספת הרמטכ"ל?

גובה הגמלה מחושב כאחוז מהשכר הקובע. האחוז שמקבל כל משרת נקבע בהתאם לשנות הוותק שלו, כשעל כל שנה הוא מקבל 2%. במקור, תוספת הרמטכ"ל נועדה להעניק 2% עבור כל שנת שירות חובה של משרת הקבע, או 6% בסך הכול - אך מתברר כי בפועל התוספת מגדילה את הפנסיה הרבה יותר.

מה גילה מבקר המדינה?

בפועל, תוספת הרמטכ"ל מגדילה את הזכויות הפנסיוניות של משרתי הקבע ב-6% עד 19%. העלות השנתית של ההגדלה הזו לבדה מגיעה להערכת האוצר ל-1 עד 1.2 מיליארד שקל לשנה.

מה גילה האוצר?

שהנוסחה שלפיה מחושבת תוספת הרמטכ"ל מביאה בחשבון לא רק את שנות שירות החובה של משרתי הקבע, אלא היא משלימה גם את התקופות שבהן לא שירתו כלל בשירות קבע. כך שבפועל, קצין קרבי ששירת ברציפות עד פרישתו מצה"ל קיבל את אותה הפנסיה שקיבל, נניח, קצין עורפי שיצא לחופשות מהצבא ואפילו עבר לעבודה אחרת - זאת, בתנאי שחזר לצבא ופרש לגמלאות בגיל הפרישה.

מצד שני, גובה התוספת מוגבל בגיל השחרור מהצבא: מי שהשתחרר בגיל 42 יוכל לצבור תוספת של מקסימום 8%, בגיל 43 - 10%, בגיל 44 - 12%, והחל מגיל 46 הגידול הוא בקצב של 1% לשנה. מי שמשתחרר בגיל 50 יכול להגיע לתוספת המרבית שעומדת על 19%.

מה השתנה בעקבות הגילויים?

הרמטכ"ל החליט באפריל 2017 להגביל את גובה תוספת הרמטכ"ל ללא יותר מ-10% מהזכויות, אבל ההחלטה חלה רק על מי שהצטרף לשירות קבע מובהק אחרי מועד ההחלטה, כלומר, יפרוש לפנסיה בעוד 15 שנה ואילך. צה"ל ימשיך לשלם עבור שנות שירות החובה (2%) ועבור תקופות שבהן משרת הקבע לא שירת בצבא (0.75% אם הפסיק את השירות מרצונו ו-1.5% אם הפסיק בהוראת צה"ל).

לדוגמה, בחור שיתגייס מחר לצה"ל בגיל 19 יקבל 0.75% לפנסיה עבור השנה הראשונה (כי הצבירה מחושבת החל מגיל 18). עבור שלוש שנות שירות החובה שלו יקבל אותו מתגייס 6% נוספים. נניח שאותו בחור יעזוב את הצבא בגיל 25 ויעבוד 5 שנים בחברה פרטית, יחזור לצבא בגיל 30 וישתחרר כקצין בגיל 42 - עבור התקופה שבה עבד בחברה הפרטית הוא יקבל עוד 3.75% - ובסך הכול 10.5%.

לאור הגבלות הרמטכ"ל מאפריל 2017, יקבל אותו בחור בסופו של דבר תוספת של 10% לפנסיה שלו. אם הבחור בדוגמה שלנו היה מתגייס לפני הוראות הרמטכ"ל החדשות ומשתחרר בגיל 50, הוא היה מצליח לצבור תוספת של 19%. אם היה מתגייס לפני 1997, הוא היה מקבל 6% נוספים מכוח חוק שבוטל בינתיים.

עוד כתבות

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

אילוסטרציה: Shutterstock

חברות הביטוח שלטו גם בינואר: מה עשו החיסכונות שלכם?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו להנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים סבלו מהביצועים העודפים של הבורסה בארץ, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

שתי המדינות שחברו יחדיו במטרה להחליש את המוסד באפריקה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● בחברה הגרמנית בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תמחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה, ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות